חזרת מחלת סרטן אצל הילד (29.6.17 - ליאל האהוב והיקר נפטר מהמחלה הארורה)

[itaysamurai]

קורע לב. מחזק אתכם ומאחל לילד בריאות.

[yossy]

אמא שלי מטופלת קבוע ולוקחת תרופות, אני מגדיר את עצמי כ״בסדר״.

בכל מקרה שום דבר מזה לא היה קורה אילו היינו מדברים על המציאות.

תמיד היינו בראש שהכל יהיה בסדר ואז כשהוא נפטר היינו בהלם טוטאלי.

 

במותו היה בן 32,השאיר אישה וילד.

הטיפולים ארכו כשנה בבלינסון,בית חולים פשוט מעולה אגב.

במקביל גם טופל בלניאדו.

סה״כ כל הסבל נמשך כשנה.

 

 

אצלנו להבדיל חגגנו כבר 5 שנים של ילד בריא ונקי.

החלטנו עם השנים לשכוח מהטיפולים ואפילו כבר אמרו לנו

שאת הבדיקת הדמיה האחרונה שכבר תהיינה פעם ב 5 שנים,

ולא כל שנה.

אני עצמי בטיפול פסיכולוגי מאותם טיפולים ואני מוגדל כ ''פוסט טראומטי''.

[ישה]

נמחק ..

עריכה אחרונה ב-9 לינואר, 2015 על ידי ישה

[ישה]

בוא לא נקרא לזה מלחמה

 

נקרא לזה לעזור לתקווה להתגבר על המחלה.

 

כל חולה מקבל את זה אחרת לכן לא ניתן להקיש ממקרה אחד למקרה אחר

 

 

 

תקוו לטוב ומחזק את ידיכם

 

לפי מה שכתבת על הילד דברו גם איתו על העדפותיו , בתחושה שלי הוא בעד לחיות גם אם לשם כך יש לעבור מסלול ייסורים לא קטן.

[shayy]

יוסי יקר

הכי חשוב שתשמרו על עצמכם.

תפנו לליווי מקצועי במה שקשור לנפש ולזוגיות.

אתה חייב ללמוד למצוא פורקן בתחביב או עיסוק שיעשו לך טוב - מקום למכבסה למוח ולחושים - ספורט אירובי כלשהו או מדטציה. זה יסדר את המחשבות בכל מצב ויתן כוח להתמודדות.

 

מתפלל בשבילכם.

[edan82]

שרשור פשוט קורע לב.

 

אין לי מה לתרום מעבר למה שהחברים כאן המליצו, נותר לי רק לחזק את ידיכם ולהתפלל לבריאותו של בנך.

 

מאחל לכם ולבן שלכם הרבה בריאות והלוואי שבעתיד תוכלו להסתכל כולכם ביחד על השרשור הזה ולשמוח שזה מאחוריהם.

 

באמת מאחל לכם רק טוב מכל הלב.

[menir1]

מחזק את ידיכם. מעבר לכאב והסבל של הילד זהו גם מבחן קשה לזוגיות ואתם כבר עברתם אותו. תהיו חזקים!

[rev-Match]

לא לוותר!!!

ההתמדה משתלמת!!!

עם כל הקושי, זאת דעתי.

[locomotive]

תסמוך על תחושותיה של אם הילד.

שבר לי את הלב לקרוא את זה, היו חזקים, אנחנו כאן כדי לתמוך גם בך.

[yossy]

תודה לכולם על העידוד.

 

אגב,

למי ששאל יש לנו גם בת מקסימה בת 12!!

[NirLevi]

יש לנו ילד מקסים בן 8 וחצי שהתמודד לפני כ 5/6 שנים בסוג אלים של סרטן ילדים,

נלחמנו משך שנה וחצי בטיפולים קשים מנשוא שכללו כימו' השתלה,הקרנות,ניתוח,

טיפול ביולוגי ניסיוני,מעקבים ועוד.

 

הילד הבריא וספרנו 5 שנים ואף שמחנו.

והנה חזרה המחלה והתפרצה לפתע פתאום.

אחרי שבוע וחצי של בדיקות קשות שעברנו הוצע לנו לחזור לכל הטיפול הקשה

מחדש,אני ממש נגד, כי הסיכוי לאחלמה הוא קטן,יש סיכוי להרדמת המחלה,

וזה ניצחון בנקודות לא במלחמה,במחיר של סבל רב לילד ומשפחתו כמובן.

 

הרופאים המומחים נתנו לנו את זכות הבחירה,אומרים שההחלטה בידי ההורים,

ואני ברצוני לפנות לעו''ד להתייעץ איתו,כי אשתי בעד חזרה לטיפולים הקשים,

שלדעתי לא יצמח מהם כלום רק יאריך מעט חיים ע''ח הרבה סבל לילד.

 

להדגיש- הדבר החשוב לי ביותר הוא טובת הילד וכמה שפחות יסבול,

אינני רואה בשנתיים של חיים ניצחון,ולהבנתי במחלה הנ''ל אין הבסת מחלה,

מקסימום הרדמתה.

 

אל תוותר. במלחמה נלחמים עד הסוף.

הכרתי הרבה שהחלימו מהמחלה וחזרו לתפקד נהדר - הקימו משפחות נפלאות.

במקרה הנ"ל האשה צודקת ולו בגלל הסיכוי שזה יצליח.

תאספו את כל הכוחות ותילחמו, כי זו מלחמת אין ברירה.

ממליץ לכם גם מדי פעם לצאת ולהתאוורר בנופש/חופש.

 

אם אתה צריך עזרה, ואפילו הקטנה ביותר, אשמח לנסות לסייע.

[איציק נ.]

שרשור פשוט קורע לב.

 

אין לי מה לתרום מעבר למה שהחברים כאן המליצו, נותר לי רק לחזק את ידיכם ולהתפלל לבריאותו של בנך.

 

מאחל לכם ולבן שלכם הרבה בריאות והלוואי שבעתיד תוכלו להסתכל כולכם ביחד על השרשור הזה ולשמוח שזה מאחוריהם.

 

באמת מאחל לכם רק טוב מכל הלב.

 

+1

 

פשוט אין מילים... :-(

[Ahbarony]

12345

עריכה אחרונה ב-9 לינואר, 2015 על ידי Ahbarony

[Ahbarony]

אני הולך להיות הקול היותר מנוכר אנסה להיות אובייקטיבי. בוא נגיד שצריך להיות אופטימיים אבל אנחנו יודעים שקשה עד בלתי אפשרי לנצח את המחלה. כך שהמחשבות שלך של לתת לילד להיות מאושר עד סוף ימיו ולא לגרור אותו לתוך סבל אינה משוללת יסוד הגיוני. יחד עם זאת ובהיכרותי את ההטבע האנושי, את המחלה, ולצערי את ההתמודדות של אחרי, אני רוצה להצביע על שתי נקודות ולשאול שאלות לדביהן.

1. אתה. האם תוכל להמשיך לחיות עם המחשבה שלא עשית הכל? האם תוכל להתעורר בכל בוקר עם המחשבה שבעצם הויתור עשית את הדבר הנכון?

2. קידמה רפואית. נכון. בדרך כלל כשהמחלה חוזרת זה כבר הרבה יותר רציני, אבל גם אתם לא אותו דבר כפי שהייתם לפני 6 שנים. הגוף בגר ויכול לעמוד ביותר עומס. גם הטיפולים השתכללו והתרחיש של כמה שנים טובות של מצב יציב שמאפשר לקיים אורח חיים סביר אינו נראה כתלוש ממציאות. האם גם על זה אתה מוכן לוותר?

ניסיתי לתת לך פרספקטיבה. הכי חשוב שאתם, ההורים תהיו חזקים. כי מהכוח שלכם הילד ישאב כוחות.

[Slava 1982]

רק בריאות והמון הצלחה בטיפולים.