שאלה שמסקרנת אותי (לגבי מזגן)

[יצחקי]

שני שיטות הקירור ברכב. האחד השיטה האמריקית שיטת ההצפה , והשניה הארופית עם שסתום התפשטת .

בשיטה האמריקית :המדחס מזרים גז דרך רישטת עם צינורית נימית וברוב המקרים אין טרמוסטת נגד קיפאון מהמאייד, הגז מגיע לקומולטור (אוגר נוזלים שתפקידו למנוע הגעת נוזל למדחס ולאגור קרר) בשיטה זו המדחס עובד עם הפעלת המפוח כל הזמן (יתרון :אין הפסקות עבודה של המדחס והמנוע לא מושפע מזעזוים של המזגן) חיסרון המדחס נישחק מהר.

בשיטה הארופאית: המדחס מזרים גז דרך מיבש (שתפקידו לגרום לקרר להגיע במצב נוזל) לשסתום התפשטות שמשנה את כמויות הגז שמותזות למאייד, וחייבים טרמוסטת נגד קיפאון, הפסקת המדחס בזמן הגעת המערכת לטמפרטורה הנכונה לא נחשבת יתרון כי כל כניסה ויציה מעמיסה באפן פתעומי את המנוע וגורמת לשוק במדחס(לעבוד מ 0 מידית ל 2500-3500 סלד בזמן נסיע) יתרון חסכונית יותר בדלק.

[magician]

ארז' date=' אני לא נכנס לדיון על זה מהסיבה הפשוטה שאתה יכול לשבת מול מכסה מנוע פתוח, עם סטופר, ולבדוק באיזה אחוז מהזמן המדחס מופעל, במצבים השונים. בדיוק כמו שאני עשיתי.[/quote']שלום,

בעיקרון מערכות מיזוג האוויר שונות זו מזו בגודלן ובכושר הקירור וכפועל יוצא ובהתאמה ביחס למס' פרמטרים שחלקם הוזכרו, הם יעמיסו על מנוע וכתוצאה מכך צריכת דלק גבוהה יותר בהתייחס ל:

סוגי מדחס -בוכנתיים או רוטוריים .

עדיפות למדחסים הרוטוריים - קלים יותר במשקלם, שקטים יותר, רועדים פחות וכתוצאה מהמבנה שלהם גם מעמיסים פחות על המנוע.

 

מהירות הרכב (חנן למיטב ידיעתי בדק רק בסיבובי סרק)-בעיקרון ככל שמהירות הרכב עולה תפוקת המדחס עולה ובהתאם צריכת כח מהמנוע.

הגדולות בין מערכות מיזוג האוויר ברכב צורכות הספק מנוע של עד 8כ"ס(6KW) במהירויות גבוהות. התפוקה התרמית של המדחס במהירויות אלו היא:

Btu/hr 48000 שזה 4 טון קירור-כל טון קירור יצרוך ממנוע הרכב הספק של 2 כ"ס או (1.5KV ).

 

מערכות שמגבירות את מהירות המפוחים בלבד ללא בקרת טמפ' עבודה (טרמוסטט) מאריכות את פעולת המדחס יותר ממה שמערכות עם בקרת אקלים, בנוסף לצריכת זרם שאולי הוא זניח , אם כי בהחלט משפיע על צריכת הדלק, עקב העמסה על האלטרנטור (המופעל באמצעות רצוע המקבלת את האנרגייה הסיבובית\מכנית מגל הארכובה-מנוע).

 

נפח המנוע וההספק ביחס לתפוקת המדחס.

לכן קביעה של 11% כצריכה נוספת, אינה נתון מדוייק וקבוע ושונה מרכב לרכב.

 

אופן עבודת המזגן וצריכת הדלק + בלאי.

כאשר אתה מפעיל מזגן אתה מעמיס את המנוע עלידי האלטרנטור שחייב לספק זרם למפוח, למאוררי מנוע , ולקלץ' המדחס. טרמוסטת.

צריך להוסיף: מפעיל מאוורר 1 או 2 הצמודים למעבה(רדיאטור) מערכת המיזוג (בנוסף למאוורר רדיאטור המנוע - הפעלתם ועבודתם גורמת לצריכה נוספת מהספק המנוע...

(מזל שמישהו לא הזכיר 5W-30 )יש לי סיוטים מזה

מריוס

עורך האתר למכוניות ספורט בישראל

[Coolio]

תודה לכם על התגובות המפורטות.

נהנתי לקרוא את השרשור (וגם החכמתי)

[danniel]

לאחר עיון מחומר שנמצא ברשותי בנושא מזגנים, (עשיתי בחו"ל השתלמות מקיפה בנושא לפני כמה שנים), מצאתי כמה עובדות מעניינות שיסברו לכם את האוזן:

 

1. נושא תצרוכת הדלק בהפעלת מזגן, נבדק ונבחן ע"י אירגוני איכות סביבה ויצרני הרכב, באירופה ובארה"ב, הסיבה לכך היא שבמגביל לתצרוכת הדלקהגבוהה יותר,זיהום האויר שנפלט מהמכונית גבוה יותר. אנחנו נתמקד בנושא תיצרוכת הדלק, להיום.

 

2. אז מה באמת התוצאות? ובכן, נמצא כי תצרוכת הדלק עולה ב 31% בנסיעה עירונית , 16% בנסיעה בין עירונית ו 23% בנסיעה משולבת (למנועי בנזין).

חשוב לציין שתצרוכת הדלק עולה ככל שטמפ' הסביבה והלחות עולה.

 

3. נמצא כי עליית תצרוכת הדלק הממוצעת לשנה לרכב קטן, (לדוגמא פיאט פונטו) היא 9% .

התוצאות התקבלו לאחר מבחן בתנאי מעבדה, וההתייחסות היא לממוצע 25 מעלות סלזיוס שנתית. (שזה די חם לממוצע שנתי).

 

4. להלן הגורמים שמשפיעים על תצרוכת הדלק בהפעלת מזגן הגורמים מתייחסים להשפעה ישירה על תצרוכת הדלק לשנה. לא מדובר בצריכת זרם או הספק.

או, פירוט הגורמים שמשפיעים על עליית תצרוכת הדלק ב 9% שנתי:

- 39% מדחס המזגן.

- 38% המפוח הפנימי

- 11% עליית הסל"ד (פעולת המגבר טורים או מנוע הצעדים).

- 9% מאוורר המנוע.

- 3% מצמד המזגן החשמלי.

 

שימו לב, להשפעת מכלולי החשמל, מכאן מבינים שאם תדירות הפעלת המדחס תהיה נמוכה יותר, עדיין התצרוכת הכללית תהייה גבוהה.

 

5. עקב נושא הזיהום האויר המוגבר, משקיעים היום היצרנים המון בפיתוח מערכות מיזוג יעילות יותר שיקטינו את זיהום האויר, ומכאן גם את תיצרוכת הדלק. הפיתוחים החדשים באים לידי ביטוי במערכת המיזוג עצמה וגם בגורמים נוספים כגון:

שיפור בבידוד לגג הרכב נגד קרינה, שמשות חוסמות קרינה, מאדים ומעבים משופרים, כונסי אויר משופרים למעבה והרדיאטור וכו'.

 

תוספת ושינוי, (ושוב לחנן, לאחר השקעת מחשבה..)מערכות בקרת אקלים, מעדיפות להוריד את מהירות המפוח כמה שניתן , זה תורם לזרימת הזרם הכללית, ומשפר את תצרוכת הדלק.

 

(תודה לחנן על שהסב את תשומת ליבי לטעויות בהודעה)

[wil]

המפוח הפנימי צורך כל כך הרבה אנרגיה? כמעט כמו המדחס???

 

מה צריכת הזרם של המפוח הזה?? חשבתי שמדובר במשהו דומה לצריכה של זוג פנסי החזית הראשיים (כ-9A ביחד), שכידוע השפעתם על צריכת הדלק קטנה מאוד.

[חנן-ג'יפולוג]

דניאל, אני מניח שלא אתה המצאת את זה, אלא הבאת את זה ממקום כלשהו, אז אני מרשה לעצמי להיות בוטה. ובכן, מי שכתב את זה לא מבין בשיט מהחיים שלו:

 

 

- 39% מדחס המזגן.

- 38% המפוח הפנימי (לא חשוב באיזו מהירות כי צריכת הזרם שלו תהייה שווה עקב נגדי המהירויות*).

- 11% עליית הסל"ד (פעולת המגבר טורים).

- 9% מאוורר המנוע.

- 3% מצמד המזגן החשמלי.

 

 

מדחס מזגן צורך כמה כוחות סוס, כשכל כוח סוס זה 736 וואט. כשמשקללים את כל כוחות הסוס מגיעים לכמה אלפי וואטים. מפוח חשמלי צורך, במקרה הרע, עד כמה עשרות אמפרים, שזה אומר כמה מאות וואטים, לכל היותר. אני משער שזה אפילו הרבה פחות מזה. רק כדי לסבר את האוזן, מאוורר ביתי שולחני נורמלי צורך 30 וואט, ומאוורר של חממה, בקוטר של מטר ועשרים, שמעיף אותך אם אתה עומד מולו, צורך כ550 וואט.

 

אם אתה מוסיף נגדים בטור לצרכן כלשהו, אתה מקטין את הזרם-אין שום דרך להתווכח עם הנתון הזה, וכפועל יוצא את ההספק הנצרך, כי ההספק שווה למתח כפול זרם.

 

יש בציטוט הזה עוד מספר שטויות, אבל זה מספיק לבינתיים.

 

הפעלת המפוח בבקרת אקלים נעשת ע"י בקר מיוחד, שמעלה או מוריד את אספקת הזרם למפוח.

מכאן ניתן להסיק כי במערכות בקרת אקלים, מהירות מפוח נמוכה יותר יכולה להשפיע לטובה על תצרוכת הדלק.

שזה עונה בדיוק על השאלה המקורית, כי גם במערכת הקלאסית של מיזוג, הורדת עוצמת המפוח, מורידה את הזרם הנצרך, בניגוד לשטות שנכתבה בציטוט.

[חנן-ג'יפולוג]

בעצם, עזוב, למה להתעסק עם כל חישובון בנפרד? בג'יפ הקודם שלי היה אלטרנטור של 37 אמפר, שהספיק במשך שנים ארוכות לעבוד עם מזגן, אורות, מערכת סטריאו, וכננת מדי פעם. זה אומר שהצריכה הכוללת של החשמל להפעלת מזגן, לא יכולה להיות גבוהה ממשהו כמו 23 אמפר, שזה כ300 ואט.

 

 

עכשיו, תשווה את זה מול אלפי הוואטים של המדחס...

[magician]

דניאל, אני מניח שלא אתה המצאת את זה, אלא הבאת את זה ממקום כלשהו, אז אני מרשה לעצמי להיות בוטה. ובכן, מי שכתב את זה לא מבין בשיט מהחיים שלו:

.

חנן,למעשה דניאל היה אמור להתייחס...

לדעתי ההחלוקה ב% מתייחסת לגודל הצריכה מ100% סה"כ צריכה- ולא לכמה % מהספק המנוע הצרכן מוריד(מעמיס\צורך)...

שימו לב לגרף עומס מערכת המיזוג על המנוע, שהצגתי בשרשור הזה, במקרה של מערכת מיזוג חזקה\גדולה ביותר עד 8 כ"ס, וברכבים קטנים בין 1.5 ל2 כ"ס.

אגב הגרף לא מאינטרנט...

אולי בהמשך אם יהייה לי זמן, אני יתייחס לצריכה\עומס של של חלק מהצרכנים (לא מבטיח).

 

מריוס

[wil]

מריוס, ברור שהאחוזים האלו מתייחסים לחלק היחסי של כל רכיב מסה"כ צריכת מערכת המיזוג, ולא מסה"כ הספק המנוע.

 

מהנתונים האלו, 38% מול 39% מצריכת מערכת המיזוג, יוצא שההספקים הנצרכים ע"י 2 האלמנטים האלו כמעט זהים.

 

וכמו שהג'יפולוג הדגים - זה לא כ"כ סביר שהמפוח הפנימי שותה יותר ממאות בודדות של וואטים במקרה הממש קיצוני. (איזה נתיך מגן עליו בכלל? 20A? 30A?)

[חנן-ג'יפולוג]

WIL ענה יפה במקומי.

[danniel]

הבהרה, האחוזים מתייחסים אך ורק להשפעה על צריכת הדלק של כל רכיב ורכיב, לשנה (12 חודשים) אין קשר להספק החשמלי!

 

לא לשכוח, את נושא הגברת הסיבובים, שמוריד מעט את השפעת המדחס לצריכת הדלק, ולא לשכוח שהאלטרנטור מונע ביחס סיבוב הגברה (גלגלת אלט' תמיד קטנה מגלגלת גל הארכובה) לכן כל עומס חשמלי על האלטרנטור מוגבר במנוע. ובסרק, כל צרכן חשמלי גורע יותר מכח המנוע מאשר בסיבובים גבוהים יותר.

עוד נקודה להבהרה, מכוון שיחס העברה בין גלגלת המנוע לגלגלת המדחס הוא 1:1 בקרוב, מסובך יותר להשוות הספקים של המדחס לצרכן חשמלי כלשהו.

 

רבותי, הנתונים הם מתוך מחקר שביצע יצרן רכב מסויים, ויכול להיות לכם הסתייגות מתוצאותיו, עניין שלכם, לא נעלבתי .

 

חנן היקר, לגבי הערה בסוגריים (והיא הערה שלי) אתה צודק בהחלט. טעות ברורה ,שעדיין אין לי הסבר לעצמי איך התפלק. תודה על תשומת הלב. (אגב, טוב לדעת שמישהו מתייחס למה שאני כותב .

יבוצע תיקון ועריכה .

[יצחקי]

ההיתיחסות של כולנו היא למערכות שמתפקדות כראוי ויחסית חדשות .

לא נלקח בחשבון בלאי פחמי המפוח ובמאוררים ובוקסות (מיסבים) שמעלות את צריכת הזרם בעשרות אחוזים וצריכת זרם זה עומס על המנוע עלידי האלטרנטור . וגם נתון זה לא מופיע בבדיקה.

בהתיחס לחנן , לא נשכח שהמנוע בג'פ עובד עם מאורר קבוע והתוספת של מנוע חשמלי אינו רציני , ובטוח לא בדקתה את צריכת הדלק בג'יפ עם מזגן. דניאל לגבי תנאי המעבדה בהם בוצע הניסוי זה מגוחך אנחנו נשמח באים ברכבים שלנו יהיה טמפרטורה של 20 עד 25 מעלות צלזיוס עם 25% עד 30% לחות. אבל בלחות הישראלית 70-80% ובטמפרטורות של 40 - 50 מעלות זה לא יעבוד. והניסוח של הגברת טורים אינה נכונה. ישנו מצב של שמירת טורים בעומס . כלונר לא חשוב מה אני מעמיס על המנוע אני רוצה 850 - 900 סל'ד למנוע בנזין .

[danniel]

דניאל לגבי תנאי המעבדה בהם בוצע הניסוי זה מגוחך אנחנו נשמח באים ברכבים שלנו יהיה טמפרטורה של 20 עד 25 מעלות צלזיוס עם 25% עד 30% לחות. אבל בלחות הישראלית 70-80% ובטמפרטורות של 40 - 50 מעלות זה לא יעבוד.

יצחקי, תקרא שוב, 25 מעלות סלזיוס ו 50% לחות, ממוצע שנתי! כמה לדעתך הממוצע השנתי בארצינו?

 

והניסוח של הגברת טורים אינה נכונה. ישנו מצב של שמירת טורים בעומס .

סיבובי סרק מוגברים עם הפעלת מזגן ב 50-100 סל"ד תלוי בסוג הרכב, אחרת תפוקת הקירור תהיה נמוכה בסרק, והמצבר עלול להתפרק לאיטו.

 

כלומר לא חשוב מה אני מעמיס על המנוע אני רוצה 850 - 900 סל'ד למנוע בנזין .

ולמה אתה מתקבע על נתון כלשהו? יש מנועים שסל"ד הסרק שלהם 650 סל"ד ואפילו פחות.

[חנן-ג'יפולוג]

הבהרה, האחוזים מתייחסים אך ורק להשפעה על צריכת הדלק של כל רכיב ורכיב, לשנה (12 חודשים) אין קשר להספק החשמלי!

הקשר בין צריכת החשמל ובין צריכת הדלק הוא חד משמעי. הספק זה הספק, ואנרגיה זו אנרגיה, איך שלא תהפוך את זה, וצריכה של 100 ואט, או שביעית כוח סוס של צרכן חשמלי, גם מגיעה מהמנוע, ששורף דלק בשביל לתת את האנרגיה הזו. המנוע למעשה יצטרך לתת קצת יותר משביעית כוח סוס, כי יש הפסדי נצילות בדרך.

 

אם צרכני החשמל לוקחים ביחד 200 וואט (אחרי הפסדי נצילות) , והמדחס צורך הספק של 2000 וואט, אז הצרכנים החשמליים, יקחו עשירית דלק מאשר המדחס, וזה לא חשוב בכלל מאיזה כיוון מסתכלים על זה, ואם מציינים את ההספק של זה בוואטים, ושל זה בכוחות סוס, וזה לוקח את האנרגיה שלו מהחשמל שמגיע מהאלטרנטור (שלוקח את הכוח מהרצועה) , וזה לוקח את האנרגיה שלו ישירות מהרצועה. כל זה תופס בין אם זה לשנייה, ובין אם זה לשנה. אחוזים הם אחוזים.

 

עריכה: יתכן שאתה מדבר על הרעיון המוזר שבו, במשך חלק ניכר מהשנה רק המפוח עובד, ולא המדחס, ואז יוצא להם בסה"כ בשנה שצריכת המפוח מגיעה לאחוזים הגבוהים האלה? זו דרך מוזרה להסתכל על הדברים, אבל אם כן, אז זה מסביר את התוצאה שלהם, אבל לא ממש קשור לשאלה המקורית בשרשור הזה.

 

 

לא לשכוח, את נושא הגברת הסיבובים, שמוריד מעט את השפעת המדחס לצריכת הדלק, ולא לשכוח שהאלטרנטור מונע ביחס סיבוב הגברה (גלגלת אלט' תמיד קטנה מגלגלת גל הארכובה) לכן כל עומס חשמלי על האלטרנטור מוגבר במנוע. ובסרק, כל צרכן חשמלי גורע יותר מכח המנוע מאשר בסיבובים גבוהים יותר.

עוד נקודה להבהרה, מכוון שיחס העברה בין גלגלת המנוע לגלגלת המדחס הוא 1:1 בקרוב, מסובך יותר להשוות הספקים של המדחס לצרכן חשמלי כלשהו.

כל הסיפורים של הגלגלות, והסל"דים וכו' מעניינים כשלעצמם, אבל בסוף בסוף, בשביל לארגן מאה וואט צריכת חשמל, אתה תצטרך לארגן קצת יותר משביעית כוח סוס מהמנוע (בגלל ההפסדים במעבר מהמרת אנרגיה אחת לשנייה) , זה הכול.

אפשר לנסות להסביר איך המשוואה הזו מפורטת לגורמים, אבל זה עלול לשעמם ולייגע את הקוראים וזה לא ישנה את התוצאה הסופית.

[danniel]

חנן, אתה קצת נסחף לפילוסופיות קיומיות, לתורת הכאוס או הקוונטים.

 

יצרן רכב מסויים, ביצע ניסוי (מעבדה) ואלה תוצאותיו כלשונן, לצערי אין בידי יותר אינפורמצייה לדרך ביצוע הניסוי. וגם אני, במהלך אותה ההדרכה, השתהתי לנוכח התוצאות, והמדריך "החביב", פתר אותי מייד, "זה מה שיצא".

 

למדתי רבות, במהלך עבודתי מול מהנדסי רכב, שהניסויים שהם מבצעים הם ברמה מעל ומעבר למה שניתן לדמיין אפילו, והתוצאות שמתקבלות לפעמים מפתיעות גם אותם.

 

המעניין הוא, שעל סמך התוצאות האלו הם ממשיכים (למרות ההפתעות) לייצר, לפתח ולייעל מערכות ומיכלולים, כל הזמן, ורוב הזמן בהצלחה יתרה.

 

אם אתה מעוניין להוסיף לנושא כוון שתגובתי הייתה

לא ממש קשור לשאלה המקורית בשרשור הזה.

בבקשה, הנה הצעה, סע בלי מזגן שנה שלמה, ואחריה שנה עם מזגן... חזור ודווח.