מעוניין לאמץ כלב

[ezuf]

לפני כשעה, Be roo כתב:

נתחיל בעצם ההחלטה לאמץ כלב.

ודאו שזה מהמניעים הנכונים. לא בגלל שהילדים מנדנדים, וכולם באמתם רוצים לקחת חלק בענין. בגידול כלב יש גם קשים וברגע שמישהו לא שלם עם ההחלטה, כל קושי נראה גדול יותר, מתכון לריבים, ויתור על הכלב ושברון לב.

 

הטיפ לדעתי הכי חשוב בכל הפוסט ושפותח השרשור צריך להתייחס אליו.

אם יש לך ספק הכי קטן - אל,פשוט אל תיגש לאמץ\לקנות כלב,פשוט לא.

הכלביות והעמותות מלאות בעשרות אלפי כלבים נטושים,אין צורך להוסיף.

לגדל כלב זה פרויקט לכל דבר (אגזים מעט ואשווה ללגדל תינוק),ואם אתה לא מליון אחוז בטוח בעצמך,אין טעם להתחיל.

כאמור כמו שכתבו כלב זה לא צעצוע,לא לוקחים אותו כי הילדים מציקים ובא להם צעצוע\שעשוע חדש - בגלל זה בסגר הראשון הכלביות בארץ התרוקנו כי כולם באו לאמץ,וברגע שאפשר היה לטוס לחו"ל מאות כלבים ננטשו (חפשו כתבות,לא חסר סיפורים מכעיסים של אנשים *רא)

תוודא שאם כן החלטת לקחת כלב בסופו של דבר,שיש לך שותפים\פרטנרים (אחים\אחיות או בן\בת הזוג) - שלא הכל ייפול עליך ויעמיס עליך בשגרה הממילא (?) עמוסה.

 

בהצלחה,כלבים זה החיים

עריכה אחרונה ב-20 לאפריל, 2022 על ידי ezuf

[Katom]

מקפיץ לטובת מחקר חדש שהתפרסם אתמול:

https://www.science.org/doi/10.1126/science.abk0639

בקצרה ובגדול - "Breed is not a reliable predictor of individual behavior".

 

[falou]

אתה צריך לקרוא שוב את מה שנכתב, כי מה שכתבת בקצרה הוא עיוות של מה שכתוב.

 

[BioS]

גילוי נאות לפני שאני מתחיל לכתוב:

אנחנו אימצנו את הגור שלנו בגיל 5 חודשים, אחרי שנמצא אי שם בצפון, הופרד מאמא שלו מוקדם מידי, סורס בגיל 4 חודשים, כנראה היה קשור בחוץ באמצעות חוט ברזל (בהמשך אפרט לגבי ההנחה הזו), וכו'.

 

תמיד רצינו כלב, ואני בטוח שגם אתה מרגיש ככה.

גור כלבים דורש המון זמן והמון השקעה. כפי שכתבו פה (ואני לא אחזור על זה), מדובר על לפחות 8 טיולים ביום בהתחלה. 

אני מאוד מתנגד לשיטת הפדים - כלב צריך ללמוד לא לעשות צרכים בבית, מבלי שלבי ביניים.

 

ליווי וטרינרי

אם החלטת לאמץ כלב - חשוב ליווי וטרינרי צמוד. 

אימוץ גורר איתו כמעט תמיד תולעים ושאר שאריות מהכלביה. לא חשוב מאיזו כלביה אתה מאמץ - הכלב יהיה עם תולעים.

יחד עם זאת - אם לכלב יש רק תולעים - יצאת בזול.

 

אילוף כלבים 

הגור שלנו עבר 2 שלבים שונים של אילוף. האחת בשיטה החיובית והאילוף הנוכחי הינו אילוף שבעיקרו הוא שיטה חיובית ואילוף תחרותי.

באילוף הראשון נכוונו והוא היה כמעט כולו שגוי. המאלף לא היה מספיק טוב, הקנה התנהגויות בעייתיות והקצין בעיות התנהגות מסויימות.

לצערנו ובאשמתנו, הנחנו לזה להמשיך לצד ההרגשה שמשהו מתנהל לא כשורה. אחרי 9 מפגשים הפסקנו את המאלף, במיוחד אחרי שהכלב היה בחרדה אחרי ביקור בגינת כלבים ושחרור לצד כלב לא מאוזן בעליל.

 

בשיטה השניה, אנחנו מקבלים עזרה צמודה ממאלף מהמם בשם אייל תוינה. 

יש דברים שכבר תיקנו, יש התנהגויות שישארו עם הכלב לעולם (לדוגמה, חוסר יכולת מוחלטת לתקשר עם כלבים אחרים - הכלב אמנם אוהב כלבים אחרים אבל אז הוא נהיה אגרסיבי מאוד באופן שמרתיע את הבעלים בעיקר). 

כרגע הכלב נמצא בקבוצת אילוף מתקדמת ומתכונן למבחנים. הוא בהחלט הכלב הכי מהמם בקבוצה - אני בכלל לא מוטה לטובתו...

הכי חשוב, להיות מודע לתהליך האילוף, לא להדחיק תחושות ולשמור על תקשורת מעולה הן עם הכלב והן עם המאלף.

 

הוצאות

אוכל - אוכל לגורים הוא טריקי וחשוב לקבל המלצה של הוטרינר. לא המלצה על חברה, אם כי המלצה על רכיבים. חשוב לא לערבב סוגי חלבון ולהתחיל עם עוף. אם אין אלרגיה - להמשיך עם העוף גם הלאה.

טעות נפוצה - בשנים האחרונות משום מה כולם מתגאים באוכל ללא דגנים. לאחרונה יצא מחקר מקיף שאומר שזו טעות ואנחנו גורמים נזק עצום לכלבים.

חשוב שהכלב יאכל דגנים מלאים בשילוב עם מקור חלבון מצויין ואחוזי שומן מאוזנים.

 

גדר אילוף - אנחנו לקחנו את הגור בשלב שכלוב אילוף כבר לא התאים לו.

אולם, גדר אילוף זה פתרון מושלם - חשוב שהכלב ידע מה המקום הבטוח שלו. 

ההרגלה די פשוטה - המון אוכל, צ'ופרים, מילים טובות וכו'.

מים ואוכל - רק בגדר.

 

צעצועים - לא להגזים !!!!!

כלב צריך 2-3 צעצועים ולא יותר. 

אם הכלב אוכל והורס את הצעצועים, לקנות עוד 1-2 ספייר ולא מעבר.

בנוסף, אם הכלב "נשכן" רציני - רק Kong מהסדרה השחורה מחזיקים לאורך זמן.

 

מיטה - שלנו הרס עד כה את כל המיטות שלו. גם כאלו שאמורות להיות חסינות.

להתייעץ עם המאלף לפני שקונים מיטה.

 

צ'ופרים ועצמות - לא להתפתות ולקנות חטיפי אילוף שמגיעים בשקית של 800 גרם או יותר. זה זבל.

הכי טוב זה לקנות נקניקיות רגילות ולהשתמש בהן.

כן, אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל זה מצויין וטוב יותר מהצ'ופרים האלו.

 

לגבי עצמות - ישנן עצמות long last. לקנות רק אותן ולקנות כמות ב-Amazon.

כל היתר לא להתקרב. בעיקר הזולות שעשויות מתירס ושיט אחר. זה פשוט מזיק לכלב ולרוב גורם לשלשולים וכאבי בטן.

 

טיפול יומיומי לשיניים - לקנות את העצמות הירוקות הדנטליות אם הכלב לועס אותן כמו מסטיק. אם לא, אז יש חטיפים מיוחדים בצורת ספירלה עליהן מורחים משחת שיניים מיוחדת.

עצם דנטלית - לא יותר מאחת ביום.

חטיפים + משחה - פעמיים בשבוע.

 

זמן

אולי הפאקטור הכי חשוב בהחלטה לאמץ. 

חשוב לשמור לכלב זמן בכל יום. כל כלב, במיוחד כלב גדול, צריך לפרוק אנרגיה.

פריקת אנרגיה יכולה להיות בתצורה של ריצה או פעילות ספורטיבית אחרת.

לחילופין, אפשר לפרוק אנרגיה באמצעות תרגילים מנטליים ותרגילי אילוף (שב, ארצה, יד, אליי, רגלי, רגלי תחרותי, שב מבלי לזוז, רצף של תרגילים וכו').

מנסיונינו, ואולי בגלל שהכלב שלנו מלא באנרגיה, הכי חשוב לא להוריד ומיד לסגור בכלוב אלא להשאיר זמן לשחק ולבלות עם הכלב זמן מיד אחרי.

 

סבלנות, עצבים וצעקות

ככלל, התקופה הכי קשה היא התקופה הראשונה.

מומלץ לצבור מטענים לפני ולהיות מוכן לצרכים, שטויות, מעט הרס בבית וכו'.

עצבים וצעקות לא יובילו לשום מקום. קל להגיד וקשה לבצע - יהיו לך "פאלטות" וזה בסדר גמור. תמצא את עצמך מתוסכל וצועק. תפסיק מיד כשאתה שם לב. 

לכלב אין רצון להסב לך רע. לפעמים הוא פשוט לא יודע או מודע, לא פרק מספיק אנרגיה, סתם משעמם לו ולפעמים הוא רוצה למסור לך מסר (לדוגמה תחלופת שיניים, כאב בטן, וכו').

 

חשוב להגיד - יש מצב שתאמץ כלב עם בעיות התנהגות שלא יפתרו. תלמד לקבל ולאהוב את זה.

אם זו התנהגות שמשפיעה על הסביבה - תלמד איך לשקף את זה הלאה. לדוגמה הכלב שלי אגרסיבי במשחק שלו עם כלבים אחרים. אני דואג להושיב את הכלב ולעדכן את הבעלים לפני. אם הבעלים זורם, נותן להם לשחק. אם לא, אז הכלב יודע לשבת ולא לזוז והבעלים עוברים הלאה.

דוגמה נוספת - הכלב "צד" חתולים והיה תוקף אותם בעבר (לפני תקופת האילוף השניה). דרושה עבודה ממושכת וצמודה עם הכלב. להגיד לך שניטרלנו את ההתנהגות הזו? לא. אבל באמצעות תיקונים בנקודות המתאימות וחיזוקים בהצלחות - הצלחנו להקטין למינימום את הסוגיה. 

עריכה אחרונה ב-29 לאפריל, 2022 על ידי BioS

[natco]

בתאריך 19.4.2022 בשעה 20:37, RedLabel כתב:

 

ולסיום, תמונה מעכשיו של זאק, הגור שלי:

שיואו, כפרה עליו, איזה פרצוף רציני.

כאילו שהוא מצטלם עכשיו לויזה לארה"ב.

עריכה אחרונה ב-29 לאפריל, 2022 על ידי natco

[falou]

לפני 12 שעות, BioS כתב:

חשוב להגיד - יש מצב שתאמץ כלב עם בעיות התנהגות שלא יפתרו. תלמד לקבל ולאהוב את זה.

אם זו התנהגות שמשפיעה על הסביבה - תלמד איך לשקף את זה הלאה. לדוגמה הכלב שלי אגרסיבי במשחק שלו עם כלבים אחרים. אני דואג להושיב את הכלב ולעדכן את הבעלים לפני. אם הבעלים זורם, נותן להם לשחק. אם לא, אז הכלב יודע לשבת ולא לזוז והבעלים עוברים הלאה.

דוגמה נוספת - הכלב "צד" חתולים והיה תוקף אותם בעבר (לפני תקופת האילוף השניה). דרושה עבודה ממושכת וצמודה עם הכלב. להגיד לך שניטרלנו את ההתנהגות הזו? לא. אבל באמצעות תיקונים בנקודות המתאימות וחיזוקים בהצלחות - הצלחנו להקטין למינימום את הסוגיה. 

 

סחטיין עליכם. באמת דוגמא לאיך לוקחים גידול של כלב ברצינות. הלוואי ואנשים היו לוקחים ככה טיפול בילדים שלהם...

[פינדר]

לפני 14 שעות, BioS כתב:

לאחרונה יצא מחקר מקיף שאומר שזו טעות ואנחנו גורמים נזק עצום לכלבים

יש לך הפניה למחקר הזה?

מה שאני ראיתי זה שהיו כמה מקרים של מוות מבעיות לבביות והיתה השערה שזה קשור לאוכל נטול דגנים.

לא ראיתי המלצה גורפת של אף גוף רשמי לוותר על אוכל נטול דגנים.

[Be roo]

לפני 15 שעות, BioS כתב:

הכלב שלי אגרסיבי במשחק

 

גם לכלב שלי זה קורה לפעמים. במקרה שלו ההתרגשות עולה עם המשחק והוא מתחיל להיות תחרותי יותר.

גיליתי שלעצור אותו ל״פסק זמן״ של כמה דקות עוזר לו להרגע ולחזור לשחק בצורה רגועה יותר. אולי יעזור גם אצלכם, אם כי זה כמובן תלוי במקרה הספציפי שלכם.

 

ובלי קשר, סחתיין על האימוץ, הרצינות, ההעבודה וההשקעה בהודעה מפורטת.

 

 

לפני כשעה, פינדר כתב:

מה שאני ראיתי זה שהיו כמה מקרים של מוות מבעיות לבביות והיתה השערה שזה קשור לאוכל נטול דגנים.

לא ראיתי המלצה גורפת של אף גוף רשמי לוותר על אוכל נטול דגנים

 

זה גם מה שאני מצאתי כשחפשתי מידע בנושא.

מצד שני, גם לא מצאתי מידע שאישש בצורה אמינה מספיק את הטענה שמזון ללא דגנים עדיף.

והתפיסה שלי היא שתזונה צריכה להיות מאוזנת, ואם דגנים קימים במזון כלבים עשרות שנים, כדי להוציא אותם לגמרי (יש מזונות מופחתי דגנים), אחכה למשהו יותר חד משמעי.

 

עריכה אחרונה ב-30 לאפריל, 2022 על ידי Be roo

[BioS]

לפני שעתיים, פינדר כתב:

יש לך הפניה למחקר הזה?

מה שאני ראיתי זה שהיו כמה מקרים של מוות מבעיות לבביות והיתה השערה שזה קשור לאוכל נטול דגנים.

לא ראיתי המלצה גורפת של אף גוף רשמי לוותר על אוכל נטול דגנים.

 

את המידע קיבלתי מהוטרינרית שלי.

בידיוק החלפנו בין מזון גורים למזון בוגרים ושיגעתי אותה עם שאלות.

אחת מהשאלות הייתה לגבי אוכל נטול דגנים והיא הסבירה לי שזה לא בהכרח טוב. התחלתי לחפש מאמרים ונתקלתי בין היתר במאמרים הבאים:

https://todaysveterinarypractice.com/news/study-grain-free-diet-for-dogs-leads-to-canine-heart-disease/

https://www.fda.gov/animal-veterinary/outbreaks-and-advisories/fda-investigation-potential-link-between-certain-diets-and-canine-dilated-cardiomyopathy?fbclid=IwAR3tTzRUv-OmB3DnAczv_pdBIQariCJq0yuChxTJpHeG2YUaIuRrLDxzDEs

 

לבסוף החלטנו לבחור באוכל עם דגנים מלאים, מחברה מוכרת ומוערכת.

 

לפני כשעה, Be roo כתב:

 

גם לכלב שלי זה קורה לפעמים. במקרה שלו ההתרגשות עולה עם המשחק והוא מתחיל להיות תחרותי יותר.

גיליתי שלעצור אותו ל״פסק זמן״ של כמה דקות עוזר לו להרגע ולחזור לשחק בצורה רגועה יותר. אולי יעזור גם אצלכם, אם כי זה כמובן תלוי במקרה הספציפי שלכם.

 

ובלי קשר, סחתיין על האימוץ, הרצינות, ההעבודה וההשקעה בהודעה מפורטת.

 

 

 

זה גם מה שאני מצאתי כשחפשתי מידע בנושא.

מצד שני, גם לא מצאתי מידע שאישש בצורה אמינה מספיק את הטענה שמזון ללא דגנים עדיף.

והתפיסה שלי היא שתזונה צריכה להיות מאוזנת, ואם דגנים קימים במזון כלבים עשרות שנים, כדי להוציא אותם לגמרי (יש מזונות מופחתי דגנים), אחכה למשהו יותר חד משמעי.

 

 

ניסינו מגוון טכניקות, בין היתר "פסק זמן". 

הכלב מלא באנרגיות מצד אחד, ולא מתקשר "כלבית" מצד שני.

גילינו ששיטת ההושבה והשקיפות עובדת הכי טוב עבורנו ועבור הצד השני. הכלב שלנו אמנם לא שמח מזה, אבל מפצים אותו באמצעות תרגילים, חלוקת צ'ופרים והרבה שבחים.

בקרוב נתחיל דווקא להרגיל אותו לטייל ולשחק עם כלבים חזקים ובוגרים ממנו. הצטרפנו לקבוצה כזו שכוללת בוקסרים וקאנה קורסו מהממת.

לא התנסיתי ועוד לא יודע מה התוצאות, לכן אני לא ממליץ/שולל את השיטה עדיין. 

[falou]

לפני 4 דקות, BioS כתב:

הכלב מלא באנרגיות מצד אחד, ולא מתקשר "כלבית" מצד שני.

 

עד איזה גיל הוא גדל עם השגר/אמא?

[teyal]

בתאריך 19.4.2022 בשעה 20:39, Gosser1860 כתב:

 

 

במאמר מוסגר אני מוסיף שכדי להכניס וודאות לאופי הכלב אני ממליץ לא לאמץ אלא לקנות ממגדל רשמי (בלבד). מגדלים יודעים בסבירות טובה מה האופי/טמפרמנט של השגר הצפוי (מהזכר והנקבה שזווגו) ואף של הגורים בתוך השגר עצמו.

במקרה שלנו המגדל הרשמי אמר שהמלטז שלנו יהיה "פעיל".

הוא רק שכח לציין שמלטז "פעיל"=מלטז מטורף 😀

 

[BioS]

לפני 41 דקות, falou כתב:

 

עד איזה גיל הוא גדל עם השגר/אמא?

אין לנו את ההיסטוריה של הכלב לפני גיל 4 חודשים. ב-4 חודשים יש תיעוד ראשון ברישומי וטרינר - בשלב זה סירסו אותו (מוקדם מידי!)

בכלביה הוא היה חודש וחצי בידיוק - שבוע התאקלמות, קייטנת אילוף עם ילדים במשך חודש (לא לימדו אותו כלום 😂) ושבוע נוסף שנאלצנו להשאיר אותו שם בגלל ששברתי את המרפק והיה קושי בטיפול בו.

 

לפי ניתוח התנהגות של המאלף, הכלב היה בקושי עם האמא שכן הוא לא מבין התנהגות ותיקונים מצד כלבים אחרים.

עריכה אחרונה ב-30 לאפריל, 2022 על ידי BioS

[falou]

לפני 4 שעות, BioS כתב:

לפי ניתוח התנהגות של המאלף, הכלב היה בקושי עם האמא שכן הוא לא מבין התנהגות ותיקונים מצד כלבים אחרים.

 

הוא שחשבתי.

זו הבעיה מס׳ 1 כשמצילים כלב. קשה מאוד לפצות על חוסרים בשלבי ההתפתחות המוקדמים.

דרך אגב, גם אצל בנים אדם...

[gsi16v]

בתאריך 19.4.2022 בשעה 21:16, שליקו99 כתב:

מעוניין לאמץ אבל מעדיף כלבים גזעיים כי הם יפים יותר בעיניי.

תאמץ מה שתאהב מבחינת יופי, גם אם זה לא ממש גזעי או מזכיר לך גזע מסויים.

אימצנו מההסגר של העיריה כלבה צעירה בינונית שסיווגנו אותה כ 'מעורב כנעני' (עפ מספר מאלפים, ויטרינרים ועוסקים בתחום)

כשהיא היתה בפנסיון שהיינו בחופשה אז בעל הפנסיון אמר שאחד הלקוחות בא לאסוף את הכלב שלו והציע לו להעביר לנו 4000$ עבור הרועה הולנדי...(היתה בת 2 והוא כנראה קלט גם את האופי הטוב שלה)

מן הסתם שהיא לא נראת לנו עכשיו יותר יפה, אבל לפחות יודעים מה היא 😆

עריכה אחרונה ב-30 לאפריל, 2022 על ידי gsi16v

[Gosser1860]

בתאריך 29.4.2022 בשעה 18:22, BioS כתב:

אילוף כלבים, זמן, סבלנות, עצבים וצעקות

 

חשוב להגיד - יש מצב שתאמץ כלב עם בעיות התנהגות שלא יפתרו. תלמד לקבל ולאהוב את זה.

אני רוצה להצטרף למה שכתבת ולשתף מהמקרה שלנו:

 

אימצנו חבוב "כנעני" די צנום אך גבוה כבן 8 חודשים שנזנח בתור גור, נלקח ידי זוג שמסר אותו בהמשך לעמותה שם הוא גדל במשך חצי שנה ועבר אילוף בסיסי. בתור זוג שוקיסטים שמעולם לא גידלו כלב, חשבנו שניקח מאלף והחיים יהיו תותים. אבל זהו, שלא בדיוק.

המאלף הראשון לימד בשיטה ה"קלאסית" עם ענישה וכוחניות שאמנם "פתרו" בעיות נקודתיות אבל החמירו התנהגויות אחרות. באותה תקופת עשינו קורס מעשי כדי להבין מהי השפה הכלבית ואיך לתקשר יותר טוב עם הכלב. הקורס נעשה בעיקר כדי לחשוף את הכלב לסביבה אחרת מאשר מה שהיה רגיל אליה. הקורס עזר לנו לא מעט אך היו הרבה קשיים שהפכו לקשים עוד יותר ככל שהכלב גדל והגיע למשקלו כבוגר (46 ק"ג ובגובה של 75 ס"מ):

- התפרצויות על כלבים זרים על רצועה

- התפרצויות על אוטובוסים וכלי רכב

-התפרצויות על כל מי שהוא קצת שונה: חרדים, כהי עור, ילדים

- נביחות על הדלת בערב כשאחד מאיתנו לא בבית

 

אחרי שהמאלף הראשון סוג של ויתר, נחשפנו לשיטה החיובית ולהבנה שאולי הדרך שבה פעלנו היא לא מיטבית. הגענו למאלף בשיטה החיובית ואחרי בערך מפגש אחד הבנו שעשינו טעות. הכלב שלנו, מקומו לא בעיר, ובטח לא קשור ברצועה. מדובר ככל הנראה, בכלב פאריה מעורב עם עוד לא מעט גזעים אחרים. בעזרת המאלף למדנו לקרוא את הכלב יותר טוב, ולהבין שעבורו כל טיול ברחוב זו משימת השרדות ומכאן אותן התפרצויות. הקדמנו את הטיולי בוקר ואיחרנו את הטיולי ערב כדי להקטין כמה שיותר את החשיפה לגירויים בעיתיים. עבדנו על טכניקות חשיפה הדרגתית לגירויים עם צ'ופרים וכן עבדנו על הנבחנות בבית. היה שיפור משמעותי. באיזושהי נקודה המאלף המליץ לשקול טיפול תרופתי בכלב, שהרי יש גבול לכמה שהוא יכול לקלוט עד שהוא עובר למוד הישרדותי. בנקודה מסויימת המאלף ניתק מגע ואנחנו המשכנו להטמיע. 

 

אבל זה לא הספיק לנו ורצינו לדייק יותר את האילוף וההתנהלות עם הכלב. בחרנו עוד מאלף בשיטה החיובית וכאן רוב הדברים שנאמרו היו פחות או יותר אותם דברים של המאלף הקודם, עם אותה המלצה, לשקול תרופות, גם המאלף הזה ניתק מגע באיזשהי נקודה. בשלב הזה הבנו שאולי שווה לבדוק את הנושא של התרופות. במפגש הראשון עם המאבחנת ההתנהגותית קיבלנו עוד אישוש שהכלב די סובל מהטיולים בסביבה שלו והתחלנו עם טיפול תרופתי (תרופות פסיכיאטריות) כדי למתן את התנהגויות הבעיתיות מבלי ל"כבות" את הכלב. לקח בערך חודש עד שראינו את השינוי, והשינוי היה דרמטי. הכלב הטמיע יותר טוב את תרגילי האילוף, ההתפרצויות והנביחות צומצמו למינימום האפשרי. רמת החיים שלנו עלתה פלאים.

 

אחרי מספר חודשים רצינו שוב לוודא שאנחנו "עושים נכון" עם התרופות, מכיוון ששני המאלפים הקודמים ניתקו מגע (ולא היו מעוניינים בהמשך תהליך) חיפשנו עוד מאלף. הפעם היה לי חשוב לקחת מאלף עם ניסיון עם כלבים בעיתיים מהסוג שלנו. מצאנו מאלפת מומלצת (והראשונה) שלא היה לה כלב גזעי קנוי, אלא כלבה מאומצת "מופרעת" אפילו יותר מהכלב שלנו. זו היתה חוויה מרעננת בהחלט. בגדול את רוב התוכן כבר ידענו אבל היא תירגלנו איתה לא מעט ונראה שעם התרופות הצלחנו לשפר ולדייק אפילו יותר. גם היא הודתה "שזה מה יש" ופחות או יותר נצטרך ללמוד לחיות עם זה.

 

עברו עוד כמה חודשים והכלב עוד מעט חוגג 4, ובהחלט ניתן לראות התמתנות בהתנהגות שלו. אם לסכם, עברנו כ-4 מאלפים, 2 קורסים וכן תרגול באג'יליטי, תרופות פסיכיאטריות והרבה (הרבה) שעות אילוף כדי להגיע למצב שהחיים שלנו עם הכלב יהיו קצת יותר נורמטיביים. אני לא מחפש טפיחה על השכם או משהו (ולכן לא שיתפתי על כך, למרות שכן פתחתי פוסט לגבי האימוץ בעבר), אלא כדי לתת עוד פרספקטיבה איך נראה תהליך קצת פחות סטנדרטי ויותר קשה עם כלב מאומץ.