[פסק דין] לקוח קנה רכב משלמה, לקח לבדיקה במכון מטעמו, אחרי חודש הלך המנוע. אשמים או ל

[Trilandian]

והשאלה היותר מעניינת - האם יש לפסק הדין השלכה כלשהי על מוכר רכב פרטי, שחוקי הגילוי הנאות אינם חלים עליו כמו על סוחר רכב.

 

לפי הכתבה השופט אמר שחברת שלמה "התרשלה כשלא נהגה כמצופה מחברה העוסקת במכירת כלי רכב" (דגש שלי), כך שלא נראה שיש פה השלכה על מוכרים פרטיים.

[save]

גם המקרה הבא כולל טיפול חובבני במנוע הרכב בשילוב תאונה . רק שם הלקוחה לא לקחה לבדיקה :

 

 

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=5136238

אני בספק אם שלמה יערערו הפעם לערכאות גבוהות. פס"ד מקל איתם . מכה קטנה לכנף.

עריכה אחרונה ב-27 לדצמבר, 2017 על ידי save

[sperial]

שמתי לב למשפט הזה, אבל, עדיין, יש שאלה האם יש כאן איזה השלכה יותר רחבה. וכמובן, מדובר בערכאה נמוכה.

[Nakamichi]

לא יודע למה אתם אומרים שפסק הדין מקל, שלמה שילמה מה שהבחור תבע.

[ישה]

הנתבעת היא ש. שלמה מכירת רכב ( 2000 ) בע"מ.

 

האזכרה של שלמה סיקסט התחילה לדעתי מאי שליטה של העו"ד של שלמה בחומר.

 

התרשלות של הנתבעות במהלך המשפט גרמו לכך שיקבלו פס"ד נגדם.

[Mrmi]

בפסק דין המלא האם יש את שם מכון הבדיקה המלא בכדי לבדוק כמה רחוק המכון מאותו מגרש למכירת מכוניות? לעשות גוגל קצר.

 

ולמשפטני הפורום האם היה ניתן להצליח בתביעה כזאת גם בלי עו"ד? תמיד ממליצים בפורום על תביעות קטנות ופה נראה שהיה ייצוג של עו"ד

[Nakamichi]

אני חושב שאם היית מציג את המקרה בפני "משפטני" הפורום, היית מקבל תשובה - של "אין מה לעשות" או במקרה הטוב האשמה של מכון הבדיקה.

 

יצויין לחיוב התנהלותו המסודרת של התובע.

[benj]

כמה דברים,

 

1. בכל הסיפור הזה אותי, ואולי מנק׳ מבט אנוכית, מטרידה העובדה שמדובר במכון ״מבדק״ שממנו אני תופס כמכון טוב יחסית.

 

2. לגבי ההשפעה על השוק הפרטי: לדעתי, ההבדל בין השוק הפרטי לעסקי, הינו בכמה רבדים:

 

א. בעוד שלבעל רכב פרטי, וכך לדעתי צריכה להיות התפיסה, יש ידע מוגבל על רכב, חזקה על חברה שעיסוקה ברכב, שהידע שלה רחב יותר.

 

ב. בעוד שלבעל רכב פרטי אין צי רחבים, לחברה כן.

 

ג. מאזן הכוחות: אין דין 2 אנשים פרטיים כדין לקוח פרטי מול חברה משומנת.

 

מכאן, והדבר מגובה בדיני הגילוי הנאות החלים על אדם/חברה שעיסוקו בסחר רכב, שעל חברה חלה חובת זהירות וגילוי גבוהה.

 

האם פשר הדבר שהרציו הנ״ל לא תקף על עסקאות פרטיות? לדעתי זה לא המצב, אבל בהתאמות הנדרשות.

 

גם בלי חוקי גילוי נאות קיימים ס׳ 12 וס׳ 39 לחוק החוזים שמגדירים חובת תום לב במו״מ לכריתת חוזה ובעת כריתתו. אם אדם פרטי יסתיר פרט קריטי מהקונה הוא מסתכן בתביעה, נקודה. מצד שני, ובהינתן שמוכר הרכב הפרטי לא עוסק ברכב, יש בבדיקה שהזמין הקונה כדי לנתק אותו יחסית מאחריות לבעיות אחכ (אבל ברור שהכל תלוי נסיבות) לדעתי ויש כדי להטיל על הקונה חובת תום לב חזקה יותר בעצמו, לעשות את כל הבדיקות הדרושות לו.

 

יש גם הבדל בין חוזה אחיד של החברה, לעסקה קטנה בין שני אנשים.

 

ובלי קשר, זה פס״ד של בימ״ש שלום והוא לא מנחה אף אחד.

 

3. לגבי תביעות קטנות או ייצוג?

עשה נכון כאן בעל הרכב שפנה לייצוג וזאת מכמה סיבות:

 

א. 2 גופים מעורבים שהתנערו מאחריות.

ב. סכום כסף נכבד וכזה שגם נוגע כבר בקצה העליון של תקרת התביעה האפשרית בתביעות קטנות.

 

הנטיה לחשוב שבימ״ש לתביעות קטנות נכון תמיד, היא פשוט גישה לא נכונה. אני יכול לשתף שיש לי עניין אישי, שיש לי לגביו די ראיות, ואפילו ידע מספיק בכדי לפתור אותו בתביעות קטנות, ובמקרה שלי אצל המפקחת על המקרקעין. יחד עם זאת, בחרתי לפנות לעו״ד משלל סיבות. אחת מהן היא ניתוק אמוציות שאני מודה שקשה לי לעשות.

 

4. לגבי פסה״ד עצמו: דעתי היא שבעל הרכב עשה את כל המצופה מאדם פרטי סביר כדי להתחקות אחר מצבו האמיתי של הרכב (אולי הייתי טוען מנגד שיכל ללכת למסך מתמחה אבל אני לא בטוח שכל אחד צריך לשקול את זה). במצב כזה, וחרף הטענה כאילו בשל חודש נותק הקש״ס (טענה דחוקה והזויה שרק הרגיזה את השופט), הפסיקה במקום. הוא גם לא הרכיב (מקווה שאני לא מחמיץ) איזה רכיב מוגזם של עוגמת נפש.

 

זו דעתי, והיא לא נאמרת כמשפטן, אלא כדעתי.

 

בן

עריכה אחרונה ב-28 לדצמבר, 2017 על ידי benj