החלפת נוזל רדיאטור

[מרק10]

נוזל קירור

 

נוזל הקירור, לכאורה מים, אינו באמת כזה, ונדרשות ממנו מספר תכונות מנוגדות.

 

תכונה 1

מעבר חום טוב. תפקיד הנוזל הוא להעביר (להסיע) חום מבלוק המנוע אל המקרן) לכל חומר קיבול חום קבוע. נתון זה משקף את היכולת של כל חומר להסיע חום ממקום למקום ע"י העובדה שבדרך, הנוזל צריך לאגור את החום בתוך עצמו. למים קיבול חום הגבוה בדיוק פי 2 משמן (אטילן גליקול ודומיו הינם כמעט שקולים לקיבול חום של שמן). לכן 1 ליטר מים, יוכלו לשאת פי שניים יותר קלוריות מאשר 1 ליטר שמן. לכאורה עדיף מים בלבד במערכת, על מנת להסיע יותר חום החוצה.

 

 

תכונה 2

הגנה בפני קיפאון, כמעט לא רלוונטי בארץ. כל תוסף בריכוז של 15% יספק הגנה טובה דייה בישראל. במדינות קרות, מותקן גוף חימום אשר מובנה בחלוק המים, ואותו מכניסים לשקע בזמן חניית לילה.

 

 

תכונה 3

העלאת טמפ' רתיחה. כמעט כל חומר המומס במים, יעלה את טמפ' הרתיחה. השאלה היא מה הוא תוצר הלוואי של חומר זה. חומרים אשר מעלים את נקודת הרתיחה, לרוב מורידים את קיבול החום, ראה תכונה 1. מלח ים יעלה את טמפ' הרתיחה, הוא זול מאוד, לא ישנה את קיבול החום אבל בעיקר הוא קורוזיבי מאוד (לא מומלץ למנוע, אבל מומלץ לבישול תפוחי אדמה). יש לזכור שמערכת קירור תקינה העובדת בלחץ הגבוה בכ- 0.5 עד 1 אטמוספירה, מלחץ הסביבה, מספקת נקודת רתיחה גבוהה דיה. העלאת נקודת הרתיחה היא משמעותית, בזמן תקלה. לדוגמא, חור ברדיאטור, יגרור מיד נפילת לחץ ובעקבותיה תרד נקודת הרתיחה. בעקבות נפילה זו תחל רתיחת הנוזל באזור ראשי המנוע, ובועות האוויר המוליכות חום 1/2000 לעומת מים לא יהיו מסוגלות לספק את הסחורה. אני מראש לא דן במערכות מים פתוחות. מכאן חשוב להזכיר, העלאת נקודת הרתיחה, היא מאין תעודת ביטוח נגד תקלה.

 

 

תכונה 4

הולכה או אי הולכת יונים. מי ברז (כאן ישראל לא שוויץ) רגילים מכילים יותר מדי סיד מומס, כלור, ואל-מתכות, ואינם רצויים לשימוש. מצד שני, מים מזוקקים, בעלי מטען חשמלי 0, הינם בעייתיים לשימוש, משום שהם יחזרו (לחזר מלשון גבר המחזר אחרי אשתו) מיד אחרי יונים חופשיים במערכת, וסביר שימצאו אותם באחת המתכות. אם כן עדיף מים רכים, אשר עברו מתקן "זליון" או שווה ערך. ה"זליון" אינו מזקקה אלא מחליף יונים. הזולואיד (החומר אשר בזליון) מחליף את יוני החומרים המומסים ביוני נתרן, ומסלק ביעילות סיד (קלציום). במידה ואין ברשותך מחליף יונים, ניתן להרתיח את המים בבית, כאשר הם חמים להעביר ½ כמות למיכל זכוכית, ולשפוך את תחתית הקומקום. הרתיחה משקיעה את הסיד, ומנדפת את הגזים. באופן כללי עדיף סיד בלתי מסיס (לאחר רתיחה) מסיד מסיס.

 

 

תכונה 5

הגנה קטודית. היות שהמנוע עשוי מתכת- פלדה ואלומיניום- הנוזל משמש כאלקטרוליט בתא גלווני. נבדלים מאוד המנועים, בחומרים מהם נבנו. חברת קטרפילר ממליצה על DCA4 של "פליטגארד" משום שחומר זה נותן הגנה מצוינת למנועי פלדה, עם ראש פלדה, ועם צנרת פלדה, נגד קורוזיה. חברת מזדה או VW ימליצו לדוגמא, על סדרת G1X משום שהמנועים בנויים עם בלוק פלדה, ראש אלומיניום, וצנרת אלומיניום. במלחמת הקורוזיה הגלוונית, האלומיניום יפסיד לפלדה די בקלות. מכאן, שיש להגן בכל מחיר על מערכת המים, לבל ייווצר בה תא גלווני. על למנוע יצירתו של תא גלווני, יש להשתמש בתרכיז רדיאטורים טוב (20+ שקל לליטר, לשים לב לגודל האריזות!) אבל ממש אין צורך לעבור 30% תרכיז במערכת. עודף חומר לא יועיל, אך יפגע בתכונה מס. 1.

 

 

תכונה 6

הקצפה. למעשה אי הקצפה, מה נפח הבועות, ותוך כמה שניות הן נשברות. מקובל פחות מ-10 שניות לפרוק הקצף.

תכונה 7

קויטציה. בעברית היבקעות. צד תת הלחץ של משאבת המים, סובל מתופעה ידועה מעולם מדחפי הספינות. עקב מהירות הסיבוב של המדחף, נוצר אזור של לחץ נמוך מאוד מאחורי הכנף. כאשר תת לחץ זה הינו פחות מלחץ אדים רוויים, טיפת מים רותחת לשבריר שנייה, ומשתגרת כמו קליע אל להב המדחף. תכונה זו גורמת לאיכול הלהבים. כל אחד שראה משאבת מים מפורקת מג'יפ סופה, ללא להבים מבין על מה אני מדבר.

אחד היצרנים הגדולים לנוזלי קירור BASF ממליץ לערבב מים מזוקקים עם מי שתייה כאשר קשיות המים גבוהה מאוד.

 

המלצתי הכללית, להכין לבד מים מטופלים, קרי מים רכים, ולהוסיף להם תרכיז איכותי, בכמות של 40%-30%. ואחת לשנה או שנתיים להחליף את נוזל הקירור.

[pipinoadar]

מרק,הייתה לי גישה בעבר לזליון,תן לי להיות בטוח..זה העמוד התלוי שצבעו חום ירקרק?

ממש מסיבי ומחובר לברז?(הגישה הייתה בבית חולים)