Ido.G

באופן עקרוני זה נשמע לי מוזר - אני מכיר הפרש יחסית גדול. אבל הראש פתוח. אשמח להמלצות גם בתחום הזה.

כן. זה ברור. לכן פסלתי את פז'ו 208, סיטרואן C3, ועוד. אבדוק גם את האיגניס - תודה.

שכחתי לכתוב מה חשוב לי וכבר אי אפשר לערוך. ביצועים - לא חשוב במיוחד. גיר נוח - לא חשוב במיוחד. אם צריך לספוג את חוסר הנוחות של גיר רובוטי מעצבן - אז נספוג. האמינות צריכה להיות סבירה פלוס, וכמו כן הבטיחות. מה זה אומר "מנוע לא להיט" בקליאו דור 4? אמינות לקויה? המחירים של I20 די הזויים לדעתי.

שלום לכולם. ברשותנו פורד פיאסטה שנת 2011. נמצא אצלנו כבר 4 - 5 שנים. רכב מוצלח, אבל מכיוון שמדובר ברכב די ישן שגם קניתי אותו כיד 4, הגיע הזמן להחליף. הצורך יהיה זוג ותינוק. אוטומט - חובה. התקציב שחשבתי עליו הוא איפשהו באיזורים של 30 - 50 אלף. הלוואי שהיה אפשר לרדת, אבל מרגיש לי שבימינו גם זה תקציב מאוד קטן. אשמח לחוות דעתכם על הדגמים הבאים שחשבתי לבדוק ודגשים לגביהם. אם יש דגמים נוספים מומלצים, אשמח לדעת. אני מחפש בעיקר דגמים שהם בסגנון של הפיאסטה, רכב מוצלח שאיבד שווי מהר כי זה פורד. המחירים של דגמים כגון מאזדה 2, הונדה ג'אז, יונדאי I20 - בשמיים. 1. רנו קליאו. יש את דור רביעי שהיה עד 2020, שנמכר במחירים די נוחים. יש את דור חמישי בין 2020 עד 2024 שנמכר בטווח העליון של התקציב ומעבר. הבנתי שרמת האמינות סבירה ואף טובה (שלא כמו המנועים הטבולים של רנו וסיטרואן) - האם כך? 2. דאצ'יה לוגאן ודאצ'יה סנדרו, פלוס מינוס 2016 עד 2021. זול. איכות פנים נמוכה אבל זה לא מאוד מטריד אותי. אמינות מנוע סבירה? מה שכן מטריד אותי, זה עניין הבטיחות - עד לכדי פסילת הרכב. אשמח לדעתכם. 3. שברולט טראקס. הדור שהיה עד 2020. מוסך שברולט בו אני מטפל כבר 7 שנים טוען שיש מחלות אבל בהנתן בדיקה ששוללת אותן, זו בחירה סבירה. שילוב לא רע של אבזור ונוחות עם מחיר - האם כך? 4. פיאט טיפו. יש מעט למכירה ושמתי לב שיש כאלו שמוכרים במחירים הזויים. כך שיהיה קשה למצוא. 5. סיאט איביזה מהדור של עד 2017. כבר די ישן, אז תוהה האם שווה. תודה

נתקלתי במקרה בקטע שמראה את הסיפור באופן די משעשע:

מסכים באופן חלקי, וחושב שזה שגוי באופן חלקי. כן, זכותו של כל אחד לחסוך או להתפשר על מה שלא ממש משנה לו, וזה לאו דווקא "התקמצנות". יש כאלו שמבחינתם לטוס בוויז אייר זו "התקמצנות" או "התכלבות", ויש כאלו שמבחינתם לנסוע ברכב מיני זו "התכלבות". יש אנשים שלנסוע בוייז אייר מספק להם שירות טוב בעלות נמוכה, ויש אנשים שלהחזיק רכב מיני בסיסי מספק להם הסעה ממקום למקום באופן יעיל כלכלית. ועדיין, צריך פרופורציות, וצריך לזכור מה המטרה. לנסות לחסוך על תיון זה בגבול של הפרופורציות כי אפשר לקנות תיונים די בזול אם רוצים, ותיון כן מיועד לשימוש חד פעמי. כך שמבחינתי, לנסות לחסוך חצי שקל ולייצר סביב העניין הזה סוג של "סיפור", זה סוג של כוסות רוח למת\רפואת אלילים. הרבה אנרגיה שמתועלת למשהו שסוג של לא משנה כמעט כלום, התמקדמות בפרט טכני במקום בעניין המהותי.

בכל דבר צריך פרופורציות. יש דברים שהם ברמת "כוסות רוח" ושאר תרופות פלא. הרווחה הכלכלית של אדם שמרוויח משכורת שהיא "ממוצעת" לא תשתנה אם לא יקנה ירקות קפואים או אם הוא ישתמש באותו התיון פעמיים. אני מוצא את ההתמקדות בדברים האלו כאורח חיים שהוא "Frugal" די חסרת טעם. כסף אמור לאפשר לנו לרכוש דברים שמשרתים אותנו. אני אוהב מאוד תה, אז אני שותה תיונים ו"מבזבז" מהם הרבה. לפעמים גם מגוון עם תה בתפזורת, אבל אז נזכר שזה מעיק עלי להתעסק עם זה. אם מישהו יאכל ירקות כי זה מאוד נגיד לו לקנות ירקות קפואים, ואחרת זה יעיק עליו במידה כזו שהוא יאכל "ג'אנק" ויהיה לא בריא, הרי שזה "בזבוז" שווה. אני מאוד אוהב לטוס לטיולים בחו"ל. כן, זה "בזבוז כסך". אפשר לחיות גם בלי זה. אבל אפשר גם רק לנשום, לאכול לחם, וללכת לישון. ביצעתי בחיים שלי התאמות שיאפשרו לי לטוס יחסית הרבה, על חשבון דברים אחרים בהם אני מתפשר. כמו כן, יש טיסה ויש טיסה. אם מזמינים טיסת לואו-קוסט בעונות שהן לא עונות השיא, ונמצאים במקומות לינה צנועים יחסית, זה לא כל כך יקר. חשוב לי גם ללכת עם בגדים "נורמליים". מבחינתי זה מטופש לחסוך כסף על חולצות כי אני יכול ללבוש חולצה שקיבלתי מהעבודה, וזה גם חסר כל היגיון כלכלי. כמה כבר עולה חולצה סבירה ביחס לאורך החיים שלה? אני מוצא "תועלת" או "תמורה" בערך האופנתי שבחולצה "נורמלית" ולכן שווה לי לשלם על זה. יש איזור ענק באמצע בין ללבוש רק בגדים שקיבלת מהעבודה ועד ללבוש רק "בגדי מעצבים". אני חושב שהדבר הכי משמעותי הוא הלך הרוח הכללי של הבן אדם. מי שמבזבז גליל שלם של נ"ט בישיבה או שמסיים בקבוק שלם של שמפו בשבוע הוא פשוט אדם שאין לו צורת מחשבה שמנסה "להתייעל" או לחסוך. זה נכון שהרווחה הכלכלית של האדם לא תשתנה באופן מהותי כי הוא בזבז הרבה שמפו - אבל הנקודה היא שהוא בזבז את זה בצורה שלא הביאה לו שום תועלת. הרי כל השמפו העודף סתם נשפך עם המים. מהניסיון שלי, אנשים מסוג זה יהיו יחסית בזבזניים בהכל, ולצד זה, הרבה פעמים "יתקמצנו" על דברים כמו טיפול שנתי לרכב, או ביטוחים. וזו הנקודה העיקרית. לדעתי, מה שמשנה זה לא לחסוך על עוד 10 תיונים בחודש או על איזה שקית ירקות קפואים, אלא להיות באופן תמידי עם הלך רוח שמנסה למזער את ההוצאות, וממקד את ההוצאות שכן מבצעים במה שמביא תועלת ישירה וברורה. אם יש כזו - הרי שזה ראוי בהחלט. אם לא, אז לא. וכמובן, שכמו שציינו פה מספר פעמים - הדבר החשוב ביותר הוא להבין שהמטרה בחסכון של כמה גרושים על שקית ירקות קפואים היא לא "להוציא פחות", אלא לחסוך (בתיק\חשבון השקעות) יותר.

זה עניין סובייקטיבי, אבל לא יודע אם הייתי קורא לנסועה של 40 ק"מ לכיוון "קרוב". לנהוג מדי יום בחזרה, עם עייפות של אחרי יום מלא בלימודים קשים 40 ק"מ - זה גבולי.

קראתי, אבל חייב לציין שלא עזר לי הרבה מאוד. שלושה מזגני איוורטר נפרדים - הכוונה מזגנים מקומיים, ולא מיזוג מרכזי מסוג כלשהו?

שלום, עומד בפני החלטה עבור מיזוג לדירת 3 חדרים: מיני מרכזי אינוורטר, או VRF. ה VRF יקר ב 50% בערך. בעקרון, אני מוכן לשלם יותר - השאלה העיקרית היא האם תהיה בכך תועלת. וכאן השאלות העיקריות שלי: עד כמה VRF יועיל בחסכון בחשמל, במיוחד כאשר מדובר בדירה קטנה? עד כמה VRF אמין יותר, ובעיקר, עד כמה הוא יותר קשה או קל לתחזוקה במידה וכן יש תקלה? אשמח לדעתכם. תודה!

הטיעון של "השמש והאבק הישראלים" נשמעים לי משונים. לדפיקות בפח ופגושים מפורקים אין קשר לשמש ולאבק. ישראל היא מדינה יחסית חמה אבל יש עוד מקומות חמים בעולם. בדרום אירופה חם ויש הרבה ימי שמש. העניין הוא פשוט עניין תרבותי. הישראלים הם עם "פרקטי", לא איכפת להם לנסוע עם פגוש רבע מפורק או עם דפיקה כל עוד זה לא יגרור עלויות נוספות במוסך והם יעברו את הטסט. בנוסף, יש כאן האדרה של "החדש". רכב ישן זה רע, גם אם הוא יהיה מתוחזק באופן קפדני. חדש זה טוב. אני לא יודע אם זה כך רק בישראל, אבל זה קיים כאן. עוד היבט שמתעלמים ממנו הוא עניין גודל המשפחות. בישראל יש משפחות גדולות. זה גורר ישראלים להיות בעלי מכוניות יותר גדולות (אם בצדק ואם לא), והמכוניות האלו הן יותר יקרות הן לרכישה והן לתחזוקה. ברגע שקונים רכב יותר יקר, ואז כל תיקון בו יהיה יותר יקר בהתאם - התוצאות הן חוסר תחזוקה של הרכב.

יש זול ויש זול. TCL לא עד כדי כך זולים. זו טלוויזיה בעלת רמת מפרט ואיכות באיזור ה"נורמלי", עם מחיר באיזור ה"נורמלי". דגמים מקבילים של סמסונג או LG לא יקרים יותר בסדרי גודל, אלא באחוזים בודדים. יש את כל מותגי המדבקה ההזויים, שנמכרים לעיתים גם במחירים מצחיקים, שזה כבר סיפור אחר. זה באמת "זול".

אני קניתי טלוויזיה של TCL לפני כחצי שנה. קניתי דגם שהוא באיזור של "דגם כניסה" - TCL C645. איכות התצוגה מעולה. מערכת ההפעלה נוחה (אך לא זריזה במיוחד). הסאונד בינוני מאוד, אבל אני מעריך שזה לא יהיה שונה בטלוויזיות אחרות באותו איזור מחיר. בסך הכל, אני מאוד מרוצה (יש לציין שאין לי הרבה למה להשוות). מבחינת אמינות, נראה - פחות מטריד אותי לאחר ששמעתי אינספור תלונות בעניין על סמסונג.

אני הייתי זה שאמר שהוא "לא מאחל בהצלחה", ולאחר מכן הבהרתי שבאמירה זו התכוונתי לכך שאני לא עוסק בחיים האישיים של אף אחד, אלא פשוט חושב שהתופעה ברמת המקרו היא פסולה - ולא צריך לעודד אותה ולהלל אותה. כמובן שזה מצוטט עכשיו באופן מניפולטיבי. להגיד כמו רע פה וכמה צריך לעזוב, ושכל בן אדם "נורמלי" עוזב או אמור לתכנן עזיבה נהיה הספורט הלאומי, ואני לא אוהב את זה. זו זכותי, בדיוק כמו שזכותם של אנשים אחרים להגר לארה"ב. לגבי ישראלים בחו"ל: כן, באופן טבעי יש לאנשים נטיה לשמור על מעגל חברתי שקשור לתרבות ממנה הם באו. זה הגיוני וזה קל, אתה בטוח בשפה, ואתה בטוח במנהגים. אני חושב שמבחינתי מה שהופך את זה למעט "צורם" אצל ישראלים לשעבר, זה שאלו נוטים להרבות במשפטים ביקורתיים על "הישראלים" ("רק הישראלים הם...").

למה משבר במזרח אירופה זה משהו בעייתי (לגבי התייחסות למגמת עליה) ואילו מלחמה בישראל היא לא (לגבי התייסות למגמת ירידה)? אגב, לפי הדף הזה, "איכות" העליה היא לא רעה. https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2024/העלייה-לישראל-2023.aspx מוסכם שגם "איכות" הירידה היא טובה - וכנראה שגם יותר.