אלכוהול ופיתוח גוף(קצת ארוך)

[pupsik]

לאלכוהול (כוהל אתילי או אתנול), אחד הדברים הוותיקים והנצרכים בעולם, יש השפעות רבות על הגוף, חלקן חיוביות, אבל רובן שליליות.

מבחינה היסטורית, אלכוהול נחשב לאחד מהגורמים לבעיות עולמיות וטרגדיות, מנפילת האימפריה הרומית ועד לפירוק משפחות רבות.

למרבה האירוניה, אלכוהול מורכב מחומרים יחסית לא מזיקים.

 

דגן תוסס, מיץ פירות ודבש היו מרכיבים בהפקת אלכוהול במשך אלפי שנים.

שימוש באלכוהול נמתח מבחינה דמוגרפית ולאומית, כשזה נצרך בכדי להירגע ולשמש מקור להנאה.

לאלכוהול יש אפקטים חיוביים, פעולת דילול הדם מועילה למערכת הקרדיו-וסקולרית, ובנוסף לכך ישנו את אפקט ההירגעות ואספקט החברה.

 

למרות זאת, המנות שנדרשות לאפקטים הללו הינן מינימליות (ברוב המקרים כוס אחת או שתיים), וכשצורכים יותר מזה מתחילות ההשפעות השליליות "לגבור" על ההשפעות החיוביות הפוטנציאליות.

זה חלקי משום שאלכוהול מסווג כחומר המדכא את מערבת העצבים המרכזית (מערכת הכוללת את המוח, חוט השדרה, העצבים והגנגליונים), מה שמביא להירגעות המוח ודיכוי המעצורים הרגילים.

 

החשיבה השקולה של אחד, המצב הרגשי, כושר השיפוט, דיבור וקואורדינצית השריר מושפעים לרעה כשנצרך אלכוהול.

במקרים קיצוניים זה עלול לגרום לתרדמת או מוות.

אלכוהול מזיק ספציפית לבודיבילדרים, או כל אתלט, כשהוא יכול להפריע להתאוששות ולשיקום, לסינתזת החלבונים, להידרציה, מוטיבציה ולצריכה הקלורית.

 

סקירה של המחקר תראה כי אלכוהול רעיל למעשה לכל איבר בגוף וישפיע לרעה במידה מסויימת על כל אחד שצרך אותו.

מאמר זה לא נכתב בכדי להניא אנשים מלצרוך אלכוהול במתינות ובשיקול דעת, למטרה בידורית, אך הוא יצביע, מזוויתם של אתלט וחוקרים, על חסרונותיו המשמעותיים. לחיים!

 

השפעת האלכוהול

 

כוהל אתילי הינו מולקולה מאוד קטנה אשר מסיסה בתמיסות של מים וחלב.

זה עובר תהליך של חילוף חומרים בעיקר ע"י הכבד, שבו אנזים הנקרא דהידרוגנז-אלכוהול מפרק את האלכוהול לאצטלדהיד, אשר מפורק אחרי זה לאצטט.

 

האצטט עובד אחרי זה בתהליך של חילוף חומרים לדו-תחמוצת הפחמן ולמים, אשר מופרשים בשתן.

אלכוהול נספג במהירות מהמעי הקטן (80%) והקיבה (20%), לפני שכל חומר מזין אחר מתעכל.

 

זה מבטיח שאלכוהול ייכנס לזרם הדם ויחצה את מחסום מוח הדם בקלות.

לפיכך האפקט המיידי של האלכוהול הנו השפעה על תהליך עיבוד/ערפול החשיבה.

למעשה, לאלכוהול יש מספר השפעות מזיקות על המוח.

 

אלכוהול, ברגע שעבר את מחסום מוח-הדם, ישכר את קליפת המוח (זהו החלק במוח אשר אחראי לתפקודים ביצועיים, כמו עיבוד המחשבות), ימשיך עד למערכת הלימבית, אך למעשה לא ישפיע עליה.

למעשה זה דבר בעייתי בגלל שהמערכת הלימבית, אשר נחשבת למערכת הפרימיטיבית ביותר של המוח, לוקחת במקרה כזה את תפקיד החשיבה ההגיונית.

 

מצב זה בעייתי היות והמערכת הלימבית היא לגמרי אמוציונלית, ואז אחד עלול להתחיל לחשוב דרך רגשותיו במקום דרך האזור ההגיוני של המוח (קליפת המוח).

מנה בכמות קטנה מפתיעה יכולה לגרום להשפעה מיידית על יכולתו של אחד לשלוט ברגשותיו, וכתוצאה מכך ביכולת השיפוט שלהם.

כמות יחסית גדולה של אלכוהול ואחד עוד עלול להפוך לאלים או לגמרי חסר שליטה בכיבוד הזולת.

 

כאמור, אלכוהול נחשב גם לחומר מדכא.

תוצאות אפקט הדיכוי שלו הינן מתמסורת מוגברת ממערכת ה-GABA.

במילים אחרות, צריכת אלכוהול יוצרת דרישה לעוד GABA.

GABA הינו נוירוטרנסמיטר (מעביר כימי בין-עצבי, חומר נושא מידע במערכת העצבים) אשר אחראי להגבלת או לדיכוי הרגשות במוחנו.

גלוטמט הינו נוירוטרנסמיטר אשר יש לו את ההשפעה ההפוכה - הוא אחראי לרגשנות המוח ויכול להיות מוגבר ע"י צריכה של מספר תמריצים.

כעת זה נהיה מעט מסובך.

 

הקולט הסינפטי המאוחר (הקולט מתא מוח אשר מקבל הודעה מתא מוח אחר) לGABA, GABA-A, אז נהפך למגורה ומגיב ע"י קיטוב-יתר של קרום התא ומפחית את הסיכוי לפוטנציאל של פעולה שתקרה.

פוטנציאל פעולה הינו מטען חשמלי אשר מופץ דרך תא עצב אשר גורם לאותו תא עצב להפוך למגורה. זה נהיה עוד יותר גרוע.

 

עם הזמן, אם נצרכת מספיק כמות של אלכוהול, קולטי הGABA מתרגלים לכמות מסויימת של אלכוהול ואז צריך עוד אלכוהול כדי לקבל את אותה הרמה של הירגעות ושיכרות, ובקיצור - מתרחשת סבילות.

עם יותר ויותר אלכוהול גדל הסיכון שקולטי הGABA יתפקדו שלא כראוי.

זה עלול לגרום לרגשנות יתר שעלולה להביא לחרדה, זעזוע, בלבול, ואפילו הזיות כשאחד לא שותה.

 

זהו האלכוהול בקיצוניותו ההרסנית.

 

בנוסף לאפקטים ההרסניים של האלכוהול בזמן ההכנסה לגוף, הוא גם יכול לגרום למוות של רקמות עצביות כאשר צריכתו נעצרה.

כמוסבר, GABA (נוירוטרנסמיטר מדכא) נקשר לקולט ה-GABA-A שלו לאחר צריכת אלכוהול.

כאשר זה קורה, תעלה כלורידית נפתחת ואז כלוריד חוץ-תאי אל מחלקה תוך-תאית בקולט העצבי.

הנוירון (תא-העצב) מקבל קיטוב יתר וכתוצאה מכך פוטנציאל בתר-סינפתטי (EPSPs) איננו יכול להתרחש, כמצוין.

 

הנקודה המרכזית כאן הינה שאלכוהול עלול להביא ביתר קלות ליכולת של GABA לפתוח תעלות כלוריד.

עם יותר שימוש (כרוני) של אלכוהול הנוירון עלול להפוך לגמרי לתלוי באלכוהול לשם תיפקוד הGABA שלו בטווח הארוך.

למרות זאת, בזמן הכלורידים תופס תהליך אחר, הפעם קשור בקולטן הגלוטמין (חומצה אמינית), אשר גורם לבעיות נוספות.

 

מערכת הגלוטמט מווסתת בהגברה עם עזיבת האלכוהול ופעילות תעלת הסידן מקבלת גירוי.

הסידן משוחרר ישירות אל הנוירון הסינפתטי המאוחר (זרימת סידן) בכמויות גדולות ומוות עצבי מתרחש.

זה מתרחש בפרט לאחר אירועי שתייה מוגזמת שמתרחשים על בסיס קבוע.

המשמעות לספורטאים

 

אלכוהול מזיק בפרט לספורטאים משום שהוא מפריע להרבה תהליכים אשר חיוניים להצלחת הספורטאי.

מיקוד, ביצוע, התאוששות ובנייה מחודשת כולם מושפעים.

בהתחשב בכך שהשפעתו של האלכוהול עלולה להימשך במשך ימים שלמים, יהיה זה נבון מצד הספורטאי להימנע מצריכת אלכוהול כאשר הינו מתחרה (ולא רק אז כמובן).

 

למרות שאלכוהול נספג במהירות תהליך חילוף החומרים שהוא עבור הינו איטי מאוד והשפעותיו עדיין עלולות להשפיע על ביצועי הספורטאים עד ל-48 שעות לאחר המשקה האחרון.

 

בהנחה שהספורטאי מתחרה עד ל-48 שעות לאחר צריכת האלכוהול, אפילו 2-3 מנות סטנדרטיות יכולות בישירין:

 

*) להפחית כוח.

 

*) לפגום במהירות התגובה.

 

*) לפגום ביכולת שיווי המשקל וקואורדינצית עין-יד.

 

*) הגברת העייפות : תיפקוד הכבד מושפע באופן משמעותי כשאלכוהול נכנס לגוף.

עד ל-48 שעות לאחר המשקה האחרון הכבד עדיין יכול לשנות בחילוף חומרים את האלכוהול על חשבון הגליקוגן (צורת האיחסון של הפחמימות בכבד ובשרירים).

 

בהתחשב בכך שגליקוגן כה חיוני לתיפקוד התאי של מפתחי הגוף, עייפות הגוף, התדרדות הכרתית ואיבוד כוח יהיו התוצאה כאשר הגליקוגן לא יכול להיות מנוצל ביעילות.

מהירות זמן התגובה, שיווי המשקל, קואורדינציה - כל אלה גם הם מושפעים בתהליך זה בנוסף להשפעות החומרים העצביים הישירים שנאמרו מעל שעליהם האלכוהול משפיע.

 

*) מפריע לוויסות טמפרטורת הגוף.

 

*) גורם להתייבשות: לאלכוהול ישנה גם השפעה על תיפקוד הכלייה, אשר מפריעה לוויסות של אלקטרוליטים ונוזלים בגוף.

הסרת בזבוז תאי ואספקה של חומר מזין הינם התפקודים העיקריים של נוזלים ואלקטרוליטים, אשר נשלטים ע"י תיפקודן של הכליות.

 

הכליות מסננות כמויות גדולות של מיים מחלקים גדולים בגוף, כולל את המוח, בכדי לפרק אלכוהול.

כתוצאה מכך עלולה להתרחש התייבשות ודבר שכזה עלול לשבש את ביצועיו של הספורטאי.

 

*) לכלות קיבולת אירובית ולהשפיע לרעה על הסיבולת : עד ל-48 שעות מהמשקה האחרון.

 

*) השפעה על תיקון תאי: סינתזת החלבון מושפעת לרעה כאשר ישנו אלכוהול במערכת.

לדבר זה יש משמעות ברורה לגבי תיקון רקמות השריר.

 

*) השפעה על המערכת הקרדיו-וסקולרית: צריכת אלכוהול מעלה את לחץ הדם וזה יכול לגרום לעבודה קשה יותר של הלב לשאוב דם דרך הגוף.

בצורה משונה מה, פעימות לב מהירות (טכיקרדיה) גם הן יכולות להיגרם כתוצאה מצריכת אלכוהול.

בנוסף, אלכוהול מגביר את סינתזת הכולסטרול וזה עלול להגביר את הסיכון למחלת לב כלילית.

 

*) הפרעה לשינה : אלכוהול מפריע בצורה משמעותית לשינה נינוחה.

זה יכול לעשות הירדמות קלה יותר כאשר מתייחסים לאפקט המרגיע שלו, אך איכות השינה (בפרט REM - תנועות עיניים מהירות בזמן החלומות) יופרעו.

 

*) גורם לצימצום וריקון של ויטמינים ומינרלים: ויטמינים ומינרלים אשר כה הכרחיים לבריאותינו, ספיגתם נפגמת, כאשר האספקה שכבר קיימת בגוף מצטמצמת ומתרוקנת, כאשר נצרך אלכוהול.

אפילו משקה או שניים בכל יום (כביכול כמות מומלצת) עלולים להביא את אותו האפקט.

ויטמינים מקבוצת B, אשר להם תיפקודים אנזימטים ומטבוליים חשובים מתרוקנים במהירות אפילו רבה יותר.

 

דבר זה משפיע בצורה רעה על הלב, הכבד, בלוטת התריס והכליות.

ויטמין A גם כן מתרוקן וזה מפריע ליכולת הגוף להילחם במחלות.

התרוקנות ויטמין C עושה את האחד רגיש לאנמיה.

בנוסף, כשנצרך אלכוהול הגוף מפריש סידן בכמות כפולה משיעור ההפרשה הרגיל, וכך משפיע לרעה על צמיחת והתפתחות העצמות ועל החלמת פצעים ופציעות למיניהם.

 

*) גורם לליקוי קוגניטיבי: ליקוי קוגניטיבי (הפרעה בעיבוד החשיבה ופגיעה מוחית) מתרחש דרך מספר מנגנונים.

אלכוהול הקשור להפרעות שינה תורם לשיקום הלא מספק של העיבוד העצבי של אחד.

האפקט של גירוי ה GABA-A, כמוסבר, נמצא כתורם למוות של העצבים.

 

חוסר של גליקוגן למוח, כתוצאה מתהליך המטבוליות של האלכוהול, גורם לחשיבה איטית ולא מסודרת.

אלה רק חלק מהפקטורים. ישנם עוד רבים אחרים.

המשמעות של ליקוי קוגניטיבי הינה חמורה מאוד בשביל הספורטאים והאתלטים: איבוד המוטיבציה, הריכוז והתשוקה בנוסף לחדות תפיסה מופחתת ואפילו לתגובה עצבית-שרירית.

 

האפקטים המודגשים כאן הינם רק חלק מהיותר ברורים.

ישנם רבים אחרים, וזה בוודאי יכול למלא ספר שלם אם יסבירו את כולם בפרוטרוט.

 

לסיכום

 

אפילו שאלכוהול עלול להשפיע בצורה רצינית על הביצוע של הספורטאים בין 25 ל-48 שעות לאחר המשקה האחרון, יש לו הימשכות ארוכה יותר, בעלת אפקטים פחות ישירים.

ההפחתה באיכות האימונים ובאיכות השינה בפרק הזמן שלאחר צריכתו עלולים בהחלט להביא להפחתה בביצועים הספורטיביים במשך הימים שנוגעים לתקופת זמן זו.

 

אין לשכוח כי אלכוהול הוא בנוסף לכל מגרעותיו קטבולי (מפרק שרירים), וכל גרם אלכוהול מכיל 7 קלוריות.

 

לכן זה ככל הנראה יהיה הכי טוב להתרחק מאלכוהול לגמרי כאשר מתאמנים ומתחרים בכדי לנצח.

לאמיתו של דבר, הדרך האמיהיחידה האמיתית להתחמק מהשפעותיו ההרסניות של האלכוהול היא להימנע מצריכתו לגמרי

[Black Joker]

אני עדיין בעד שוקו.

[volvo 240]

לפחות תתן קרדיט .

[pupsik]

אחרי שאיבנתי מזה אלכוהול נידמה לי אני גם יעבור לשוקו

[אאוץ]

אני חייב לציין שהתרשמתי מהפירוט.

אבל לא ברור לי דבר אחד, כשאני שותה, הכוח הפיזי שלי מאוד גדל, וגם הסיבולת הגופנית שלי.

 

לפני מספר חודשים, אני וכמה חבר'ה טובים שתינו, ואחרי זה יצאנו לריצה קלה ביער.

יצא שרצנו בקצב מהיר למדי במשך 35-40 דקות, וזאת שביום רגיל אנו עושים 7 דקות, במקרה הטוב.

 

יכול להיות שהמוח לא קולט אותות מהגוף שמבקש לנוח, או לא קולט כאב (שאני שותה, אני נטול כל כאב שהוא)?

 

אביחי

[רביד.ס]

מעניין מאוד! תודה על המאמר

[Max.M]

 

יכול להיות שהמוח לא קולט אותות מהגוף שמבקש לנוח, או לא קולט כאב (שאני שותה, אני נטול כל כאב שהוא)?

 

אביחי

אביחי,פשוט לא התייחסת לאותות.

אלא המשכת לרוץ עם חיוך של מסטול באמצע היער.

[אאוץ]

זה לא מה שאמרתי?

שאני שותה 4 כוסות וודקה ומעלה, אני לא מרגיש כאב, מקסימום דיגדוג.

ואני בהכרה מלאה לגמרי. אני צריך לשתות הרבה כדי להשתכר, מעל 9-10 אני מתחיל באמת להיות שיכור.

 

כדי לתת לכם אמת מידה, כיסא בעורף, אגרופים לתוך הפרצוף, ולא הרגשתי דבר.

נורמלי? חבריי אומרים שלא.

 

אביחי

[Max.M]

זה לא מה שאמרתי?

שאני שותה 4 כוסות וודקה ומעלה, אני לא מרגיש כאב, מקסימום דיגדוג.

ואני בהכרה מלאה לגמרי. אני צריך לשתות הרבה כדי להשתכר, מעל 9-10 אני מתחיל באמת להיות שיכור.

 

כדי לתת לכם אמת מידה, כיסא בעורף, אגרופים לתוך הפרצוף, ולא הרגשתי דבר.

נורמלי? חבריי אומרים שלא.

 

אביחי

בקיצור אם מישו מתכוון להשתכר וללכת מכות נא לפנות לאביחי בהודעה פרטית.

[אאוץ]

ואני שואל.

 

אביחי

[ברווז]

כדי לתת לכם אמת מידה, כיסא בעורף, אגרופים לתוך הפרצוף, ולא הרגשתי דבר.

נורמלי? חבריי אומרים שלא.אביחי

מוזר...

אותי דברים כאלה רק מעצבנים,

וזה כשאני לא שותה...

סיבולת ויכולת של כל אדם היא אישית לאותו אדם, יש כאלה שיכולים לשבור יד ולא לשים לב ויש כאלה שעקיצת יתוש גורמת להם לסבל נוראי.

ולשאלתך- זה דיי נורמאלי.הגוף מנסה לתקן את ההשפעות המרדימות של האלכוהול ע"י הרצת כמות גדולה של אנדרנלין במערכת.

זה מגביר את סיבולת הלב-ריאה, חוזק פיזי, עמידות לכאב ועוד.תוסיף לזה את הטישטוש מהמשקה, והכאב פשוט לא מצליח להיקלט ע"י המוח.

[gsi16v]

אבל לא ברור לי דבר אחד, כשאני שותה, הכוח הפיזי שלי מאוד גדל, וגם הסיבולת הגופנית שלי.

 

מזכיר לי גם אותי

יש דברים שעשיתי שאין מצב שאני יעשה אותם אפילו קרוב לזה במצב של סאחי בלטה, ואני לא מדבר על ריקודים עד לצהרי היום של מחרת

[yuvali]

כל הכבוד על השקעה

[אאוץ]

מזכיר לי גם אותי

יש דברים שעשיתי שאין מצב שאני יעשה אותם אפילו קרוב לזה במצב של סאחי בלטה, ואני לא מדבר על ריקודים עד לצהרי היום של מחרת

 

זה מעניין, רוב אלה ששותים נהים יותר פגיעים.

אני בדיוק ההפך, מתחזק המון המון.

 

אני שובר כוסות טקילה מבלי לשים לב, וכמעט אחד מהשברים נכנס לעין של מישהו,

שלא לדבר שחתכתי את הידים בצורה מטורפת. ולא הרגשתי שום כאב, רק דיגדוג נעים.

ואני לגמרי צלול, גם שהגעתי לבהי"ח, כדי שיטפלו בחתכים, מסרתי פרטים והכל מבלי להתבלבל.

תפרו אותי בלי הרדמה, אמרתי שאין צורך.

 

לדעתי יש בזה חיסרון, במקרה שנשבר משהו חיוני אתה עלול להחמיר את הנזק כי אתה לא שם לב לנזק.

 

אביחי

[ירחמיאל]

כל הכבוד על השקעה

 

איזו "השקעה"? הוא פשוט העתיק מאמר. אם הוא הוא הכותב המקורי - אז לפחות שיציין זאת ואם לא - אז שייתן קרדיט.