מסע תענוגות לארץ הקודש - או חוויותיו של תייר ישראלי במדינתו שלו

[garicho]

לפני כשמונה שנים עזבנו את ישראל אך מכיוון שהמשפחות עדיין פה יוצא לנו להגיע לא מעט. הפעם גם לקחנו רכב בשכירות לשבוע אז החלטתי לפרסם מעט את החוויות - הן מהשכרת הרכב והן מהנהיגה בארץ.

 

הרכב:

קיבלתי טויוטה קורולה חבוטה עם 60k קילומטר על השעון והרגשה של 160k עקב רמת ההתפוררות של הרכב. כל הפאנלים מקרקשים ויוצאים מהמקום, הקודנית תלויה על החוט, הפלסטיק של לוח המכוונים שרוט כולו (איך?!) ואטום מעט כך שלא רואים הכי טוב את המהירות, במיוחד אם השמש פוגעת ישירות.

 

אבל כל זה מתגמד לעומת שני דברים - הרעד והרטט מהרכב כשעוברים 80 קמ״ש והכסאות הלא נוחים בעליל שבגללם יצאתי עם גב שבור וכתפיים כואבות גם אחרי נסיעה של רבע שעה. הרעד והרטט היו כל כך גרועים שביום השני התקשרתי לחברת ההשכרה ובמשך שעה חיפשנו פתרון. זה התחיל מניסיון לתת לי שובר לבצע איזון גלגלים באיזה פנצ׳ריה. אני לא הולך לבזבז עכשיו כמה שעות בחופשה שלי בשביל לבצע איזון גלגלים ברכב שכור. חיפשנו רכב אחר בכל מיני סניפים. לא היה. פסח. אחרי 45 דקות על הקו (הנציג היה באמת בסדר ולכוד באופציות שלא היו לו) סיכמנו שאנסה למחרת. למחרת כבר ויתרתי, לא היה לי כח לעוד 45 דקות של זה.

 

מצד שני, נסעתי עם עוד 2 נשים ברכב והן לא התלוננו על הרטט אלה ישבו עם חיוך, אז אולי אני הבעייתי.

 

איך אמר לי מוחמד מחברת ההשכרה כשהחזרתי את הרכב בנתב״ג וסיפרתי לו על הבעיות ברכב וזה שלא החליפו לי אותו?

״וולקאם טו יזראל, חביבי. חג שמח״

 

הנהיגה:

ישראל זה ישראל, לטוב ולרע. אנשים לא אדיבים על הכביש ולא יודעים איך ״לאכול״ אדיבות של נהגים אחרים - כי התחושה היא שעליה להגה משמעה הליכה לשדה קרב.

 

אם אתה מאותת למישהו לצאת מרחוב צדדי כי אתה מאפשר לו אז גם מי שצריך לצאת מהרחוב לא מבין מה קורה ויושב שניות ארוכות סתם וגם הנהגים מאחוריך מתעצבנים ומתחילים לצפור.

 

נסעתי לילה אחד והתחילו עבודות על איילון שחסמו נתיב אחד מתוך שניים. לא הרבה מכוניות על הכביש. במקום ששני נתיבים יתמזגו לאחד בשתי וערב - מכונית מנתיב ראשון, אז שני, אז ראשון שוב וכ״ו (תוך השארת מרווח לפני שהנתיב הסגור מסתיים) אנשים מנסים לדחוף. אם הם בנתיב הפנוי הם ינסו להדחף כמה שיותר כדי שחס וחלילה לא ישתלבו לפניהם. אם הם בנתיב הסגור הם יגיעו עד קצה הנתיב ואז ינסו לדחוף את האף פנימה כדי לכפות שיכניסו אותם. בסוף כולם עומדים יותר זמן…

 

יש גם כמובן את מנותקי המציאות. נוסע על כביש 2 לכיוון דרום בפיצול בין 2 ל-20 (ליד שפיים). מישהו מהנתיב הכי ימני נזכר שהוא צריך בעצם לאיילון וכבר אחרי שהתחיל פס ההפרדה הרצוף עם האי בלם בפתאומיות וחתך את כל הנתיבים (ועלה על האי הצבוע) כדי להגיע לאיילון. מזל שהצלחתי לבלום בזמן.

 

משטרה לא רואים על הכביש. בכלל. לא יודע לאיפה כל השוטרים נעלמו, אבל מורגש מאוד שיש פחות משטרה על הכבישים לעומת המצב לפני 5-10 שנים.

 

בגדול, הנהיגה בישראל פשוט מעייפת. שעה של נהיגה בישראל ואני יוצא עייף כמו אחרי נהיגה של 3-4 שעות בבית. גם הכסא הדפוק של הטויוטה לא עזר למצב…

 

נתראה בחופשה הבאה.

 

[ניקו פ.]

ידעתי מה יהיה כתוב בפוסט הזה רק מקריאת הכותרת. אני חושב שהרוב יודעים. 

היה גם משהו טוב בטיול שלך? סתם מסתקרן. 

[garicho]

לפני 2 דקות, ניקו פ. כתב:

ידעתי מה יהיה כתוב בפוסט הזה רק מקריאת הכותרת. אני חושב שהרוב יודעים. 

היה גם משהו טוב בטיול שלך? סתם מסתקרן. 

 

ברור. משפחה, חברים, אוכל. גם מזג האוויר היה מושלם - לא חם מידי ולא קר מידי. 

 

בסופו של דבר רוב הנהגים נוהגים בארץ בסדר. זה לא הודו ולא מצרים. פשוט חבל שבמקום שתרבות הנהיגה תשתפר עם השנים בתחושתי היא מתדרדרת מעט. באמת חבל.

[baer]

איזה חברה לקחת? בתור מי שמגיע כל שנה ולוקח רכב השכרה (יוצא כמעט תמיד שלמה סיקסט) חווית ההשכרה השתפרה מאוד בשנים האחרונות.

גם לקחת את הרכב בשדה, גם להחזיר אותו וגם הרכב עצמו.

 

אגב מסע תענוגות לארץ הקודש הוא ספר שהתייר האמריקני מארק טווין כתב על מסע כזה במאה ה-19. מאוד מומלץ לקרוא - ולו באמת היה על מה להתלונן!

[garicho]

לפני 2 דקות, baer כתב:

איזה חברה לקחת? בתור מי שמגיע כל שנה ולוקח רכב השכרה (יוצא כמעט תמיד שלמה סיקסט) חווית ההשכרה השתפרה מאוד בשנים האחרונות.

גם לקחת את הרכב בשדה, גם להחזיר אותו וגם הרכב עצמו.

 

אגב מסע תענוגות לארץ הקודש הוא ספר שהתייר האמריקני מארק טווין כתב על מסע כזה במאה ה-19. מאוד מומלץ לקרוא - ולו באמת היה על מה להתלונן!

 

באדג׳ט. הם באמת היו בסדר פרט לרכב המרופט (והעובדה שלא היה שום דבר להחלפה). סיקסט היו יקרים יותר ב-1000 ש״ח לאותו הקלאס ולאותה תקופה.

 

משם לקחתי את השם של הפוסט 😉

[פינדר]

לפני 46 דקות, garicho כתב:

בגדול, הנהיגה בישראל פשוט מעייפת

לפני המלחמה עשינו טיול משפחתי באנגליה ונהגתי שבוע וחצי. אמרתי לאשתי שאני מרגיש כל כך רגוע על הכביש והכל זורם בכיף, שהייתי מאמץ את הנהיגה בצד שמאל בארץ, אם היא היתה באה יחד עם תרבות נהיגה שהיא לא מלחמה מתמדת.

[ניקו פ.]

לא חושב שזה ישנה. ישראלים הם ישראלים. 

הנהיגה פה היא זוועה מתישה ותישאר כזו כי זה האופי שלנו. 

אני חושב שזה משתנה מעט בין אזורים שונים בארץ, מניסיוני, אבל בשנייה שנהיה פקק הכל נהיה אותו דבר. 

[sperial]

רכבים שבורים - לפני איזה עשור פלוס קיבלתי קורולה כרכב חלופי. הדבר הכי בולט היה העדר בלמים. פשוט מפחיד לרדת את דורי. כשהחזרתי את הרכב ציינתי את הבעיה,דומני שאף אחד לא טרח לתעד.

 

את העובדה שנהג גרוע לא מפספס פניה למדתי דווקא מאמריקאים. יש לכך גיבוי באין ספור סרטונים.

 

אז מה נותר? הריצ׳רץ׳? זה אכן עניין של חינוך.

[yaba]

עם או בלי קשר לרמת הנהיגה ואיכות חברות ההשכרה בישראל, משום מה ישראל היא אחת מארבע מדינות שחברת האשראי שלי לא מכסה בביטוח בהשכרת רכב.

אז אין להם בעיה לבטח רכב שאני שוכר בהודו, אבל בישראל הם לא לוקחים סיכונים

[garicho]

Just now, yaba כתב:

עם או בלי קשר לרמת הנהיגה ואיכות חברות ההשכרה בישראל, משום מה ישראל היא אחת מארבע מדינות שחברת האשראי שלי לא מכסה בביטוח בהשכרת רכב.

אז אין להם בעיה לבטח רכב שאני שוכר בהודו, אבל בישראל הם לא לוקחים סיכונים

 

בכלל יש עכשיו בעיה גדולה לעשות ביטוח לישראל. הייתי צריך להעזר בחבר מקומי שאמא שלו סוכנת ביטוח כדי למצוא מי יבטח אותנו לביטוח נסיעות רגיל. רוב הגדולות - אליאנס, axa וכ״ו - לא הסכימו לבטח. בסוף בחרנו בביטוח של חברה גדולה אבל מקומית ונאלצנו לוותר על סעיף מלחמה וטרור. 

 

אז אם אתם מסתמכים על ביטוח מטעם כרטיס אשראי/סטנדרטי ולא קוראים את האותיות הקטנות - תעשו טובה ותראו שישראל לא ברשימה השחורה, או שאתם עלולים למצוא את עצמכם ללא ביטוח למרות שקניתם.

[Mech Morphix]

כמעט באותו טיימינג שלך ביליתי 3 שבועות בארץ

השכרה מהרץ (נתבג)- אחלה שירות קיבלתי מאזדה 3 חדשה עם 5k קילומטרים איש שירות אדיב רכב חדש ונקי - המינוס כמובן הוא מחיר מטורף 1500 דולר. אמרתי לבחור שבבית אני משכיר לאותה תקופה למבורגיני והוא נתן לי 10 אחוז הנחה על הביטוח

 

יחס בין אישי - אף אחד לא נחמד. לא משנה לאן תלך וכמה טיפים תשאיר וכמה תבזבז פשוט אין לאף אחד תודעת שירות, שזה באסה. 

 

מזג אוויר אוכל משפחה אין מה להגיד פשוט מטורף, להיות תייר בתל אביב (צעירים ללא ילדים במקרה שלנו) זו חוויה פשוט מעולה אם מכירים את הטמפרמנט של הישראלים ולא לוקחים ללב דברים כמו הנ״ל

עיר פועמת מקומות בילוי ומסעדות עד כל הלילה יודעים לעשות שמח ואנשים מהיפים בעולם

[Derish]

היות וזה פורסם באוף - האם מישהו היה לאחרונה בארץ עם משכורת אירופאית והצליח להרשות לעצמו מנת שווארמה או ביקור במסעדה? אני כבר כמה שנים נמנע מנסיעות לשם שאינן במסגרת העבודה מתוך שיקול כלכלי פשוט - יותר משתלם לי להטיס קרובי משפחה נבחרים לספרד או לארח חברים ישראלים בביתי מאשר לבקר אותם. בתי המלון יקרים ולא עומדים בשום סטנדרט בינלאומי, השכרת הרכב יקרה מלכתחילה + 20% מע"מ, ובאופן כללי רמת המחירים שם היא כמו באי קריבי (רציני, השווינו קבלות במשרד עם קולגה שבדיוק חזר מחופשה). 

 

את בעיית הנהיגה פתרתי בכך שהפסקתי לנהוג שם. אם זה בענייני עבודה אני מבקש טרמפ עם אחד הקולגות, ואם זה פרטי אז רק אוטובוס/רכבת. גם אלה לא עובדים מושלם אבל בסה"כ אפשר להסתדר איתם, ואיפה שהמכשיר של הרב-קו לא עובד גם לא צריך לשלם. (ניסיתי, הנהגים כבר לא מקבלים מזומן.)

 

הספקתי לשכוח איך נשמעת מכסחת דשא ב-8 בבוקר, איך נראים חתולים משוטטים ברחוב, ואיך כל שכן בבניין מנכס לעצמו אזור/חדר בשטח המשותף. וגם, כמה מכוניות חונות בשולי הכביש כעניין של מה בכך, ואיך כל מדרכה עם חצי מטר רוחב מיותר הופכת לאזור כינוס של קטנועים או קורקינטים זרוקים בזווית רנדומלית. גם אצלנו בברצלונה אוהבים לחנות על המדרכה, אבל משתדלים להקפיד שזה לא יבוא על חשבונם של הולכי רגל ובאופן כללי שומרים על איזשהו סדר וכיוון. לא כך במזה"ת.

 

אציין לחיוב שמקס סטוק עושה בי"ס לכל החנויות הסיניות הנפוצות אצלנו, למרות שפה הן אשכרה מנוהלות ע"י מהגרים סינים. ובמסעדות אסייתיות לא מכריחים אותך לאכול עם מקלות כמו איזה איכר וייטנאמי, אלא מביאים לך מזלג וסכין.

 

[Ron Poh]

בתאריך 15.4.2025 בשעה 10:45, garicho כתב:

...

אם אתה מאותת למישהו לצאת מרחוב צדדי כי אתה מאפשר לו אז גם מי שצריך לצאת מהרחוב לא מבין מה קורה ויושב שניות ארוכות סתם וגם הנהגים מאחוריך מתעצבנים ומתחילים לצפור.

...

 

 

איך נראה איתות שמשמעותו... בבקשה תשתלב, ומה ההבדל בינו לבין איתות שמשמעותו... ראיתי אותך, אבל דיר בלק שעכשיו אתה נדחף לי?

אם הוא היה יוצא, ובדיוק מישהו היה עוקף אותך, והייתה נגרמת תאונה, הנהג שיצא מהצד היה אשם.

השבוע אני נוסע בכביש עירוני חד סיטרי נתיב אחד ויש גם נתיב בצד שבו חונים רכבים. ליד כניסה למגרש חנייה עומד רכב  (כאשר הכניסה למגרש מימינו) , לי זה נראה כאילו הוא עומד להכנס למגרש.
לאחר כמה שניות כשאני מבין ששהוא סתם עומד, אני מאותת לו עם האורות, הוא לא מגיב ולאחר עוד כמה שניות איתות נוסף. בשלב הזה הוא מאותת ימינה... שלי זה נראה כאיתות שמעיד על כניסה למגרש.
ו...כלום, הוא לא נכנס. עברה לי מחשבה שאולי הוא הפעיל מאותתי חירום והצד השמאלי לא תקין. אני עובר "בזהירות" מצידו הימיני (יש לי מקום בגלל הכניסה למגרש חנייה) מחשש שהוא יתחיל פתאום לנסוע. כשאני ליד החלון שלו, אני פותח את החלון שלי ומסמן לו לפתוח את שלו.
שאלתי אותו אם הוא הפעיל איתות חירום, מתוך מחשבה שאולי צריך להגיד לו שהאיתות בצד שמאל לא עובד.
והוא משיב לי, לא... הפעלתי איתות ימינה כדי שתדע שאתה יכול לעקוף אותי מצד ימין. הייתי קצת המום ורק אמרתי "מועדים לשמחה" ונסעתי.
לשם מה הסיפור:
אני לא מכיר איתות ימינה במשמעות של תעקוף אותי מימין.

אני לא מכיר איתות עם האורות שמשמעו, קח את הזכות קדימה למרות שהיא לא שלך.

 

מוטב לא להמציא איתותים שלא קיימים בחוקי התנועה.

[פינדר]

מהנסיון המועט שלי במדינות אירופאיות כשמישהו מהבהב לך עם האורות, הכוונה היא שהוא נותן לך לעבור. פה זה הפוך והמשמעות היא אני הולך לעבור ותיזהר לא להפריע לי.

[garicho]

לפני 2 דקות, Ron Poh כתב:

איך נראה איתות שמשמעותו... בבקשה תשתלב, ומה ההבדל בינו לבין איתות שמשמעותו... ראיתי אותך, אבל דיר בלק שעכשיו אתה נדחף לי?

האטה ואיתות עם אורות גבוהים כמה פעמים. זה סטנדרטי פה. במיוחד אם אתה נוסע בתנועה רציפה ומישהו רוצה להשתלב מרחוב צדדי או ההפך מגיע ממול ורוצה לפנות שמאלה דרך הנתיב שלך. 

 

המצב היחיד בו מאותתים עם גבוהים בשביל להזהיר מישהו זה או משטרה בהמשך הדרך או נסיעה בכביש מהיר ומישהו מגיע במהירות גבוהה בנתיב הכי שמאלי ומעוניין שתפנה לו את הדרך. בעיר זה לא קורה.