Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

ראיונות עבודה בfaang / חברות טק גדולות (בארה״ב אבל רלוונטי גם בארץ)


Liviur
 שיתוף
עוקבים 12

פוסטים מומלצים

פינדר מה שאתה מתאר נשמע מאוד דומה לראיונות שיצא לי לעבור (מהנדס מכונות) גם בחברות גדולות וגם בקטנות.

אולי למעט התעשיות הבטחוניות כמו שתפו"א תיאר, הם ישאלו גם מהנדס עם 20 שנה ניסיון מה הנוסחאות לחישוב חוזק של קורה וכו' כאילו שהם מצפים שמישהו יזכור את זה בעל פה...

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • תגובות 42
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

ימים פופולרים

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

ההודעות עם הניקוד הגבוה ביותר

מכיוון שהנושא עלה במקום אחר חשבתי לשתף קצת את החוויות מתהליכי ראיונות בחברות הגדולות. לאורך השנים (ובשנה האחרונה בחיפוש עבודה האחרון) יצא לי לדבר ולהתראיין אצל כמה מהחברות הגדולות בתחום (אני מדבר

לא יודע על סמך מה אתה אומר את זה. מהנסיון שלי וממה שאני מכיר, יכול להיות שהשכר החודשי יהיה דומה, וזהו. מעבר לשכר החודשי, סטארטאפ יציע לך אופציות שאולי יהיו שוות משהו, אבל רוב הסיכויים שלא תר

פוסט נהדר. תודה!   השנקל שלי: - ברחבי הבלוגוספירה הישראלית היה נהוג פעם להתלונן על ״סיגי מכוח אדם״ ועל תהליך גיוס/סינון המועמדים. בגדול הטענה הייתה שהסינון הראשוני מבוצע על ידי חבו

לפני 58 דקות, David32 כתב:

ליביור (ואנשים אחרים שעובדים בחברות גדולות גדולות), לא נהוג אצליכם בארהב לעשות התמחויות ומשם למשוך סטודנטים לתפקידי ג'וניור?

יש

נתהליך שונה קצת. אני דיברתי רק על תפקידים עם ניסיון בתעשייה / בוגרים והלאה.

לפני 33 דקות, פינדר כתב:

אגב, התראיינתי גם באמאזון וזה היה בדיוק כמו שתיארתי.

לא דומה לתהליך שתיאר ליביו

הגעת לon site? לא היו שאלות דזיין ? לא כולם שאלו leadership principals ? איזה דרגה של משרה?

ברור שיש יוצאי דופן והחלק המקצועי שונה פר משרה (אני דיברתי על מפתחי תוכנה) וכמובן שאפשר למצא שוני בחברה. בכל זאת 800 אלף עובדים ישירים ברחבי העולם , אפילו אם נוריד רק לעובדי משרד זה עדיין מספר גדול בצורה מטורפת כן ?

ואגב התהליך לא נשמע באמת כזה שונה 🤷‍♂️ סיפרת על דברים שעשית , על יל היית פותר בעיות דומות ומקרים שמתקלת בעבר עם חפירה.

 

אמרת אותו הדבר בעצם, אני פשוט הסברתי איך מפרקים את זה ואיך כל דבר נקרא

 

באמזון כל סבב הוא חלק של המראיין (שאלות טכניות , דזיין , מנהל מגייס) וחלק של התמקדות במשהו שעשית והסיפור מהצד האנושי , התוצאה , והפרטים הטכניים. כפול 4-5 סבבים.

אין פחות מזה בתהליך גיוס פורמאלי

 

לפני 15 דקות, BloodFist כתב:

 

אולי למעט התעשיות הבטחוניות כמו שתפו"א תיאר, הם ישאלו גם מהנדס עם 20 שנה ניסיון מה הנוסחאות לחישוב חוזק של קורה וכו' כאילו שהם מצפים שמישהו יזכור את זה בעל פה...

פספסת פה את הנקודה

לא שואלים תממש לי עץ ודייקסטרה

 

שואלים שאלה עם אפליקציה טכנית שיש דרך אחת או שתיים לפתור אותה ביעילות והמון דרכים גרועות.

אכל כדי לדעת את הדרך היעילה צריך לדעת גם לנתח את הבעיה , לשאול את השאלות הנכונות ולהראות שאתה מבין את הבסיס הרעיוני והמשמעות של הפתרון בסקייל גדול, וכן בתוכנה אתה הרבה פעמים (כל עוד הבעיה מצומצמת) יכול לכתוב את האלגוריתם הבסיסי לזה מבחינת עיבוד הנתונים.

אלו לא שאלות תלושות או מרפררות למשהו שלמדת חצי דקה בתואר והצבה של משתנים במשוואות.

ותתפלא כמה אנשים לא מסוגלים אפילו לכתוב flow control נורמאלי ומצד שני מחרטטים מעולה על ״מה שהם עשו״ (בהרבה פעמים בחוסר קורלציה מושלם)

 

אני אגב לא טוען שהשיטה מושלמת ומן הסתם הדגשים הם אחרים ככל שעולים ברמות (יותר דזיין ומה עשית ואיך זה השפיע - פחות שאלות קידוד) , אבל היא יחסית לא רעה.

(והפרופורציות - ראיינתי כנראה מאות אנשים לאורך השנים בכל מני חברות ותפקידים עוד לפני אמזון ובקרוב הולך לראיין פה גם, כחלק מזה עשיתי גם את ההכשרות הפנימיות של אמזון שמסבירות מי נגד מי)

עריכה אחרונה על ידי Liviur

If living is for learning

Then dying is forgetting

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

ליביו,

התראיינתי למשרת מהנדס VLSI וריפיקציה.

האמת שלא התכוננתי לראיונות כי לא הייתי סגור על עצמי שאני באמת רוצה לעבור (מנהל גיוס של אמאזון פנה אלי בלינקדאין).

עברתי ראיון טלפוני.

אח"כ ראיון במרכז הפיתוח, עם ראש צוות ועוד מהנדס, שכלל את השאלות שפירטתי קודם.

אחרי כשבוע היה לי ראיון עם מנהל מחלקת וריפיקציה שהיה די דומה לראיון הראשון. יצא שלראיון הזה הגעתי לאחר לילה בלי שינה.

לא עברתי את הראיון הזה. אולי בגלל חוסר שינה ואולי לא...

לפי מה שאמרו לי, אם הייתי עובר היה אמור להיות עוד ראיון עם כח אדם ואולי עוד מנהל בכיר.

  • רעיון טוב! 1
קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

נשמע תהליך סופר לא אופייני לאמזון.

 

או שזו מחלקה שעושה מה שבא לה / חברה בת לשעבר או ששתי הראיונות היו על תקן ראיון טלפוני (עם סבב שני לקליברציה של הרמה) ואז היה בא אונסייט עם סבב ראיונות מרוכז.

 

שוב זו חברה עצומה וקשה לי לנחש מה היה.

If living is for learning

Then dying is forgetting

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

תודה רבה, מאוד אינפורמטיבי, ומאוד אינטנסיבי.

רציתי לשאול לגבי החלק הראשון (תרומה לקוד פתוח וכד׳), תמיד הבטחתי לעצמי שכשאעבוד אמשיך לקחת קורסים, ללמוד עוד שפות, לתרום קוד ולבנות פרוייקטים.

אבל כשהתחלתי לעבוד (סטארטאפ) הבנתי שחלומות לחוד ומציאות לחוד, העבודה אינטנסיבית ו או שאני מסיים מאוחר, או שאני מסיים רגיל אבל עייף והדבר האחרון שאני רוצה זה לראות קוד. איך אתה/אתם הצלחת.ם לשלב בין השניים? 

Clio 172 Phase 2

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני 4 שעות, Liviur כתב:

דרך אגב כי חשבתי כל זה ולא ציינתי את זה בפוסט המקורי.

מבחינת הזמן השקעה (כי חודש חודשיים זה לא בדיוק מסביר) - בשיא הייתי עובד על זה שעה וחצי שעתיים ביום וכפול בסופ״ש.

 

מתוך סקרנות, מאיזו "רמה" התחלת? 

התיישבתי לפתור קצת שאלות מ-leetcode לא מזמן, סתם מתוך שעמום, והרגיש לי שאני מאוד חלוד.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני כשעה, Or05230 כתב:

איך אתה/אתם הצלחת.ם לשלב בין השניים? 

לקחתי משימות מהעבודה היומיומית שלי ועשיתי להם גנרליזציה בזמני הפרטי ופרסמתי כקוד פתוח.

עניתי על שאלות מפתח קשות בstack overflow (לא דברים טריוויאלים)

הגבתי ופרסמתי כמה תיקונים בדברים שנתקלתי בהם תוך כדי עבודה עם ספריות גדולות (פייסבוק sdk וafnetworking לדוגמא שמי שמתעסק בios מכיר)

 

בנוסף דיברתי בכמה כנסים ומפגשי מפתחים של מובייל בארץ ובחול.

 

ואיך? עושים זמן כי מבינים שזה חשוב...

זה לא המון זמן

תקצה לזה כמה שעות בחודש

 

לפני כשעה, MiniMiz3r כתב:

מתוך סקרנות, מאיזו "רמה" התחלת? 

התיישבתי לפתור קצת שאלות מ-leetcode לא מזמן, סתם מתוך שעמום, והרגיש לי שאני מאוד חלוד

קודם כל כדאי לך להתחיל מהספר ולא סתם ככה.

הספר עובר על האלגוריתמים ומבני הנתונים ואתה צריך להגיע לרמה שאתה קורה את השאלה ומבין אינטואיטיבית מה המבנה נתונים והאלגוריתם בסיבוכיות האידאלית על ההתחלה.

בגדול המטרה הסופית היא פלוס מינוס - שאלות קלות ב5-10 דקות , מדיום ב20 דקות , קשות בסביבות החצי שעה. יש שאלות יוצאות דופן שלא מתאימות באמת לקטגוריה שהן יושבות בה באתר.

 

אחרי שעברתי על הספר והשאלות שבספר כבר יכלתי לפתור את כל השאלות באתר בצורה לרוב אופטימלית בפעם הראשונה והייתי צריך רק לעבוד קצת על הטיימינג.

 

טיפ חשוב - להתאמן עם דף ועט / whiteboard אם אין קורונה , אם יש - להתאמן סתם בtext editor או משהו כמו visual studio code בלי השלמת קוד

 

זה שהקוד רץ נכון זה בונוס במציאות (אבל נחמד כי האתר מאשר לך את הזמן ריצה) אבל לא צריך להיות אובססיבי לגבי זה.

זה כן יעיל להבין כי חלק מהפעולות המובנות בשפה - באות עם סיבוכיות מסוימת שאם משתמשים בהן צריך להבין אותה (זמן חיפוש בdictionary כדוגמא, או מחיקה ממערך / שליפה ממערך(

עריכה אחרונה על ידי Liviur
  • מעניין 1

If living is for learning

Then dying is forgetting

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני כשעה, Or05230 כתב:

אבל כשהתחלתי לעבוד (סטארטאפ) הבנתי שחלומות לחוד ומציאות לחוד, העבודה אינטנסיבית ו או שאני מסיים מאוחר, או שאני מסיים רגיל אבל עייף והדבר האחרון שאני רוצה זה לראות קוד. איך אתה/אתם הצלחת.ם לשלב בין השניים? 

וואהו בדיוק ככה.
אבל כנראה שאין ברירה ואולי לתת עוד שעתיים פעמיים-שלוש בשבוע....

  • מעניין 1
קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני 12 שעות, פינדר כתב:

למה מצג לא נכון?

אם אתה מחפש מישהו שיודע להתמקד במשימה, ללמוד לעומק את מה שנדרש וגם להשתמש בזה תחת לחץ של ראיון, אז אתה מקבל התאמה טובה.

במקרה כזה אתה מקבל התאמה טובה. אבל אם חיפשת מישהו שחזק באלג' אבל הוא יודע רק לפלוט תשובות על שאלות ידועות זו בעיה (גם אם ניסית למסך את השאלה קצת, בסוף העיקרון זהה). 

 

לפני 12 שעות, יבגניפ כתב:

אני חושב שזו טעות לא להתכונן.

מסכים, זה המשחק וכדאי לשחק אותו אם רוצים צ'אנס בקבלה לעבודה.

 

לפני 12 שעות, יבגניפ כתב:

אבל זה שיש אנשים שמתכוננים חצי שנה כדי להתקבל למשרה מסוימת שם את זה בפרופורציה. וזה נכון לא רק לחברות העל. גם בחברות קטנות יותר אוהבםי לוודא לפעמים שהמהנדס זוכר מבני נתונים איזוטריים, או אלגוריתמי מעבר על גרף. ואז הוא מתקבל ושוכח ממבני הנתונים או האלגוריתמים האלו עד הפעם הבאה שצריך להתכונן לראיון.

לא עדיף לתת תרגיל בית של 1-2-3 שעות ולגמור את הסיפור? מה רלוונטי בראיון (בד"כ תחת לחץ) לפתור שאלות של שנה א'-ב' למהנדס תוכנה שברוב (כמעט מוחלט) שעות העבודה שלו לא עושה את זה? אם היכולות במבני נתונים או אלג' חשובים לתפקיד או אפילו עבור איזה sanity check, אפשר לבחון לפי הפתרון או להנדס תרגיל מתאים יותר.

 

זה גם קצת מוזר שזה השתרש בכל רחבי התעשייה כסוג של סטנדרט לדעת לפתור שאלות כאלו. כמו שאופי התפקידים שונה, כך גם האנשים שמגיעים וכך גם צריך לבחון. אני מוצא את זה קצת עצלני, כלומר במקום להשקיע במבחן "תפור" לתפקיד מעדיפים לשאול (לפחות בהתחלה) שאלות אלגו' ומבנ"ת. 

 

ד"א @Liviur, תודה רבה השיתוף

TL;DR- Turing, Lagrange, Dijkstra, Riemann

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

כמו שאמרתי - לא מבקשים ממך את השאלה בצורה שסטודנט שנה ראשונה / שניה יבין אותה

וגם לקודד אותה on the fly זה לא משהו שסטודנט שנה ראשונה / שנייה יצליח לעשות במסגרת זמן הזו.

 

זה נשמע מאוד ככה כי זה העיקרון במרכז אבל גם השאלה , התהליך והמימוש הם בהחלט מחוץ לרק החומר היבש ועל הדרך מועמדים חזקים גם מראים עוד דברים (הבנה קל ניהול הזיכרון , מולטיטרדינג , סקייל של שימןש בזיכרון ובדיסק , בניית api ומבני נתונים בדרך שהגיונית לשפה)

לומדים המון על המועמד והתרגיל הוא רק חלק מהדרך.

אם הוא היה ניתן בצורה היבשה - זה אכן לא חוכמה גדולה (ועדיין לא טריוויאלי)

 

תרגילי בית זה נחמד - אבל לוקחים אפילו יותר זמן גם למועמד וגם לחברה לחבר , לבדוק ולאשר שהמועמד הוא באמת זה שעשה אןתם (מניסיון משני הצדדים)

 

 

לדוגמא בפייסבוק קיבלתי וריאציה לשאלה שאני הייתי שואל של העתקת מבנה נתונים מורכב (ותיאורטית בעומק אינסופי) שזה מימוש שבחלק מהמקרים קיים במערכת ההפעלה עם פרוטוקול שנקרא NSCopying אבל בחלק מהמקרים צריך לממש לבד - וזה מקרה אמיתי משתמשים בו לא מעט.

 

הרוב נופלים בשאלה הזו בצורה מביכה ובתיאוריה זה לא יותר ממימוש רקורסיה - אבל יש המון פרטים קטנים של איך , ובאיזו יעילות ומניעה של פעולות כפולות שבסקייל יש לזה משמעות עצומה ותפריד דיי מהר בין סטודנט למשהו שבפועל השתמש בזה וידע לזהות את מקרי הקצה

עריכה אחרונה על ידי Liviur
  • אהבתי 1

If living is for learning

Then dying is forgetting

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

^ זה מקרה שונה לגמרי. אם זה משהו שאתה משתמש בו ביומיום, מצפה שאדם שיגיע לתפקיד מסוים ידע להשתמש בזה, יכיר את זה, או יקלוט מהר אינטואיטיבית בראיון מה היכוון - זה אחלה. אם זה חלק מסט הכלים שצריך להשתמש בהם ביומיום - זה מעולה לשאול על זה. אבל, שוב, יש סתירה בין "בפועל השתמש בזה ויודע לזהות מקרי קצה" לבין "צריך להתכונן שעות ארוכות בבית ולפתור שאלות בleet code". אף מתכנת שמחובר לעבודה שלו, לדעתי, לא צריך לפתור שאלות באתר כזה או אחר כדי להסביר דברים שהוא משתמש בהם ביומיום. על דברים אחרים כן יש מה להתכונן - איך לספר את זה, איך להדגיש אולי דברים אחרים שהם מעניינים. אבל דברים שאתה מתאמן או מייעץ לאחרים להתאמן עליהם בleet code זה משהו אחר.

 

אבל אנחנו טוחנים מים. תודה על השיתוף של התהליך בכל מקרה :)

 

 

  • רעיון טוב! 1
תודה יבגני. הרסת לי את באטמן לתמיד.
קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

לרגע לא טענתי שזה מושלם או שזה מה שאני חושב שהכי נכון , רק אמרתי שזה מראה הרבה מעבר לאלגוריתם ויכולות של שנה ראשונה / שניה של תואר ושזה בפועל מה שהחברות הגדולות שואלות ומצפות ומה שבפועל צריך לעשות אם מכוונים לחברות שנחשבות הטופ של הטופ בתעשייה שיש המון תחרות על כל משרה.

מפה כל אחד יעשה מה שימצא לנכון - בין אם מראיין או מרואיין 🤷‍♂️

  • רעיון טוב! 2

If living is for learning

Then dying is forgetting

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אני בעצמי עובד ב FAANG 4 וחצי שנים And I approve את הפוסט של פות"ש.
כמה דגשים מעבר למה שנכתב:

השכר מיועד להיות תחרותי לשוק בו נשכר הבן אדם. זה לא מכרה זהב כמו שחושבים ואני אישית ירדתי בשכר ובתנאים, אבל (וזה אבל גדול) ברגע שה RSU מתחילים להיפדות (אחרי שנתיים בישראל) זה כסף גדול, עוד כמה משכורות בשנה. בנוסף הבונוס השנתי תלוי ביצועים ויכול להגיע לטווחים של 15-25% מהשכר השנתי. באמת שאני לא חושב שיש הרבה מקומות עבודה שיכולים להתחרות בזה.

מצד שני - החברות האלה נוטות לגייס Over qualified. מי שהיה סמנכ"ל פיתוחיכול למצוא את עצמו ראש צוות, מי שהיה מתכנת בכיר עם 10 שנות נסיון יכול למצוא את עצמו מתחזק איזה מודול שולי - אבל זה לא לאורך זמן, הדינאמיות בחברות האלה אדירה ובערך כל חצי שנה ישתנה המבהנה הארגוני, הצוות, המנהל, הפרויקט או כולם יחד.

השאלות שאני שואל כמראיין לרוב לא יהיו על האם אתה יודע לממש מיון של עץ בינארי אלא שאלות "מהחיים" כמו למשל "קבל רשימת קואורדינטות, הן מייצגות תחנות דלק בעיר, איפה תמקם עוד תחנת דלק אחת כך שיהיה כיסוי מקסימלי?" זו שאלה מתורת הגרפים אבל במסווה שימושי. עוד שאלה שאני אוהב - איך תממש את פקודת ls, מה תעשה כשיש מיליון קבצים בתיקייה ?

  • רעיון טוב! 3

עז יפנית בסלעים

yahav.biz | mineralz.co.il

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
 שיתוף

×
×
  • Create New...