דור--

אני שמעתי שבעלי תג אחד טוענים לאובדן התג ומנפיקים אחד נוסף. וככה יש שני תגים לשני רכבים.

יותר מסכנים אלה שקנו דירות בשיא.

לדעתי הטעות העיקרית היא בתקני זיהום אוויר שהקשו על יצרניות הרכב וייקרו את עלויות המו"פ והמורכבות הטכנית. ההמשך הוא כבר תוצאה. הסינים שלא הצליחו לחדור לשווקים מערביים עם מנועי בעירה, ניצלו את תקנות הזיהום ואת דעת הקהל שהעדיף אנרגיה ירוקה - וקפצו דור אחד קדימה ישר לרכבים חשמליים, בנו סביב זה אקו סיסטם שלם, תדמית.ירוקה במחיר נגיש, אבזור עשיר, וליצרנים האירופאים לא היה מענה זהה. כיום, גם אם יחזרו למנועי בעירה - הסינים כבר בנו מערכי הפצה בשווקים מערביים, והלקוחות מצידם כבר פחות חוששים מאיכות ירודה של רכב סיני. נשמע שנוצר פה מצב אל חזור, והסינים נכנסו מהדלת החשמלית וישארו פה גם מעבר לחשמל. ככל הנראה יהיו מיזוגים ורכישות והתארגנות מחדש של שוק הרכב.

למי שיש תקציב - למה לא. למי שאין או שצריך את ה 300k האלה לצרכים נוספים, יעדיף לקנות לנד קרוזר ב 150k, גם אם נניח אין הבדל בירידת ערך (ויש הבדל), כי בסוף מעבר למחיר האמיתי שהוא ירידת ערך בין מחיר קניה למכירה, יש את עניין ההון שצריך להשקיע.

מעניין, ממה שאני מכיר מתקופה ארוכה של קריאת עיתונות רכב, כל תיאור של דור חדש לדגמים מוכרים, נפתח בתיאור על השלדה חדשה מאפס וכו' וכו'. זה משהו שאולי קורה בשנים האחרונות? כי זה עוד לא ממש מתבטא בעלות הרכב הסופית.

לאחרונה אני תוהה, האם עלויות יקרות של רכב חדש זו גזירה שאין מה לעשות איתה, או שדווקא יש? קחו למשל את מתיחת הפנים האחרונה של האיביזה והארונה. הדגם כבר וותיק, אבל VW מנסה להפחית עלויות ולייעל רווחים. האם האיביזה הנוכחית לא מספיק תחרותית מול MG3? לא חושב. והרי ברור שאם VW הייתהמפתחת דגם חדש מקצה לקצה, האיביזה החדשה הייתה צריכה להיות יקרה יותר מהמחיר הנוכחי. פיתוח דגם חדש גורר עלויות גבוהות של מחקר ופיתוח, ופה משהו לא ברור לי: למה בכל דור התרגלנו לקבל מוצר חדש לגמרי, מהשלדה ועד למולטימדיה. האם לא ניתן למתוח חיי דגם ל 10-15 שנים על פני שלדה אוניברסלית שמותכננת להיות גמישה לשינויים, ובכל דור להוסיף ולעדכן פיצ'רים, עיצוב ומערכות בטיחות? בסוף, זה מה שבעיקר מוכר. והעלות הסופית מאוד מהותית ללקוח (לפחות ברכבים עממיים). ככל שעלויות המו"פ יפרסו לאורך יותר שנים, ככה עלות הרכב תפחת. מה אני מפספס?

ההיסטוריה הוכיחה ששוק הנדל"ן יודע גם לרדת, ובכלל, ההיסטוריה הוכיחה שכל מוצר או אפיק השקעה מתנהג במחזוריות. קשה לבודד משתנים במדינה שלנושבה כל יומיים יש אירוע אחר, אבל בכירי הכלכלנים טענו בעקביות ששוק הנדל"ן מושפע מאוד מהריבית. האם הקפאון בשוק הנדל"ן הישראלי קשור למלחמה או לריבית? קצת מוזר שדווקא במצב שבו הביקוש לדירות היה אמור להגיע לשיא: מחסור בפועלים ובניה שהתעכבה, מפונים בצפון ובדרום, דירות שנהרסו מפגיעות, ביקוש לדירות חדשות בשל הממ"ד - דווקא אז השוק קפא.

עסקה של קרוב משפחה, ביישוב בקרבה למרכז שנהנה מביקוש יציב; רכש החודש בית ב 24% הנחה לעומת המחיר שהמוכר פרסם וניסה כבר שנה למכור, וב 17% הנחה מהמחירים של 2024 עבור בתים זהים שנמכרו בפרויקט. אותו קרוב משפחה גם מכר דירה שלו ב 10% הנחה ממחיר השוק של לפני המלחמה. ומכיר עוד דוגמאות. השוק כרגע במצב שמי שלחוץ למכור חייב להוריד. כמו תמיד, יש כאלה שמעלים מוגעות במחיר גבוה ומחכים שאולי יתפוס.

לגמרי. תיארתי עוד זווית, שבחוויה שלי הוא לא ניסה להוריד בטלפון, הוא היה נשמע לקוח הגיוני ורציני ולא התווכח על המחיר. כשראיתי מי הגיע (סוג הטיפוס וסוג הרכב) הבנתי שזה סוחר, ואז החלה מסכת חפירות ושגעות.

מכרנו לסוחר. חוויה מעצבנת, שומע את המחיר (ההוגן), אומר שמתאים לו ומגיע לראות את הרכב. ואז מנסה להוריד אותך לקרשים, הרבה מעבר למה שמקובל, כשאמרתי לו תודה, לא מתאים ובאתי ללכת - התחיל בליץ שכנוע ועליה כל פעם בכמה שקלים לכיוון המחיר הראשוני, מלא "רגשי" (באתי מרחוק), ואז פאסיב אגרסיב, ושוב נחמד. הזיה. בסוף הוא קנה באותו מחיר שרציתי מההתחלה, אבל יצאתי מותש. מי שחווה את זה, מבין

לתחושתי, המבול הסיני יצר בעיית משנה: אובדן זיהוי/תחושת הערך המותגית. מרוב מותגים ודגמים, נותר מצב שאנשים לא ממהרים להחליף רכב, ולא ממהרים לרוץ למותג בשביל הנראות. אם החבר התחדש באקספנג והוא מהלל אותה, אז פתאום לסמל של וולוו כבר אין אותה משמעות שהייתה פעם. וכך גם הצורך להתחדש בגלל ה"מה יגידו" השכנים. גם ככה אנשים שאינם חובבי רכב כבר לא מחזיקים ראש בכמות הדגמים, וסוג הרכב פחות נמצא בקשר הדוק אם סמל סטטוס חברתי. זה חתיכת כאב ראש למנהלי שיווק ומיתוג בענף הרכב(בישאל ובעולם)

נירו עם בסיס גלגלים ומימדים של קטגוריה C. אותה רצפה משרתת את האלנטרה המשפחתית שמתחרה באוקטביה. נירו זה ייצור שעטנז, לא לגמרי SUV, לא לגמרי קומפקטית, לא לגמרי קטגוריה C. SUV - B של קיה זו הסטוניק.

אני חושב שהדור הבא של הפלאג אין שהוא בעצם רכב חשמלי עם גנרטור בנזין לטעינה - נותן יצור כלאיים פחות מורכב. ההנעה חשמלית טהורה ואין תיבת העברה ומפצלי כוח בין יחידות ההנעה השונות וכו'. נשאר לטפל במנוע הבנזין ככל גנרטור (שמנים, נוזלי קירור), אבל הבלאי ופוטנציאל התקלות יהיה נמוך יותר בהשוואה להיברידית/פלאגאין עם תיבת הילוכים ומנוע חשמלי לעזר.

זה כבר אירוע רציני... ה s9 זה רכב 7 מקומות מרווח ביחס לטיגו 8, והוא במחיר טוב יותר ומיצרן שמוציא רכבים יותר מגובשים ומרגישים ברי תחרות מול האירופאים (ע"ע HS החדשה) אין שום סיבה לקנות את הטיגו 8 כשיש במחיר דומה מוצר עדיף בהרבה.

מהתחושה שלי זה נפוץ בעיקר ברכבים ישנים עם נתונים טובים, ופחות ברכבים בני עד 5 שנים ששם הסוחרים לרוב יתקשו לקבל מחיר טוב מהמוכרים כדי לייצר לעצמם שולי רווח.