#מגש הכסף

[SlowRide]

זה עדיין רחוק ממדינה שבמקום החבד"ניק בתחנה המרכזית, שוטר עם אלה שואל אותך אם כבר הנחת תפילין.

[shugiflex]

אנחנו בדרך לשם, לא ברמה של איראן (עדיין לפחות) אבל הדת בהחלט משפיעה על החיים של כולנו באופן די ישיר, בלי קשר לכמה אתה מחובר אליה, המגמה היא לחזק את ההשפעות האלו ואין שום סיבה שזה ישתנה. כמו שחוטובלי אמרה בתוכנית האחרונה של גב האומה: "תתרגלו חבר'ה, אנחנו מנצחים אתכם" (בהקשר של דת, ואני מצטט מהזכרון אז סלחו לי אם זה לא מילה במילה), מבחינה דמוגרפית היא צודקת.

 

במה זה מתבטא? לדעתי דווקא אורח החיים החילוני מתחזק לאט אבל בטוח.

למשל: לפני עשרים שנה היה די קשה להשיג חמץ בפסח (בגוש דן), היום קשה להשיג מצות בפסח. לפני עשרים שנה היו מעט מאוד חנויות שפתוחות בשבת, היום הרבה.

חוץ מהרבה רעש אני לא רואה שינוי משמעותי בסטטוס קוו לטובת הדתיים.

[yehuda-k]

לכל המיואשים, דווקא יש מה לעשות והוא שינוי שיטת הבחירות. ולא מוכרחים להתחיל עם המפץ הגדול. ניתן להתחיל מצעד משלים "קטן" יחסית, של קיום משאלי עם כמו בשוויץ, כאשר כל נושא שנתמך על ידי מספיק אזרחים עולה למשאל עם....

מה טוב בזה?

... למשל:

-יש קונצנסוס שיש לגייס את החרדים. זה לא סתם קונצנסוס אלא רוב אדיר של האזרחים ובכל המפלגות (חוץ מש"ס והחרדים) בעד גיוס חרדים, ולמרות זאת כל הממשלות שהיו ב 40 שנה האחרונות פעלו נגד ולא גייסו את החרדים. אם היה חוק משאלי עם, מזמן החרדים היו מגויסים.

-"בסביבות 70% מיהודי המדינה מעוניינים להפטר מערביי מזרח ירושלים, עם השכונות שלהם".

- תחבורה ציבורית בשבת.

גיוס חרדים, תחבורה ציבורית בשבת... נו באמת, אולי זה יקרה כשהמשיח יגיע

ואיך משנים את שיטת הבחירות?

חוק משאלי עם אינו קל להשגה. מי שנהנה מהמצב הקיים יתנגד, למשל: החרדים, המתנחלים, הדתים, טייקוני הגז ועוד. מצד שני, בשנות ה90 היה לחץ ציבורי לשינוי שיטת הבחירות שהביא לתוצאה חלקית, שהיתה בחירות ישירות לראש הממשלה. זה לא הצליח כי צריך היה לשנות במקביל גם את הבחירות לכנסת, אבל בכל מקרה עובדה שלחץ ציבורי הביא תוצאות.

 

צריך לקוות, שכמו שהיה בשנות ה90, יקום לחץ ציבורי הולך וגובר לחקיקה של חוק משאלי עם.

 

יהודה

[shugiflex]

לא מאמין שזה יקרה בעתיד הנראה לעין. זו שיטה שמקובלת במעט מאוד מדינות.

[SlowRide]

אם הסיכוי קלוש, אין מה לבנות על זה. מי מהמועמדים בבחירות האחרונות מציע לקדם את זה, אם בכלל?

[shugiflex]

לפי מדד הפיתוח האנושי של האו"ם שהתפרסם אתמול, ישראל נמצאת במצב טוב יותר מפינלנד.

[sperial]

המדדים האלה לא שוים את הנייר עליו מודפס הדו"ח. שנה קצת את המשקל של כל רכיב ומדינות עולות ויורדות בסולם. חוץ מזה, ראיתי את הדו"ח על ישראל, חסרים בו נתונים בכל מיני סעיפים (אני מניח שכך הדבר בכל מדינה, אבל אין טבלת השואה ומדובר במאות סעיפים ב-200 מדינות.

[shugiflex]

אם כך, מדוע הדו"ח לפיו פינלנד במצב טוב יותר מישראל עדיף על הדו"ח שאומר ההיפך?

[sperial]

תחושות בטן, וחוץ מזה, אנחנו, הישראלים, רגילים לקטר בלי סוף ולהתעלם ממה שטוב אצלנו.

 

כל המדדים האלה בעייתיים כיון שהם משוקללים לפי משקלים שלא ברור כיצד נקבעו. למה תוחלת החים מקבלת משקל מסויים ולמה התמ"ג לנפש מקבלת משקל אחר, וכך כל אחד מהמדדים. ומה קורה כאשר יש חוסר במידע - האם המדד משוקלל בציון אפס או יוצא מהשקלול? אני מניח שחלק מהתשובות מצויות בדברי ההסבר למדד, אבל למי יש כוח להתעמק בהם, אם זו אינה עבודתו? מסתכלים על הטבלה המסכמת, אומרים "יופי" או "חרא" ובזה מסתכמת ההתיחסות.

 

המקביל בתחום הרכב הוא ה-NCAP - האם אתה מסתכל רק על הכוכבים או קורא גם את הדו"ח המסכם כולו (ואני מניח שמה שמתפרסם ברשת הפתוחה הוא תקציר של תקציר של הדו"ח המלא)? מבטיח לך שרוב האנשים מסתכלים על הכוכבים, ולא מה הציון שרכב קיבל בכל סעיף. אם הכוכבים ירדו בסעיפי הגנה על ילדים מה אכפת לי? הצעיר שלי בן 20, הוא לא יושב במושב בטיחות. לחברים אחרים כאן זה המדד החשוב ביותר.