עובדי ההיי טק, חברי הפורום, מוכרת לכם תופעה שכזאת בכתף/בשכמה ימנית?

[ברווז]

אבל אל תזניח את עצמך, אחרת בעוד כמה שנים תתקשה לסייע למשפחתך.

 

יותר מזה. אחדד את הנקודה הקטנה והכואבת שלמדתי מניסיוני האישי:

מי שאין לו כסף, משלם יותר.

 

אין לך כסף לביטוח מקיף? הפסקת אותו לתקופה? הופה. צריך הערכת שמאי לוודא שאין תאונות כשתרצה לחדש אותו, והנה שתו לך עוד 300 שקל.

אין לך כסף לעשות ספורט, וג'אנק פוד יותר זול מאוכל בריא? תשלם על זה בניתוח מעקפים בגיל צעיר ועלויות כספיות של האשפוז.

אני מבין לצערי מניסיון מה זה מצב כלכלי קשה. אבל גם כשהמצב קשה יש דברים שאסור להזניח כי אחר כך הם הופכים לעול בלתי אפשרי להתמודדות איתו. מנוי חודשי לחדר כושר (הולמס פלייס, 129 ש"ח דומני למנוי שלא ניתן להפסקה במהלך השנה) לא יקר במיוחד, בחלק מהסניפים יש בריכה (עוד לא ניסיתי אותה. אחרי החגים אני בעצמי אירשם למכון הקרוב לביתי) שזה יתרון עצום, וההרגשה הפנימית שלך תשתפר גם היא- ויהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם כל מה שיבוא עליך בקלילות ובאסרטיביות. בדוק.

לעומת זאת, המחיר של אם לא תעשה, גבוה מאד. היכולת שלך לטפל ולעשות ולעזור תיפגע משמעותית בטווח הארוך, אנרגיות ברצפה וחוסר חשק מוחלט מהחיים. גם זה בדוק.

אתה חייב לעצמך ולמשפחה שלך פשוט אולי לוותר על מותרות קטנות או משהו, ולשנע את הכסף הזה לטובת הספורט.

[sperial]

רובנו מודעים לקשיים הכלכליים של סופרמן. לכן דיברתי על זוג נעלי הליכה ומכנסיים קצרים - והופה, 30 דקות צעידה בפארק. כל יום. ואם העיריה מספקת את השירות יש מתקני כוח בפארק ואפשר לנצל אותם. אני רואה את זה בחוף דדו בחיפה - יש שם גבעונת עם מתקני כוח שמושכות הרבה קהל, כאשר ברקע אלפי צועדים.

 

גם משקולות יד או משקולות חול או גומיות מתיחה הן מוצר לא יקר, וקונים אותן פעם אחת ולתמיד. את הגומיות אפשר להזמין עוד יותר בזול מעליאקספרס וחבריו. אבל צריך ללמוד להשתמש בהן.

 

ברווז - אם איני טועה אתה קרייתי, בהולמס פלייס בקריון אין בריכה.

עריכה אחרונה ב-31 לאוגוסט, 2018 על ידי sperial

[super-man]

אני חוזר אל הרופא משפחה שבוע הבא. מאמין שפעם נוספת לדיקור יבש.

הפעם אבקש ממנו אם אפשר הפנייה לפיזיו (או שאת זה נותן רק האורתופד? כי אם כן, התור לאורתופד רק בעוד חודש+).

 

אנסה לברר מחירים של חדר כושר בעירי (כמדומני יש 2 מכונים).

הבעיה שאני לא יודע עד כמה הם יתייחסו אלי אישית ויתנו או יבנו לי תפריט ספציפי אלי.

כי אני רואה ושם לב שהיום הדגש הוא בעיקר על נראות פיזית, וגם אני כמובן הייתי רוצה להיראות כמו איזה דוגמן שרירי

אבל לעת עתה, אני חושב שהכי חשוב זה פחות הנראות והניפוח, אלא יותר השרירים. אבל שוב - מעולם לא הייתי בחדר כושר.

לא יודע אולי דווקא יש שם אנשים מקצועיים.

 

בריכה עוד לא בדקתי מחירים, צריך, אבל אני משום מה חושש.

כי אני אומר לעצמי, מה זה יעזור לך לדעת כמה עולה כניסה לבריכה.

אתה צריך לברר את הדבר ה"כבד" יותר. כמה עולה קורס ללימוד שחיה.

ואם אפשר גם עם מורה פרטי 1 על 1 בכדי לקבל את מלוא תשומת הלב, כי אני מעולם לא שחיתי

והייתי רוצה שהוא גם יתמקד בגב / עקמת / הכתף שכמה. פחות לימוד של שחיה של מישהו שרוצה ללמוד לשחות בגיל מבוגר.

 

כתבו פה על קורס TI, מסקרן אותי היכן זה מועבר (יש בדרום?) ומה העלויות (אשמח לפנות בפרטי, אם תוכל להגיד לי את המחיר+/-).

 

לגבי הקביעה של הרופא משפחה, לצערי ואני חושב שהוא צודק. אכן עקמת.

זה היה ידוע לי כבר לפני כמה שנים (כיום אני 26). כי במשך שנים על גבי שנים אני ואמי היינו מרימים את אחי,

וזה משקל לא קטן, וגם לאמי יש בעיות אולי אפילו יותר חמורות משלי, אני פשוט עם עוד חשק ורצון לטפל בעצמי ולא להזניח / לדרדר.

 

רק לצערי אז כשאמרו לי שיש לי עקמת, לא אמרו לי שיש מה לעשות. אלא פשוט אמרו לי שבעקמת לא מטפלים וזה הכל

(זה גם כתוב כמעט בכל אתר שני ברשת).

כמובן שיש פיזיו, אבל אני מבין שצריך להלחם מעצמך על מנת לקבל את זה. פחות לסמוך שמישהו יגיד לך תעשה או ימליץ.

 

מה שברווז אמר זה נכון, לגבי הכסף, אבל מה נעשה. לבכות לא יעזור, לבקש עזרה או תרומות זה ממש אבל ממש לא.

משאירים את זה כמוצא אחרון חס וחלילה כשבן אדם צריך סכומים ממש גדולים בשביל הצלת חיים וכאלה. כשכבר אין ברירה וזה חיים או מוות.

 

לצערי בגלל או הזנחה או אי מודעות, וגם אי אפשר להאשים, אני מאמין שלרוב הילדים יש הורים

שלוקחים אותם מדי פעם לבדיקות לביקורות, שמים לב, בוחנים בודקים

אני בלי לפרט יותר מדי, כל דבר שהיה לי הייתי צריך לבדוק לבד, וזה לא בגלל הורה (גדלנו רק עם אמא) לא טוב. ממש לא.

אלא כי גם ההורה עצמה נשא כזה קושי על כתפיה הצנומים והקטנים, שמן הסתם לך תמצא זמן לבדוק אם הכל טוב עם הילד

השני (הבריא {שהיה אז בריא}) יותר מקדישים זמן לילד השני שמן הסתם צריך יותר זמן תשומת לב וטיפול וריצות בין גורמים רפואיים.

תוך כדי, גם לטפל בעצמה (הרי גם אמי וגם אחי נכים). כשאין אף סיוע אחר בסביבה, מאף אחד.

אז להאשים, אין לי את מי.

כמובן שזה לא יחזיר את הגלגל לאחור, כן יש לי עין עצלה שאולי היה אפשר לגלות ולטפל, תסמונת מפרק הלסת (TMJ),

העקמת בגב, הכתף הימנית המוכה ובולטת, שיניים שרק לטפל בשיניים זה המון כסף.

ועוד כל מיני דברים שכבר עבר זמנם, וכבר לא תבוא לרופא בגללם, היה צריך לבוא בהתחלה.

גם הקושי של השפה הוסיף. ילדים קטנים, אם נכה עולה חדשה בארץ שלא יודעת את השפה ואת המערכת והפרוצדורות.

בקיצור לבכות על חלב שנשפך זה אולי קצת נעים, משחרר, אבל זה לא יעזור ואין מה לעשות. נקווה לטוב

שבעזרת השם לא יחמיר ויהיה אפשר לטפל.

כי זה מציק לי שהשתנה לי התנוחה של יד ימין, שאני מרגיש שהיא יותר קלה / פחות פעילה / למטה עקומה. כאילו משהו בה לא בסדר.

 

לא רציתי לכתוב את זה, אבל הרופא המליץ לי לעשות גם בדיקה לגן לראות שאני לא נשא חס וחלילה (לא בא לי לפרט איזה גן).

אני אולי אבקש אכן שנבדוק את זה בביקור הבא שלי אצלו (תלוי איך מתבצעת הבדיקה).

 

נקווה לטוב בעזרת השם. הגוף כבר לא צעיר כמו בגיל 13 ו 26 זה עוד קצת העשור השלישי והגוף מאותת.

[ברווז]

ואם העיריה מספקת את השירות יש מתקני כוח בפארק ואפשר לנצל אותם. אני רואה את זה בחוף דדו בחיפה - יש שם גבעונת עם מתקני כוח שמושכות הרבה קהל, כאשר ברקע אלפי צועדים.

בהסתייגות ידידי. ניסיתי את המתקנים הללו בעצמי, גרמתי לעצמי לכאבים- הבנתי שאני עושה משהו ממש לא נכון, ועזבתי את זה. משם הרעיון של ללכת לחדר כושר נולד אצלי.

 

 

ברווז - אם איני טועה אתה קרייתי, בהולמס פלייס בקריון אין בריכה.

גם לא חנייה, ויותר מדיי עומס של תנועה ואנשים... אני כבר לא קרייתי אלא חיפאי, שוב. עברתי לאחרונה. בגרנד כן יש בריכה, וחנייה, אבל גם עומס של אנשים... נתמודד עם זה.

אנסה לברר מחירים של חדר כושר בעירי (כמדומני יש 2 מכונים).

הבעיה שאני לא יודע עד כמה הם יתייחסו אלי אישית ויתנו או יבנו לי תפריט ספציפי אלי.

כי אני רואה ושם לב שהיום הדגש הוא בעיקר על נראות פיזית, וגם אני כמובן הייתי רוצה להיראות כמו איזה דוגמן שרירי

אבל לעת עתה, אני חושב שהכי חשוב זה פחות הנראות והניפוח, אלא יותר השרירים. אבל שוב - מעולם לא הייתי בחדר כושר.

לא יודע אולי דווקא יש שם אנשים מקצועיים.

מהקצת שאני ביררתי בהולמס-פלייס.

הם בונים יחד אתך תכנית אימונים מותאמת אישית לרצונות והצרכים שלך, יחד עם מתרגל שבהתחלה צמוד אליך ועוזר לך, ומוודא שאתה מבצע נכון. התכנית מתעדכנת מדי פעם (ריצה 10 דקות הופכת להיות ריצה של 15 דקות למשל) על מנת להעלות את הכושר. הם יודעים לתכנן תכנית לפי צרכים של נראות, כמו גם צרכים של קרדיו, חוזק ועוד. עד שלא תבדוק- לא תדע.

בריכה עוד לא בדקתי מחירים, צריך, אבל אני משום מה חושש.

כי אני אומר לעצמי, מה זה יעזור לך לדעת כמה עולה כניסה לבריכה.

אתה צריך לברר את הדבר ה"כבד" יותר. כמה עולה קורס ללימוד שחיה.

דוגמא אחת מגיגול קצרצר.

והגיגול עצמו.

ואם אפשר גם עם מורה פרטי 1 על 1 בכדי לקבל את מלוא תשומת הלב, כי אני מעולם לא שחיתי

והייתי רוצה שהוא גם יתמקד בגב / עקמת / הכתף שכמה. פחות לימוד של שחיה של מישהו שרוצה ללמוד לשחות בגיל מבוגר.

זה אני כבר לא יודע...

 

 

נקווה לטוב בעזרת השם. הגוף כבר לא צעיר כמו בגיל 13 ו 26 זה עוד קצת העשור השלישי והגוף מאותת.

בגיל הזה הגוף מקסימום מאותת שהוא רוצה עוד כוס וודקה... מה יקרה כשתגיע לאיזור ה-40? אם לא תתחיל עכשיו, זה יהיה עוד הרבה יותר כואב.

ואיזור 50?

60???

[sperial]

בורווז - ההערה הראשונה שלך נכונה, אבל ציינתי בפוסט קודם - צריך לקבל הדרכה.

 

לגבי הגרנד - אכן בשעות הערב עמוס. אתה מוזמן לפגוש אותי ואת שאר החבורה של 6 בבוקר לאימון של שעה. תקדים 10 דקות ונוכל להנות מהומור שלך (ושל האחרים) ב"פרלמנט" לפני הקרוסלות. וגם בשעות הצהריים בדרך כלל די פנוי, והמזגן כבר ספיק לקרר את האויר (זה מהזכרון, כיון שכבר די הרבה שנים לא הייתי במקום הזה אחרי 7 בבוקר בימי חול ו-9 בשבת). הבריכה קטנה, צריך לבדוק עד כמה פנויה בשעות שונות, כיון שיש כל מיני שועורים במים. אישית, במהלך 13 שנות חברותי במועדון הזה, לא ביקרתי בה ולו פעם אחת.

 

מבחינת בניית תכנית - עד כמה שאני זוכר קיבלתי הדרכה חד פעמית (וכך גם אשתי), אבל יש מדריך זמין כל הזמן, ובמקרה ה"רע" תשלם תמורת הדרכה אישית פעם או פעמיים.

 

לגבי חדר כושר - זו הוצאה לא קטנה. המחיר תלוי מאד ביוקרתיות המועדון ובמיקום שלו. ברווז, הזכרת את ההולמס פלייס בגרנד קניון - המחיר הוא כפול מזה שבקריון. יש גם יותר שירותים. גם המועדון בקניון חיפה זול, אישית איני אוהב אותו למרות שמבחינתי הוא במרחק פחות מ-5 דקות נסיעה מהבית. יש גם מועדון בעוקף נו"ש, נדמה לי שהמחיר איפה שהוא באמצע, אני מכיר אותו מלפני למעלה מ-20 שנה כאשר עדיין נקרא "מועדון ספורט נווה שאנן" ונהגתילשחות בו מספר פעמים בשבוע. אין לי מושג מה מצבו מאז שנרכש על ידי הולמס פלייס ושופץ, אבל הוא ממותג כ"פמילי" המיועד למשפחות. ממליץ מאד לקבוע פגישה עם מישהו מאנשי המכירות, אול לנצל איזה מבצע של "שבוע חינם" (או בהוזלה) - נדמה לי שהיום קיבלתי פרסומת כזו ב"פאואר קארד" של הום סנטר. יש גם חדרי כושר זולים (ברווז - יש כזה מול הספורטן בקרבת קניון חיפה), צריך לבדוק מה התמורה לכסף.

 

סופרמן - אני לא יודע מה לומר לך. הזכרת טיפולי שיניים - טיפולים משמרים זולים בהרבה מטיפולי שיקום. אז אמנם זה כרוך בנסיעה, אבל אני ממליץ לך ליצור קשר עם מרפאת השיניים האניברסיטאית (יש בת"א ויש בירושלים - זו של ת"א כנראה נגישה אפילו מתחנת הרכבת). המחירים סמליים, הטיפולים ניתנים אמנם על ידי סטודנטים, אבל בפיקוח מיטב הרופאים. תוכל לסגור את הבעיה בכמה מאות ש"ח, אולי אלפים בודדים - אבל אם תזניח את שיניך תגיע לשיקום בעשרות ומאות אלפי ש"ח או, חלילה, לשיניים תותבות בגיל צעיר - גם מאד לא נעים וגם יקר. שלא לדבר על המראה שיפגע ביכולות החברתיות שלך.

[super-man]

הייתי היום אצל אורתופד (רגיל, לא כתף/עמוד שדרה).

זה אורתופד שהייתי אצלו לפני 4-5 שנים.

הוא אמר לי "נו, יש לך עקמת. מה?"

אמרתי לו שקרה כך וכך, ומאז אני משתדל רק לשכב ושרופא משפחה שבדק אותי

אמר לי שכתף ימין נמוכה יותר. הוא אמר לי שאת זה אנחנו יודעים, בגלל העקמת.

(אני לא ידעתי אפילו. למרות שאני בטוח שאורתופד מבין שעקמת שווה לאי איזון / כתף נמוכה).

(גם לא העיר לי אף אחד, יכול להיות שלאנשים לא נעים גם או לא ממש שמים לב).

 

בכל אופן, ביקשתי אם אפשר הפניה לאורתופד כתף.

כי אני מרגיש שכתף ימנית שלי כולל היד והמרפק לא כמו כתף שמאלית.

הוא בדק אמר אני לא רואה כלום. לא רואה סיבה להפניה. אורתופד כתף או מחליט על ניתוח או לא עושה כלום.

 

בקיצור הפניה ממנו לא קיבלתי ואני אולי אאלץ לבטל את התור שיש לי לאורתופד כתף (באוקטובר).

למרות שהבנתי שאני יכול לקבל הפניה גם מרופא משפחה (אני טועה?).

 

גם צילום הוא לא שלח אותי. ביקשתי לעשות צילום שיהיה לפחות בתיק הרפואי ושנקבל תמונת מצב, זה לא יזיק לדעתי.

הוא גם סירב

(אני קראתי באינטרנט שלא ממהרים לשלוח, כי זה גם עלות לקופה וגם הרופאים נמדדים אולי על פי כך).

 

בקיצור זה תמיד היה ככה, שאלתי גם פעם בפורום בנושא "איך אפשר להיות יותר אסרטיבי".

כי כל פעם כשהייתי מגיע לבקש משהו תמיד הייתי מקבל סירוב "לא צריך, אין סיבה, לא".

 

מה שקיבלתי זו הפניה לפיזיותרפיה ושם כבר קבעו לי תור.

 

עברתי גם פעמיים דיקור יבש אצל רופא המשפחה. כשסיפרתי על זה לאורתופד הוא התפלא.

 

יש לי גם מחר תור לכירופרקט דרך הקופ"ח (לא קשור לאורתופד, הלכתי וביררתי לבד וכנראה אפשר לקבל טיפול בעלות

מאוד זולה לעומת טיפולים פרטים).

הטיפול עד 10 דקות.

 

קצת מבאס ומצער ששום דבר לא השתנה ביחס של הרופאים למטופלים.

לא יצא לי כמעט אף פעם בחיי לראות רופא שבאמת אכפת לו מהמטופל שהגיע אליו.

בחור בן 26, שיש לי עקמת וכתף אחת יותר נמוכה, ואני מרגיש שהיד ימין (היכן שהכתף נמוכה - ימין) לא כמו יד שמאל

במקום לנסות לבדוק ולשלוח אותי לצילום שלא יכול להזיק (קרינה כן, אבל במשך 26 שנותי עשיתי לא יותר מ 2-3 צילומים)

פשוט אומר לי שאין לך כלום, הכל בסדר, ושולח אותי אחרי 2-3 דקות . מבאס ומצער וגם פה הבן אדם צריך להתחיל

ולחפש לבד דרכי פתרון ולנסות לטפל בעצמו, במקום שהרופא יהיה הכתובת.

 

אני גם די בטוח שאדם אחר, יותר אסרטיבי וכזה שיודע לדרוש ולבקש, היה מקבל את אותו יחס

שאני מתבאס שלא קיבלתי, אבל לצערי אני לא כזה (הייתי רוצה להיות, אבל אני לא).

 

בכל אופן משתדל עם המעט שיש לי לנסות ולטפל בכדי להגיע במצב תקין לשנת לימודים הקרובה (בסוף אוקטובר).

 

מקווה שעד אז כבר אטפל בעצמי ובעזרת השם הכל יהיה טוב.

אני לא משלה את עצמי שאפשר לתקן את העקמת בקסם, ושהגוף פתאום יהיה ישר.

אבל כן היה מרגיע אותי לעשות צילום CT או MRI על מנת לקבל קצת יותר מידע, לנסות כן לטפל איך שהוא בעקמת,

לבדוק להבין מה קורה בחוליות בעמוד השדרה למה יש לי כמה בליטות כואבות, למה קשה לי לשבת הרבה, למה היד ימין (היכן שהכתף נמוכה)

בתנוחה אחרת מיד שמאל (כאילו משהו לא תקין).

הייתי רוצה שמה שכתבתי יקרה ואני גם לא חושב שאני מבקש יותר מדי.

בסך הכל אני עוד מעט מתחיל דרך חדשה, סוף סוף לדאוג לעצמי, לימודים ולהשקיע בחיים שלי ובי

ואני רק רוצה להגיע במצב תקין.

 

מקווה שיהיה בסדר בכל אופן נקווה שיעזור לי הכירופרקט מחר. קוראים לו גל גריסרו למי שאולי היה אצלו.

[Nakamichi]

צילום עושים רק אם יש צורך.

לא סתם.

 

בטח CT שיש בו המון קרינה.

[super-man]

אני מבין.

אבל אם יש מטופל שאין לו צילום בשנים האחרונות, האם לעשות צילום

בכדי לקבל תמונת מצב, זה נכנס בהגדרה של סתם?

 

אני תכף סוגר 3 עשורים (30) ומעולם לא עשיתי CT או MRI לגב.

האם זה לא עוד תמונה, עוד מידע שיכול רק להועיל? (אני פחות מתייחס לקרינה, בגלל שכמעט ולא יצא לי לעבור צילומים).

 

כי אני אומר לעצמי שאם היה צילום שכזה או איזה שהוא צילום זה רק היה עוזר, להתבסס עליו על מנת לקבל הערכה

מה השתנה? מה קרה? שיהיה אפשר לעשות השוואה (מקווה שאני מסביר את עצמי טוב במילים).

 

יכול להיות פשוט כמו כולם, אני רוצה שיהיה לי טוב ותקין, ואולי אני טועה

(הטועה הוא בטעות שאני חושב שצילום על מנת לקבל תמונת מצב הוא טוב, ואולי בסוף יתברר שזה לא).

 

כי ממה שקראתי, והבנתי, בצילום CT או MRI לעומת רנטגן (למרות שגם את זה האורתופד לא נתן לי)

אז מקבלים שם יותר מידע, ואפשר לראות יותר לעומק וביותר פירוט (בCT/MRI).

 

אני פשוט יוצא מנקודת הנחה שאי אפשר לראות מה הולך מתחת לעור, מבלי צילום,

אז אני לא מבין למה לא לשלוח במצב כזה לצילום?

פשוט הרושם שאני מקבל (לא מכליל, רק על סמך הביקור היום מאותו אורתופד) הוא

שאם כבר ידוע שיש לך עקמת אז כאילו צריך להשלים עם המצב, אין מה לעשות.

 

כרגע המצב הוא לפחות מהביקור אצל אותו אורתופד "אין מה לעשות".

אבל את הכאבים והאי נוחות אני עדיין חווה ומרגיש (וסובל).

 

אני מחכה לתור שלי מחר לכירופרקט, מקווה מאוד שכבר ארגיש שיפור לטובה אחרי טיפול אחד.

(הייתי יכול לקבוע תור לאוסטאופט {עד 20 דק}, אבל קבעתי לכירופרקט {עד 10 דק} מקווה שבחרתי נכון).

[falou]

אני גם די בטוח שאדם אחר, יותר אסרטיבי וכזה שיודע לדרוש ולבקש, היה מקבל את אותו יחס

שאני מתבאס שלא קיבלתי, אבל לצערי אני לא כזה (הייתי רוצה להיות, אבל אני לא).

 

בכל אופן משתדל עם המעט שיש לי לנסות ולטפל בכדי להגיע במצב תקין לשנת לימודים הקרובה (בסוף אוקטובר).

 

מקווה שעד אז כבר אטפל בעצמי ובעזרת השם הכל יהיה טוב.

אני לא משלה את עצמי שאפשר לתקן את העקמת בקסם, ושהגוף פתאום יהיה ישר.

 

קודם כל, לא חסרה לי אסרטיביות, ולא הצלחתי עם רופאים יותר ממך. התשובה הכי טובה שקבלתי מאורתופד זה: "מה אתה רוצה, שאני אפתח אותך סתם?!".

כולנו קצת או יותר עקומים.

את התשובה לא תמצא אצל רופאים אלא אצל אנשים שמתמחים יותר בטיפול שיקומי. כאמור, למצוא אחד טוב לא קל, אבל חפש שני דברים: (1) הטיפול אמור לעזור לך מייד לאחר 2-3 פגישות, באופן משמעותי. אם לא, תחליף. (2) אתה אמור לקבל תרגילים שיעזרו לך להמשך טיפול עצמאי.

 

אני ממליץ עקרונית על שחייה, אבל רק לאחר הקפדה על סגנון נכון. אפשרויות אחרות טובות הן יוגה ופילאטיס (גם כאן איכות ההדרכה קובעת). כמובן שכל פעילות עוזרת, כאשר הליכה/ריצה תמיד נגישות ולא עולות כסף.

[Nakamichi]

הצילום הוא לא מטרה. הוא כלי.

במידה ואני חושד ש:

א. יש בעיה.

ב. צילום יעזור לי לאבחן את הבעיה.

ג. הנזק של הצילום נמוך מהתועלת שאני יכול אולי להפיק ממנו -

רק אז אשלח אותך לצילום.

 

רפואה זה לא תוכנית כבקשתך.

יש לפעמים לרופא גם אחריות להגן על המטופל מעצמו.

 

אני ממליץ לך - במידה ואתה לא רגוע ללכת לחוות דעת נוספת אצל אורתופד אחר אולי. או ללכת לתור שקבעת אצל האורתופד כתף.

 

עריכה -

אני מסכים עם התגובה מעליי.

אורתופד יכול:

א. לנתח אותך.

ב. לתת לך תרופות.

 

מעבר לזה - הם שולחים אותך לפיזיותרפיה וכו׳.

עריכה אחרונה ב-6 לספטמבר, 2018 על ידי Nakamichi

[sperial]

סופרמן - שני דברים:

 

1. צילומים זה רע. תן לרופא, בעל הידע והניסיון, להחליט אם מוצדק לחשוף אותך לקרינה. אתה צעיר ונותרו לקרינה שנים רבות לעשות את פעולתה השלילית. לכן, בדיוק כי שכתב נקמיצ'י, צילום מבוצע רק אם המחשבה היא שהמידע שיספק ישנה את דרכי הטיפול. זה נכון לצילום "פשוט", ל-CT, וגם לאולטראסאונד או MRI, למרות שאינם כרוכים בקרינה. בסופו של דבר הצילום נחשב ל"בדיקת עזר", שברפואה מופיעה במקום השלישי, אחרי האנמנזה (קבלת סיפורו של הנבדק) והבדיקה הגופנית. במקרים רבים שני הראשונים יספקו את כל המידע הדרוש. זה נכון לבדיקות דימות ("צילומים" למיניהם), לבדיקות מעבדה, לרישומים חשמליים ולכל מיני כלים נוספים העומדים לרשות הרופא במקרה הצורך.

 

2. אל תבטל את התור לאורתופד מומחה לכתף. תגיע אליו בלי הפניה, שלם את ה-30 ש"ח ותן לו בדוק אותך. יתכן שדעת תהיה כדעת האורתופד הכללי (ולא ה"פשוט", יתכן ששונה. דרך אגב, פורמלית שניהם בעלי אותה תעודה "קרוב לודאי ,מומחה לכירורגיה אורתופדית", אבל השני עוסק בכתף ולא בשאר העבודה האורתופדית.

 

אוף טופיק: משהו יודע מדוע האורתופד קרוי "אורתופד" (והתעתיק העברי הוא ב"תיו" ולא ב"טית")? לביטוי הזה יש סיבה היסטורית, וקשורה לעקמת.

עריכה אחרונה ב-7 לספטמבר, 2018 על ידי sperial

[hans]

לפי כללי התעתיק, שמתעדכנים מדי פעם ולא תמיד מקפידים עליהם, th צריך לתעתק ל"ת". מכאן דוקטור לעומת אורתודנט.

 

בחזרה לשרשור - אני אחזור שוב על הכיוון הכללי שמוצע פה בין השאר על ידי עופר, ובניסוח שלי: אתה צריך ללמוד מחדש איך לשבת, לנוע וללכת. את זה מוצאים אצל כירופקרטים/אוסתיאופטים/מדריכי כושר שהתמחו ביציבה/שיקום.

 

אתה צריך חכה, לא דג.

[ChemGuy85]

אני לא רופא וממש לא מומחה, אבל לדעתי הכאבים שאתה חווה הם תוצאה של שרירים חלשים.

 

לפני שהתחלתי להתאמן סבלתי מכל מה שאתה מתאר - כאבי גב תחתון, כתף יותר נמוכה, תחושת חוסר כוח קיצונית ביד ימין (אני שמאלי) ועוד.

 

לאחר שנה וחצי של אימונים כאבי גב תחתון נעלמו לחלוטין (נעלמו כבר בחודש הראשון), תחושת חוסר כוח נעלמה. הדבר היחיד שנשאר זו כתף ימין קצת יותר נמוכה מכתף שמאל, אבל לדעתי זה קשור לעובדה שאני שמאלי וכנראה החלק הימני של הגוף שלי פחות התפתח במשך השנים.

 

כל החיים הלכתי כפוף. אורטופדים בדקו אותי, נתנו מכה על הגב ואמרו לך לחדר כושר או תלמד לשחות.

 

אני מסכים לחלוטין עם hans - אתה צריך חכה, לא דג. אתה צריך לקחת מישהו מקצועי (קשה למצוא, אבל יש) שילמד אותך להתאמן כמו שצריך ויכניס אותך לעולם הכושר הגופני. יעלה כמה אלפי שקלים, אבל זו תהיה אחת ההוצאות הטובות שתעשה בחיים שלך. מניסיון.

עריכה אחרונה ב-7 לספטמבר, 2018 על ידי ChemGuy85

[sperial]

לפי כללי התעתיק, שמתעדכנים מדי פעם ולא תמיד מקפידים עליהם, th צריך לתעתק ל"ת". מכאן דוקטור לעומת אורתודנט.

 

בחזרה לשרשור - אני אחזור שוב על הכיוון הכללי שמוצע פה בין השאר על ידי עופר, ובניסוח שלי: אתה צריך ללמוד מחדש איך לשבת, לנוע וללכת. את זה מוצאים אצל כירופקרטים/אוסתיאופטים/מדריכי כושר שהתמחו ביציבה/שיקום.

 

והתשובה לחידה שלי היא שהמילה "אורתופד" פירושה "מישר ילדים" - המטפל בילדים עם עקמת (ודומני גם רככת, המחלה הנגרמת מחוסר ויטמין D. אבל אני לא לגמרי סגור על מקור המילה)

אתה צריך חכה, לא דג.

ולכן גם אורתופד (orthopedic surgeon).

 

והתשובה לחידה שלי היא שהמילה "אורתופד" פירושה "מישר ילדים" - המטפל בילדים עם עקמת (ודומני גם רככת, המחלה הנגרמת מחוסר ויטמין D. אבל אני לא לגמרי סגור האם הרככת קשורה למקור המילה "אורתופד")