חזרתי למאהבת שבדית או סיפור קנייה הזויה... [סאאב 9-5 טורבו]

[beamvelavan]

הייתי בהתלבטות רצינית בין הסאאב לרכב מרתק "דומה" שכמעט רכשתי - גם כן 2002 , גם כן 3 ליטר V-6 אוטומטי , גם כן לא מבוקש בעליל -

אלפא רומיאו 166. בסוף השבדית גברה על האיטלקיה היפיפיה.

 

תתחדש ותהנה מרכב שהוא בוודאי נדיר ומעניין.

בקשר לציטוט ממך לעיל : תוכל אולי לפרט ולהסביר למה העדפת את הסאאב למול האלפא רומיאו 166?

נראה לי שהאלפא 166, למרות שלא רואים ממנה הרבה , רכב הרבה יותר אטרקטיבי ומוצלח. לטעמי גם הרבה יותר יפה ואלגנטית. אסור לשכוח שיתרון משמעותי בכך שיש לאלפות יבואן פעיל עם שירות טוב וגם מבחר מוסכים מתמחים מצויינים.

איזה יתרון יש לסאאב בדגם הזה על האלפא ?

[nirko]

תתחדש על הרכב. בחירה מעניינת מאד.

לפי התמונות נראה שיש צורך בליטוש פנסים ראשיים קידמיים

[[פנדוב]

תתחדש ותהנה מרכב שהוא בוודאי נדיר ומעניין.

בקשר לציטוט ממך לעיל : תוכל אולי לפרט ולהסביר למה העדפת את הסאאב למול האלפא רומיאו 166?

נראה לי שהאלפא 166, למרות שלא רואים ממנה הרבה , רכב הרבה יותר אטרקטיבי ומוצלח. לטעמי גם הרבה יותר יפה ואלגנטית. אסור לשכוח שיתרון משמעותי בכך שיש לאלפות יבואן פעיל עם שירות טוב וגם מבחר מוסכים מתמחים מצויינים.

איזה יתרון יש לסאאב בדגם הזה על האלפא ?

 

על טעם לא אתווכח, מה גם שאני חובב איטלקיות, אבל-שתי המכוניות אינן נפוצות, שתיהן זולות, באלפא חלקים רבים יקרים מאוד, לא אתפלא אם גם בסאבב אך בסאבב ניתן ליבא חלקים רבים מארה"ב במחיר סביר מאוד[כמדומני , בזמנו סוכנויות אלפא רבות בארה"ב הפכו לסוכנויות סאבב, אגב]

הנה אנקדוטה קטנה- מחזיקי הכוסות בסאבב לעומת האין מחזיקי ותאי האכסון הזערורים באלפא, כמובן העיצוב באלפא חביב, גם בסאבב, עניין נוסף: ב166 היה בזמנו טלפון בתוספת אלפי שקלים, מוטב שתשאל כיצד מחיגיים בו מספר, שהרי טרחו רק לכפתורים עד הסיפרה שש וזו רק דוגמא.

לא השויתי, אך אני מניח שמנוע האלפא בשילוב תיבה אוטומטית בעלת ארבעה הילוכים יאיץ פחות טוב מן הסאבב. בצליל, אני חושב שהאלפא תנצח.

 

לגבי היבואן, נאמר כאן שיבואנית סאבב כבר אינה מטפלת בסאבב, אם זה נכון- זה לא נורא, ישנם מוסכים מתמחים. והאלפא? ובכן ישנו יבואן פעיל- יבואן עם שרות יקר, שמוכר חלקים רבים במחירים גבוהים ביותר, ודאי בהתחשב במחיר הרכב, יבואן שהופך האחזקה ברכב כזה לבלתי כלכלית ובעקבות זאת רבים מהבעלים נאלצים להפוך למחפשי קומבינות. ישנם מספר מוסכים לא מורשי יבואן טובים בהחלט, אך בחלקים מסוימים גם הם נאלצים בעל כורחם להיות יקרנים.

 

אז מה היה לנו?

שתי מכוניות בעלות מחיר גבוה ולא ממש מוצדק כחדשות, בעלות פגמים מסוימים וחוסר שלמות תכנונית שסובלים כיום מעלות תחזוקה גבוהה. אז מדוע לרכוש? מתוך גחמה מסוימת, כי שתיהן, למרות הכל מכוניות מענינות ומהנות בעלות כוח משיכה מסויים.איש איש והעדפותיו ואולי גם האקזמפלר המוצלח הספציפי שמצא קודם,לפני אקזמפלר של הדגם השני.

עריכה אחרונה ב-16 למרץ, 2014 על ידי [פנדוב

[orankohn]

אכן אני מאוד מזדהה מתשובת

[פנדוב . במסגרת חיפושי אחר רכב סלון ישן, אירופאי ומעניין עם פאנץ' התמקדתי במספר אופציות. חקרתי אודותן היטב באינטרנט גם בפורום זה וגם באתרי חו"ל. התעניינתי מאוד באלפא 166 ובחנתי לעומק אחת ספציפית בעיר מגורי. הרכב מצא חן בעיני מבחינות מסוימות. כח מנוע וצליל נהדרים .

16-03-2014 09%3B40%3B03[smallpdf.com] (1).pdf

עיצוב חוץ ופנים מיוחדים. לרכב הספציפי היו מספר ריג'קטים שהפריעו לי , החל ממצב הפח והצבע האפור וכלה בבעיות חשודות.

הרכב היה זקוק לטיימינג דחוף ולטיפול ברעש מציק שנובע ממחזיר שמן אחורי (ביזארי אך נכון...).

הלכתי למוסך המטפל (מאוד מקצועי, לא של סמל"ת) לקבל הצעת מחיר לטיימניג ולרעש. רצ"ב. טיימינג לסאאב עולה שליש. לשתיהן מנוע V-6 בנפח 3 ליטר עם 24 שסתומים וגלל זיזים כפול.

בנוסף לסאאב שני יתרונות חשובים :

 

1. מרווח משמעותית עדיף במושב האחורי.

2 בטיחות נהדרת של 5 כוכבי NCAP. לאלפא 166 יש אולי 3.

[סולל הדרך]

אני מוריד בפניך את הכובע.

איזה אומץ!

עם עלויות התחזוקה, רמת הידע בארץ ומוניטין האמינות אתה צריך ביצים של בת יענה.

תתחדש ותהנה.

[eransh1]

ממתק אמיתי. לא אוכל להוסיף בנושא עניינים טכניים, אך בעיני היא אחת היפות שהיו על הכביש. עצוב אגרסיבי ואלגנטי בו בזמן.

[bar72]

אכן עלות החלפת הטורבו הייתה יקרה , כאשר רק החלק עלה בארץ 7,500. גם להערכתי יכלו לשפצו. ב - EBAY ניתן להשיג טורבו מקורי חדש בפחות מ- 2,000 ש"ח כולל משלוח.

 

לגבי דגמי סאאב 9-5 יש מבחר דגמים והספקים . ניתן גם בעלות סבירה להוסיף שדרוגי הספק בערכות שונות .

בגדול לפי מיטב זכרוני :

מנוע 4 ציל' 2.0 ליטר טורבו - 150 כ"ס.

מנוע 4 ציל' 2.3 טורבו - הכי נפוץ בארץ ובכלל. בשנתונים ראשונים 170 כ"ס. מ- 2001 ההספק 185 כ"ס. (כולל ליניאר,ווקטור) .

מ - 2004 - 220 כ"ס בווקטור.

מנוע 4 ציל' 2.3 טורבו לחץ גבוה AERO- הספק 230 כ"ס בשנים הראשונות ו - 250 מ - 2002.

מנוע 6 ציל' 3.0 טורבו - 200 כ"ס , כל השנתונים. (99-02).

 

לא היה גם גריפין?

[Fkl0ster]

יש קשר בין הסאאב לאלפא? למיטב זכרוני, פיאט וסאאב שיתפו פעולה דרך GM כמתווכת.

 

חן, אולי תרצה להאיר את עיננו? אם אתה יכול להוסיף גם את אופל לקדרה, אדרבא.

[[פנדוב]

בר, כמדומני אורן כתב שהדגם נקרא קודם גריפין.

פקלוסטר, כמדומני חן כבר כתב אך ודאי ישמח להוסיף, בינתיים נזכיר שהסאבב הקודמת-9000 והאלפא הקודמת 164 היו חלק מפרויקט משותף יחד עם לנצ'יה תמא

והפיאט כרומה, כמדומני בטופ גיר ישן תמצא מבחן השוואתי בין שלוש הראשונות, ניתן להבחין בדמיון עיצובי בעיקר בין הלנצ'יה ל סאבב, כדי לסבך, נזכיר הדמיון העיצובי בין ה164 לפיג'ו 405.

ה9 עם חמש קטן הלכה לכוון יותר אופלי, ובמנוע הרחיקה עוד מהכוון של סאבב, אך עם תוספת הטורבו שלה. ה166 מבוססת על שילדת הקאפה המבוססת מצידה על התמה אך מערך התלים שונה. בין היתר ה166 נהנית ממערך של עצמות עיצה כפולות מקדימה, בעוד בעליה סובלים מעלות ם בארץ, ה166 מאופינת גם בהיגוי אחורי מתון בציר האחורי.

הדור הבא של אלפא- ה159 שהחליפה את ה156 התקרבה גם היא לאופל[ מנועי 2.2 על בסיס אופל, עם ראש שונה, בכרומה החדשה הדמיון רב יותר. גם ה3.2 מקורו בגי. אם] שכן גי, אם רכשו באותה תקופה חלק מפיאט ובהמשך, כשהסתבכו, שילמו עוד הרבה לפיאט כדי לצאת ממחויבות זו. כסף זה סייע לפיאט לרכוש חלק נכבד מקרייזלר ולקרוא לקרייזלר 300 בחלק משווקי אירופה בשם- תמה. ה"תמה" הזו מבוססת במידת מה על מרצדס אי, זאת כזכר לתקופה בה מרצדס השתלטה על קרייזלר , נכוותה קשות וויתרה.

הרובר 75 והקשר שלה לבמוו הוא כבר סיפור אחר.

עריכה אחרונה ב-16 למרץ, 2014 על ידי [פנדוב

[Nakamichi]

אני מוריד בפניך את הכובע.

איזה אומץ!

עם עלויות התחזוקה, רמת הידע בארץ ומוניטין האמינות אתה צריך ביצים של בת יענה.

תתחדש ותהנה.

 

אני חושב שממש הגזמתם.

אורן בעלים של סאאב בעבר והוא ידע בדיוק למה הוא נכנס, כנראה מצא לנכון לחזור לידוע ולמוכר מאשר ללכת לכיוון האלפא - שהוא פחות מוכר אצלו.

לי הייתה סאאב קרוב לעשור. אני יכול להגיד לך שלפחות במקרה שלי זה היה אחד הרכבים האמינים והזולים לתחזוקה שהיו ברשותי.

נדיר מאוד שפרט לטיפול 10K היה צורך במשהו נוסף.

ושהיה צריך מחירי החלפים היו סבירים, הכל היה במלאי מיידי והמוסכים המתמחים - באמת מומחים לרכב ופותרים את התקלות ביעילות ובזריזות.

 

שהחלפתי את הסאאב שלי ה-9-5 הייתה כמובן המועמדת הברורה להיות היורשת - אבל סגירת היצרן והעובדה שמדובר בדגם שהוא כבר מאוד ישן/מיושן, יחד עם הזדמנות מעניינת אחרת (גם שבדית, גם טורבו) שנקלעה לדרכי גרמו לי לעזוב את המותג.

 

רכב מצויין ואני לא חושב שצריך ביצים של בת יענה. פשוט לא להאמין לכל "המבינים" שיודעים הכי טוב.

[חן פרחי]

יש קשר בין הסאאב לאלפא? למיטב זכרוני, פיאט וסאאב שיתפו פעולה דרך GM כמתווכת.

 

חן, אולי תרצה להאיר את עיננו? אם אתה יכול להוסיף גם את אופל לקדרה, אדרבא.

היה, פעם.

בתחילת שנות ה 80' חברו מספר יצרנים - אלפא, שהיתה עדיין חברה ממשלתית, לנצ'יה שהיתה תחת כנפי פיאט , פיאט וסאאב השבדית, על מנת לפתח פלטפורמה, דהיינו רצפה, שתשמש את כל ארבעת היצרנים בפיתוח מכוניות סאלון חדשות.

שיתוף הפעולה לא נעשה מאהבה לשמה אלא מאינטרס נטו.

כל אחד מארבעת היצרנים נזקק למכונית סאלון חדשה - אלפא נזקקו נואשות למחליפה ל 6, מכונית סאלון מגודלת וחסרת חן שכשלה מסחרית, פיאט היתה זקוקה למחליפה לארג'נטה, שלא היתה אלא מתיחת פנים ל 132, לנצ'יה מעוניינים היו להחליף את הגאמא, שלמרות שהיתה מכונית מצויינת לא ידעה הצלחה מסחרית, ואחרונה היתה סאאב שרצתה מכונית יקרה יותר מה 900, שתפנה לפלחי שוק ריווחיים יותר.

כל יצרן אמור היה להביא את הצד החזק שלו - פיאט היתה אמורה לתרום מהידע חסר התקדים שלה בשיטות יצור מודרניות, לנצ'יה אמורה היתה לתרום מהידע העצום שלה בפיתוח שלדות הנעה קדמית, סאאב ידע במיגון נגד חלודה ואיכות ייצור ואלפא היתה אמורה להתמקד בתחום המנועים.

לאט אבל בטוח נפרדו דרכי היצרנים, וכל יצרן פנה לדרכו.

ב 85' הוצגו הלנצ'יה תמא, הסאאב 9000 והפיאט כרומה, שהיתה הזולה ביותר, בעיקר על מנת לא להתחרות בלנצ'יה.

האלפא 164, שלא דמתה לשלושת אחיותיה לפלטפורמה, הוצגה רק ב 87', לאחר שאלפא נמכרה לפיאט.

למעט הכרומה, שהיתה מכונית בינונית מאד כבר שהוצגה, שלושת הנותרות היו מכוניות טובות למדי.

ב 94' הופסק ייצור התמא, ב 96' הכרומה (ללא יורשת) ואילו ב 98' ייצור האלפא והסאאב.

אף אחת מהמכוניות לא זכתה ליורשת ששיחזרה את הצלחתן היחסית, בעיקר בשל השתלטות מוחלטת של הגרמנים של פלח השוק הריווחי הנ"ל.

 

בגלגול הבא, הכרומה II של פיאט והאלפא 159 חלקו רצפה משותפת עם האופל ווקטרה II, יחד עם הסאאב 9-5.

לפיאט ולסאאב לא היה כדאי לפתח פלטפורמה עבור מכוניות שידעו מראש שלא יזכו להצלחה מסחררת, ולכן העדיפו לחבור ל GM ולהשתמש ברצפה מוכנה.

[Shmelov]

תתחדש!

כשהיינו בתיכון תמיד בדרך לגלידה היינו קופצים ל-UMI נכנסים לסאאב ומתלהבים,

בין היתר, מהמחזיק כוסות הסופר מגניב שם

[nir100]

כיצרן מטוסים, סאאב פירסמו בשלב מסויים את המכוניות במשפט כמו " דמיין איך זה לנהוג במכונית שיצרן מטוסים תכנן...".

 

לא חלף הרבה זמן והתפתחה בדיחה/עקיצה לטייסים " דמיין איך זה להטיס מטוס שיצרן מכוניות תכנן..."

 

עריכה:

אחד המשפטים היה born from jets...

הבדיחה הייתה...

 

באמת השקיעו מבחינת הנדסת אנוש ברכב הזה.

 

מיקום הסוויץ' ליד בלם-היד, זה גאוני (לא ראיתי באף רכב דבר כזה).

או אפילו לחצן הספורט S בראש ידית ההילוכים.

 

 

תהנה מהרכב, המצב נראה טוב, כמו שכבר אמרו, כיף לקרוא על רכב שונה מהעדר.

[חן פרחי]

מיקום מתג ההתנעה בין המושבים נועד לנעילת מוט ההילוכים, והוצג ב 99 עוד ב 68'.

גם בדגמים הישנים יותר של סאאב מוט ההילוכים היה ננעל, ועל מנת להוציא את המפתח חובה היה לשלב להילוך אחורי.

לחצן ה S בראש מוט ההילוכים מסגיר את מוצאו האופלי; החל מהווקטרה שהוצגה ב 89', בכל המכוניות האוטומטיות של אופל לחצן ה S נמצא בראש ידית ההילוכים.

פריטים מעניינים נוספים הם פתחי האיוורור הגאוניים, מד המהירות שמחולק בצורה לא שווה (מרווח עד 140 וצפוף ממנו והלאה) ואפשרות החשכת לוח המחוונים, למעט מד המהירות, בלילה.

[orankohn]

לגבי מקור מיקום מתג ההתנעה בין המושבים שמעתי סיפור שרווח אצל חובבי סאאב, שאינני יודע אם הוא נכון :

בתחילת שנות ה-60 שחגורות בטיחות עוד לא היו ציוד הכרחי מהנדס של סאאב נקלע לתאונה קשה בה הוטח קדימה ופיקת הברך הימנית נתקלה במפתח ההתנעה וכמובן הברך נפגעה. מייד עלה בדעת המהנדס השוודי להעביר את המיקום לאזור בו המפתח הבולט לא יהווה סיכון כלשהו.

ודרך אגב מעם להרחיב על תכונת החשכת לוח השעונים בלילה : (מתוך ספר הנהג) :

בלחיצת מתג לוח המחוונים מוחשך, והמחוגים יורדים למצב מנוחה.

מד המהירות הוא היחיד שממשיך לפעול ומאיר רק את החלק של 0-140 קמ"ש.

כאשר המהירות תתקרב ל- 140 קמ'ש, יתרת מד המהירות תואר.

כאשר מהירות המנוע תגיע ל- 5000 סל"ד, מד הסל"ד יואר והמחט תראה את המהירות האמיתית.

כאשר טמפרטורת נוזל הקירור תעלה לאזור ה- 110 מעלות צלסיוס, וכמות הדלק תרד עד ל- 15 ליטרים, כל הסגמנט הימני יואר ויופעל.

גם ה- SID(מחשב הדרך והבקרה) כבוי במצב זה, ובעת שינוי פונקציה ברדיו, דוגמת החלפת תחנה, הוא יואר למספר שניות.