אפרופו יום כיפור- מלחמת יום כיפור

[falou]

נכון מאוד.

עצוב. למרות שהופתענו, בתחילה היו מספיק טנקים שלנו ברמה אלא שלמרות שהתוכניות הסוריות היו ידועות לנו, לא התכוננו לפיהם. במקום לשמור עתודה שתוטל למלחמה לפי הצורך, כל הטנקים נשלחו מיד לחזית, אבל לא לגזרה הדרומית. אם היו ממקמים את הטנקים בצורה נכונה, היה סיכוי טוב שהסורים לא היו מצליחים לפרוץ.

 

יהודה

 

הרי חטיבה 7 הוקפצה לרמה זמן קצר לפני המלחמה, ונשארה שם, בין היתר לאימונים. ברגיל היתה שם רק 188.

 

Pilon מכיוון שחיזבאללה תפס את מקומו של אש"ף, גירוש אש"ף לא הביא שום הישג אסטרטגי. מלחמת לבנון השיגה שקט טקטי, זמני בלבד (ושטח אימונים באש חיה לצה"ל בדרום לבנון). לא היה לא שום הישג אסטרטגי.

 

ההישג היחידי שאפשר היה להוציא מהחלשותו של אש"ף היתה חתירה להסכם, אבל גם החלשות זו לא נוצלה, משום שהתהליך שהביאה, אוסלו, כושל גם הוא.

[[פנדוב]

פאלו, בקצרה: אני מסכים איתך שאוסלו לא הבשיל ומזכיר לך שרצח רבין לא היה חלק מן התוכנית, למשל.

באופן כללי יותר, שני דברים:

אי החלטה גם היא סוג של החלטה, לעיתים מזיקה.

בחיים כידוע יתכנו תסריטים שונים: אתה יכול לקבל החלטה סבירה ומנומקת ולהיכשל. אתה יכול להחליט לפי תנועת הכוכבים בשמיים או קריאה בכף היד ולהצליח. אני מניח שאתה מסכים לזאת.

 

פילון, איני כה צעיר, לצערי.

ברשותך אתמקד בשורות הראשונות שלך ושלי.

בוא גם נמקד המחלוקת ביננו אחרת נחרוג ללכאן ולכאן ללא סוף.

לא כתבתי שעלינו לספוג רקטות בשקט.אני מסכים שצהל היה חזק מאשף. לא חוכמה ולא לב העניין.

השאלה אם הייתה הצלחה: ניתן לאמוד בכמה רמות. למשל: האם מטרות הושגו לטווחי זמן שונים, רמה טקטית שלך תיפקוד כוחות בשטח ועוד.

אז הנה כמה נתונים, יש היום גוגל ויש ספרים. תוכל לבדוק.

הצבור לא ידע מטרות אמיתיות, ניחא- רוב חברי הכנסת לא ידעו, ניחא - ראש הממשלה לא ידע בתחילה. מי ידע? שר הבטחון והרמטכל למשל. זה לכשלעצמו בעייתי אם זה נכון? בדוק זאת. אגב- זו לא הייתה מלחמה בשלוף מבחינת שר הבטחון אלא מתוכנן.

קרא על הבופור- כן, ניצחנו. בהתחלה נאמר שללא נפגעים. קרא על סולטן יעקוב.

דכוי הטילים והפלת מטוסים- הצלחה כמובן, אולי במחיר הפתעה בעתיד לצד השני.

בהתחשב בזה שזו מלחמת לוקסוס מתוכננת ובחזית אחת, ניתן כמובן לצפות ליתר הישגים מבכיפור, למשל.

לצבא היו כשלים. איני טוען שהוא כשל כליל, חלילה. מי ששלח את הצבא- כן.

אגב, בדוק גם דעתו של בני בגין על אריק שרון.

 

אופס, כרגע ראיתי שורתך האחרונה, פילון. לא מנומק ולכן לא מתקבל. אך אגיד לך דבר אחד- נוח לי , לך ולכל אחד לחשוב שיש לנו מימשל טוב וצבא טוב ותקשורת רעה. מאחר וזה מצב הרבה יותר טוב מההיפך. אך זה לא בהכרח כך.

[falou]

בגדה בכלל נגמר להם מלריב.

שקט.

הם נשחקו קודם.

 

בינתיים.

כמובן שלא פתרנו כלום ושוב אוספים חומר נפץ לחבית. ככה אנחנו, מביאים את הסופר טנקר אחרי הלהבות.

אבל מי יודע, עם המשטרים שיש היום בארצות ערב, לך תסגור עם מישהו עסקה... מחר יבוא חדש, ומה אז?

[[פנדוב]

חולק עליך, אך חבל לטחון מיים. אתייחס דווקא לשורה האחרונה שלך לגבי המשטרים המתחלפים אצל שכננו, ובנפרד- אזכורך לאהוד ברק. אתה הזכרת אותו בהקשר הפלסטיני, אני אתייחס אליו בהקשר הסורי.

 

יצא לי לקרוא את ספרו של דני יתום" שותף סוד" ובו הוא מספר מקרוב על המו"מ ועד כמה הסכם היה קרוב. ברק הציע הרבה.

 

התרשמותי האישית[ מדגיש- אישית, להבדיל מקודם כשנצמדתי לעובדות] מברק היא שמדובר בבעל כישורים א סוציאליים ייחודיים:

אם תנסה למכור לו רכב בחמישיים אלף שקלים והוא יציע לך יותר, עדיין העיסקה לא תצא לפועל, איכשהו.

 

יש שיגידו שטוב שלא נחתם לאור התהפוכות בסורייה.

המשטרים המתחלפים, אכן סוגייה לא פשוטה מבחינתנו.

 

נ.ב בדרום אין שקט.[אם כי הכל יחסי]

[יניב ח.]

אני ממליץ גם על הספר של חיים הרצוג "מלחמת יום הדין".

 

המצרים רצו את השעה המוקדמת כדי לתקוף עם השמש בגב.

חיל הים כן היה מוכן למלחמה וגייס מילואים.

 

ועוד ועוד

[[פנדוב]

חיל הים אמרת.

על מלחמת יום כפור נכתבו שירים רבים, אבל הנה שיר ממלחמה קודמת.