פוסט פריקה / שאלה - אבא בבית חולים.

[roeibf]

תודה לכולםץ

 

היום התבשרנו לצערנו שאכן מדובר בגידול סרטני ממאיר, ששלח גרורות לאגן, לחוליות L2, L3,L4,L5, לריאות וכנראה שגם לראש.

 

מחר הוא יעבור צילום CT PET על מנת לנסות למצוא עוד גרורות שלא מצאו בCT הרגיל וגם לנסות למצוא את מקור הגידול.

 

ה' יעזור.

 

אגב, לגבי הפגום וכ', זה הועתק מקבוצת אבא פגום ששם כתבתי את זה..

[bagira]

מה אומר, רק אאחל הרבה בריאות.

 

אבי בדיוק לפני חצי שנה התגבר בהצלחה מסחררת על הסרטן הרביעי בעשור!!!

 

כך שיש תמיד תקווה.

[gsi16v]

מה שיגידו לא חשוב, תעשה מה שאתה מרגיש, תהיה עם אבא כמה שאתה רוצה ולא משנה מה היה כך שבבוא הימים לא תצטער על רגעים שיכלו להיות לכם יחד ולא היו.

 

לגבי צודקת/פגום/מנכלית וכו'

זו הסיבה שעזבתי בו ביום שצירפו אותי לקבוצה הזו בפייסבוק, חטפתי מזה כאב ראש וזה היה נראה לי ממש אינפנטילי שכל השפה בקבוצה הזו היא כזו ורוב המשתמשים הפעילים בה גם לקחו את זה לחייהם מחוץ לתכתובות באינטרנט.

 

Sent from my Redmi Note 3 using Tapatalk

[נהג מתחיל]

רפואה שלמה ומהירה.

 

כמו שנאמר, אלו רגעים שבעתיד אתה עלול להצטער שלא בילית עם אביך. גם אם לא היה קשר, תחושתי היא שלאמך יש בכך אחריות לא פחותה מזו של אביך (אולי אני טועה).

 

נהל את זמנך בנושא כראות עיניך. תלונותיה של אשתך לעניות דעתי לא במקום, ויש להעמידה במקומה (שוב, לדעתי). גם כאן התחושה שלי היא שהתלונות האלה הן ביטוי להתנהגות רחבה יותר.

 

קח בחשבון שבמקרה הטוב צפויים לכם שבועות ארוכים של טיפולים קשים לאבא, לכן יש צורך להיערך גם רגשית וגם אופרטיבית בצורה המתאימה.

 

בהצלחה ושוב, רפואה שלמה.

[חולגי]

גיזס, בעלה יושב ליד מיטת חוליו של אבא שלו שחולה במחלה סופנית והיא מתבכיינת שאתה לא מספיק איתה?

 

תזכיר לאישתך שגם לה יש אבא ואמא וגם הם לא יחיו לנצח אז שתרגיע ותתמוך במקום להתלונן.

 

 

הרבה בריאות ורפואה לאבא ונצל איתו כל רגע כרגע כי מתי שהוא זה יהיה מאוחר מידי ואם תקשיב לזוגתך ולאימך, אתה תאכל את הלב עד הקבר (שלך).

 

ג'יזס או אברהם אבינו -

לדעתי אל ולא (!) להזכיר לאשתך שיש לה הורים וכו'.

פשוט בקש ממנה שתתלווה איתך לביקור אצל אביך רק פעם אחת (ואם לא תרצה - אז לא)

(למה - אתה צריך לריב גם עם אישתך ?)

[hans]

בחיים אי אפשר לרצות את כולם כל הזמן.

בנוגע ליחסים של האבא/אימא - זה לא באחריותך, אלה החיים שלהם, דבר בנימה מפוייסת ואל תיכנס למריבות על מה שלא קשור אליך, כי זה לא קשור.

בנוגע לאישה - להסביר שוב ושוב בעדינות, עד שיחלחל, תוך כדי חיפוש משותף של "פיצויים" בסגנון זמן שכן מוקצב לילדים מתי שהוא בשבוע. לסדר ביומן כמו בעבודה, בלי להתבייש.

בנוגע לפייסבוק - הדיבור הזה הוא הגרסה האינטרנטית של כושי והומו, סטיגמות מתחכמות בכאילו, במציאות סתם שפה רדודה שמבטאות זילות באחר.

 

מצטרף להמלצה הנבונה של נהג מתחיל - אם תיערך אופרטיבית לסיטואציה, בלי להתבייש מניהול לו"ז קפדני של ביקורים ושאר מטלות החיים, תוכל להנמיך את רמת המתח מסביבך וזה יקל מאוד על הצד הרגשי העמוס ממילא.

 

בהצלחה ואיחולי רפאה שלמה.

[pasat04]

אני לא אתייחס לעניינים המשפחתיים (אמא/אישה).

אביך, וכל המשפחה הקרובה, עומדים לעבור תקופה קשה. חשוב להעניק לאביך את השלווה, הנוחות ואיכות החיים.

כדאי לבדוק האם הטיפול בו מחייב שהות בבית חולים, או שניתן להחזירו הביתה, לסביבה הנוחה והמוכרת שלו. לצורך טיפולים ניתן להסיעו לבית החולים ובחזרה. בבית חולים לא מטפלים בחולה 24/7.

האלטרנטיבה לזה היא "הוספיס בית". תוכנית טיפול מאושרת וממומנת ע"י קופות החולים, ומבוצעת על-ידן או ע"י גוף חיצוני. לגופים האלה יש צוות של רופא, אחות, עו"ס ועוד גורמים מקצועיים לפי הצורך.

גופים כמו "עזר מציון", "עזרה למרפא" ו"יד שרה" מספקים שירותי הסעה לטיפול לבתי החולים ללא תשלום. כמובן שבעת הצורך יש גם מוניות (בתשלום) המיועדת להסעת חולים בכיסא גלגלים.

אימי מטופלת בבית באמצעות חברת "צבר" מאז דצמבר האחרון, וההבדל עבורה בין להיות בבית חולים או בבית שלה הוא עצום.

רפואה שלמה ובהצלחה.

עריכה: מצאתי כתבה מלפני כמה ימים, יכול להיות שזו כתבה ממומנת, אבל שווה לקבל מושג, מה גם שלנו יש ניסיון איתם:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5247688,00.html

עריכה אחרונה ב-14 ליוני, 2018 על ידי pasat04

[borsood]

1+ להוספיס בית\אשפוז בית.

[roeibf]

ג'יזס או אברהם אבינו -

לדעתי אל ולא (!) להזכיר לאשתך שיש לה הורים וכו'.

פשוט בקש ממנה שתתלווה איתך לביקור אצל אביך רק פעם אחת (ואם לא תרצה - אז לא)

(למה - אתה צריך לריב גם עם אישתך ?)

 

א. תודה לכולםץ אני מקבל מפה רעיונות ובינתיים רמצ המתח בבית אכן ירדה, אחרי שאני קצת יותר מתואם עם אשתי. לא אמרתי לה כלום על ההורים שלה, ברור שזה חוסר טקט מטופש.

 

בינתיים היא לא מעוניינת לבוא לבקר, היא חוששת מאיך שזה ישפיע עליה. היא רגישה מדי לבתי חולים ולמאושפזים שם. בפעם האחרונה שהיא היתה בבית חולים אצל אחותה שילדה, היא התעלפה...

[sperial]

המשפט על הסימטריה היה מכוון יותר אליך מאשר לאשתך - אני מניח שאם היא תעמוד בפני מצב דומה היא תצפה לשיתוף פעולה מצידך - ובצדק. טיוב שהיא התעשתה ומבינה לליבך.

 

לגבי ההתעלפות - שיה יכול לחזור על עצמו, אבל לא חייב (רואים את הפרומו ל"בייבי בום?). מזכיר לי מישהו שהיה אתי בקורס חובשים, התעלף בפעם הראשונה שדקר מישהו עם מחט. לימים גדל והיה לכירורג שרואה הרבה מאד דם בעבודתו השוטפת, וממשיך לנתח בבטחה.

[roeibf]

היא לא מוכנה לראות דם/צינורות/מחטים/כל ציוד רפואי שהוא. ומכאן הבעיה.

[שביט]

נורמלי בהחלט. העיקר שיישרת איתה את ההדורים והיא נותנת לך את הזמן שאתה צריך.

Happy wife is a happy life.

מקווה שגם עם אימך העניין הסתדר/ יסתדר, למרות שעם אמא זה "אמור" להיות יותר פשוט (לדעתי לפחות ומניסיוני).

בהצלחה, שנשמע רק טוב

[roeibf]

עם אמא זה לא קיים יותר, כי הבהרתי לה שאני לא מוכן להיכנס לאינטריגות ביניהם. מה שהיה, מבחינתי לא קיים. זה ביניהם.

 

קיבלנו היום עדכון קצת משמח, חייו של אבא לא בסכנה מיידית, אבל את הסרטן הספציפי הזה אי אפשר לנצח. הוא מפושט מדי. הם לא יודעים לומר כמה זמן נשאר, אבל הם לא כ"כ אופטימיים. ביום ראשון או שני הם יידעו יותר אחרי עוד כמה בדיקות.

 

נקווה שיהיה טוב...

[שביט]

אני לא במצב של לתת עצות, אני לא יודע עם מי אביך גר, אני לא יודע מה מצבו.

מה שאני כן יודע, זה שכשאצל חמי זיהו שאין יותר מה לעשות ושזה רק עניין של זמן, הפסיקו כימו, הפסיקו הכל, הבנאדם היה בבית וניצל כל דקה שהייתה עם המשפחה.

[ניקו פ.]

זה מאוד תלוי ומשתנה ולכן אי אפשר לדעת. מאוד. "סרטן" זה מאות מחלות שונות ואפילו מחלה זהה לעתים מתנהגת מאוד שונה אצל בני אדם שונים.

כימותרפיה ושאר טיפולים הם לעתים טיפול פליאטיבי, שמטרתו לא לרפא, אבל כן להאריך את תוחלת החיים ואיכותה. כלומר, יש טיפולים שמאפשרים לחיות משמעותית יותר זמן (גם סדר גודל של שנים) והאיכות לא נפגעת המון, כולל כימותרפיות למיניהן, שגם בהן יש שוני רב. יש תרופות עם תופעות לוואי מאוד קשות ויש כאלו עם תופעות מאוד נסבלות.

אני ממליץ לדבר עם הרופאים ולבקש מהם את כל האפשרויות בדבר טיפול כזה או אחר, את ההמלצות שלהם ואף לשאול על מה שמעניין אתכם (תופעות לוואי, פרוגנוזה וכן הלאה).

היום יש בדיקות מתקדמות וטיפולים חדשניים שחלקם עובדים יפה מאוד (עם או בלי "כימותרפיה קלאסית").

מאחל לכם מעט פחד ושיהיה לכם את הכוח לקבל את הדברים ולהצליח ליהנות מהחיים שנותרו לאביך.