יש כאן עוד אנשים שמתמודדים עם שיתוק שינה ?

[locomotive]

ההזיות בשיתוק שינה הם בהתאם לתרבות

בארה"ב למשל עקב האובססיה הרבה שיש להם לחייזרים אז הזיות מאופיינות בסיפורי חטיפה

'המושתקים' משוכנעים שהחייזר הפעיל נגדם נשק סודי ובכך חטף אותם, ביצע את זממו ולאחר מכן

הם התעוררו מהשיתוק כאשר הם בטוחים שעברו מפגש מהסוג השלישי,

במקום שדים הם הוזים על חייזרים.

כך אותו הדבר באירופה רק ששם זה על מכשפות ובאפריקה רוחות ושדים.

 

זה לא שאלה של מאמין או לא בחייזרים ,שדים ורוחות ,מכשפות,ערפדים,גמדי פלא וכד'

אני בהחלט לא שולל שום דבר אבל אני בהחלט מודע לכך שבני האדם מנצלים יכולת אפסית

מהמוח שלהם וכל מה שלא מצליחים להסביר מושלך באופן אוטומטי אל הכיוון העל טיבעי.

 

אין לי שום בעיה עם שדים (היום) אבל בהחלט עברתי שנים לא פשוטות כשהייתי אחוז פחד !

היום כשזה קורה זה מפחיד אותי פחות ,אבל מרגיז אותי יותר!

,במהלך השיתוק אני חושב לעצמי :

"מה יא ראבעק ,מה עכשיו ?! נו אין לי זמן אני צריך להתארגן ולצאת מהבית, יאללה !!"

[ברווז]

אז אולי בעצם ערסים זאת לא סתם התנהגות וחינוך לקויים אלא שיבוש כלשהו בגוף כמו שהתרופה יצרה לך ?

זה נשמע ממש הזוי ומעניין, אם לא אכפת לך אני אשמח שתשלח לי את השם שלה בפרטי לחפש על מקרים דומים ומה ההסברים.

 

אני לא חושב שזה מצחיק...

מה שקרה בפועל זה העלאה פתאומית בביטחון העצמי שלי ובאנרגיות שלי. תופעת לוואי מוזרה- אבל מצד שני, אני אף פעם לא הגבתי טוב לתרופות. אדוויל למשל משפיע עליי כמו ריטלין, אספירין מונע ממני לישון ואני בטוח שיש עוד שאף פעם לא שמתי לב.

[bagira]

טוב, אני מרגיש שמגיע לכם סיפור.

 

לפני כשנתיים אני משוטט בגרמניה, אמור לישון בקלן, לא ידעתי שיש יריד ענק (MESSE) באותו יום ואין אפשרות למצוא שום חדר בעיר.

 

הסתובבתי בפרברים של קלן, מחפש חדר, בסוף התרחקתי איזה 30 ק"מ מהעיר, נכנסתי איזה עיירה, גם שם לא מצאתי חדר, השעה כבר 9 בערב, אין עוד חדר ואני ממש מודאג כי על סמך נסיון עבר, אני יודע שבשעה כזאת אני כבר ממש אתקשה למצוא חדר.

 

חצי שעה אחרי זה אני נכנס למלון קטנטן, גם להם אין חדרים אבל מאחר ואחד העובדים עזב את העבודה באותו יום ופינה את החדר שלו, בעלת הבית ריחמה עלי והציעה שאני אקח את החדר שלו.

 

החסרונות, אין טלויזיה, אין טלפון ואין מנעול על הדלת (מדיניות של המלון כלפי העובדים).

זינקתי על ההזדמנות, עליתי לחדר, מקלחת מהירה ירדתי לחדר אוכל להספיק לארוחת ערב.

יושב אוכל ובפינה של חדר האוכל שולחן עם זוג פמוטים גדולים עם 2 נרות גדולים.

 

סחבק ישר מזהה שמדובר ביודאייקה, שואל את המלצרית (בת של בעלת הבית) עליהם והיא ישר אומרת לי "אורחים אמרו לי שזה של נרות שבת, אנחנו לא יהודים, זה אצלנו המון שנים".

 

גומר לאכול את הארוחה עם קצת פחות תיאבון, עולה לחדר, אין טלויזיה, אין כלום, מה יש לעשות, הלכתי לישון.

 

***

 

באמצע הלילה, הדלת נפרצת בבעיטה, אני מיד מתעורר מהרעש אבל כולי אחוז שיתוק, לא מעיז לזוז!

לא מעיז אפילו לפתוח עיניים!

מה בדיוק אני אמור לעשות? לזנק מהמיטה ולהלחם בצמד הנאו נאצים שמסתובבים לי בחדר?

 

אחד מהם הפך את כל המזוודות שלי.

השני החליט לבדוק אם אני באמת יושן והצמיד את הפנים שלו לפנים שלי, הרגשתי אפילו את הנשימה שלו.

מה הרגשתי את הנשימה שלו? הרחתי אפילו מה הכלב אכל לארוחת ערב!!!

וכל הזמן הזה הם מדברים בחדר בקולי קולות (כמובן בגרמנית, אלא מה).

 

הראשון החליט פתאום לעמוד על המיטה, שמעתי את הקפיצים מתכווצים, הרגשתי את המזרן מתעוות תחת המשקל שלו, הרגשתי איך אני צריך להלחם בכדי שלא להתגלגל מהזווית במזרן.

 

אחרי איזה כמה דקות כאלה הם ניגשו לאמבטיה ואני הבנתי שאני מוכרח לעשות משהוא אם אני רוצה לצאת מהחוויה הזאת בחיים.

אחרי המון שכנוע עצמי החלטתי שזהוא, אני מזנק מהמיטה, מדליק את האור ומשם כבר נתמודד עם המציאות.

 

סופר בלב 1...2...3... פעל, מזנק מהמיטה, מדליק את האור ונדהם לגלות שכל החלק מה *** היה חלום.

 

החלום הכי מוחשי והחוויה הכי מפחידה שעברתי בחיי אי פעם!

(אבל הקפיצה מהמיטה והדלקת האור היו אמיתיים לחלוטין).

ישבתי על המיטה ובהיתי באויר עד שעלה האור, לא העזתי לחזור לישון.

 

לפי התאורים שלכם, היה לי שיתוק שינה.

מקווה שלא יחזור שוב לעולם!

[nitch]

ואתה עוד שוקל ברצינות לעבור לגרמניה?

[bagira]

זה לילה אחד יוצא דופן.

 

כל הלילות האחרים היו הרבה יותר טובים

 

אמנם גם בהם הרגשתי הבל פה, גם בהם קפצו לי על המיטה והפכו את החדר אבל לפחות הוסכם מראש שאני מזמין אותן לבוא איתי לחדר!

[ExoduS]

זה אני או שחלומות\ שינה זה נושא טעון?

כשאני קורא על חוויות כמו של בגירה עוברת בי צמרמורת, בערך אותה הרגשה שיש כשרואים מישהו חוטף מכה משתקת לביצים.

בכל אופן, הכל חלק מהתת מודע שלכם, גם אני לא מזמן נרדמתי אחרי יום מלא אדרנלין בחדר לא מוכר (לבד) והתעוררתי פעמים בגלל שראיתי שכל הזמן נכנסים לי אנשים לחדר ומחטטים בחפצים שלי.

כמו טמבל מצאתי את עצמי עומד באמצע חדר ריק עם אור דלוק, כשקמתי בפעם השניה כבר ממש כעסתי על התת מודע שלי שמבזבז לי שעות שינה על שטויות.

[SlowRide]

כולכם פדופילים מסריחים, חולמים על ילדות קטנות שיושבות עליכם

 

פעם באמת התעניינתי בתופעה, בעיקר בתקופת התיכון. חלמתי כמה חלומות שהרגישו ממשיים על זה שאני נהייה עיוור, או שאני הורג אנשים שאני מכיר, כולל ההורים שלי. לא כיף.

[bagira]

בכל אופן, הכל חלק מהתת מודע שלכם.

 

בגלל זה בדיוק ציינתי שהייתי בגרמניה, ציינתי את עניין הפמוטים וגם שאין לדלת החדר מנעול.

כשאתה חושב על זה רציונלית, חלום כזה היה מאוד מתבקש.

 

רק המוחשיות המטורפת, זה מה שהיה כ"כ מפחיד.

 

אני נשבע לך שהרגשתי והרחתי את ההבל פה שלו, באותה שניה, זאת הייתה המציאות המוחלטת שלי, הייתי בטוח שזה אמיתי!

 

דרך אגב, הספרות מציינת לא פעם דיווחים על ריחות, אף אחד פה לא הריח משהוא?

 

רק אחרי החלום המטורף הזה הבנתי שעלילת המטריקס היא בהחלט הגיונית (עתידנית אבל הגיונית), מישהוא יתחבר לי למוח, יקבע לי את המציאות שלי בעוד אני אהיה זרוק באיזה מיטה.

 

אמא!

[Talgaz]

באגירה, הסיפור שלך מזכיר לי לילה אחרון בטיול לאפריקה לפני שנתיים.

היינו כל המשפחה בטנזניה (מקום מטורף, אגב), השאר היו אמורים להמשיך בטיול, ואני חוזר לארץ.

טיסה פנימית לעיירה ליד שדה התעופה הבנ"ל בקלימנג'רו.

הכל היה מעולה. כולם נחמדים, אוכל טוב. הלכתי לחדר וישבתי לכתוב קצת.

סביב עשר בערב, בפרץ של אדרנלין ודופק מואץ, הייתי בטוח שכל שניה פורצים לחדר במטרה לחסל אותי. ניתחתי את היום, נזכרתי בכל אחד ואחד שפגשתי, ניסיתי להבין מי יכל לראות כל הדרכון שלי, או לשמוע עברית בטלפון עם החברה, או סתם להסתכל עקום.

כשהבנתי שאין לי מושג, החלטתי שעדיף להתכונן.

ערמתי כריות על המיטה, כיסיתי יפה-יפה ועברתי לשבת על הרצפה, פינה חשוכה של החדר עם קו טוב לדלת.

לקחתי את הקשת שקניתי לאח שלי, חץ על המיתר, תירגלתי קצת את הדרך הכי מהירה לדרוך אותה, וישבתי בסבלנות, עם דופק משוגע, וחיכיתי לקחת כמה שיותר מהם איתי.

בזריחה קיפלתי דברים ועפתי משם.

אחת החוויות המלחיצות שעברתי.

[srack]

לי זה קורה כמעט כל יום.

אני לא ישן על הגב. אני לא עייף. אני לא לחוץ. זה פשוט קורה.

פעם אחת אני זוכר שפקחתי את העיניים, ראיתי שהשעה 6. נשארתי ככה עד בערך 9 בבוקר.

אני עושה אחת משתי פעולות

1 - מנסה לזכור כל מה שאני רואה מולי. כדי לוודא שזה לא חלום, אני לרוב מתמקד בסדין. דואג שהסדין שלי לא יהיה בעל צבע אחיד אלא בעל תמונות. ככה אני יכול לדמיין שהם דברים אחרים, ופשוט לחזור לישון עד שהגוף מחליט לקום. הייתרון הוא שמנקודה זו ואילך, אני שולט בחלום לחלוטין, ומודע לכך שזה חלום. אם אני מדמיין אקדח ביד - הוא מופיע. וכדומה.

אציין כי לא היה מקרה בו השעון המעורר צלצל, והגוף לא קם. הוא מגיע למצב של שיתוק (כמעט במלוא מובן המילה) רק כאשר אני מתעורר לבד.

2 - מנסה להילחם. גם זה מאוד נחמד. זה מתחיל ביכולת להזיז אצבע, או תנועה קלה ברגל. זמזום קל או שריקה. בדרך כלל זה מוביל לכך שהכלב שלי שם לב לזה, ומביא עלי זינוק. זה אוטומטית מעיר את כל הגוף. לפעמים המלחמה נמשכת עשרות דקות. אני כבר מזמן הבנתי שלא צריך להיבהל מזה. לפעמים אני מצליח להעיר את הגוף (הקרב של המוח מול הגוף), ולפעמים אני מתייאש, ואומר לעצמי שהגיע הזמן לישון. הגוף לא מוכן לקום.

 

הנחתי שהרבה סובלים מזה. מה שמוביל אותי לשאלה אחרת

כמה פה סובלים מהירדמות גפיים לעיתים קרובות. יד או רגליים. סתם כשאני שוכב או יושב. הרגל/יד נרדמת בקלות. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי באמצע הלילה קם כי היד נרדמה. ומרים אותה בזהירות כדי לא לפגוע במשהו, בעזרת היד השנייה.

פעם אפילו שתי הידיים נרדמו לי. היה קשה לקום.

מאז סיגלתי מספר תנוחות, בעזרת שימוש בשני מזרונים זוגיים (עד למעבר לארצות הברית למיטה גדולה מאוד) ככה שהידיים שלי רחוקות מאוד מהכרית/ראש או כל דבר אחר אשר יכול להוביל לעצירת זרימת הדם (כמו זוית מסויימת, גובה לא נכון, וכדומה).

הנחתי כי פשוט הלב שלי מחליט לעבור למצב הייברנייט, ונח לו. אז לא בלב שלו להזרים הרבה דם.

גם מזה אני לא מתרגש. המוח שלי לפחות עובד. בינתיים.

[Uno Turbo]

נשבע לכם שאתם חולי נפש, בחיים לא שמעתי על התופעות האלה.

 

באגירה מה שסיפרת נשמע ממש מחריד, אני לא מצליח להבין.

עד כמה זה מציאותי??

עד כמה אתה מצליח לזכור מזה שאתה מתעורר סופית?

סיוט כמה שהוא נורא, אתה בדר"כ כמעט ולא זוכר.

אני מגיל מאוד קטן ישן רק עם טלויזיה, אולי זה מה שמונע שיתוק שינה?

[ליאור קלה]

לא נראה לי, מה שבטוח זה לא מונע חשבון חשמל נפוח

[ARKODrama]

הנחתי שהרבה סובלים מזה. מה שמוביל אותי לשאלה אחרת

כמה פה סובלים מהירדמות גפיים לעיתים קרובות. יד או רגליים. סתם כשאני שוכב או יושב. הרגל/יד נרדמת בקלות. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי באמצע הלילה קם כי היד נרדמה. ומרים אותה בזהירות כדי לא לפגוע במשהו, בעזרת היד השנייה.

פעם אפילו שתי הידיים נרדמו לי. היה קשה לקום.

מאז סיגלתי מספר תנוחות, בעזרת שימוש בשני מזרונים זוגיים (עד למעבר לארצות הברית למיטה גדולה מאוד) ככה שהידיים שלי רחוקות מאוד מהכרית/ראש או כל דבר אחר אשר יכול להוביל לעצירת זרימת הדם (כמו זוית מסויימת, גובה לא נכון, וכדומה).

הנחתי כי פשוט הלב שלי מחליט לעבור למצב הייברנייט, ונח לו. אז לא בלב שלו להזרים הרבה דם.

גם מזה אני לא מתרגש. המוח שלי לפחות עובד. בינתיים.

 

יש גיד סביב מרפק כף היד וסביב הקרסול, לפעמים הוא נמתח וגורם לך לתחושות "הירדמות"/"נמלים". זה טבעי, אני ממליץ ללכת עם זה לרופא.

[locomotive]

srack

אני מאוד מזדהה עם הדברים שרשמת,אני משתדל לא להילחם בזה מכיון שזה שואב המון כוחות וגורם לי

לקום מותש,למרות שזה קשה לא להלחם.

קורה לי לפעמים שאני מתעורר עם יד רדומה ונאלץ להשתמש בשנייה כדי להזיז אותה -זה נראה לי מאוד

מצחיק להתעורר עם שתי ידיים רדומות וללכת להשתין.

 

החוויה העוצמתית ביותר שחויתי במהלך שיתוק :

התלבטתי אם לספר את הסיפור הבא ,אבל מכיון שהגעתי עד לכאן אז נראה לי שכבר אין דרך חזרה,

לפני 12 שנים נכנסתי למצב שיתוק אך הוא היה מאוד שונה וקיצוני מהרגיל : הרגשתי שהגוף שלי רועד

במהירות מטורפת ,האוזניים שלי בערו מרוב צרחות של קולות מפחידים הרגשתי שאני אחוז דיבוק,

הרגשתי שבבית משתוללים ישויות ולפתע התחלתי להשאב למערבולת ארוכה ועמוקה כשבסופה נזרקתי

לתחתית מערה.

לא הצלחתי לעמוד על הרגליים אז נשארתי עומד על ארבע וכשהרמתי את הראש ראיתי את השטן

בדמות כלב בולדוג שיושב על כס ולצידו עומדים נתינים מטושטשים.

הוא דיבר איתי בטלפטיה והעביר לי מסר שבקרוב אני אגיע אליו.

התעוררתי בפתאומיות במיטה שלי ונתקפתי בהתקף חרדה שגרם לי ללכת ולהתייעץ עם איש דת,

הוא ביקש ממני לפזר אבקת קמח ליד המיטה ולראות האם בבוקר יהיו שם עקבות -

סירבתי בתוקף מהפחד ,אז הוא ביקש שהדליק נר ואסגור את כל חלונות הבית ואטייל עם הנר ברחבי הבית

אם הנר מוציא עשן שחור זהו סימן לנוכחות שלילית בבית ,אם הנר מוציא עשן לבן אז הבית נקי.

וכך עשיתי - סגרתי את כל החלונות והדלקתי נר והתחלתי לאט לאט לסייר בבית.

בסלון -לא יצא עשן כלל .

בחדר האמבטיה - לא יצא עשן כלל.

בחדר שינה השני-החל עשן שחור דליל.

וכשהגעתי לחדר שלי הנר החל להוציא עשן שחור וסמיך.נהייתי חיוור.

בבית המדובר יש הסטוריה מסויימת -קללה שהוטלה.

אותו איש דת הגיע לבית וביצע שם טיהור ,החלפת מזוזות ובנוסף הוא הוציא משם מס' דברים

שלטענתו מזמינים אורחים לא רצויים.

פסיכולוגית זה עזר.

[ליאור קלה]

srack

החוויה העוצמתית ביותר שחויתי במהלך שיתוק :

התלבטתי אם לספר את הסיפור הבא ,אבל מכיון שהגעתי עד לכאן אז נראה לי שכבר אין דרך חזרה,

לפני 12 שנים נכנסתי למצב שיתוק אך הוא היה מאוד שונה וקיצוני מהרגיל : הרגשתי שהגוף שלי רועד

במהירות מטורפת ,האוזניים שלי בערו מרוב צרחות של קולות מפחידים הרגשתי שאני אחוז דיבוק,

הרגשתי שבבית משתוללים ישויות ולפתע התחלתי להשאב למערבולת ארוכה ועמוקה כשבסופה נזרקתי

לתחתית מערה.

לא הצלחתי לעמוד על הרגליים אז נשארתי עומד על ארבע וכשהרמתי את הראש ראיתי את השטן

בדמות כלב בולדוג שיושב על כס ולצידו עומדים נתינים מטושטשים.

הוא דיבר איתי בטלפטיה והעביר לי מסר שבקרוב אני אגיע אליו.

התעוררתי בפתאומיות במיטה שלי ונתקפתי בהתקף חרדה שגרם לי ללכת ולהתייעץ עם איש דת,

הוא ביקש ממני לפזר אבקת קמח ליד המיטה ולראות האם בבוקר יהיו שם עקבות -

סירבתי בתוקף מהפחד ,אז הוא ביקש שהדליק נר ואסגור את כל חלונות הבית ואטייל עם הנר ברחבי הבית

אם הנר מוציא עשן שחור זהו סימן לנוכחות שלילית בבית ,אם הנר מוציא עשן לבן אז הבית נקי.

וכך עשיתי - סגרתי את כל החלונות והדלקתי נר והתחלתי לאט לאט לסייר בבית.

בסלון -לא יצא עשן כלל .

בחדר האמבטיה - לא יצא עשן כלל.

בחדר שינה השני-החל עשן שחור דליל.

וכשהגעתי לחדר שלי הנר החל להוציא עשן שחור וסמיך.נהייתי חיוור.

בבית המדובר יש הסטוריה מסויימת -קללה שהוטלה.

אותו איש דת הגיע לבית וביצע שם טיהור ,החלפת מזוזות ובנוסף הוא הוציא משם מס' דברים

שלטענתו מזמינים אורחים לא רצויים.

פסיכולוגית זה עזר.

 

אובר אקטינג DUDE

 

זה נשמע כמו סיפור שלקוח היישר מפרק של איש משפחה בזמן ההלוואין, אתה באמת מאמין בקללות וישועה מאנשי דת?

 

אם כן, אז מחילה מכבודו, אני לא אזלזל באמונתו של האחר.