הסינים לא נחים לרגע - לכל מי שחשק בקאיין

[djyakini]

לא יודע מה איתכם, הייתי קונה אחת כזאת ושם לה חבילת סמלים של פורשה אמתית וסגרנו עניין

[ברווז]

לכן מי שיש לו שעוןן שעולה יותר ממיליון דולר, סביר להניח שהוא לא נוסע ברכב סיני

.

נשמע כאילו שלא נשאר לו כסף לרכב אמיתי...

אני עדיין לא מבין את הקטע הזה.

שעון נועד להראות מה השעה.

דיגיטלי יותר נוח.

אדם שלובש שעון על היד מבחינתי מראה שהוא מחובר לרצף הזמן-חלל באופן יותר מארעי.

וזה לא משנה אם זה שעון של "גולקס" או "בראדה" או "גוצ'י וגבאנה" או מכפר השעשועים.

יותר נוח ופראקטי מלהביט כל פעם בצג הפלאפון.

אחח- שאלה יהיו הצרות שלי, תאמינו לי.

[edan82]

אין פאטק ב5K ועם יהלומים אין ב15.

.

 

 

נכון באופן כללי, לא כאשר אתה מגיע מהענף הזה ובין היתר מייצר לפאטק.

[Ahbarony]

זה לא סוד שכל מפעל שני ברמת גן עושה שיבוץ לקופסאות של מותגים מוכרים.

משפחתי במקרה גם כן עושה את זה לכן אני מכיר כללי המשחק.

קיצר, לי לא עושים הנחות על פראנק מיולר, if you know what i mean ואני בטוח שגם לבחור שלך לא.

מקסימום ניתן להתקמבן יפה עם פאדאני אבל לא לקנות מפאטק ישירות.

[dorki]

אני עדיין לא מבין את הקטע הזה.

שעון נועד להראות מה השעה.

דיגיטלי יותר נוח.

 

אני אשתדל להסביר לך את העניין:

נניח שישנו נוף נפלא ואתה מצלם אותו במצלמה דיגיטלית, מדפיס אותו על פוסטר וממסגר. כמה תהייה שווה תמונה כזו? סדר גודל של עלות החומרים בלבד.

עכשיו נגיד שצייר מצייר את הנוף הזה בצבעי שמן, ברור שהתמונה תהייה פחות נאמנה למקור, אבל באופרציה הזו הושקעו הרבה שעות עבודה ויש כבר מימד אמנותי.

אז מה יש לנו עד כאן? תמונה שצייר רשם בצבעי שמן, שנאמנה למציאות פחות מצילום וששווה הרבה יותר.

בוא ונמשיך, הנוף כל כך נפלא ששכרת צייר ידוע שם לרשום אותו וגם לחתום עליו. לאן הגענו? לתמונה שאין לה מחיר והוא נקבע בין מוכר לקונה בטולרנס ענקי.

 

כך בשעונים, הדיגיטלי מסוג קאסיו הוא הצילום, שעון קווארץ (עם מחוגים) הוא התמונה שצייר רשם ושעון מיכני הוא הפסגה - מלאכת מחשבת של אמנות מיכנית ללא תחרות - על הפלצנות הזו יש מי שישלמו (כמוני למשל) מחיר שמשקף תימחור של תכשיט שנבנה בידי אומן.

[ברווז]

אם נלך עם האנלוגייה שלך, אז- מה רע בצילום?

הרבה פחות בעיות ובלגאן לכל העולם.

הצילום ניתן לשיכפול בקלות ולשמירה בעשרות מקומות, על כל סוג מדייה, והיחיד שהרוויח משהו מהעסק זה מוכר המצלמה , המפעל שייצר אותה והמתווך בינהם.

ולא כל העולם חוץ מהאמן המסכן, שסביר שבחייו לא יראה פרוטה מאמנותו, ועוד יצטרך לשלם הון למתווכים, בעלי גלריות, מאכרים, העולם התחתון, ולסבסד את הסיני המסכן שייצר את צבע השמן תמורה לעשירית הסנט ליום ולהנציח את כל זה.

שעון נועד להראות מה השעה.

דיגיטלי יותר נוח.

סמל סטאטוס? פלצנות לשמה.

העשירים יכולים להרשות לעצמם דברים שנוצרו בהרכבה איכותית, אוקיי, אין לי בעייה עם זה, אבל כשאנשים מתחילים לדחוף לעצמם לראש ש"אם יש לי גם אחד שאני לוקח משכנתא עבורו וחותם על הקו המקווקוו בדם ונותן את המסמך לאדון הנחמד עם הקרניים אז יתייחסו אליי יותר ברצינות".

אתה יכול להרשות לעצמך ציור שמן? הוא בכלל מצא חן בעיניך לפני שרצית לקנות אותו? תפאדל.

אתה לא יכול? אז למה אתה מתאמץ כל כך להשיג את זה?! מה יעזור לך שעון יקר אש, חוץ מלהיכנס לחובות עבורו?

כל התפישה הזו מעוותת בעיניי. שעון או בגדים או מכונית לא עושים את הבן-אדם. לשים על היד שעון שעולה יותר מ-5 או 10 משכורות מינימום זה בעיניי חכם בדיוק כמו ללבוש גלימה של סופרמן ולקפוץ מהגג של עזריאלי- 2 הדברים הגיוניים באותה מידה- שהרי הלבוש עושה את האדם.

האמת היא, שאני קצת מרחם על מי שרואה את העולם בצורה שבה אנשים יתייחסו אליו אחרת אם הוא יהיה ענוד בסמלי סטאטוס מכף רגל ועד ראש. חבל שהעולם תקוע בחשיבה הזו.

[Ahbarony]

לפי אנלוגיה שלך עדיף אופרת סבון יומית על מחזה שייקספירי מימי הביניים. הרי סיפור הזה של שתי משפחות איטלקיות הזוי לחלוטין ותלוש לחלוטין מהמציאות.

זה עניין של גישה ואסטטיקה.

[dorki]

אם נלך עם האנלוגייה שלך, אז- מה רע בצילום?

הרבה פחות בעיות ובלגאן לכל העולם.

הצילום ניתן לשיכפול בקלות ולשמירה בעשרות מקומות, על כל סוג מדייה, והיחיד שהרוויח משהו מהעסק זה מוכר המצלמה , המפעל שייצר אותה והמתווך בינהם.

 

אז למה אתה מתאמץ כל כך להשיג את זה?! מה יעזור לך שעון יקר אש, חוץ מלהיכנס לחובות עבורו?

כל התפישה הזו מעוותת בעיניי. שעון או בגדים או מכונית לא עושים את הבן-אדם. לשים על היד שעון שעולה יותר מ-5 או 10 משכורות מינימום זה בעיניי חכם בדיוק כמו ללבוש גלימה של סופרמן ולקפוץ מהגג של עזריאלי- 2 הדברים הגיוניים באותה מידה- שהרי הלבוש עושה את האדם.

 

1. אין שום רע בצילום אלא שהציור נחשב לאמנותי יותר ולשווה יותר, איש לא מחייב אותך לרכוש ציור.

 

2. מי אמר לך שנכנסתי לחובות בעבור השעון?

תבין - אם הכסף נמצא והפריט (תמונה, שעון - מה שיהיה) עושה לך את זה - לך עליו, לזה בדיוק הכסף נועד.

[alexk]

אם נלך עם האנלוגייה שלך, אז- מה רע בצילום?

הרבה פחות בעיות ובלגאן לכל העולם.

הצילום ניתן לשיכפול בקלות ולשמירה בעשרות מקומות, על כל סוג מדייה, והיחיד שהרוויח משהו מהעסק זה מוכר המצלמה , המפעל שייצר אותה והמתווך בינהם.

ולא כל העולם חוץ מהאמן המסכן, שסביר שבחייו לא יראה פרוטה מאמנותו, ועוד יצטרך לשלם הון למתווכים, בעלי גלריות, מאכרים, העולם התחתון, ולסבסד את הסיני המסכן שייצר את צבע השמן תמורה לעשירית הסנט ליום ולהנציח את כל זה.

שעון נועד להראות מה השעה.

דיגיטלי יותר נוח.

סמל סטאטוס? פלצנות לשמה.

העשירים יכולים להרשות לעצמם דברים שנוצרו בהרכבה איכותית, אוקיי, אין לי בעייה עם זה, אבל כשאנשים מתחילים לדחוף לעצמם לראש ש"אם יש לי גם אחד שאני לוקח משכנתא עבורו וחותם על הקו המקווקוו בדם ונותן את המסמך לאדון הנחמד עם הקרניים אז יתייחסו אליי יותר ברצינות".

אתה יכול להרשות לעצמך ציור שמן? הוא בכלל מצא חן בעיניך לפני שרצית לקנות אותו? תפאדל.

אתה לא יכול? אז למה אתה מתאמץ כל כך להשיג את זה?! מה יעזור לך שעון יקר אש, חוץ מלהיכנס לחובות עבורו?

כל התפישה הזו מעוותת בעיניי. שעון או בגדים או מכונית לא עושים את הבן-אדם. לשים על היד שעון שעולה יותר מ-5 או 10 משכורות מינימום זה בעיניי חכם בדיוק כמו ללבוש גלימה של סופרמן ולקפוץ מהגג של עזריאלי- 2 הדברים הגיוניים באותה מידה- שהרי הלבוש עושה את האדם.

האמת היא, שאני קצת מרחם על מי שרואה את העולם בצורה שבה אנשים יתייחסו אליו אחרת אם הוא יהיה ענוד בסמלי סטאטוס מכף רגל ועד ראש. חבל שהעולם תקוע בחשיבה הזו.

 

איזה עולם עצוב היה לנו אם כולם היו חושבים כמוך.

שעון זה רק בשביל לדעת מה השעה.

אוכל זה רק כדי לא למות מרעב.

בגדים זה רק כדי שלא יהיה קר.

סרטים צריך רק דוקומטרים.

ומכונית זה רק בשביל להגיע מ A ל B.

 

יש אנשים שאוהבים יופי ואיכות ויודעים להינות מהדברים האלה.

[ברווז]

AHBARONY, במה אתה היית מסתכל- באופרת סבון שמעניינת אותך (בוא לשם הוויכוח נקרא לסדרה "אביר על גלגלים" אופרת סבון. או נמציא סדרה על עלילות פרארי. או משהו אחר שמעניין אותך), או במשהו שלא מעניין אותך אבל יש לו ערך תרבותי כמו מחזה שייקספירי מימי הביניים?

 

גילוי נאות, אני הייתי מסתכל על המחזה, במקרה הזה.

[dorki]

גילוי נאות, אני הייתי מסתכל על המחזה, במקרה הזה.

 

האנלוגיה ממש לא נכונה, השאלה היא מה היית מעדיף - הצגת תיאטרון שממחיזה נושא מסויים או סרט קולנוע באותו הנושא בדיוק?

 

הרי אתה מבין שהצגה תעלה הרבה יותר, עם פעלולים ואיכות מוחלטת נמוכה יותר - ולמרות זאת יהיו רבים שיעדיפו תיאטרון.

 

מה תעדיף - הליכה לקונצרט במחיר מופקע או רכישת הדיסק (שלא לדבר על הורדה חינמית מהאינטרנט)?

[Ahbarony]

אני הייתי מסתכל מה שיביא לי יותר ריגושים.

[ברווז]

האנלוגיה ממש לא נכונה, השאלה היא מה היית מעדיף - הצגת תיאטרון שממחיזה נושא מסויים או סרט קולנוע באותו הנושא בדיוק?

 

אתה מדבר עם בחור שראה את סרט הקולנוע "רומאו ויוליה". לידיעה.

ולא, לא נהניתי מי יודע מה...

 

הרי אתה מבין שהצגה תעלה הרבה יותר, עם פעלולים ואיכות מוחלטת נמוכה יותר - ולמרות זאת יהיו רבים שיעדיפו תיאטרון.

 

מה תעדיף - הליכה לקונצרט במחיר מופקע או רכישת הדיסק (שלא לדבר על הורדה חינמית מהאינטרנט)?

אתם כבר מטמטמים אותי.

איפה היינו בכלל?! אה, כן- שעונים, רולס רויס מול סוסיתא.

דורקי, ממה שצוטט כאן, אתה מצודד ברכישת האופצייה הזולה של הקאסיו? לפני דקה כתבת שהיית משלם מחיר פלצני על סמל סטאטוס.

הלכתי לאיבוד, דרך מרפסת. או שזה תרנגול בכלל?

בואו נרד מהאנלוגיות.

אני עדיין לא מבין למה להשקיע הון תועפות, שאין לך, למיטב ידיעתי, על משהו שלא ישפר את חייך או יעניק לך הנאה ממשית.

להוציא הון על למבורגיני, אני מבין. זה כיף.

להוציא הון על קולנוע פרטי, אני בהחלט מבין- אני אוהב סרטים טובים.

להוציא הון על מחשב מפלצת שיריץ כל משחק שיצא אי פעם לשוק, סימולטנית- גם דבר כזה אני יכול להבין. כל אחד צריך את האסקפיזם שלו.

להוציא הון על רמקולים, גם- ברור ומובן היטב.

להוציא הון תועפות על מחשב מפלצת, קולנוע ביתי ורמקולים מפלצתיים שכולם יישבו בלמבורגיני אני גם יכול להבין. לא איך הכל ייכנס, אבל את הרצון לשים שם את כולם.

 

אבל להוציא הון על שעון שסתם יושב על היד ומחכה שמישהו אחר יסתכל עליו? ראבק, מה זה, שעון או שדיים?!

[dorki]

אני עדיין לא מבין למה להשקיע הון תועפות, שאין לך, למיטב ידיעתי, על משהו שלא ישפר את חייך או יעניק לך הנאה ממשית.

 

הון תועפות הוא מושג יחסי וחשבון הבנק שלי ביתרות זכות - תודה על הדאגה.

 

וכן, אני מאוד נהנה מהפלצנות שמקורה בשעון יד משובח.

[alexk]

ברווז, לא כולם נהנים מאותו דבר. אתה לא חייב להבין.

אני אישית, כמו dorki, מאוד נהנה משעון משובח.