בתור רוכב לשעבר וחובב אופנועים ורכיבה גם בהווה, אני מזדהה לחלוטין עם מאבקכם ומחזק את ידיכם.
אחת הסיבות שבגללן ירדתי מדו"ג היא הייקור המשמעותי של ביטוח החובה שנגזר עלינו בשנת 2002, ואף הייתי שותף פעיל להפגנה שנערכה אז מול משרד האוצר ולמאבק בכלל. כאמור, אני עדיין מאוד אוהב את התחום ומקווה שיבוא יום ופקידוני האוצר יפסיקו לחבל בחופש הפרט המעוניין להתנייד על-גבי דו"ג, ויתחילו להתייחס לכל מקרה לגופו - קרי: רוכבים פרועים ובעיתיים, כאלה שמעורבים במספר גדול של תאונות והרשעות ישלמו פרמיות גבוהות, המגלמות את הסיכון שהם יוצרים; רוכבים סולידיים, שהם הרוב המוחלט, ישלמו מחירי ביטוח הגיוניים, כפי שהיה עד לשנת 2002.
מה שקורה עם התנהלות האוצר בנושא זה הוא הפקרות מוחלטת, שמטרתה היא הגדלת הכנסות המדינה - אבל את זה אף אחד לא יספר לכם! הכל נעשה באיצטלה של "אופנועים הם כלי-רכב מסוכן", מבלי להתייחס לסטטיסטיקות או לשפוט כל מקרה לגופו, כפי שקורה עם נהגי מכוניות. דבר נוסף שפקידוני האוצר מתעלמים ממנו הוא העובדה המצערת שבשל מחירי הביטוח הגבוהים, רוכבים רבים כלל לא מבטחים את עמצם. מה תגידו על זה? נשמע טיפשי ומסוכן, אבל זה המצב שמדינת ישראל יצרה במו מוחה הקודח. כולם מפסידים מזה.
בהצלחה גדולה במאבק!