ספורט-אלגנט עם דגש עם הספורט: Subaru Legacy 3.0R Spec B

[שמר]

אם לא תפסיקו לצטט אחד את השני סתם אני מכניס את שניכם למעצר.

[ludu]

אכן אוטו מרשים ביותר, ומה שהכי חשוב, לדעתי, זה שלאוטו אין את הפוזה והוא לא מנקר עיניים.

 

דרך אגב- האם למישהו יש ניסיון עם האימפרזה החדשה מנוע אטמוספרי 2 ליטר ותיבה ידנית? האם זו האופציה השפויה ל"מיעוטי היכולת" הרוצים רכב דינמי וספורטיבי?

[falou]

נו, מה, איך היא נוסעת?

 

ממש, ממש טוב.

 

קראתי תלונות על תחושת ההיגוי. האמת, לא מבין למה. ההגה אכן לא נותן קיק-בק חזק כאשר הקדמיים מאבדים אחיזה ו/או תחת האצה, אבל קל להרגיש מה קורה בכל זאת. ההגה מהיר ונעים לאחיזה, לא מתכוונן למרחק (אבל בגלל שהכסא, החשמלי, זז בכל הכיוונים והזוויות, זה לא נורא) והכי כיף, הוא כבד. כלומר, הוא לא נתפר לצרכי חנייה עירונית של זקנות. אם נשווה אותו להגה החצי אוטיסטי של Audi (חצי, כי הוא מקבל בקשות אבל לא עונה) אין בכלל תחרות. ההגה של Audi אמנם נאה יותר ועשוי מחומרים רכים ונעימים למגע, שנראה שאומצו ממחקרים שנעשו לשם פיתוחי אביזרים לתעשיית המין, אבל ב-Audi אתה בכלל לא מרגיש מה הקדמיים עושים. הוא גם טוב מההגה של האלפא 156, שהוא, לטעמי, קל הרבה יותר מדי, מהיר מדי (יש כזה דבר) ונותן פידבק הולם ולא יותר. גם מול מלכת ההיגוי המתקשר, BMW, הוא עומד היטב, לפחות מול 328Ci מודל 99' (לפני מתיחת הפנים של סדרה 3 הקודמת).

 

מוטיב הכבדות ממשיך בדוושות. תגובת המצערת אכן מאוד עצבנית ומיידית אבל הדוושה דורשת כוח. זה נכון בייחוד לגבי דוושת הבלם. אני אוהב את זה, זה מקל על מתן input מדוד לדוושות. בד"כ אני רגיל לבלמים שנושכים חזק ומהר, כמו בקליאו ספורט שלי. בסובארו הדוושה יותר הדרגתית ומהלכה די ארוך, מה שגרם לי בתחילה לפקפק בעוצמתה, אבל ככל שהערב התקדם גיליתי שאני לא צודק והסובארו בולמת כמה שתבקש ממנה. מה שלא בדקתי זה עוצמת בלימה תחת עומס מצטבר, נס הרים בלילה זה לא המקום לעשות ניסיונות עם מכונית חדשה שאיננה שלך.

 

אם נשווה שוב למתחרות, ל-A4 דוושה עם מהלך ארוך מדי ותחושה זהה לכל אורכה. דוושת בלמים צריכה להגביר את ההתנגדות ככל שלוחצים יותר, כדי לתת תחושה כמה כח אתה מפעיל. הדוושה ב-A4 (ו-A3) מפעילה אותה התנגדות לכל אורך המהלך המאוד ארוך שלה ובזה היא דומה להגה, נוחה להפעלה מהבחינה הפיסית ובמקביל מנתקת אותך מכביש. אפשר אולי להתרגל לזה, אבל זה לא זה. את ה-156 הסובארו לוקחת מבחינת עוצמת בלימה. אולי זה קשור גם לעובדה שהיא רוכנת הרבה פחות על מתליה. היא בוודאי עולה על ה-156 בתחושה, משום שבדומה להגה המהיר מדי שמתלהב להכניס את האלפא לפניה, הבלמים של האלפא נושכים חזק מדי מהר מדי, אבל זה לא הופך את עוצמת הבלימה בסופה לטובה יותר ובוודאי לא מסייע לרגש. BMW? בכל הקשור לבלמים BMW היא מלכה (בכל הדגמים) והיא לפחות משתווה לסובארו.

 

התלונה המהותית לגבי הדוושות בסובארו היא שהן קצת רחוקות מדי, מה שמקשה על ביצוע עקב-בוהן. למי שהתרגל לנהוג כך ביום יום זה נראה מאוד מגושם לבלום ולהוריד הילוך לקראת פניה אחרת. עם הזמן גיליתי שניתן לעשות זאת גם בסובארו, אבל היה יותר נחמד עם היו מקרבים את הבלמים קצת לגז.

 

התנהגות כביש, מישהו?!

 

כאן אני רוצה לחזור בי. אני תמיד מתלונן על מכוניות עם יותר מדי אחיזה שמקשות על הגעה למגבלות באופן נשלט ע"י הנהג הלא-מי-יודע-מה-מיומן, כמוני, משום שכבר מגיעים למגבלות המהירות כל כך גבוהה שנדרש מישהו הרבה יותר טוב מהלא-מי-יודע-מה-מיומן (מישהו שבילה את כל חייו בקריאת מגזינים, חלומות על הפיכה לכתב רכב ושינון היסטוריית הדגמים של כל יצרן, לדוגמא...).

 

אני חוזר בי כי לסובארו מגבלות מאוד גבוהות ובכל זאת אפשר להגיע אליהן בכיף. זה לא שביליתי את שעותיי הראשונות של האוטו בביצוע החלקות א-לה אולימפיאדת החורף, אבל בהחלט שיחקתי עם האחיזה באופן לא אופייני לפחדן כמוני עם אוטו שהוא לא מכיר ועם שיטת הנעה שהוא לא רגיל לה ביומיום. רמה כזו של קשר מיידי, אינטואיטיבי עם מכונית לא היתה לי מאז שנהגתי לראשונה על 306 S16.

 

אני זוכר ביום הרביעי של קורס הנהיגה המתקדמת ב-GET, יושב ליד מדריך שליווה אותי לראשונה באותו היום, מתחיל את מסלול התרגול השלם הראשון (עד אז תרגלנו כל פניה בנפרד). אני מגיע לפרסה הראשונה (שמאלה בעלייה), בולם יפה, נותן קטנה עם ההגה ימינה, מתחיל להחליק (מסלול עפר), שובר חזק שמאלה (עדיין קלות על הבלם) ו...הופ, מקבל היגוי יתר אגרסיבי. המכונית מחליקה לרוחב הסיבוב ואני מאיץ החוצה בעלייה. המדריך מסתכל עליי ושואל:

?You did course like this before, yes

No. I just like this car

 

גם את הסובארו אני אוהב.

 

שוב אני חוזר ל-Accord Type R, אשר בדומה לה הסובארו מפגינה בעיקר זוויות גלגול מינימליות, הרבה אחיזה, איזון מופתי בכניסה ובתוך הפנייה, עם נטייה קלה אך ברורה לתת היגוי. מיעוט תת ההיגוי בכניסה לפניה והיכולת לשמור על הקו בתוכה פשוט מעולה. דחוף קצת יותר מדי ומוקדם מדי עם הגז, תת היגוי עדין, עדין. לטף את הבלם, היגוי יתר מזדחל לו בהדרגה. כאמור, תעלולים אגרסיביים יותר לא בצעתי ועדיין ההתרשמות היא שהסובארו אוהבת בעיקר נהיגה נקייה. היא יותר מכונית מסלול ממכונית ראלי, אם תרצו. היא מגיבה להעברות משקל בסיבוב אבל מאוד בהדרגתיות ולא בחטף (בניגוד לקליאו ספורט או 156 או 306 הקצרות ממנה). למרות האופי המאוד פרוגרסיבי ונוח שלה על המגבלות היא לא מכונית של דם, יזע (ואולי) דמעות. בכל זאת, ספורט אלגנט. בכל זאת, לא רוצים לגנוב לקוחות ל-STI.

 

עם זאת אני מסייג את חוות הדעת שלי, כי באמת שלא נהגתי בה מספיק כדי להיות משוכנע במה שאני כותב. גם העובדה שאני לא רגיל לנהוג על הנעה כפולה יש משקל. אני יודע, בתיאוריה (ומניסיון קצר עם Evo V על מסלול), שצריך להתחיל לפתוח את ההגה מוקדם יותר מהנעה קדמית ביציאה מהפניה ולהאיץ גם מוקדם וגם חזק יותר. אבל תיאוריה לחוד והרגלים לחוד ואני תמיד מרגיש שאני לא דוחף את ה-Spec B מוקדם וחזק מספיק ביציאה מהפניות.

 

דבר אחד ברור, שזו מכונת נהיגה מעולה ביחס למתחרות. האופן בו המתלים לא רוכנים אבל גם לא מתרסקים על הכביש מראה את איכות ההנדסה, שהיא באמת ברמה של BMW ושתי דרגות מעל Audi (קשיחה, אבל יותר מרסקת) ואלפא 156 (רוכנת יותר, פרוגרסיבית פחות). היא גם משמעותית יותר ממוקדת מה-3.0R הרגילה. ההגה והדוושות כבדים יותר, זווית הגלגול שטוחה יותר וכל ההתנהגות הדוקה יותר.

 

 

ולסיכום?

עוד מעט...

[Lotus Omega]

falou (או שאפשר לקרוא לך עפר?), הכתיבה שלך נהדרת, וממש אשמח לקבל כתבות שלך במגזין אוטו.

 

לתשומת ליבכם....

 

 

אור.

[שמר]

לתשומת ליבו של מי ?

[falou]

falou (או שאפשר לקרוא לך עפר?), הכתיבה שלך נהדרת, וממש אשמח לקבל כתבות שלך במגזין אוטו.

קודם כל, אפשר לקרוא לי עפר, אבל רק אם עברת את גיל 30. אחרת "אדוני" זו דרך הפנייה הנכונה...

 

לגבי כתבות "באוטו" אני חושב שצריך מישהו שהכתיבה שלו היא קצת יותר מי יודע כמה, יודע תחביר קצת יותר טוב ונוהג יותר טוב, כדי להיות כתב. מישהו כמו אחותי הקטנה, לדוגמא.

 

ועכשיו לסיכום והוא די פשוט.

 

אם אתה חובב הגה (כלומר, מישהו שלא קונה אוטומט) שרוצה מכונית שהיא לא 100% קרבית,כמו STI או Evo, ה-Spec B היא אופציה מצויינת. BMW מקבילה לה בביצועים אולי תהיה בעלת גימור עדיף, אולי אפילו עדיפה דינמית מבחינות מסויימות ולטעמים מסויימים, אבל היא תהיה הרבה הרבה יותר יקרה (120K ש"ח, לפני אבזור). Audi גם לוקחת בכל הקשור לגימור תא הנוסעים, אבל מפסידה מכל בחינה דינמית. אלפא? ה-159 לא כאן אבל ברור שמבחינת עיצוב היא יפה הרבה יותר, אבל מבחינת תמורה ספורטיבית למחיר? בכלל לא בטוח. קודמתה, ה-156 היתה מכונית ספורט-אלגנט כיפית, אבל לא נטולת חסרונות בולטים גם בתחום הדינמי. לעומתה הסובארו היא מכונית מגובשת יותר ולמעשה טובה יותר.

 

בשבילי ה-Spec B נותנת את התמהיל הנכון בין להיות נוחה מספיק לנסיעה לאילת ומשעשעת מספיק כדי לבלות איתה בקטעים היותר מאתגרים בדרך. המכונית האחרונה שנהגתי בה שנתנה תמהיל כל כך נכון בשבילי היתה BMW 325 קופה, אי שם באמצע שנות ה-90, רק שללא שום מערכות בקרה ה-BMW דרשה הרבה יותר מיומנות מהנהג. ועדיין ה-325 היתה מכונית שהרגישה קרוב למושלם בין אם שייטת בשלווה או תקפת את הסיבוב. ועצם ההשוואה היא המחמאה הטובה ביותר שאפשר לתת ל-Spec B.

[ExoduS]

מקפיץ.

עפר, הכנסת לי את הSubaru B4 R3 Spec למשוות הGTI, FR שאני מחפש בימים אלו.

רק צריך לעשות נסיעת מבחן בשביל לאשר את כל מה שקראתי עליה ביממה האחרונה.

דבר נוסף, 2012 זה לא 2006, דלק כבר לא עולה 4 ש"ח, האם הצריכה באמת כל כך גרוע?

6 ק"מ לליטר זו פשוט שחיטה לרכב "ספורט אלגנט", אני יכול לספוג 8-9 ק"מ לליטר, אבל שש?

האם מישהו התנסה עם הרכב מאז ויכול לתת עוד קצת מידע, במיוחד על עלויות אחזקה ואנשי מקצוע שמכירים את הדגם?

 

תודה,

דניס.