ראיונות עבודה בfaang / חברות טק גדולות (בארה״ב אבל רלוונטי גם בארץ)

[hans]

פוסט נהדר. תודה!

 

השנקל שלי:

- ברחבי הבלוגוספירה הישראלית היה נהוג פעם להתלונן על ״סיגי מכוח אדם״ ועל תהליך גיוס/סינון המועמדים. בגדול הטענה הייתה שהסינון הראשוני

מבוצע על ידי חבורת מגייסות נטולות ידע טכני שרק השתחררו אתמול מהצבא והן רק מחבלות בתהליך על ידי בדיקת כל מיני התאמות לא רלוונטיות באישיות.

חשוב לי לציין שאין לי מושג אם זה היה נכון או לא, אבל מה שבטוח - זה לא המצב כרגע! לפחות בעולם התכנות, המיון הבסיסי שבודק ידע טכני מגיע בשלב מוקדם,

השיחה הראשונה אחרי שיחת ההיכרות, ולפעמים אפילו בשלב של שיחת ההיכרות.

- השאלה ״האם התהליך מזין את עצמו?״ היא במקום - יש מעט תחומים שבו תהליך הגיוס כל כך מורכב וארוך ורב-שלבי. זה מבאס, אבל יש לזה הצדקה -

הרבה הרבה הרבה יותר זול לערוך גיוס רב שלבי מרובה מבחנים מאשר לשלם ״חודש ניסיון״ בעלות שכר של מתכנת בכיר (סתם לדוגמה).

 

מוגש כמחשבה למי שטעה לחשוב שהייטק זה תןביס עם פלייסטיישן בלובי...

 

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2020 על ידי hans

[stum]

זה לא בהכרח ההשוואה לשכר של החודש הראשון כמו המחיר הארגוני (שמושת עלייך כמנהל מגייס שצריך עכשיו לתת תשובות להנהלה בכירה) של גיוס כושל.

[Potato]

לפני שעתיים, BloodFist כתב:

מעולם לא חשבתי להתכונן לראיון עבודה אפילו שבוע...
לטעמי ההתכוננות הזו כפי שהוא מתאר גורמת לכך שאתה מקבל איזשהו מצג לא נכון לגבי האדם שיגיע לראיון...


Sent from my iPhone using Tapatalk

מתכונן לראיון ברמה של להפגין יידע כלשהו.

לא ברמה של להיבחן על כל מה שלמדת בצורה רוחבית(תודה לתעשייה הבטחונית על ראיון של 4 שעות,אחלה חוויה).

[פינדר]

Stum,

 

שמע אתה כוכב... שלחת אותי לשמוע פודקאסט שאומר הפוך מהטענות שלך...

אפילו הם טוענים שבסטארטאפ תרוויח פחות, אבל יש לך סיכוי (די קלוש) להרוויח הרבה מאקזיט.

 

ואגב, הם עושים חישוב מאוד מוטה לרעת החברות הגדולות.

הם לוקחים בחשבון בונוס שנתי של משכורת אחת ומענק אחד של RSU בגובה של כ100K דולר.

בפועל, ממה שאני מכיר, בונוס שנתי ממוצע הוא 2-4 משכורות.

מענק חתימה של RSU יכול לנוע בין חצי מליון למליון שקל, בחברות הגדולות (וזה כסף מובטח, לא אופציה).

ובנוסף בד"כ מקבלים כל שנה עוד RSU, חוץ מהבונוס.

 

הסיבות ללכת לסטארטאפ הן:

1. סיכוי להרוויח במקרה של אופציות

2. אופי עבודה שונה, אפשרות לצבור נסיון רחב ולהשפיע על המוצר הסופי של החברה

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2020 על ידי פינדר

[Night Driver]

לפני 4 שעות, BloodFist כתב:

מעולם לא חשבתי להתכונן לראיון עבודה אפילו שבוע...
לטעמי ההתכוננות הזו כפי שהוא מתאר גורמת לכך שאתה מקבל איזשהו מצג לא נכון לגבי האדם שיגיע לראיון...


Sent from my iPhone using Tapatalk

ברור שהמראיין יקבל מצג פחות נכון אבל כשכולם מתכוננים אתה חייב גם להתכונן כי בשורה התחתונה אתה נבחן ביחס לאחרים.

זה כמו פסיכומטרי. אין בעיה להוציא ציון טוב בלי קורס אבל כשכולם עושים קורס אז ה 30-40 נקודות שהוא יכול להוסיף לך יכולים להיות שובר השוויות בקבלה ללימודים.

[Liviur]

לפני 6 שעות, Fazer כתב:

מאוד מסקרן מה ההבדל בין מבנה קו"ח ישראלי ואמריקאי, אשמח אם תוכל לפרט

בגדול מאוד - הקורות חיים האמריקאים הם לא רשימת המכולת הרגילה הישראלית אלא מאוד ממוקדים בהשפעה של מה אתה עשית.

הפיסקה הראשונה היא מה יש לך להציע לארגון (למה שיקחו אותך) כולל ההיילייט של מה שעשית , אח״כ שם חברה , משפט עליה ואז כל שורה היא משהו שעשית ואיך זה השפיע (בצורה מכומתת) על החברה. אם עשית משהו ולא ציינת את הסקייל שלו או איך הוא באמת השפיע מבחינת החברה , הלקוחות , כמות האנשים פנימית שניהלת וכו - זה הרבה פחות משמעותי ויתייחסו לזה בהתאם.

לפני 6 שעות, BloodFist כתב:

האם כל התהליך הארוך (מדבר בעיקר על היום ראיונות) הכרחי או שזו כבר נהייתה סוג של מערכת שמזינה את עצמה?

התהליך הזה (יום ראיונות ארוך) מקובל גם לשאר התפקידים - ויש לו צורה שונה לפי תפקיד. אולי ההתמקדות באלגוריתמים קצת השתוללה בשנים האחרונות , אבל מבחינת הערך של התוצאה - השיקוף לאיכות המועמד מוכיח את עצמו.

החברות האלו זזות מהר - אם משהו לא היה עובד - לא היו מפחדים לזרוק תהליך לפח.

לפני 5 שעות, Potato כתב:

למה מייקרוסופט לא נכנסה פה?

כי זה לא המושג , המושג בא מעולם המניות אגב , לא מעולם הטק - לכן יש דברים כמו גאמפא שכן כוללים אותם.

גם מייקרוסופט בטופ ללא ספק ומראיינים בסגנון.

לפני 3 שעות, stum כתב:

סטארטאפ שאין לו את השם המפוצץ, צריך למשוך כשרונות ומהר. דגש על מהר.

אם לא יציע תנאים טובים יותר, פשוט לא יגיעו, או שמי שיגיע לא בהכרח יתאים למה שאתה מחפש.

אין שום סיכוי שסטארטאפ ממוצע יוכל להתקרב בתנאים. יש ״חדי קרן״ שכן , אבל בממוצע אפילו לא קרוב.

כן - הם יהיו שווים או אפילו יותר טובים במשכורת בסיס לפעמים - אבל ככל שהתפקידים שהמשכורות עולות - המרכיב המנייתי והבונוס (המובטח , אני לא מדבר כרגע על תוספות ביצועים) יכולים להגיע ל30-40 אחוז מהמשכורת ולפעמים אפילו להרבה יותר.

אני אתן לך דוגמא - אמזון מגבילה את החלק של המשכורת בארה״ב - לסביבות ה170 אלף דולר שנתי (יותר בוואלי וניו יורק) - שזה מספר שסטארטאפים עוברים - אבל אז אתה יכול בקלות לקבל גם יותר מ100 אלף דולר במניות ובונוס חתימה (ובמשרות בכירות גם יותר מכפול מזה). זה בכסף תכלס - לא באופציות שב99% שוות כמו הנייר שהן מודפסות עליהן.

הפוטנציאל שתצטרף לsnowflake הבא קיים - אבל לכן מדברים על משכורות לא רק על הבייס אלא על מושג שנקרא total compensation ובמספר הזה - אין לסטארטאפים באמת יותר מדי סיכוי (או רצון) להשוות - גם אם התואר הוא הרבה יותר מפוצץ.

גם רוב החברות בשוק לא מנסות להשתוות אלא יותר לכוון ל50% בפעמון השכר ששם הסטארטאפים בהחלט נותנים תחרות טובה.

שווה להעיף מבט באתר כמו levels.fyi כדי להבין קצת מספרים.

 

 

לגבי ה״מחיר של לעבוד בכזה סקייל״ - הוא לא שונה מהחלקים האינטנסיביים בחיי סטארטאפ (רמז לא נולדתי לתוך חברה גדולה).

יש חברות ״רגועות״ יותר, ללא ספק , ויש מחלקות עם שם גרוע מאחרות (אם אתה עובד ישירות על סרביס של aws שמשרת שליש מהאינטרנט לדוגמא ....) אבל בגדול - זה לא מאוד שונה. כן יש לחץ ותחרותיות יחסית ברמה האישית - אבל גם זה מ א ו ד תלוי מקום.

 

 

 

מילה לגבי המצג שווא - היכולת למידה והשימוש באלגוריתמים האלו היא נדירה. אבל כשכן - זה ההבדל בין עלות לינארית ל אקספוננציאלית של שרתים לדוגמא עבור שירות של מליוני משתמשים ...

 

כן - ללמוד חצי שנה זה לנסות לעשות סוג של מצג שווא - אבל להשקיע חודש חודשיים כדי להיות חד באמת על החומר ולא עם הראש תקוע בעבודה - לדעתי כן מראה משהו על האנשים.

את החצי שנה משקיעים בעיקר בוגרים חסרי ניסיון (ולרוב זה לא באמת משתלם) , יש גם שלב (לדעתי) של diminishing returns שבו האקסטרה תרגול כבר פשוט לא עוזר.

 

בנוסף כמו שתארתי - החלק של השאלות האלו הוא מוגבל. אם משהו עובר אותן פנטסטי אבל לא מסוגל לעשות דיזיין (שדורש פשוט ניסיון - כי השאלות האלו מ א ו ד שונות אחת מהשנייה) או לספר על מצבים מורכבים - הוא פשוט לא יעבור , או אולי יכנס ברמה של בוגר אוניברסיטה. (לרוב אגב לא יכנס)

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2020 על ידי Liviur

[יבגניפ]

לפני 16 דקות, Liviur כתב:

כן - ללמוד חצי שנה זה לנסות לעשות סוג של מצג שווא - אבל להשקיע חודש חודשיים כדי להיות חד באמת על החומר ולא עם הראש תקוע בעבודה - לדעתי כן מראה משהו על האנשים.

 

ברור, יש קורלציה לכשרון ולאינטלגנציה, כמו בממוצע בסוף תואר. אבל ככבר יצא לנו לדבר על זה קצת בעבר. אני לא מכיר אף אחד שקם פשוט יום אחד בבוקר והחליט להתראיין לאמאזון או גוגל והתקבל. וכל מי שכן התקבל - למד השקיע, נכשל בחלק, הצליח באחרות. אבל זה בדיוק זה. יודעים שזו הדרישה ומשקיעים בזה. והצד השני גם יודע את זה, כי לרוב, הרי, המראיין עבר תהליך כזה בעצמו מתישהו. אבל מהצד השני, אתה לא מחליף מקצוע, אתה בסך הכל עובר לחברה גדולה יותר. והעובדה שאתה צריך כמה חודשים כדי להתכונן מלמדת יותר מכל דבר אחר שאתה נשאל על דברים שאתה לא משתמש בהם. אני לא אומר שאף אחד בעולם התוכנה לא מממש ערימות ומחסניות. אני אומר שמי שכן כנראה לא צריך חודשיים כדי להזכר בקיומן בעולם.ֿ

 

אבל שוב, זה המשחק.

 

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2020 על ידי יבגניפ

[Liviur]

תשמע , יש הרבה חומר וחלק מהקבלה לחברות האלו היא להראות שאתה יכול להשתלט על הרבה דברים שאתה לא מכיר.

ברוב החברות האלו יש גם את היכולת לעבור בין צוותים ו״התמחויות״ מאוד בקלות ואז זה הופך את זה להרבה יותר נחוץ.

אין כמעט אנשים שנוגעים בכל הדרישות האלו בשוטף - אבל בחלק מהן - ללא ספק.

 

אם לא הובן - אני לא חושב שחודש חודשיים של התכוננות הוא מצג שווא - זה רצינות לגבי לימודים לקבלה של המקומות שבטופ.

ללמוד חצי שנה זה לנסות ליצור כזה כדי להראות כ״עילוי אלגוריתמי״ - אבל הסברתי למה זה לרוב לא עובד מעבר לאולי תפקידי כניסה.

גם קל לראות למי זה בא בקלות ומבין את התהליך ומי בעיקר זוכר שאלות.

[vadim6385]

לפני 3 שעות, hans כתב:

ברחבי הבלוגוספירה הישראלית היה נהוג פעם להתלונן על ״סיגי מכוח אדם״

 

אצלנו בחברה המגייסת עושה רק את השיחת טלפון ראשונה, כדי לוודא פרטים, לראות שהוא אכן פונה לאותה משרה, ולבדוק אם זה עדיין רלוונטי עבור המועמד.

 

את הראיון הטלפוני הראשוני, וגם את הפגישה הראשונה עושה מי שאמור להיות המנהל הישיר שלך בעתיד.

 

HR עצמם מעורבים רק בשלבים הסופיים, לפני חתימת חוזה, ולא יפסלו מועמד כי "לא התאים לפרופיל פסיכולוגי".

 

אבל אני עובד בחברה בינלאומית עם הנהלה אמריקאית, אז אולי בגלל זה זה ככה.

[Liviur]

דרך אגב כי חשבתי כל זה ולא ציינתי את זה בפוסט המקורי.

מבחינת הזמן השקעה (כי חודש חודשיים זה לא בדיוק מסביר) - בשיא הייתי עובד על זה שעה וחצי שעתיים ביום וכפול בסופ״ש.

 

חלק מהתהליך שלא ציינתי זה ראיונות דמה.

אפשר לעשות עם חברים ויש פלטפורמות שמצוותות מתראיינים ומראיינים מחברות גדולות. נחמד , לא חובה למי שכבר התנסה.

[פינדר]

לפני 59 דקות, יבגניפ כתב:

אבל מהצד השני, אתה לא מחליף מקצוע, אתה בסך הכל עובר לחברה גדולה יותר. והעובדה שאתה צריך כמה חודשים כדי להתכונן מלמדת יותר מכל דבר אחר שאתה נשאל על דברים שאתה לא משתמש בהם. אני לא אומר שאף אחד בעולם התוכנה לא מממש ערימות ומחסניות. אני אומר שמי שכן כנראה לא צריך חודשיים כדי להזכר בקיומן בעולם.

 

לדעתי אתה מפספס חלק מהמטרות של הראיון.

המטרה של כזה תהליך היא לא בהכרח למצוא מישהו עם ידע שמתאים בדיוק למשרה.

המטרה היא למצוא את אלו ש:

1. יש להם מוטיבציה ורצון לעבוד בחברה, עד כדי שישקיעו חלק נכבד מזמנם בהכנה לראיון

2. יש להם יכולת לסמן מטרה ולהתכונן אליה כנדרש

3. יש להם יכולת טכנית ללמוד את החומר ולהשתמש בו בעת הצורך

אם אני חברה שיש לה תור של מועמדים לעבודה, אני יכול להרשות לעצמי כזה הליך.

 

אגב, אני לא עובד באף אחת מחברות faang או גאמפא ומעולם לא עברתי את התהליך המדובר...

[nathun]

@Liviur אני חייב לציין שהפוסט שלך תפס אותי בטיימינג מדהים...
שבוע שעבר בדיוק קיבלתי תשובה שלילית מחברה גדולה בארץ.
לצערי לא התכוננתי כמו שצריך (אמנם עברתי קצת על מבני נתונים אבל יחסית חפיף) לא בגלל שזילזלתי אלא מחוסר זמן - פנו אלי וקבעו לי ראיון לעוד שבוע....
למרות שלדעתי ההפסד כולו שלהם 😆

 

בכל מקרה הפוסט שלך מחזק את מה שחשבתי שצריך להיות מוכנים כל הזמן ותמיד להיות בכושר אז אולי מהיום אחרי כל ריצה אתיישב לפתור שאלה של ראיון 🤣

בכל אופן אחלה פוסט ותודה רבה 🙏

 

עריכה אחרונה ב-18 לאוקטובר, 2020 על ידי nathun

[David32]

ליביור (ואנשים אחרים שעובדים בחברות גדולות גדולות), לא נהוג אצליכם בארהב לעשות התמחויות ומשם למשוך סטודנטים לתפקידי ג'וניור?

[יבגניפ]

לפני 50 דקות, פינדר כתב:

לדעתי אתה מפספס חלק מהמטרות של הראיון.

 

אתן לך דוגמא מעולם קרוב ואחר: בחלק מהחברות שאני מכיר מבחנים לניהול מוצר זה להכין מצגת שתאפיין איזה משהו שהחברה כביכול רוצה לפתח ולהציג את זה למראיינים. נותנים לך זמן ללמוד, לקרוא. בעבר היו מקומות שהכרתי שעשו משהו כזה גם בראיון עבודה למהנדסים: וידאו שהמועמד לא מכיר תחום מסוים, ובקשו ממנו ללמוד וליישם משהו פשוט. זה אחלה לחברה שיכולה להרשות לעצמה לבקש ממועמדים להשקיע כמה ימים מהזמן שלהם, והם יסכימו לזה. אבל זה לא מה שקורה בממוצע. בממוצע כל אחד מאיתנו, כמראיין או מרואיין יושב מול אנשים ונבחן על חידות במדמח וחומר מתואר ראשון, כי לא הצלחנו כתעשייה לחשוב עדיין על שיטה יותר טובה. ואני אומר שכמראיין אני הרבה יותר סלחני לאנשים שלא מצליחים לפגוע באיזה מבנה נתונים ספציפי לשאלה שאנחנו שואלים, מאשר למישהו שיושב מולי שעה ולא יודע להסביר מה או למה הוא עושה בעבודה שלו, או מה הוא רוצה לעשות, או דברים דומים אחרים. 

 

זה גם לא משהו שייחודי רק לגדולות, גם אם שם יש יותר תחרות והשאלות יותר קשות לפעמים. וזה גם לא סותר את זה שזה המשחק, ולכן אני ממליץ לכל אחד להתכונן לכל ראיון שאיכפת לו ממנו ולא להראות כאילו זה משהו על הדרך כזה. 

 

[פינדר]

אני בשנים האחרונות מתמקד בתחום החומרה, אז סוג הראיון הוא קצת שונה.

השטאנץ הוא בד"כ:

1. לתאר לעומק משהו שעשיתי בעצמי במקום עבודה נוכחי\קודם ולענות על שאלות לגביו

2. בעיה שבד"כ קשורה לתחום של החברה המראיינת - לתאר איך הייתי פותר ולענות על שאלות ולגבי הפתרון

 

אגב, התראיינתי גם באמאזון וזה היה בדיוק כמו שתיארתי.

לא דומה לתהליך שתיאר ליביו.