קופסת ברזל מלאה חלודה איך מורידים? (וניסוי מרתק בנושא הורדת חלודה בעזרת לחם ישן).

[kd2]

קשה לי להגיד שאני לא מאוד מאוד סקפטי , וגם לי הדבר נשמע די הזוי.

אבל חבר פורום בא וטוען שכך הדבר , ואם זה עולה לי בליטר מים וכמה חתיכות לחם...מה אכפת לי לנסות?

 

לכן אני מנסה להמריץ את חברי הפורום הבקיעים יותר בתהליכים מסוג זה , לנסות ולחשוב על הסבר כימי לפירוק החלודה הנוצר כתוצאה מהשריית הלחם במים לזמן ממושך.

[אביתר א.]

אם נקח את זה לצד הכימי, אני חושב שמה שקורה בגדול זה שהלחם מתחמצן ופולט אדים חומציים

אין לאדים האלו לאן לברוח אז הם פשוט מגיבים עם המים ויוצרים תמיסה חומצית (בטח בריכוז נמוך, כי לוקח זמן ע"פ מה שהוגה השיטה אומר) וכמו שידוע חומצה מגיבה עם חלודה.

שווה לבדוק את העניין עם כימאי כלשהו להבין בדיוק איזה תהליכים מתפתחים בקופסא הזאת

[kd2]

עולה עוד שאלה בנוגע לזמן ההסרה של החלודה -

האם הריכוז הנוצר נמוך ולכן התהליך לוקח זמן רב???

או שפשוט לוקח ללחם זמן רב לייצר את אותה "חומצה" או מה שזה לא יהיה?

או שניהם?

אביתר, הכלי שהשתמשתי בו די אטום אך לא ניתן להגדיר אותו כ100 אחוז אטום , אמנם הוא שומר על וואקום למשך המון זמן בחנות ( כנראה שהפקק בנוי כך שמשיכתו תשפר את האטימה ) אך תחת לחץ לעיתים ניתן לשמוע בריחה ממש מיזערית של גז מתוך הכלי( כנראה כשהלחץ עולה על ערך מסויים ).

עם זאת הוא נשאר בלחץ די גבוה ולא מאבד אותו , השאלה שלי , האם זה כזה משנה?

בכל מקרה בניסוי השני ( לא מורתחים ) השתמשתי כבר בכלי טוב יותר.

 

אפילו אגדיל ואומר שאם הניסוי הזה מצליח בזמן סביר , הדבר לא פחות ממהפכני למי שאוהב להתעסק בשיפוץ ושחזור רכבי אספנות.

אבל לצערי זה נשמע טוב מידי מכדי להיות אמיתי.

בינתיים כשהניסוי רץ אני מנסה לחפש בסיס תיאורטי שיעמוד מאחוריו.

 

כל טוב

ים

[sorvall]

אם נקח את זה לצד הכימי, אני חושב שמה שקורה בגדול זה שהלחם מתחמצן ופולט אדים חומציים

אין לאדים האלו לאן לברוח אז הם פשוט מגיבים עם המים ויוצרים תמיסה חומצית (בטח בריכוז נמוך, כי לוקח זמן ע"פ מה שהוגה השיטה אומר) וכמו שידוע חומצה מגיבה עם חלודה.

שווה לבדוק את העניין עם כימאי כלשהו להבין בדיוק איזה תהליכים מתפתחים בקופסא הזאת

 

 

אני מעריך שתסיסה חומצית ברמה כזו תחסל את החיידקים שעושים אותה.

מסיבה זו ליין יש רק 12-16 אחוזי אלכוהול. תוצרי התסיסה (אלכוהול) מחסלים את הפטריות (שמרי יין) שמייצרות אותו.

[אביתר א.]

אני לא מומחה לכימיה למרות שאני עובד איתה ביום יום

אין לי תשובה וודאית למה שהולך שם בתוך הקופסא עדיין לצערי.

אני משאר שנוצרת תמיסה חומצית בריכוז נמוך, בקשר לזמן שזה לוקח- יש לזה כל כך הרבה משתנים: נפח, לחץ, טמפרטורה וכו.. אז לא ניראה לי שיש זמן מדוייק לדבר, כל מקרה לגופו.

 

בקשר לכלי אני לא חושב שיש חשיבות רבה שהכלי יהיה אטום הרמטית אך מצד שני שלא יהיה פתוח לאוויר.

[nitch]

אני מעריך שתסיסה חומצית ברמה כזו תחסל את החיידקים שעושים אותה.

מסיבה זו ליין יש רק 12-16 אחוזי אלכוהול. תוצרי התסיסה (אלכוהול) מחסלים את הפטריות (שמרי יין) שמייצרות אותו.

בדיוק כמו שהחומצה הלקטית שמייצרים החיידקים בחמוצים גורמת לחיידקים להפסיק לייצר אותה כשהיא מגיעה לריכוז מסויים.

אולי כדאי היה לשים את הברזל בצנצנת חמוצים, ולא צנצנת לחם.

[kd2]

מקפיץ !

 

רק שגם אם הדבר היה עובד עם חמוצים , עלות הטבילה הייתה דומה ל"שיטת סנו" - שהיא שיטה מעולה לפריטים קטנים, אבל כשמדובר על חלקי שלדה ופח של אופנועים ( מה שמעניין אותי...) העלות כבר לא זולה ועדיף לנקות בחול אם יש גישה לכל משטחי הפח ( מה שאין בחלקים עם פח כפול/חלולים ).

 

הניסוי הראשון התחיל ב31/8 בערב( לפני כמעט שבוע וחצי ) וחברים וחברות... להפתעתי הרבה - החלק שהוכנס חלוד לגמרי כבר כמעט נקי מחלודה לחלוטין.

 

למעשה לדעתי אני כבר יכול להוציא אותו עכשיו והוא יהיה נקי מחלודה , אבל קשה לראות דרך הג'יפה האם הכל ירד לגמרי.

לכן אתן לו לסגור שבועיים ואז אוציא אותו לצילום.

 

הניסוי השני ( מים בטמפ' החדר ) עושה רושם שאולי אפילו עובד טוב יותר, הוא הוכנס בערב ה3/9 וכבר ניתן להבחין בשיפור משמעותי בכמות החלודה.( אולי זה כי הכנסתי גם קצת לחם שיפון עם כל מיני קישקושים? )

 

חפרתי באינטרנט במשך כמה ימים במטרה למצוא איזה קמצוץ של התייחסות לתהליך שג'וני הציע , החיפוש העלה חרס - שום כלום ברשת , פשוט כלום.

ג'וני - מוריד בפניך את הכובע !

 

בניסוי הבא אבדוק כמה אטום צריך להיות הכלי , משום שאם לא לחלוטין - השיטה הופכת אפילו יותר אטרקטיבית.

 

ים

[gsk]

השאלה היא האם החלודה אכן נעלמת ולא פשוט נצבעת בצבע אחר. שאלה נוספת היא מה תהיה עמידות החומר לחלודה לאחר הוצאתו מ"החבית". יתכן שהוא יהיה מאוד רגיש להתפתחות מחודשת של חלודה ויהיה צורך להוריד שכבה בשיטות המקובלות כדי למנוע התפתחות חוזרת של חלודה.

 

סקרן לגבי התוצאות....

[kd2]

החלודה יורדת לחלוטין , צבע המתכת אפור "יציקה" - ממש דומה להסרה ב"שיטת סנו".

החלודה נאכלת , אין ספק בכך.

ברגע הוצאת המתכת היא סופר רגישה לחימצון , לכן כשאני מנקה כך אני מוציא את החלק וישר זורק אותו בשמן מנוע / "צובע" אותו בעזרת שמן בהתזה ( בפירוש לא לשטוף , קורוזיה קלה בצבע זהבהב מופיעה כמעט מיד ).

אחרי ההשריה בשמן מנוע החלק הופך הרבה פחות רגיש , לאחר מכן ניתן לנקות בטינר ולצבוע ללא חשש.

חלון ההזדמנויות עד לחימצון גדל בצורה משמעותית.

 

אחכה עד סוף הניסוי כדי לסכם אותו סופית כהצלחה , אבל כרגע זה נראה מבטיח ביותר.

[ירחמיאל]

חפרתי באינטרנט במשך כמה ימים במטרה למצוא איזה קמצוץ של התייחסות לתהליך שג'וני הציע , החיפוש העלה חרס - שום כלום ברשת , פשוט כלום.

 

http://www.google.com/search?hl=iw&q=removing+rust+bread+method&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%91-Google&lr=

[kd2]

זה מוזר כי ניסיתי הרבה מאוד קומבינציות (מנוסחות כראוי ), אף אחת מהן לא הביאה אותי ללינקים האלו.

צריך לדעת לחפש בגוגל...

 

בכל מקרה תודה , עכשיו כבר יש תשובות.

 

החומר הפעיל הוא בעצם "molasses" - "דבשה".

בחיפוש מהיר , נראה שזה בדיוק מה שאליבבא התייחס אליו.

 

דִּבְשָׁה (מולאסה) היא סירופ סמיך כהה, הנוצר כתוצאה מבישול ממושך של מיץ קנה סוכר או סלק סוכר, המתבצע בעת זיקוק הסוכר הלבן. מוצרי סוכר מסוג סוכר חום ודמררה מקבלים את צבעם מן הדבשה, בהתאם לרמת הריכוז של החומר.

[Wonka]

יש עדיפות ללחם שהעלה עובש?

[johny]

לכל אלו שלא האמינו...

 

בתאבון!

[hans]

את השלישי משמאל עם רוטב ויניגרט, בבקשה.

[johny]

טוב, יש עידכונים...

(כן, אני יודע ממתי השירשור)

 

לפני חודש וחצי מצאתי קאטר חלוד בצד הכביש.

הזדמנות מצויינת לפרויקט מצולם.

 

בתמונות 1-3 רואים את מצבו של הקאטר לפני תחילת העבודה.

בתמונה 7 צילמתי סקוץ' שבעזרתו שייפתי את החלודה הגסה לפני הטבילה.

תמונות 4-6 בעצם זה המצב שבו ישכב האובייקט למשך החודש וחצי הקרובים.

תמונה 8 לא לשכוח לרשום תאריך.