magician

המעניין בדגם הנ"ל הוא הקשר לחב' "אוטוקרס" של יצחק שובינסקי. הכרמל הראשון (1962) שיצא לשוק הישראלי מבוסס על הרליאנט רגאל בעל 3 הגלגלים (מאותן שנים)-לכרמל שונה המתלה הקדמי והיה ל רכב "נורמלי" בעל 4 גלגלים... הדגם 1:18 שבתמונה הוא של חברת "CORGI "... מדובר על Reliant Regal Supervan III שנת 1972. רובין הוצא לשוק בשנת 1973. על אף המידע הנרחב שניתן למצוא בוויקיפדיה, ראוי לקחת הכל בערבון מוגבל. חג שמח מריוס

המכונית הראשונה של אוטוקרס מדגם סברה הייתה מסחרית(ואן באנגלית) המבוססת על רליאנט ואן תלת גלגלי דגם: C.W.T 5. הדגם שתוכנן בלעדית עבור אוטוקרס היה נחות מבחינת הנדסת אנוש והסדרה הראשונה סבלה מכל בעיה אפשרית עד כדי התפרקות מרכב העץ מהשילדה - שאליה היה מחובר באמצעות שלד עץ. הסברה ספורט היה מוצר שפותח לקראת שנת 1961, כשנתיים לאחר בניית דגם המסחרית הראשונה בשם סברה. שם המותג סברה הפך בלעדי רק לדגם הספורט לאחר שהשם של הדגם הראשוני שונה לסוסיתא. בארה"ב שווקו 3 דגמי סברה:מסחרית(ואן),סטיישן וטנדר. הספר שניכתב ע"י: "מסע מוטורי בארץ הקודש" עוסק גם(לא רק) בארועים השונים הקשורים באוטוקרס ובמכוניות השונות שפותחו במשך הזמן עבורה, בנוסף לאספקטים מפתיעים שלא היו ידועים לציבור הרחב. אני מצ"ב את הפרסומת המקורית למסחרית מדגם סברה ששווקה בניוק יורק... מריוס

שלום אמנון, "צברה" בעברית או באנגלית? ובכן לטובת אלו שמתענינים בתחום יצור הרכב והחומרים... כבר לפני ועד שנת 1962 נבנו מכוניות שהמרכב היה מפיברגלס. ביניהן מפורסמות יותר ואחרות פחות ויחודן היה שבחלקן נבנו למירוצים או שוייכו למכוניות ספורט: לוטוס אליט 57, אסארדו, דיימלר ס.פ.250, דיפ סאנדרסון, דיוה ג'י טי, ג'י בי פאלקון, ג'י 4 ואחרות שכרגע איני זוכר... יתכן שכוונת המשורר הייתה לדגם הואן(מסחרית) של הסברה ולא לסברה ספורט? מרכב הרליאנט האנגלי התלת גלגלי - הבסיס של הסברה, אכן היה מפייברגלאס והחידוש היה בכך שלראשונה רליאנט תכננה עבור אוטוקרס רכב 4 גלגלי בעל מרכב מפייברגלאס. מריוס

שלום, הסברה שהשתתפה בראלי אקרופוליס הייתה שייכת בזמנו, ליו"ר איגוד השמאים. לפני מס' שנים ראיינתי אותו כחלק מהתחקיר לצורך כתיבת הספר: "מסע מוטורי בארץ הקודש". בין היתר קבלתי זכויות לפרסום תמונת הסברה שהשתתפה בראלי אקרופוליס (הסברה לא הגיע לגמר עקב תקלות במערכת החשמל). אם תציין את מס השילדה ורישוי, תהייה בידי אשור זיהוי מדוייק. מריוס

תעשיית רכב הוא מושג נרחב וללא ספק גם היצרנים שהזכרת כלולים בה. רצוי לזכור שנקודת היציאה ואולי גם הסופית מתקמדת במונח או במוצר: "רכב", לכן אפשר לשייך הרכבת ופיתוח רכבים מסוגים שונים כמוצרים שלמים לתעשיית רכב ולא לתעשיית "כימיקלים"(:... אילין אפרים אכן הקים את המפעל הגדול ביותר להרכבת רכב בארץ כבר בשנת 1951 ודגמי הנרי ג'י הורכבו במפעלו באותה שנה. קייזר וויליס התחיל ביצור דגמי האירו וויליס רק בשנת 1952. האירו וויליס הראשון שהורכב במפעלו של אילין בתל חנן, היה לקראת סוף 1953 כדגם שנת 1954. מריוס

לפני שנים רבות הוזמנתי לצרפת ע"י ידידה שעבדה בחטיבת מכוניות הספורט של רנו...יכול להיות שזו הייתה פגישה גורלית לאור זאת שהייתי נשואי +++! הרגשות שלי היו מעורבים והאמת שלא הסתרתי זאת. אולי זה היה ברק הצבע, אולי החיטובים שהדגישו את יופיה. חלמתי עליה שנים גם כאשר נימי נפשי נקשרו ליפייפיה אחרת. לאחר לבטים רבים, התנחמתי בכך שמצאתי לי יצירה חדשה וכך רכשתי את הרנו קליאו ספורט הראשונה שהובא לישראל. כדי שלא יהיו אי הבנות, גם חברתי הייתה אשה "לה בל" אבל לבי היה נתון לתכולת המראה רנו אלפיין A110, אולי המכונית היפה ביותר מבית רנו! מדוע אני מעלה זכרונות יפים אלו? פשוט, קראתי את כתבתו של אדוארד אטלר, אומן כתיבה שראוי תמיד לציון! קישור לכתבה: http://motocar.co.il/article/9928.aspx תהנו, מריוס

אכן על פניו אין כל סטירה בהנחיה הנ"ל. כפי שציינתי מלתחילה לא בכל מצב יש להחליף חגורה-כתוצאה מתנאי טמפרטורה שונים נוצר יובש וסדקים נימיים חיצונים על החגורה שלא תמיד מצריך החלפתה,כל עוד לא עבר פרק השימוש\עבודה - המקסימלי. היות ומדובר בהחלפת מכלול -חגורה בעלות נמוכה - מול אפשרות של קריעה וגרימת נזק יותר גדול, "כלל האצבע" נוטה להמלצה להחליף, גם אם אין הנחיית יצרן. בעת החלפת\תיקון מכלול אחר המונע ע"י החגורה הנ"ל, כגון: פולי מנוע, משאבת מים, פירוק אלטרנטור, פירוק משאבת הגה כוח, משאבת הגה או מדחס מזגן-הנחייה היא להחליף. במקרים הללו, אין חיוב נוסף עבור העבודה הנובעת מהורדת החגורה והרכבתה. מריוס

שלום מרק, האמת שאני מופתע מהתייחסותך (ללא קשר להוראה טכנית כזו או אחרת) ובמיוחד מהתגובה של רפי, שלפי מה שכתב, עבד 5 שנים במוסך מורשה לרנו ואינו מודע להוראות הטכניות הקיימות זה שנים המתייחסת למכלול המדובר! אתה צירפתה הנחייה המתייחסת להורדת החגורה בהקשר לאלטרנטור וכדי "לסבר" את העין, אני מצ"ב הוראה המתייחסת לבדיקת חגורת האביזרים מדגם V - הוראה בתוקף גם להיום. על מנת להסיר כל ספק,לא נתתי שירותי יעוץ או איבחון לקרסו - לא בעבר ולא כיום, להיפך, הותיקים הגולשים בפורום יזכרו בודאי שבעבר כשהייתה סיבה הובלתי טיפול במסגרת משרד התחבורה ואף תבעתי 2 מוסכים מורשים הקשורים לקרסו(בבית משפט)בנושאים טכניים - ובכל מקרה(פס"ד) לא יצאו שידם על העליונה! מריוס

דרדר, נראה לי שזה "שיח חירשים"...קרא שוב מה שכתבתי, אם תוכל תתייחס לנקודות שהעליתי. שים לב -הצגתי כמה רעיונות, איך היה ניתן לקדם בכנות(במקביל לקידום מכירות), לתרום ולהועיל גם לספורט המוטורי. לא הצגת אף נימוק ריאלי,אופרטיבי בעניין קידום הספורט המוטורי, המבטל את התהיות שהעליתי, אלא רק משפטים ערטילאים ללא קשר למה שכתבתי. אתה כמובן יכול להחזיק בדעה: "שכל קוץ במדבר הוא שושנה"! מריוס

שלום ידידי, לצערי לא היה לי את הזמן להגיע ולפגוש חברים בארוע המדובר. מה שחשוב לדעתי במקרה הנדון, להאיר כמה נקודות, גם כאשר אין הסכמה(בלשון המעטה) ובמיוחד בין ידידים מוערכים (דובי ואחרים). "לא כל הנוצץ זהב, גם כשהמשורר כותב כך"! אשמח אם תוכל להסביר במה האירוע הנ"ל קידם את הספורט המוטורי? האם המארגן (קרסו) תרם בהקמת מסלול מרוצים? האם המארגן נתן חסות לנהג ראלי ספרינט, כזה או אחר? האם המארגן תרם ציוד בטיחותי או אחר (מלבד הנחה לראם סמואל בקניית המגאן ספורט)? האם המארגן שותף באיזה שהוא פרויקט המקדם את הספורט המוטורי - סדרת הרצאות בתחום ע"י אנשי מקצוע(לדוגמה)? האם 30 שניות בין "פילונים" יוסיפו כהוא זה מיומנות כלשהיא לרמת הנהיגה הספורטיבית? לדעתי הצנועה אין הרבה נהגים שישכילו מנהיגה סופר קצרה כזאת - ואלו שיעשו זאת לא ילקחו ברצינות, ע"י אלו שמקצועית מבינים משהו בתחום! הצד החזק של העתונאות, זו היכולת המילולית של הכותבים שלא תמיד תואמת את העובדות או את התקוות... מצד שני שיהייה ברור, איני פוסל את עצם קיום האורע, הארגון היפה והגלידה, אבל בוא נקרא לילד בשמו-לא היה בארוע הזה כל "צל" של קידום ספורט מוטורי. מריוס

שלום מרק, ראיתי לא פעם את התייחסויותיך הענייניות לנושאים המועלים במסגרת הפורום הטכני וגם את המאמץ בחיזוק טענותיך באמצעות מסמכים טכניים,לכן אנסה להתייחס לשאלתך גם אם לא אצרף מסמכים. כפי שציינתי בהתייחסותי, יש שיקולים שונים בהנחיות לחלפת חלקים כאלו ואחרים. כמהנדס אני מתייחס עקרונית לתכנון ואחזקה של מערכות מכניות והעברת כוחות(במקרה דנן). היבואן מקבל הנחיות ברמת האחזקה בלבד ובהתאם מקבל הנחיות עבודה. כפי שציינתה אין הנחיות זהות במקרה של מכוניות ואג בהנחה שמדובר על מערכות כנראה שונות: סוג\מבנה פולי מנוע שונה, מספר הצרכנים שונה עומסים שונים,מבנה רצועה, חומרים שונים וכו'. הסיבות להחלפת הרצועה כפי שציינתי בתרד, אם הן מתקיימות מחייבות החלפת רצועה כזאת או אחרת, גם אם אין הנחיות יעודיות מפורטות של היצרן. מריוס

רצועת אביזרים מוחלפת במקרים שציינתה לפי הוראת יצרן - רנו. היצרן או נכון יותר המהנדסים לוקחים בחשבון מספר מצבים הגורמים להמלצה זו: 1. עיוות הרצועה כתוצאה מפעולה לא הרמונית של אחד הצרכנים:מדחס, משאבת הגה כוח,משאבת מים,פולי מנוע. 2. סדקים ברצועה כתוצאה מבלאי. 3. תקופת עבודה מקסמלית. במקרים שתיארתה יש פעולה לא הרמונית הגורמת לעיוות הרצועה, גם אם על פניו זה לא נראה לעין. פולי מנוע לא מוחלף כי הוא רק יבש,אלא אם יש סדקים והחלקה בין מרכיבי פולי המנוע-מצב זה בהחלט מחייב החלפת רצועת אביזרים. כנ"ל כשמוחלפת משאבת מים כשהמיסב הפנימי נשחק וכתוצאה מכך יש גם נזילת מי קירור. רצועת "מסילה" מעוותת תשפיע בסופו של דבר על תקינות יתר הצרכנים (מבחינה מכנית)ותגרום לבלאי מהיר יותר. מריוס מהנדס מכונות

אז זהו, בלונה גל רצוי מאד להנות זאת המטרה - ספורט מוטורי לא... אכן יהייה מעניין כ"שקרסו" יתנו חסות למתחרים באחד מענפי הספורט המוטורי: ראלי ספרינט, ראלי רייד או לספורט דו"ג - לעת עתה למיטב ידיעתי הם נותנים חסות לעצמם. בכל אופן, תמיד טוב לפגוש חברים וזאת כבר סיבה טובה לנסות להגיע. שבוע טוב, מריוס

יש לברך על ארועים כאלו, אבל "אליה וקוץ בה"... תקן אותי אם אני טועה - מדובר על ארוע חד פעמי ללא כל המשכיות! ברור לחלוטין שיהיו כאלו שישמחו להיות בלונה גל, אבל מעבר לכך, לא נראה שמדובר על חיזוק הספורט המוטורי בישראל מעבר לקידום מכירות. הדרך מקובלת לצורך קידום מכירות אבל המרחק בין הארוע לקידום הספורט המוטורי, הוא כבין שמיים לארץ! לאור תמחור גבוהה במיוחד, בעיקר של הקליאו ספורט שלא תואם ולא מספק את ה"סחורה", גם השתתפותו של ראם סמואל כוכב העבר בתחום הספורט המוטורי, לא ישנה את העובדות. שבוע טוב מריוס

ראשית, תודה על הבאת הכתבה במלואה לגולשי הפורום. הארועים המוזכרים בכתבה מוכרים לי במלואם (לא מתוך הכתבה שצירפתה). קיימת מגמתיות ברורה בכתבה (אנטי אילין)...לצד הצגת עובדות. לדוגמא, אילין אכן היה חבר באצ"ל והואשם לאורך השנים בשיתוף עם השלטון הבריטי ששלט בארץ. בעקבות פנייתו למנחם בגין ז"ל, הוקמה ועדה לבדיקת האשמה חמורה זו בראשות מרידור, בשורה אחרונה, אילין לא נמצא אשם. הכתבה הנ"ל נכתבה ע"י דן מרגלית ב:09.1960 , בכתבה דן טוען למונופול בתעשיית הרכב ע"י אילין אפרים, באמצעות חב' קייזר אילין. עובדתית, באותה תקופה חב' אוטוקרס בראשות יצחק שובינסקי, פעלה זה מעל שנתיים באותו ענף וייצרה את דגמי סברה\סוסיתא ב3 סוגי מרכבים. חס להזכיר עובדה היסטורית - מיקומנו בעולם באותה תקופה, כמדינה קטנה מאד, קולטת עלייה, ללא כל השפעה כלכלית או תעשייתית, בתחילת דרכה התעשייתית והטכנולוגית, כשמסביבה ארצות ערב עויינות המפעילות חרם בינלאומי! דן מרגלית ואחרים התעלמו מעובדות אלו והציגו מצג חד צדדי, לא מאוזן, "כאילו" מדובר במדינה תעשייתית מרכזית! באשר לחב' ליילנד שהזכרת, בשנות הששים, אכן נהנתה ממונופול בתחום יצור ומכירת משאיות ואוטובוסים בארץ. גם במקרה זה ראוי להזכיר את מכלול העובדות שהוזכרו מעלה ולהבין שאילו לחב' ליילנד לא ניתנה הגנה פיסקלית ומונופול מכירה, לא היה כלום, לא תעשייה, לא מקומות עבודה, לא רכישת נסיון ופיתוח תעשיות הקפיות: אליאנס-צמיגים, צבע, רדיאטורים וכו' וזאת ללא כל קשר ליצחק שובינסקי שנכשל בניהול מסיבות שונות, לאחר שהצטרף מאוחר יותר כשותף לליינד אשדוד. אגב, עובדתית על אף ההגנה המנהלתית שניתנה לליילנד בתחום יצור ומכירת משאיות ואוטובוסים, המדינה אפשרה יבוא עקיף של משאיות ואוטובוסים, שבסופו של דבר גרמה לנפילה משמעותית בקוי היצור בליילנד אשדוד והיווה גורם יסודי להחלטה של סגירת המפעל במקביל לניהול כושל של כל השותפים ולא רק של יצחק שובינסקי - אוטוקרס. "השיטה" - לטובת אלו שלא מכירים את המושג, הייתה דרך להעביר למוסדות המפלגה השלטת כספים כדי לקדם עניינים(בעבר וגם כיום)...כתוצאה מהשיטה ועל מנת למנעה, נחקק בשנת 1973 חוק למימון מפלגות. מריוס

שלום, אנסה להתייחס לנושא מתוך ראייה אישית, מכיר את הנושא יותר מהיבט הטכני וסקירה עיתונאית זה כ30 שנה(איני מתחרה בפועל ולא קשור לאף עמותה). אם הבנתי נכון, הדיון נפתח בשאלה לגבי הגדרת מהן הדרישות מספורטאי שעוסק בנהיגה תחרותית ספורטיבית? כפי שדני ציין, קיימות הגדרות ודרישות מסודרות בעולם במסגרת ארגונים שונים כגון F.I.A - לכן ניתן מאד להיעזר בהגדרות אלו, במיוחד אם אנחנו רוצים להיכלל במסגרות מבוססות כאלו. מצד אחר, יש כאלו שטוענים עובדתית, שכדי לקדם את הענף בהתחשב בנתונים המיוחדים (התחלתיים) הקיימים בישראל, רצוי להקל על המעוניינים להשתתף בספורט המוטורי כנהגים. בעולם מקובל להתייחס למצב זה ע"י איפיון: נהיגה ספורטיבית חובבנית לעומת נהיגה ספורטיביעת מקצוענית ולכן רצוי לצאת מתוך הנחת שני יסודות אלו. מריוס

בפירוט הפריט נכתב שהמפעל עסק ביצור סוסיתות... המוכר שהוא מישראל, אינו מבחין בין שמאלו לימינו! המפעל "קייזר פריזר" שהוקם ביוזמת אילין אפרים בישראל, לא עסק מעולם ביצור סוסיתות כלשהן! בתחילת פעילותו של המפעל(1951) הדגמים שהורכבו במפעל היו מתוצרת קייזר ארה"ב, להבדיל מהסוסיתא שתוכננה בתחילת דרכה ע"י רליאנט אנגליה עפ"י בקשת שובינסקי יצחק והורכבה במפעלו-"אוטוקרס". בהתייחס לתאריך שמופיע בתעודת העובד, ניתן להניח בודאות שהדגמים היחידים שהורכבו באותה שנה-1960, במפעל של אילין מתוצרת "קייזר", היו דגמי הג'יפ -"WILLIS ". מריוס

לאחר הפסקת הקשרים העיסקיים בין "רנו צרפת" לאילין וכניסה לשוק של שובינסקי עם דגמי סברה\סוסיתא, הבין אילין שכדי לשרוד עליו להיערך בהתאם. אחד הצעדים הנכונים היה תכנון "המכונית העממית" שתאפשר לתפוס 2 ציפורים בבת אחת...מה שאילין לא צפה ולא הפנים "שטוב ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ". מחיר לא ריאלי, תכנון לקוי, עיצוב גרוע ובחירת ספק אוסטרי -"Steyr Puch" שותף לשעבר של הנאצים, גרמו לכשלון מוחלט של הפרויקט. אגב, מחיר הלארק לצרכן שהורכב במפעלו של אילין היה 6000 לירות כולל ריווחי סוכן(סוכנות קפריש-שגם היה בבעלות אילין), לפני מיסים... בנוסף המדינה גבתה מיסים על סך של 4900 לירות על כל לארק. באותו זמן המיסוי על יבוא מכוניות גדולות היה מורכב לפי משקל הרכב - 7 לירות לק"ג בתוספת מס של 60% על ערך ה CIF. מריוס

מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? מתוך ניתוח המידע שהצטבר ממסמכים שונים מאותה תקופה, ניתן להניח שהיו מספר גורמים לאבטלה הצפויה: 1. 1959- הפסקת הרכבת מכוניות רנו השונים בארץ במפעלו של אילין כתוצאה מהחרם הערבי. 2. יבוא מכוניות תוצרת חוץ ע"י יבואני רכב שונים. 3. 1960 - יצחק שובינסקי ממשיך לייצר סברות-סוסיתא. מריוס

נושא מורכב ובהחלט ניתן היה לחבר אותו לתרד הקודם שלך. אם יש באפשרותך, למען כולם תעלה את כל הכתבה ויתכן שתהייה אפשרות להתייחסות יותר מפורטת ועניינית. ובכל זאת על מנת להאיר את הנושא הנה כמה עובדות: 1951 - המכוניות הראשונות שהורכבו במפעל קייזר פריזר לישראל (שהוקם בארץ ביוזמת אילין) נשלחו ע"י היצרן קייזר פריזר בתצורת CKD - למעשה כמעט כל החלקים יוצרו ע"י קייזר בארה"ב והובאו לארץ בארגזים כ"קיט" מיועד להרכבה. המטרה הייתה להוזיל עלויות יבוא, יצירת תעשיית הרכבת רכב וכפועל יוצא יצירת מקומות עבודה במדינה שבקושי קמה ללא תעשיה מבוססת. גם בהמשך פעילות המפעל, חוזי ההרכבה עם יצרני הרכב השונים היו על בסיס שיטת CDK: קייזר ג'יפ, סטודבקר, רנו והינו היפנית. כ 60% מהמכוניות השונות שווקו למדינות שונות והיתרה נמכרה לשוק האזרחי בארץ, לכוחות הביטחון ולמוסדות. המיסוי על רכב תוצרת הארץ היה נמוך יותר לעומת מכוניות מיובאות. מדיניות כלכלית -פיסקלית זו הייתה אמורה לאפשר התפתחות תעשיית רכב והכשרת כוח אדם מקצועי בהתאמה ושוב כפי שכבר כתבתי יצירת מקומות עבודה - חובתה של כל מדינה אז וכיום. מריוס

המסמך שהוזכר

ראשית, תודה על המידע. לא מזמן התייחסה הגב' דליה דורנר נשיאת מועצת העיתונות ושופטת בית המשפט העליון לשעבר, לפס"ד שניתן בעניינו של שר המשפטים לשעבר חיים רמון. לצורך הדיון הנ"ל, הציגה צילומים של חלקים מסוימים מאד מפס"ד שמתאימים לעמדתה האישית בנושא. כשהתייחסתי לאופן המגמתי בהצגת העמדה כעובדות חלקיות, ללא כל הצגת כל פסק הדין, הנ"ל נדהמה, כנראה בחושבה שבהיותה שופטת בבית משפט העליון לשעבר ונשיאת מועצת העתונות, כל מה שתגיד הוא קדוש! ולעניינו, במשך השנים בדקתי מאות מסמכים, חלקי מידע, קטעי עתונות וראיינתי אנשים שונים בנושא תעשיית הרכב בארץ וכל זאת לצורך כתיבת הספר" מסע מוטורי בארץ הקודש". אחת המסקנות היא: שהעתונות עשתה כמיטב יכולתה לדווח ולפעמים אף התריע בנושא התנהלות תעשיית רכב, אבל לא מספיק. גם אז, המידע היה מגמתי במקרים מסויימים ובאחרים לא בדוק היטב. במקרים אחרים הערכות היו מנותקות מהמציאות המקומית - מדינה בהקמה, אויבים מסביבה, עלייה - בעיות תעסוקה ומעל הכל מדינה ענייה כמעט בכל תחום טכנולוגי תעשייתי! בניגוד לידיעה בעיתון הארץ (גם בהתחשב בכך שצטטו את אילין), שנת 1960 הייתה שנה קשה למפעל "קייזר-אילין", לפועלים במפעלו לא הייתה ממש עבודה וכתוצאה מכך הועסקו בעבודות יזומות ללא רווח. המדינה מצדה לא כיבדה הסכמים ואפשרה יבוא רכבים וכתוצאה מכך, מספר מכירות הרכב מתוצרת אילין ירדו, משמעותית מצ"ב צילום מסמך מקורי משנת 1960 מועד עובדי המפעל "קייזר אילין"- אל שר התחבורה דאז המדבר בפני עצמו. מריוס

בקצרה... תקנות המתייחסות לשינויי מבנה רכב מרוכזות בת"ת סימן י"א: שינויים במבנה רכב המתחילות בת"ת 380. בעיקרון תקנות אלו קובעות שלא יבוצעו שינויים במבנה של רכב אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי( יש לשלם אגרה בעד מתן היתר). על אף ת"ת שהזכרתי מעלה, בעת ביצוע שינוי במיקום וביטול מחווני כיוון, חובה להתייחס לת"ת 344 (א) המחייבת מיקום המחוונים כפי שהיצרן קבע אותם או לחילופין יותקנו מחווני כיוון בעלי אור מהבהב בצהוב, פנס מכל צד, במקום הרחב ביותר על דפנות הרכב או ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב, שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום מאחורי הרכב. ת"ת 334 מתייחסת לפנסי החזית. – מערכת האורות התקנת פנסי חזית - חדשים מסוג שלא היו קיימים ברכב חייבים לענות לתקנים המופיעים בת"ת ומפורטים בנספח ניפרד. מריוס

מזכרת מהטריומף ספיטפייר MK2 ומרגעים יפים מהחיים!

במשך השנים היו ברשותי מס' דגמים של טריומף: ספיטפייר MK2 ; MK3; MK4 ו TR6 . האם יתכן שיש פה "פספוס"?... התבוננתי היטב בתמונת הטריומף המובל על מוביל\גרר, נראה כמו טריומף ספיטפייר MK2! יכול להיות שמשהו בתמונה מוטעה ומטעה? תשובה: טוב, כנראה בגלל שהפגוש לא מורכב!...מה לעשות מאז 1974 עברו כמה רגעים. מריוס