הרגלי נהיגה מיותרים

[falou]

שוב, אם תוותר על הבלימה הנגררת, תאט יותר לפני הפניה, תעבור לגז, תשלב הילוך עם גז ביניים ותאיץ ברציפות דרך הפניה או רצף הפניות - לא תהיה בעיה.

 

אבל איזו מין נהיגה ספורטיבית זו להכנס לסיבוב בניחותא, כשסיימת את הבלימה הרבה לפני???

[חן ג.]

כן, אתה צודק שזה הרבה פחות ״נמרץ״ מבחינת התחושה בכניסה לפניה. אמרתי שזה לא פתרון מושלם.

 

אבל יודע מה, יש בנהיגה ספורטיבית וגם במירוצים סוויפרים שלא בולמים במהלכם כך או אחרת, וגם בהם יש אתגר. כנ״ל כאן.

 

מה גם, שזו הצורה הכי טובה להגיע למצב קלסי של שליטה ברדיוס הסיבוב עם המצערת.

עריכה אחרונה ב-24 לאפריל, 2017 על ידי חן ג.

[falou]

הסבר: נניח שאתה מתגרזן כרגע בנס הרים ומגיע לפני פנייה. אתה תבלום חזק לפני הפנייה ואז תשלב להילוך נמוך יותר (בשאיפה כמובן לבצע זאת לפני הסיבוב המשמעותי של ההגה). אז במקום לשלב היל אנד טו- שלא בר ביצוע אצלך- בבלימה שלפני הסיבוב תוך כדי ההורדת הילוך, אתה תבלום רגיל ואז תוריד הילוך. אלא שלפני שתשחרר את הקלאץ' כאשר כבר הורדת את ההילוך, אתה תיתן קצת גז בשביל להשוות את המהירויות בצירים ולהעלות את הטורים ורק אז תשחרר את הקלאץ'. לדעתי זה עושה את אותו דבר כמו היל אנד טו.

 

לא.

 

אם הוא נותן גז, הוא שיחרר את הבלם.

בזה הוא בעצם מגיע לסיבוב עם הרכב מאוזן (כפוף לשיפוע הכביש). רכב מאוזן, עם כיול לתת היגוי, ייכנס לסיבוב לאט יותר מאשר שרוכן על הציר הקדמי, במידה נכונה (כל מה שכתוב זה לגמרי תלוי תנאים כמו שיפוע כביש, הרכב, הפנייה וכו').

 

לבצע הורדת הילוך כפעולה אחרונה לפני סיבוב ההגה, ללא בלימה, זו שגיאה.

עדיף כבר לוותר על גז הביניים, ולהשאיר את הבלימה לפני פניה רציפה.

[RK]

[video=youtube;l-jAk-i5A_s]

[חן ג.]

רכב מאוזן, עם כיול לתת היגוי, ייכנס לסיבוב לאט יותר מאשר שרוכן על הציר הקדמי, במידה נכונה.

 

זה לא קשור לרכינה על הציר הקדמי. הרכב הנבלם ייכנס מהר יותר לסיבוב פשוט כי הוא נבלם, ולכן - הוא מאבד מהירות.

 

בין תחילת סיבוב ההגה לבין סופו יש קטע של רדיוס מתהדק שבו ניתן לנצל את האטת הרכב, ובלבד שהבלימה תהיה ביחס הפוך לקצב סיבוב ההגה: ככל שממשיכים לסובב יותר הגה, מרפים יותר מבלמים כל שבסוף סיבוב ההגה כבר לא מאטים כלל.

 

אין שום קשר לא להעברת המשקל לא לרכינה הפיזית של החרטום.

עריכה אחרונה ב-24 לאפריל, 2017 על ידי חן ג.

[falou]

אין מצב שאני בלי ברקס בכניסה לסיבוב, ומהברקס אני אמור לעבור לגז להאצה החוצה.

 

אתה מתעקש על השגיאה הזו ולא ברור לי למה.

אתה לא תמיד צריך להיות על הברקס בכניסה לסיבוב. בעיקרון, כשאתה מסובב את ההגה, אתה כבר אמור להיות על המצערת. זו השיטה הקלאסית והמהירה. טרייל ברייקינג נועד לטפל במצבים חריגים. כשלא בלמת מספיק. כשאתה חושב שהרכב עומד להכנס לתת היגוי. כשאתה רוצה/צריך קצת (או הרבה) טקס בישבן. זה תלוי פניה.

גם במסלול, יש אפקסים שבולמים עד אליהם ויש כאלו שמגיעים אליהם בהאצה קלה. זה משתנה בהתאם למהירות שהגעת לפניה (ותנאים אחרים).

[misterb]

נכון שיש פניות שלא גוררים בלימה פנימה אבל גם במקרים האלה - עדיין עוברים מברקס לגז, גם אם מוקדם יותר. ואם לא הורדתי הילוך במהלך הבלימה - אני לא יכול לעבור לגז ישר ומתבזבז זמן על הורדת הילוך אחרי הבלימה. או שהורדתי הילוך במהלך הבלימה ואז השילוב לא חלק.

[falou]

זה לא קשור לרכינה על הציר הקדמי. הרכב הנבלם ייכנס מהר יותר לסיבוב פשוט כי הוא נבלם, ולכן - הוא מאבד מהירות.

 

בוודאי שזה קשור, כי זה מה שקורה. הרכב ייכנס מהר יותר לסיבוב, כי יש לו יותר אחיזה על הקדמיים מאשר במצב מאוזן, גם אם אתה באותה מהירות בדיוק בזמן סיבוב ההגה.

כמו שנכון שגם הרכב ממשיך ולהאט.

[falou]

נכון שיש פניות שלא גוררים בלימה פנימה אבל גם במקרים האלה - עדיין עוברים מברקס לגז, גם אם מוקדם יותר. ואם לא הורדתי הילוך במהלך הבלימה - אני לא יכול לעבור לגז ישר ומתבזבז זמן על הורדת הילוך אחרי הבלימה. או שהורדתי הילוך במהלך הבלימה ואז השילוב לא חלק.

 

עקרונית אתה תמיד או בולם או מאיץ, כשאתה רוצה לנהוג מהר.

 

אין ויכוח על זה שזו שגיאה לבצע גז ביניים, כשלב ביניים בין בלימה להאצה.

מה שאתה צריך לעשות בלי גז ביניים, זה להוריד הילוך ממש מאוחר, שתהיה בלימת מנוע מינימלית, ולפני סיבוב ההגה.

כן, זה לא אידיאלי, אבל זה לא נורא. אתה לא על המסלול אחרי הכל...

[חן ג.]

בוודאי שזה קשור, כי זה מה שקורה. הרכב ייכנס מהר יותר לסיבוב, כי יש לו יותר אחיזה על הקדמיים מאשר במצב מאוזן, גם אם אתה באותה מהירות בדיוק בזמן סיבוב ההגה.

 

בנתי. אתה טוען שהרכב ייכנס לפניה (יעני, יסתובב סביב צירו לכיוון הפניה) מהר יותר, לאו דווקא במהירות נסיעה יותר גבוהה. אבל גם זה לרוב לא נכון.

 

הרכב נכנס לפניה לא רק מכורח זה שהוא מסבסב אלא בגלל שכל הצמיגים (לא רק הקדמיים) מפתחים כוח פניה הצדה.

 

אם העברת משקל, לא שינית את סך הכל כוח הפניה שהרכב מייצר כי מה שהעברת לקדמיים בא מהאחוריים. למעשה, רק הפחתת את כוח הפניה הפוטנציאלי של הרכב כי:

 

חלק מהאחיזה של כל אחד מארבעת הצמיגים מתבזבזת על האטה במקום על פניה, בעיקר בקרבת המגבלות.

בגלל רגישות הצמיג לעומס (tyre load sensitivity) לא כל האחיזה שיורדת מהאחוריים מתבטאת בקדמיים.

הקטנת את קשיחות הפניה (cornering stiffness) של הסרן הקדמי.

הגדלת את הפער (phase lag) בין הסרנים: הקדמיים מפתחים זווית ״החלקה״ בפער של כרבע שניה מהאחוריים. ככל שאתה מסובב יותר הגה ועם יותר משקל על הקדמיים בנקודה זו, אתה מגדיל את הפער. הרכב יסבסב יותר, אבל יפתח פחות כוח פניה.

 

אם לרכב יש קושי לסובב את האף לתוך הפניה בזמן (Yaw Damping) - אז יהיה צורך בהתנהגות הזו, אבל ברוב המכוניות זה כמעט לא קורה בנהיגת כביש והמהירות מוגבלת על ידי אחיזה או שדה ראיה.

 

מעבר לכך - הבצע היחיד בבלימה נגררת הוא בהורדת המהירות.

עריכה אחרונה ב-24 לאפריל, 2017 על ידי חן ג.

[falou]

אם העברת משקל, לא שינית את סך הכל כוח הפניה שהרכב מייצר כי מה שהעברת לקדמיים בא מהאחוריים.

 

זה לא נכון, כי רכב "מאוזן" (לא מאט ולא מאיץ) הוא לא במצב שנותן אחיזה של 50/50, כי כיול המתלים הוא לטובת תת היגוי. המודל שלך לא מביא בחשבון פעולת מתלים בכלל, והוא מתקרב להיות נכון במכוניות מאוד קשיחות.

 

ברור שאם אתה לא במצב שתיארת בפסקה האחרונה, לא צריך בלימה לתוך הסיבוב (אלא אם לא הספקת או לא היה כדאי להאט יותר לפניו).

 

וזה מה שאני אומר, אין בין מה שאתה ואני כותבים סתירה.

[חן ג.]

אין בינינו סתירה מעשית בלאו הכי, רק כזו שקשורה להבנה הפורמלית של הסיבה שבגללה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים.

 

נכון שהרכב מכויל לתת-היגוי אבל אתה לא באמת יכול לשפר את המצב בעזרת בלימה.

 

כלומר, אתה תעביר משקל קדימה ותוכל לקזז את מקדם תת-ההיגוי במגבלות, אבל מאחר ואתה מנצל חלק מהאחיזה של כל אחד מארבעת הצמיגים לטובת האטה במקום פניה, אתה אמנם מייצר רכב נייטרלי אבל בסף מגבלות נמוך יותר.

 

רכב שמגיע לתת-היגוי בשמונים קילומטרים לשעה יהיה מהיר יותר מרכב שמגיע להחלקה נייטרלית בשבעים ושש קילומטרים לשעה, וזה המצב שבלימה בסיבוב יוצרת.

 

ההבדל היחיד הוא שהרכב הנבלם מאט בזמן סיבוב ההגה פנימה (שאינו רגעי), והנהג שלא מאט נאלץ להיכנס לאט יותר מראש עד לנקודה האטית ביותר של הסיבוב.

 

זה כל ההבדל וזו הסיבה שמבצעים בלימה נגררת בקטגוריות המירוצים השונות ובנהיגה ספורטיבית. רוב מאמני הנהיגה פשוט בחרו בהעברת המשקל כהסבר פשוט יותר ואינטואיטיבי לכך.

עריכה אחרונה ב-24 לאפריל, 2017 על ידי חן ג.

[falou]

[video=youtube;l-jAk-i5A_s]

 

תענוג

והנה הסרטון הפורסם של סנה. תראה איך הוא דווקא מפמפם את הגז על המגבלה...

 

[RK]

ובניגוד גמור לסנה, תראה את שומאכר:

 

 

סטיוארט מדבר על נהיגה שונה לחלוטין ממה שאתם מדברים עליו בשרשור, רגועה הרבה יותר, אבל מן הסתם מהירה לא פחות. הרבה פעמים אני תופס את עצמי כשכשאני מנסה לנהוג באופן מודע, אני נוהג בדרך שעליה ג'קי מדבר. הלוואי רק שהייתי מצליח לעשות את זה כל הזמן...

[חן ג.]

ורוב וילסון לצורך השוואה:

[video=youtube]

 

סטיוארט מדבר על נהיגה שונה לחלוטין ממה שאתם מדברים עליו בשרשור, רגועה הרבה יותר, אבל מן הסתם מהירה לא פחות.

 

נכון. נניח שיש סיבוב שבשיאו, בנקודה האטית ביותר שלו, אפשר לקחת אותו בשמונים קילומטרים לשעה.

 

אפשר להיכנס אליו במאה קילומטרים לשעה ולרדת תוך כדי סיבוב ההגה לשמונים עד שמגיעים לשיא הסיבוב - בלימה נגררת.

אפשר להיכנס אליו בשמונים ולהישאר ככה עד שיא הסיבוב - השיטה שסטוארט מתאר.

אפשר להיכנס אליו בשבעים ושבע קילומטרים לשעה להאיץ עד לשמונים בשיא הסיבוב - אני נוהג ככה הרבה.

 

השיטה הראשונה היא המהירה ביותר בעוד השיטה השלישית היא היציבה ביותר מבחינת התנהגות הרכב.

עריכה אחרונה ב-24 לאפריל, 2017 על ידי חן ג.