מגבלת ק"מ רכב חברה -קנס חריגה

[Nakamichi]

כי הוא שאל אם יש למישהו מושג מה סדר גודל של קנס על חריגת קילומטרים וקיבל הטפה על כמה הוא לא שווה כעובד וחוצפן

[vadim6385]

לא יודע איך ביצעת את החישוב, אבל אחרי שסיימת לשלם את ההלוואה הרכב שלך. במקרה של רכב ליסינג אתה משלם את העלות שלו לחברת ליסינג תוך 3 שנים ומחזיר אותו, הוא לא שלך.

אפשר לקנות בסוף התקופה, רק למה שמישהו יעשה דבר כזה.

 

תמורת "לא יהיה שלך" אתה מרוויח את החוסר צורך בלהתעסק עם זוועה שנקראת "אחזקת רכב במדינת ישראל".

 

וחוץ מזה, למה שכן יהיה שלי? כדי שיהיה לי את התענוג להחליף סוללה היברידית (פחות סביר) או קלאצ'ים בגיר הרובוטי (יותר סביר) של יונדאי איוניק?

 

ככה אני מתניע ונוסע בלי להקשיב לרעשים של המנוע ונקישות של הגיר, ובלי לחשוב מה עוד עלול להידפק וכמה זה יעלה לי בכסף ועצבים (כן, גם בקורולה).

[Buki]

הכל בסדר, אלו בדיוק היתרנות של הליסינג.

 

אבל אתה אומר פה כמה הודעות לפני ליסינג יוצא לך יותר זול מאחזקת קורולה מודל 2013. אני חושב שזה לא נכון, זה לא יותר זול.

[Max.M]

רק לא לשכוח את הדלק... שהוא מרכיב עיקרי מאוד בכל החבילה.

 

למי שאמר שקנס חריגה הוא 5-10 אג' איפה הדלק של החברה?

 

השכלול שלי בא מהחיוב הכולל, הרי הדלק הוא על חשבון המעסיק .

[אליהו שבת]

חריגה בעלות 5-10 אג' זה מחיר חריג ביותר וממש לא סטנדרטי, מי שמקבל אותו זה לאחר מיקוח לא קטן וכנראה בעל ציי רכב של מספר רכבים, הסטנדרט חיוב חריגה זה בין חצי שקל לשקל שלם לכל ק"מ!

מה שכן בהחלט ניתן מראש לשלם תוספת חודשים לא גדולה עבור הרחבת ק"מ שנתי

[Night Driver]

זה בכלל לא משנה מה חברת הליסינג גובה. זכותו של המעסיק לגבות מה שהוא רוצה לא רק בגלל שיש לו הוצאות נוספות פרט לתשלום לחברת הליסינג אלא כי יש לו את היכולת ואת השיקולים שלו.

[T_A]

כמה מילים-

חוזה ליסינג פר רכב הוא בדרך כלל 30 אלף (אפשר פחות , בדרך כלל אין יותר)

ההתחשבנות היא עבור כלל הצי של החברה , זאת אומרת שאם רכב אחד עשה בשנה 20,000 ואחר 40,000 החברה לא תשלם יותר

 

עכשיו לגבי פות"ש באופן ספציפי -

אם אתה עושה בשנה (כולל כל הנסיעות הפרטיות באופן סביר) יותר מ30,000 אז בקש מהמעסיק לרשום בחוזה מספר גבוה יותר , זה מו"מ

 

אגב אצלי לדוגמא גם רשמו לי 30,000 אבל לאחר שהראתי למי שצריך שרק נסיעות בית-עבודה עברתי את המספר אז העלו ל40,000

(בנוסף בחברה מאפשרים חריגה עד 10% , אז בפועל 44,000)

 

אם תחרוג בדרך כלל מחייבים סביב 80 אג' , זה לפי המקובל בכל חברה (יגידו לך מראש)

[Liran3331]

אין ספק שרכב חברה זה בונוס מאוד גדול בישראל 2018 ובשוק העבודה הקשה מאוד כאן.

 

ומי שמקבל (בד"כ מנהלים ובכירים או אנשים שעובדים עם הרכב) צריך בהחלט להגיד תודה גם כשזה חלק מהשכר שלו (במיוחד מי שהוא לא מנהל ולא בכיר), ולא להתחיל להתבכיין על מגבלות קילומטרים... לכן ברורות מאוד התגובות שקיבל פות"ש.

אם זה לא מתאים אפשר תמיד לוותר על הרכב ולקנות אחד חדש וגם לשאת בכל ההוצאות של רכב.

[Avenger]

אין ספק שרכב חברה זה בונוס מאוד גדול בישראל 2018 ובשוק העבודה הקשה מאוד כאן.

 

ומי שמקבל (בד"כ מנהלים ובכירים או אנשים שעובדים עם הרכב) צריך בהחלט להגיד תודה גם כשזה חלק מהשכר שלו (במיוחד מי שהוא לא מנהל ולא בכיר), ולא להתחיל להתבכיין על מגבלות קילומטרים... לכן ברורות מאוד התגובות שקיבל פות"ש.

אם זה לא מתאים אפשר תמיד לוותר על הרכב ולקנות אחד חדש וגם לשאת בכל ההוצאות של רכב.

זה כנראה משתנה מאד לפי תחום העיסוק. בהייטק זה ממש לא בונוס גדול, אנשים רבים (כולל הח״מ) מעדיפים לא לקחת רכב מהעבודה ולהחזיק רכב פרטי או לעשות ליסינג פרטי.

[armagedon]

^ מה שהוא אמר.

אצלנו רק הרבה מעל הממוצע (קילומטראז או אירועי ביטוח) שווה מבחינה כספית לקחת רכב חברה.ֿ

 

ודרך אגב, ההתחשבנות על הקילומטראז אצלנו לא כוללת נסיעות עסקיות (נסיעה מהבית לעבודה היא לא נסיעה עסקית)

עריכה אחרונה ב-8 לאפריל, 2018 על ידי armagedon

[Buki]

בשל היותי בעל רכב מגולם המשכורת שלי בהתאם(נמוכה יותר בכ2000-3000)

 

יונתן, יש בגדול שלושה סוגי תשלום על רכב צמוד.

 

א. 1.

העובד משלם גם את עלות הליסינג (יורד מהברוטו שלו תשלום חודשי לחברת ליסינג, נאמר 2500 ש"ח) וגם את המס על רכב צמוד.

 

לפני קבלת הרכב הברוטו היה 12500, אחרי קבלת הרכב הברוטו 10000. נטוי יירד בערך ב 1200- 1300 ש"ח.

 

א. 2.

מס על רכב צמוד, חובה על פי חוק - מוסיפים לברוטו של העובד 2.48% ממחיר הרכב, מדובר על מחיר רכב חדש אצל היבואן. נניח יונדאי i30 עולה 120000 ש"ח. זה אומר שכל חודש מוסיפים לברוטו של העובד 2976 ש"ח ומהסכום הכללי הוא משלם מס.

 

דוגמא. שכר ברוטו לפני קבלת הרכב 10000 ש"ח. כל המסים מחושבים מהסכום הזה.

אחרי קבלת הרכב שכר ברוטו 12976, כל המסים מחושבים מהסכום הזה, מה שאומר שבנטו העובד יקבל כ 1300 ש"ח פחות + את הרכב ודלק על חשבון המעסיק.

 

 

זו שיטה שנהוגה בדרך כלל איפה שהעובד לא משתמש ברכב לצורך ביצוע התפקיד שלו בעבודה.

 

 

 

ב.1.

במקרה ותפקיד העובד דורש נסיעות באופן קבוע, נהוג שאת מה שרשום ב א.1. המעסיק משלם ולא העובד.

 

ב.2. כל עוד הרכב נשאר אחרי שעות העבודה אצל העובד, העובד משלם את מה שרשום ב א.2, כי זה חובה על פי חוק.

 

 

לפי שיטה ב' הרכב הצמוד תמיד משתלם לעובד , לפי שיטה א' זה מצריך חישובים ובדיקה.

 

 

ג'. גילום רכב זה בכלל משהו אחר.

 

נניח יש עובד שמרוויח שכר נמוך 5000 ש"ח (אבל לא בהכרח, שכר לא משנה. זה רק לצורך הדוגמה). ומתוקף תפקידו יש לו רכב צמוד שנשאר אצלו אחרי שעות העבודה. לפי החוק הוא חייב לשלם את מה שרשום ב א.2. אבל אז שכר הנטו שלו כבר יהיה נמוך מאוד. ואז מעסיק יכול לגלם לו את הרכב, כלומר להוסיף לברוטו עוד סכום כדי ששכר הנטו של העובד ישאר כמו שהיה כאלו לא היה לו רכב צמוד.

 

 

 

האם אצלך זה לפי א' או לפי ב' או לפי ג'?

[Avenger]

יונתן, יש בגדול שלושה סוגי תשלום על רכב צמוד.

 

א. 1.

העובד משלם גם את עלות הליסינג (יורד מהברוטו שלו תשלום חודשי לחברת ליסינג, נאמר 2500 ש"ח) וגם את המס על רכב צמוד.

 

לפני קבלת הרכב הברוטו היה 12500, אחרי קבלת הרכב הברוטו 10000. נטוי יירד בערך ב 1200- 1300 ש"ח.

 

א. 2.

מס על רכב צמוד, חובה על פי חוק - מוסיפים לברוטו של העובד 2.48% ממחיר הרכב, מדובר על מחיר רכב חדש אצל היבואן. נניח יונדאי i30 עולה 120000 ש"ח. זה אומר שכל חודש מוסיפים לברוטו של העובד 2976 ש"ח ומהסכום הכללי הוא משלם מס.

 

דוגמא. שכר ברוטו לפני קבלת הרכב 10000 ש"ח. כל המסים מחושבים מהסכום הזה.

אחרי קבלת הרכב שכר ברוטו 12976, כל המסים מחושבים מהסכום הזה, מה שאומר שבנטו העובד יקבל כ 1300 ש"ח פחות + את הרכב ודלק על חשבון המעסיק.

 

 

זו שיטה שנהוגה בדרך כלל איפה שהעובד לא משתמש ברכב לצורך ביצוע התפקיד שלו בעבודה.

 

 

 

ב.1.

במקרה ותפקיד העובד דורש נסיעות באופן קבוע, נהוג שאת מה שרשום ב א.1. המעסיק משלם ולא העובד.

 

ב.2. כל עוד הרכב נשאר אחרי שעות העבודה אצל העובד, העובד משלם את מה שרשום ב א.2, כי זה חובה על פי חוק.

 

 

לפי שיטה ב' הרכב הצמוד תמיד משתלם לעובד , לפי שיטה א' זה מצריך חישובים ובדיקה.

 

 

ג'. גילום רכב זה בכלל משהו אחר.

 

נניח יש עובד שמרוויח שכר נמוך 5000 ש"ח (אבל לא בהכרח, שכר לא משנה. זה רק לצורך הדוגמה). ומתוקף תפקידו יש לו רכב צמוד שנשאר אצלו אחרי שעות העבודה. לפי החוק הוא חייב לשלם את מה שרשום ב א.2. אבל אז שכר הנטו שלו כבר יהיה נמוך מאוד. ואז מעסיק יכול לגלם לו את הרכב, כלומר להוסיף לברוטו עוד סכום כדי ששכר הנטו של העובד ישאר כמו שהיה כאלו לא היה לו רכב צמוד.

 

 

 

האם אצלך זה לפי א' או לפי ב' או לפי ג'?

 

בסעיף א, צריך להוסיף על מה שכתבת גם את העובדה שהסכום שיופקד לזכויות סוציאליות (פנסיה, מנהלים, השתלמות ופיצויים) יהיה נמוך יותר כי הוא מחושב ללא הסכום שיורד מהברוטו לטובת האוטו. בגדול זה תוספת של 20% על מחיר הליסינג.

[Buki]

כן ברור, זה נגזרת מהברוטו. אבל לא רציתי לסבך יותר מידי את התשובה.

 

אחרי שנדע לפי איזה שיטה פותח השירשור משלם, אפשר יהיה להמשיך ולתת עוד פרטים.

[Avenger]

פותח השירשור נעלם מזמן, זה הפך לדיון תיאורטי