הגירה לחו"ל

[kramerica]

הערה מקדימה: האמור למטה אינו בהכרח מייצג את דעתי, אלא מביא דעה כלשהי שאני בהחלט יכול להבין, ורק כפי שאומרים "מניח את זה כאן".

 

השאלה היא למה. נכון שמדינת ישראל היא הישג מדהים, אם לא נס. מדהים שהצלחנו, למרות כל הקשיים והמלחמות להפוך לאחת מהמדינות המפותחות בעולם בכלל, ועל אחת כמה וכמה בשכונה שלנו. גם נכון שכעם יהודי שרדנו והגענו הלום, למרות הכל וזה כנראה אפילו הישג גדול יותר.

 

השאלה היא עדין למה אנחנו צריכים את זה. לא כעם, לא כקבוצה. כאנשים אינדיבידואלים, כל אחד בפני עצמו. האם זה שנשארנו כעם והקמנו מדינה משלנו דווקא פה גורם לי כאדם להיות מאושר יותר? לחיות טוב יותר?

האם לסבתי וסבי ז"ל שעברו את הזוועות לפני 70 שנה היה טוב יותר בשל העובדה שהעם היהודי נשאר מבודד ושלא היתה התבוללות?

האם לילדיי יהיה עדיף לגדול כישראלים, לקבל את הזהות ולהלחם על זכותם לחיות? עבורי זה כנראה כבר מאוחר מדי, אני מחובר מדי. גם אם אעזוב לא אתנתק. אבל איפה ובאיזה מצב ילדיי יהיו מאושרים יותר ויחיו חיים שלווים וטובים יותר? האם כיהודים בישראל של היום (ושל 2040 כשהם ירצו להקים משפחה)? האם כיהודים בארה"ב? או האם כפשוט אזרחים של מדינה כלשהי שלא נאלצת לחיות על חרבה?

 

כל אחד מאיתנו משוחד, כבר אבוד לו. אבל אולי לגדל את ילדינו כאזרחים של מדינה אחרת, קלה יותר למחייה, ללא הזהות של העם והארץ שלנו, בלי המטענים, הבעיות, הרדיפות שנלוות לזה, זה לא כזה רעיון רע....

[sperial]

הבעיה היא שהמדינה התקדמה טכנולוגית, אולי כלכלית במאקרו, אבל הגדילה מאד את הפער החברתי - והמדיניות המוצהרת של הממשלות ב-35 השנים האחרונות, וביתר שאת ב-20 השנים האחרונות, היא מדיניות המגדילה פערים. הגישה של הפרטה בכל מחיר (גם אם אינה רשמית) פוגעת מאד בשכבות רחבות. הדוגמא הבולטת ביותר היא מערכת החינוך - זו סובלת מצמצומים קשים (למעט תקופה קצרה בימי ממשלת רבין, אבל מאז חלפו 20 שנה) ולמעשה חלק גדול מהפעילות מופרט בצורת כל מיני פעילויות הממומנות על ידי ההורים, וזאת במקביל לחיסול כמעט שלם של החינוך המקצועי והעמלני, זה שיכול להכין את המוכשרים לכך להתפרנס גם בלי לסיים לימודים אוניברסיטאיים. וכרסום דומה חל בתחומים נוספים רבים.

[ExoduS]

נו ומה אפשר לעשות?! זה לא מתוך בחירה! זאת המציאות שאנו חיים בה!

אז התחלנו את חיינו האקדמים בגיל 22-23 אחרי טיול. אז מה?

אז המחייה פה יקרה ורק יורקים על מעמד הביניים. אז כמעט בלתי אפשרי להקים פה בית בצורה נורמלית (אפשרי, אבל צריך לקרוע את התחת).

 

אז קמים והולכים? אומרים "סעמק, חרא פה, ביי!"

כל אחד שיעשה מה שטוב לו ומה שהוא חושב לנכון, אבל לדעתי זה הפתרון הכי קל שיש - לברוח במקום להתמודד.

 

לקח לי 9 שנים אחרי השחרור לקום וללכת ולכן אני חושב שהרווחתי את הזכות להגיד "סעמק חרא פה, ביי" כדי שלילד שלי והילדה שבדרך לא יקח 9 שנים כדי לעוף מפה.

אותי מעניין איך אתה מגדיר "להתמודד"?

[raiden]

בהתחלה רק קראתי, כי הדיון היה מעניין, אבל ברגע שזה עבר לפסים אישיים, אני לא יכול להישאר בצד.

 

קודם כל אני מסכים עמ הציטוט הבא:

כשבמדינה שבה נולדת וגדלת אומרים שאתה יהודון מסריח ומונעים ממך השכלה ותעסוקה, אתה קם לוקח את הדברים שלך והולך לאן שמקבלים יהודונים,

אלא מה, אז אתה עומד בתור בירקניה ומסבירים לך שאתה רוסי מסריח,

ורק אז אם עוד נשאר בך כוח אתה קם ואומר שכולם יכולים להתמקם על הפין הגדול במיוחד שלך (כמו שציין exodus) והולך לגור במדינה שנותנת לך להתקיים בכבוד ולא מספרים לך בירקניה שאתה מסריח, פשוט יוצאים לך מהוריד ונותנים לך לנשום.

 

אלו היום 10 שניות על "הניתוק של העליה הרוסית מהארץ והקלות שבה הם מהגרים מפה, עאלק".

 

אז כן, להורים שלי היה חרא ברוסיה אז הם קמו והלכו, ולי לא טוב פה, אז אני אקום ואלך. לא רואה בזה שום דבר פסול.

[samg]

יש גם כאלה, שרע להם בכל מקום שהם מגיעים אליו.

[[פנדוב]

קראתי חלקים מהדיון. נאמרו דברים מעניינים ולגיטימיים ואני מסכים עם חלקם.

מה שאגיד עכשיו אינו בגדר מחשבה מגובשת ומנומקת. יותר בגדר תחושה:

קצת מוזר לי כרגע עם דיון פרקטי של בוגר תיכון בשאלה לאן וכיצד לרדת. אולי בגלל כמות האנשים שנהרגו לא מזמן כדי שנוכל לשבת כאן.

[ytimsit]

אין ספק, אבל אלה תחומים שאני מבין בהם ולא יהיה לי קשה להיכנס, אדריכלות לעומת זאת, מקצוע שמאוד

מעניין אותי אבל אין לי בו שום ידע קודם.

 

הלימודים והתואר זה החלק "הכייפי".

קבלת הרשיון (והמציאות) זה החלק הבאמת קשה.

אין לי ספק שגם בחו"ל זה לא כזה פשוט.

[יבגניפ]

לקח לי 9 שנים אחרי השחרור לקום וללכת ולכן אני חושב שהרווחתי את הזכות להגיד "סעמק חרא פה, ביי" כדי שלילד שלי והילדה שבדרך לא יקח 9 שנים כדי לעוף מפה.

אותי מעניין איך אתה מגדיר "להתמודד"?

 

הוצאת לי את השאלה מהמקלדת.

[natco]

כל הנרטיב/מיתוס של "יורדים" "עולים" (והיה אפילו "בוגדים" ו"נפולת של נמושות") גובש ע"י מקימי המדינה, כצורך קיומי.

היינו מדינה קטנה, כ-800 אלף איש, וכל אחד שהיה מהגר, היה ממש פוגע בבטחון המדינה ובסיכויי ההשרדות שלה.

כל עניין החלוציות, ייבוש הביצות, ו"למרות שקשה, אין ברירה, חייבים לקיים את הבית של העם היהודי" כבר פחות רלוונטי היום.

היום, עם כל הכבוד (ובאמת בלי שום כוונה להעליב את מר ז.), מדינת ישראל תסתדר ותמשיך להתקיים גם בלעדיו.

 

בינתיים, העולם הפך להיות מה שאוהבים לכנות "גלובאלי". דהיינו, הגדרת הלאומיות מטישטשת. אנשים עושים "רילוקיישן", לכמה שבועות, חודשים או שנים כאילו שזו פעולת מעיים סדירה.

בזכות הנט, הטיסות הזולות, והטלוויזיה, כל צעיר (חושב שהוא) יודע בדיוק איך זה לחיות באירופה או באמריקה.

 

אני ממש לא חושב שאנחנו צריכים להחזיק כאן מישהו "בכח".

סה"כ, זה מאד מובן שאנשים בסה"כ רוצים לחיות טוב, לא?

להיפך, אנחנו אמורים להיות גאים. גאים שב-60 שנה הצלחנו להגיע למדינה יציבה, פסאודו-מערבית, שלכל זב חוטם יש את האפשרות לנסות כמה שנים במקום קריר שקט ומנומס.

 

האם החיים של אותם צעירים "שם" יהיו בהכרח טובים יותר? לדעתי האישית התשובה היא לא. יש לי אזרחות כפולה (גם לילדים,ליתר בטחון). היו לי בעברי ה"מפואר" הצעות לנהל פרויקטים באנגולה, סרי-לנקה וגם הצעת עבודה אחת במונטריאול. לא לקחתי ולא מצטער לרגע. אני חושב שמקומי כאן. כך אני גם מחנך את ילדי.

מצד שני, אני לא חושב שיש לי זכות לומר למישהו איפה או איך לחיות את חייו. רוצה לנסות? תפאדל. מכרי שעברו לחיות בניכר מתחלקים בערך 50/50 בין אילו שהצליחו לאילו שנכשלו. כך שהסטטיסטיקה לא כ"כ רעה. שווה לנסות...

עריכה אחרונה ב-22 ליולי, 2014 על ידי natco

[SlowRide]

מקפיץ בגלל שמישהו קישר לי את הכתבה הזאת וחבל לפתוח נושא חדש על סתם.

[IsraelR]

נראה לי שקצת סטינו מהמטרה של השרשור,

 

אני אשמח אם אנשים שעשו הגירה או שנמצאים בתהליך שכשזה יפרטו כיצד איך מדוע למה כמה וכו'

[sronis]

מקפיץ בגלל שמישהו קישר לי את הכתבה הזאת וחבל לפתוח נושא חדש על סתם.

 

כתבה לא קשורה למציאות. לקחו מקרה אחד, ממש לא מייצג, ומכרו אותו כאילו זה הסטנדרט. היא לא ידעה עברית, החליטה לעלות בהחלטה של רגע, לא היה להם הרבה כסף, שכרו דירה מאוד יקרה בתל-אביב... בקיצור, לא מייצג כלום.

 

נראה לי שקצת סטינו מהמטרה של השרשור,

 

אני אשמח אם אנשים שעשו הגירה או שנמצאים בתהליך שכשזה יפרטו כיצד איך מדוע למה כמה וכו'

 

תשאל שאלות קונקרטיות ותקבל תשובות מתאימות (-: (וגם, בצע חיפוש, הרבה דברים נידונו בעבר).

[IsraelR]

אישתי ואני שוקלים הגירה לקנדה/ארה"ב

 

אשמח אם אנשים יפרטו כיצד הם התחילו את ההגירה, אם יש הפניה לאתר עם מדריכים או טיפים אני אשמח.

[natco]

מקפיץ בגלל שמישהו קישר לי את הכתבה הזאת וחבל לפתוח נושא חדש על סתם.

 

תראה.

אני מאד אוהב לקרוא דה-מרקר. אני גם מאד מעריך את דעתם של חלק מהכותבים שם. ובמיוחד את גיא רולניק, שהוא עיתונאי אמיתי שמקדם אג'נדות חשובות, גם במחיר פופולריות.

אבל זה כבר כמה שבועות טובים, שהאיש מקדם קמפיין של לזרוק את המפתחות על השולחן, ולעזוב.

זה מתבטא לאחרונה ברבים מהטורים שלו (אולי כמשאלת לב אישית), ודי מעצבן אותי, באופן אישי, כי הוא מציג את ה"מציאות" באופן מאד חד-צדדי.

תראה למשל את זה .(שאגב, מאד אהבתי לקרוא. יש שם המון דברים נכונים. יש לי בעיה רק עם המסקנה הסופית...)

וכאן יש מוסף שלם בנושא...

 

בכתבה שקישרת אליה, בסה"כ, הוא הביא סיפור של משפחה אחת, שאגב, עשתה את כל הטעויות האפשריות בבואה להגר לישראל:

זאת היתה החלטה של רגע, לא חסכנו במיוחד עבורה - היו לנו קצת חסכונות, כמובן, ולא מכרנו את הבית. חשבנו שנוכל לגור בתל אביב באותו סגנון חיים שבו חיינו בקולורדו. רצינו את אותן נוחויות שיש לנו פה

שכרנו דירה נחמדה בתל אביב ב–7,000 שקל. יקר מאוד, אבל חשבנו ‘אם אנחנו עושים את זה, נעשה את זה נכון’. בלי לדעת עברית, הלקוחות היחידים שהיו יכולים להיות לי היו זרים עשירים ברעננה, ועם שני ילדים קטנים לא יכלתי לנסוע כל יום ולשים אותם במעון. זה לא היה הגיוני מבחינה כלכלית. גם שנאתי את הגנים בישראל - הם היו צפופים, לא מאוישים כראוי, ואני מדברת על גן פרטי בתל אביב. שילמנו 10,000 דולר בשנה לגן, עם משכורת של מורה. יחד עם השכר דירה, בסוף החודש לא נשאר לנו כלום.

 

אז הם התרגזו וחזרו לקולורדו?

נו שויין. יהיה קשה, אבל נסתדר בלעדיהם פה.

עריכה אחרונה ב-28 לספטמבר, 2014 על ידי natco

[sronis]

אני אמנם לא בקנדה אבל אשמח לעזור. ישבתי וחשבתי במשך דקות ארוכות כיצד למצוא לך אתר עם מדריכים או טיפים, ולאחר מחשבה עמוקה עליתי על פתרון!

נכנסתי לאתר: http://www.google.com

מופיעה שם שורת חיפוש כזאת שאפשר להקליד בה דברים.

פה נתקלתי במשוכה ראשונה - מה להקליד?

ישבתי וחשבתי עוד מספר דקות ובסופו של דבר החלטתי לנסות את הצירופים הבאים:

הגירה לקנדה

ישראלים בקנדה

אתר של ישראלים בקנדה

וכיוצא בזה.

נדהמתי לגלות מגוון רחב של תוצאות אשר עשויות לעזור בתור התחלה.

נסה ותהנה!