Suzuki Super Swift 2017

[hagaii]

סופסוף מישהו שנהג בידנית..תודה זה עזר לי מאוד.

עוד כמה שאלות ברשותך על הידנית..אתה אומר שהוא זריז,הכוונה שיש לו כוח ויסחב עליות של ירושלים כמו שצריך?

אשמח אם תוכל לפרט יותר על חווית הנהיגה שלך איתו...ההילוכים,רעש,יציבות וכל מה שבא לך.

ועל איזו סוויפט ספורט מדובר?

לסוויפט ואני מניח שלכל כלי הרכב שנמכרים בארץ ב-2018 לא תהיה בעיה להתמודד עם עליות של/ל-ירושלים

ממליץ לך בחום לעשות נסיעת מבחן על הידנית לפני שתזמין גם אם זה כרוך במאמץ מצידך.

במקרה של הסוויפט אני חושב שזה רק יחזק את ההחלטה להזמין

[yoav911gt2]

בנוגע לעליות לירושלים עם רכב עם מנוע 1.2 , לעוף בעלייה לא תוכל, אבל פשוט תוכל לשים בקרת שיוט(לא טריוויאלי בסופרמיני ידניות) ולעלות ברוגע, זה מה שאני עושה ברכב חלש יותר מהסוויפט.

[hagaii]

עם 90 כח סוס על 900 ק״ג אין שום בעיה להוריד הילוך ולהיות מהירים יותר מ-95% מהרכבים סביבך

[sperial]

פות"ש - הטעות שלך היא ההסתכלות על התשלום החודשי, בעוד שאתה צריך להסתכלעל העלות הכוללת של החזקת רכב לתקופה - ואז כעקרון של החישוב של stum מראה לך את העלות האמיתית, אם כי אני לא בטוח שהסכום לסגירת העסקה כעבור 3 שנים ריאלי.

 

ד"א - האם בדקת את האפשרות של מימון בנקאי? הריבית שהבנק יציע לך תרמוז לך יפה מה מצבך האמיתי. יציעו פרים מינוס משהו? יפה, כנראה שהבנק מאמין בך. יציעו לך פריים + אחוז או שניים, סביר. פריים + הרבה - זו אמירה ברורה: רד מהעץ.

 

נראה כי הרכב הנוצץ קצת מסנוור אותך. אז אם אתה יושב על חסכון של 2 מלש"ח - ניחא, אני מניח שלא היית מתייעץ כאן על סויפט ב-100% מימון ומכריז שאם אתה צריך לשלם מקדמה קטנה אתה יורד מהעניין. אבל אתה מממן את הרכב על ידי יצירת חוב . שוב, איני יודע מה מצבך הכלכלי, אבל ההנחה שלי היא שמי שצריך מימון של 100% לרכב בסיסי שעולה פחות מ-80 אש"ח כנראה אינו מבוסס דיו. וכיון שאתה צעיר אתה צריך לחשוב רחוק קדימה. לא חודש, לא שנה, לפחות עשור. כך אני עשיתי, וכך אני משתדל לחנך את הבנים שלי.

 

אני יודע שאתה שייך לדור אחר, הרבה יותר מוטה צריכה מהדור שלי. ועדיין אני רואה את המקום להציג את דעתי בפני אנשים כמוך. אני מציע לך להציץ בפורום האוף טופיק, בשרשור הסמארטפונים הגדול שנמצא בראש הדף. תגלה איך אנשים בוגרים לא קונים את האייפון האחרון תמורת 5000 ש"ח, אלא מחזיקים במכשירים בני 3 ו-4 ומותחים אותם, לא כיון שהם לא יכולים לממן אותם אלא כיון שהם מבינים שהטלפון החדש יבוא על חשבון משהו אחר, גם אם לא מייד אלא בעוד שנה, שנתיים או חמש.

עריכה אחרונה ב-11 לפברואר, 2018 על ידי sperial

[medriving]

איזה שנה הרכב של אחותך אם אפשר? הרכב של 1490 סמק?

 

אין ספק שהנוחות ישיבה קצת מבאסת. אכן הרכב אמור להיות זריז. תוהה מה המשמעות של רכב ששוקל 900 קילו במקום 200 יותר. מה המחיר הבטיחותי. כנראה שאין תשובה אחת.

עריכה אחרונה ב-11 לפברואר, 2018 על ידי medriving

[דור--]

 

אני יודע שאתה שייך לדור אחר, הרבה יותר מוטה צריכה מהדור שלי. ועדיין אני רואה את המקום להציג את דעתי בפני אנשים כמוך. אני מציע לך להציץ בפורום האוף טופיק, בשרשור הסמארטפונים הגדול שנמצא בראש הדף. תגלה איך אנשים בוגרים לא קונים את האייפון האחרון תמורת 5000 ש"ח, אלא מחזיקים במכשירים בני 3 ו-4 ומותחים אותם, לא כיון שהם לא יכולים לממן אותם אלא כיון שהם מבינים שהטלפון החדש יבוא על חשבון משהו אחר, גם אם לא מייד אלא בעוד שנה, שנתיים או חמש.

 

אני שייך לדור הזה שאתה מדבר עליו. בפן האישי אני מתנהג אחרת ודומה לדור קודם, אבל זה עניין של חינוך, אופי וגם נישואים בגיל צעיר יחסית שגורמים "להתפקס" על מה שחשוב.

יחד עם זאת,

אני בהחלט יכול להבין את הדור שלי, מכיוון שכיום ההכנסה הפנויה במרבית המקצועות נמוכה. בנוסף, חל שינוי מהותי בתמהיל עלות ההוצאות - ההוצאות החיוניות התייקרו וההוצאות למותרות הוזלו.

כלומר, כיום דיור ומזון שהן הוצאות קשיחות - התייקרו מהותית ביחס להכנסה, לעומת זאת, אלקטרוניקה, פנאי(טיסות לחו"ל) הוזלו מהותית.

 

התוצאה הפסיכולוגית של כל זה - אם במילא כמעט ולא נשאר לי מה לחסוך מהשכר, ואם חלום הדירה נראה רחוק מאוד - לפחות נהנה מההווה ונטוס לחו"ל ב Lowcost + לינה ב AirBnb או נמכור את הסמארטפון הישן ביד 2 ונרכוש גלקסי חדש.

זה בהחלט לא כלכלי, אבל זה פיצוי רגשי על ההבנה שבניגוד אליכם הדור הוותיק - אנחנו משלמים את המחיר בדיור ובחסכונות הפנסיה.

 

אז זה לא שהדור הצעיר מפונק יותר כי הוא לא, אנשים הם אותם אנשים. הדור הצעיר פשוט חי מציאות אחרת ממה שאתם חיים ולכן ההחלטות שונות.

 

והערת אגב: במקרים של זכאות לרכב צמוד ממקום העבודה (מהנדסי תוכנה למשל) דווקא ההתפלגות היא שהדור הצעיר מעדיף לוותר על ה"הטבה" כדי לקבל משכורת גבוהה יותר בניגוד לדור הוותיק.

(שמעתי את הנתונים האלה ממספר מנהלות משאבי אנוש בכנס שהשתתפתי בו)

עריכה אחרונה ב-12 לפברואר, 2018 על ידי דור--

[farkash7]

דור צעיר דור ותיק... נעזוב רגע בצד סיסמאות וויכוחים.

לפותח השרשור אין עודף כסף זמין אחרת לא היה לוקח רכב כל כך זול ב-100% מימון.

לפותח השרשור יש רכב חדש, כן רכב כמו I20 משנת 2015 עם 45K ק"מ ועוד ידני הוא רכב חדש שיש לו עוד המון מה לתת, ובקצב נסועה הנוכחי יחזיק גם עוד 10 שנים.

 

עכשיו אם פותח השרשור חושב שיש פה קסמים ואם במצב שהוא יצא עם רכב חדש מהסוכנות עם 100% מימון עם אותו תשלום חודשי מצבו לא הורע ואפילו שופר אז כבר יש פה בעיה. זה לא משנה אם הוא בן 60 או בן 20 הוא טועה.

 

נייצר רגע תמונת מצב פשוטה שגם מישהו שלא יודע חשבון יוכל להבין ומשקלל עובדות נטו.

עובדה מספר 1: הסוויפט היא לא שדרוג משמעותי לרכב הנוכחי, לא מבחינת הביצועים, לא מבחינת היכולות, לא מבחינת המרווח, לא מבחינת הבטיחות, ולא משום בחינה אחרת.

עובדה מספר 2: לפותח השרשור נשארו 3 שנים וקצת אז נגיד 3 וחצי שנים של תשלומים על הרכב הנוכחי שלו.

עובדה מספר 3: הרכב הנוכחי שלו הוא "חדש" ויש לו עוד המון מה לתת.

 

נשקלל את העובדות האלה. אם ימשיך פותח השרשור עם הרכב הנוכחי שלו הוא יכול למצוא את עצמו בעוד 3 שנים עם רכב 100% שלו, שיש לו עוד המון מה לתת ולא נופל במאומה מהסוויפט הזו. לאחר מכן הוא יכול בכיף להמשיך להנות מהרכב ולחסוך כסף, ואם מישהו חושב שהבלאי של יונדאי I20 ידנית שהיא אולי אחד מהרכבים הכי אמינים שמסתובבים היום על הכביש יהיה עול כלכלי אז טיפ, שלא יעז לרכוש רכב חדש.

 

לעומת זאת אם ירכוש רכב חדש הוא לא ירוויח כלום מבחינת שיפור באיכות החיים פרט להרגשה הפסיכולוגית ובעוד 3 שנים הוא ישאר עם בלון גדול שעלה לו המון כסף בלי שהוא הרגיש וימשיך לעלות לו בעתיד.

 

אם אני כבר לוקח החלטה כלכלית בלי הגיון אז לפחות תרוויח מזה משהו אמיתי. הייתי פחות מרים גבה אם פותח השרשור היה מבצע התאבדות כלכלית ורוכש מיאטה ב100% מימון מאשר מה שהוא מתכנן לעשות עכשיו.

עריכה אחרונה ב-12 לפברואר, 2018 על ידי farkash7

[דור--]

אתה לגמרי צודק.

 

התגובה שלי הייתה על התגובה של sperial

, והתייחסה לנושא באופן עקרוני ולא לדילמה של פותח האשכול.

[sperial]

דור, טעות בידך. מה שאתה מתאר הוא כושר דחיית סיפוקים של ילד בן 3. יש הבדל עצום בין סופ"ש של 10 ביט בחו"ל פעם בשנה לבין החלפת רכב שמתפקד לשביעות רצון בעליו, רק כיון שהוא בן 3 - תטך הפסד של עשרות אלפי ש"ח. אצל פות"ש זה עוד יותר חמור, כיון שהוא רוצה לעשות זאת על חשבון הכנסות עתידיות, ובלי שום מחשבה לטווח קצת יותר רחוק. בוא נגיד שויתרת על "חלום הדירה". להתחתן תרצה? להוליד ילדים ולגדל אותם תרצה? אתה עלול להזקק לטיפול שיניים גדול? למה למשכן את העתיד בשביל תחושת "חדש" שנעלמת כעבור שבוע, במקרה הטוב?

[דור--]

שוב, במקרה הזה ספציפית רכישת רכב חדש היא חסרת היגיון כלכלי.

 

דיברתי באופן כללי על תרבות הצריכה שאתה מתאר.

קח לדוגמה אדם שמרויח ממוצע, מצליח לשים בצד חיסכון של 1500 ש"ח ונוסע ברכב בן 12 שגורם לו לבקר במוסך לעיתים קרובות (יש מעט המכוניות בשנתונים האלה שטופלו ביד אוהבת והם מתוחזקות להפליא)

אם החיסכון היה מהותי ומאפשר לו לראות את התמורה - רכישת דירה למשל, אז הוא היה ממשיך לחשוק שיניים ולהתנייד ברכב המיושן.

אבל כשהחיסכון לא מקדם אותו הרבה ואפילו בקושי צובר ריבית - אז יש פיתוי לקחת את מה שנצבר עד היום בפיקדון, לשים אותו כמקדמה, להתחייב למימון חודשי של 1,500 ש"ח ולקחת רכב חדש מהניילונים וללא חשש שהרכב יעשה בעיות ביום גשום כשהתינוק מאחור.

 

לגבי מה ששאלת ולמה לא לשים קצת בצד ליום סגריר/הוצאה חריגה? כי אין לדבר סוף, כמה שכירים ממוצעים מחזיקים עתודות מזומנים לרופא שניים, להחלפת מקרר ומכונת כביסה, פיטורים, הוצאה רפואית אחרת וכו'?

 

הבעיה מתחילה כשהחיסכון מוריד מאיכות החיים כיום ולא נותן בתמורה אופק כלכלי.

כיום, עקב הורדת הריבית ויצירת מצב שלא משתלם להחזיק כסף כיום (גם כי הוא לא מניב, וגם כי אם נתקע - תמיד מחכה הלוואה זמינה בריבית לא גבוהה) - נוצר מצב של הגברת הצריכה.

וזו בדיוק הייתה המטרה בהפחתת הריבית.

[sperial]

דור, המצב שאתה מתאר הוא של רכב יקר לאחזקה שגורם נזקים משניים (אבדן ימי עבודה). בהחלט מוצדק להחליף, רכב כזה, ואז נושא רכישת רכב חדש באמצעות הלואה או רכישת רכב משומש מחסכונות הוא עניין לדיון אחר, ותלוי במצבו הכלכלי של בעל הרכב.

בעיית חלוקת ההכנסות בחברה ובעיית אי החסכון מצריכות דיון נפרד, נתקלתי השבוע במאמר יפה על הנושא (עוסק בארה"ב, אבל מצבנו דומה) - איני זוכר אם הקישור היה כאן או בפייסבוק.

הנקודה שלי היא תרבות צריכה בלתי נשלטת, בזבזנית עד כדי חוסר אחריות. וזה מצבו של פות"ש: מחליף רכב שממלא את תפקידו רק כדי שיעמוד בחניה רכב עם לוחית 8 ספרות. סורי, זו לא סיבה להחליף רכב, ובודאי לא סיבה לקחת הלואות.

[farkash7]

שוב, במקרה הזה ספציפית רכישת רכב חדש היא חסרת היגיון כלכלי.

 

דיברתי באופן כללי על תרבות הצריכה שאתה מתאר.

קח לדוגמה אדם שמרויח ממוצע, מצליח לשים בצד חיסכון של 1500 ש"ח ונוסע ברכב בן 12 שגורם לו לבקר במוסך לעיתים קרובות (יש מעט המכוניות בשנתונים האלה שטופלו ביד אוהבת והם מתוחזקות להפליא)

אם החיסכון היה מהותי ומאפשר לו לראות את התמורה - רכישת דירה למשל, אז הוא היה ממשיך לחשוק שיניים ולהתנייד ברכב המיושן.

אבל כשהחיסכון לא מקדם אותו הרבה ואפילו בקושי צובר ריבית - אז יש פיתוי לקחת את מה שנצבר עד היום בפיקדון, לשים אותו כמקדמה, להתחייב למימון חודשי של 1,500 ש"ח ולקחת רכב חדש מהניילונים וללא חשש שהרכב יעשה בעיות ביום גשום כשהתינוק מאחור.

 

לגבי מה ששאלת ולמה לא לשים קצת בצד ליום סגריר/הוצאה חריגה? כי אין לדבר סוף, כמה שכירים ממוצעים מחזיקים עתודות מזומנים לרופא שניים, להחלפת מקרר ומכונת כביסה, פיטורים, הוצאה רפואית אחרת וכו'?

 

הבעיה מתחילה כשהחיסכון מוריד מאיכות החיים כיום ולא נותן בתמורה אופק כלכלי.

כיום, עקב הורדת הריבית ויצירת מצב שלא משתלם להחזיק כסף כיום (גם כי הוא לא מניב, וגם כי אם נתקע - תמיד מחכה הלוואה זמינה בריבית לא גבוהה) - נוצר מצב של הגברת הצריכה.

וזו בדיוק הייתה המטרה בהפחתת הריבית.

 

גם עם 1500 שקלים שחוסכים בכל חודש אפשר לעשות דברים יפים. זה אומנם דורש חשיבה מחוץ לקופסה עוד בנאדם או שניים שאתה סומך עליהם וקצת מאמץ ובדיקות מכל הגורמים אבל אפשרי.

לצורך העניין שניים שלושה אנשים שיכולים לשים בכל חודש בצד 1500 שקלים יכולים לקנות דירה בארה"ב שתניב להם תשואה לא רעה, והריבית על ההלוואה אפילו מוכרת כהוצאה לצרכי מס. כן את הפירות הם לא יקטפו מיד, אבל בתוך 5 שנים הם ישלמו את החלק שלהם ויתחילו להנות מתזרים מזומנים קטן, ואופציה לגידול בשוק שהם אפילו לא חשבו עליו.

 

אני לא בא לעשות פה שיעור כלכלה לאף אחד. אני רק מנסה להראות שאם בודקים את כל האופציות עושים מעט מאמץ וחושבים מחוץ לקופסה אפשר לגרום גם ל1500 שקל בחודש לעבוד.

 

אפשר גם יותר פשוט, אם חוסכים 1500 שקלים במשך 5 שנים מקבלים בסוף 90K שקלים ברוטו (בלי להתחשב בשחיקה של הכסף). אחלה כסף שבעולם שאפשר להשקיע בכל מני דברים.

 

אני מאחל לפותח השרשור הצלחה בכל בחירה שיעשה, רק כדאי שיהיה מודע להשלכות של הבחירות שלו. בתמונת המצב שהוא תיאר אין שום סיכוי שהוצאה של רכב חדש מהחברה במימון של 100% לא תרע את מצבו הכלכלי ובטח לא תשפר אותו.

מוכן לשלם את המחיר בשביל סוזוקי סוויפט ידנית? מה אני אגיד, שיהיה בהצלחה.

עריכה אחרונה ב-12 לפברואר, 2018 על ידי farkash7

[דור--]

לא נתווכח על כלכלה.

אם תרצה יש לי מכרים שיכולים לשתף על השקעות שהלכו לטמיון בנדל"ן מניב בארה"ב, השקעה בעסקים בישראל שכשלו ועוד.

 

ברור שישנם הזדמנויות, אך האדם הפשוט מחפש אפיק סולידי להשקעה.

הרבה מהם שכירים ובעלי משפחות, והם לא בנויים להתרוצץ אחר חיפוש אפיק השקעה מוצלח.

אין אפיק השקעה שאפשר לגשת, להשקיע את הכסף ולהנות מתשואה סולידית סבירה (5% שנתי), בשוק ההון צריך לקחת סיכונים, בנדל"ן 90K זה סכום נמוך מאוד, נדל"ן בחו"ל - מצריך הבנה ויכולות מעל לממוצע, והשקעה בעסקים מקומיים - כנ"ל שוק ההון, קיים סיכון לפגיעה בקרן.

 

אגב, סביבת הריבית היא אחראית במידה רבה לייקור הנדל"ן מכיוון שמשקיעים רבים שיש ברשותם סכומי כסף מתאימים העדיפו להשקיע בנדל"ן ע"פ אפיקים סולידיים אחרים.

 

אני אומר את הדברים מתוך ניסיון בתחום הכלכלי במסגרת עבודתי.

 

ואם קשה לך לקבל ממני, תריץ חיפוש על זה בגוגל. זאת בדיוק הייתה המטרה של הבנק הפדרלי ע"מ לאושש את השווקים לאחר המשבר.

רק שלכל פעולת התאוששות יש גם השלכה פחות חיובית.

 

ושוב,

לגבי פות"ש - כמובן שאין בזה היגיון כלכלי, ואני מצטרף לדעה שכדאי לוותר.

האמירות שלי הם בנוגע ליחס לדור הצעיר שגדל לסביבת ריבית אפס.

 

 

דור, המצב שאתה מתאר הוא של רכב יקר לאחזקה שגורם נזקים משניים (אבדן ימי עבודה). בהחלט מוצדק להחליף, רכב כזה, ואז נושא רכישת רכב חדש באמצעות הלואה או רכישת רכב משומש מחסכונות הוא עניין לדיון אחר, ותלוי במצבו הכלכלי של בעל הרכב.

בעיית חלוקת ההכנסות בחברה ובעיית אי החסכון מצריכות דיון נפרד, נתקלתי השבוע במאמר יפה על הנושא (עוסק בארה"ב, אבל מצבנו דומה) - איני זוכר אם הקישור היה כאן או בפייסבוק.

הנקודה שלי היא תרבות צריכה בלתי נשלטת, בזבזנית עד כדי חוסר אחריות. וזה מצבו של פות"ש: מחליף רכב שממלא את תפקידו רק כדי שיעמוד בחניה רכב עם לוחית 8 ספרות. סורי, זו לא סיבה להחליף רכב, ובודאי לא סיבה לקחת הלואות.

 

בנושא הספציפי הזה אני מסכים איתך, ושוב, אני מתייחס לאמריה הכוללנית שהדור הצעיר חסר אחריות. לדעתי הוא יותר חסר תקווה.

עריכה אחרונה ב-12 לפברואר, 2018 על ידי דור--

[sperial]

דור - לא כתבתי שהדור חסר אחריות. כתבתי שהוא מוטה צרכנות. השאלה עד כמה היא כבר אישית, תלויה באישיות, בחינוך, בסביבה.

 

סביבת הריבית היא רק חלק מהסיפור. התנהגות חלוקת המשאבים בעשורים האחרונים מייאשת רבים. אבל יש טענה שהשאיפה לצמצום פערים שראינו מבחצית השניה של המאה ה-20 היא אנומליה בהיסטוריה האנושית, ועכשיו אנחנו בדרך חזרה למצב ה"נורמלי" - שכבה שליטה דקיקה והמון גדול של עניים.

[דור--]

אוקיי, מקבל.

 

ועצוב שלשם אנחנו הולכים