בואו נדבר על סדרת הכתבות של "כלכליסט" בנוגע לזוגות בלי כסף לדירה

[roee]

אני לא חושב שאני מפספס את הנקודה. הנקודה היא שהאמונה העיוורת בשוק חופשי, שמתקן את עצמו וכו' היא נאיבית. בארה"ב, למשל, לעיתים נדרשת רגולציה די אגרסיבית כבר הרבה שנים, ומה שטוען הפרופסור זה שהיא לא עובדת, היות והמדינה נשלטת על ידי לוביסטים. השאלה שיש לשאול זה מה איפשר מלכתחילה את עלייתם של הלוביסטים. אין לי תשובה מדוייקת לזה, אבל בוא נלך לדוגמא שהוא מביא שם: מייקרוסופט. הפרופסור המכובד טוען שמיקרוסופט פגעה בקדמה הטכנולוגית בעולם בכך שהיתה למונופול בתחום התוכנה, או לפחות מערכות ההפעלה בעולם, במשך שנים. והיום, אחרי הרבה שנים, היא סוף סוף רוסנה על ידי הרשויות. אתה מבין מה הבעיה כאן? ההתערבות, אם הניתוח שלו הוא נכון, הייתה מאוחרת מדי. אחרי שנים שבהן מיקרוסופוט שלטה ועשתה מה שבא לה. ולמה זה קרה? כי בתנאי השוק החופשי לא היה מי שירסן אותה בזמן. האם תמיד אפשר לרסן חברה כזו? כנראה שלא כשהיא מגובה בצבא לוביסטים, ועל זה בדיוק הוא מדבר.

צריך מערכת של איזונים ובלמים, כמו שאוהבים לקרוא לזה בשיעורי אזרחות. כפי שכבר הסכמנו עם נהג לילה, לא צריך להקצין לכאן או לכאן. רק צריך לזכור שהיות והנטייה הטבעית של האנשים היא לא בדויק להיות אלטרואיסטים, בהעדר חסמים ורגולציה, אין שום דבר בעולם שימנע מקפיטליזם להפוך לקפיטליזם מקורבים ומלוביסטים לשלוט במדינה. וזה לא משהו שיתקן את עצמו אי פעם אוטומטית. גם בארה"ב ההבנה הזו אצל אנשים כמו הפרוספור המצוטט הגיע מלחץ ציבורי ולא שום דבר אחר. אלא שלפעמים, כמו בארץ, הלחץ הציבורי לא מספיק, כי עומדים בקדמת הבמה כל מיני דפני ליף. חבל.

 

1. אתה מתעלם מכך שמטרתם של הלוביסטים היא אחת - להטות לטובתם מנגנונים רגולטוריים. ככל שיש רגולציה יותר עניפה, נפתח יותר מקום ללובינג. מה ששם נקרא "לובינג" אצלנו נקרא לפעמים "מעאכרים" וזה דבר שמשגשג וצומח איפה שאין שקיפות ואיפה שיש יותר בירוקרטיה.

הלובינג הוא הדרך של השוק (ושוק יכול להיות גם גורמים פרטיים, קבוצות פוליטיות, ועדים ועובדי מדינה - לא דווקא חברות) להטות את המשחק לטובתן.

 

2. מיקרוסופט בסופו של דבר רוסנה בעיקר על ידי השוק. הממשל האמריקאי נמנע מצעדים חריפים כנגדה, ובסופו של דבר זו דווקא הקידמה הטכנולוגית והיוזמה החופשית שהורידה אותה מגדולתה. הרשויות לא עשו דבר נגד מיקרוסופט כבר שנים (מאז ההתערבות של האיחוד האירופאי בבחירת הדפדפנים או מנועי החיפוש, אני לא זוכר). מיקרוסופט היא בדיוק הדוגמא לשוק חופשי שבסופו של דבר מתקן את עצמו.

 

3. המשפט הזה פשוט אבסורדי:

בהעדר חסמים ורגולציה, אין שום דבר בעולם שימנע מקפיטליזם להפוך לקפיטליזם מקורבים ומלוביסטים לשלוט במדינה

יבגני, אתה מבין שהטענה במאמר היא שהחסמים והרגולציה הם אלו שמאפשרים כלכלת מקורבים? אז אתה רוצה להלחם בזה עם עוד חסמים ורגולציה, במקום לפרק את המנגנונים הבירוקרטיים עתירי הכוח שמאפשרים לדברים האלו להתקיים?

בשוק הישראלי, כלכלת המקורבים מתרחשת רק בגלל הרשויות. זה קורה בבנקים, בחברות הממשלתיות, בהסתדרות ובכל מקום אחר. הם יושבים על הברז. הרגולציה משרתת אותם. התקנות משרתות אותם. הם יודעים איך לנווט בסבך הבירוקרטי ואיך לתמרן את הדברים לטובתם. יש להם עורכי דין, לוביסטים ולוחשים על אוזנם של פוליטיקאים. לעיתים יש להם את הפוליטיקאים עצמם, בלי צורך במתווכים (חיים כץ). אתה מבין שהרגולציה כאן היא הבעיה ולא הפתרון? הבירוקרטיה זה חומר הבעירה של השחיתות והסיאוב.

[יבגניפ]

1) ממש לא מתעלם. אני פשוט חושב שזו פלטפורמה, אפילו די יותר עתיקה ממה שחושבים, שאנשים מסוימים יודעים לנצל. אבל אני לא מסתכל על זה, בניגוד אליך, כהוכחה לזה שלא צריך ריסון, אלא כהוכחה לזה שיצר האדם הוא רע. אוהבים להגדיר שדמוקרטיה היא השיטה הכי פחות גרועה שאנחנו מכירים. יכול להיות. באותה המידה אני חושב שריסון זו השיטה הכי פחות גרועה שאנחנו מכירים. בלי ריסון ורגולציה, במה שונה הדמוקרטיה המהוללת שלנו מממלכה מדיאבלית?

 

2) יכול להיות שאתה צודק. היו פה כמה גורמים, לדעתי. בין היתר גם טעויות ניהוליות קשות בצמרת מייקרוסופט, אבל כמובן גם הצלחות של מתחרים (אני אישית חושב שאנדרואיד זה חרא, אבל זה דיון לשרשור אחר ). ועדיין, מייקרוסופט שלטה ועדיין עקרונית שולטת בשוק העולמי כבר די הרבה שנים. האם לא צודק הפרופסור שטוען שזה פגע בקדמה טכנולוגית באופן כזה או אחר? מעבר לזה, תזכור שלפני עשרה עמודים כתבתי של"תיקון השוק" יש כל מיני צורות. גם מהפכה אלימה יכולה להיות תיקון שוק, לא? אלב למה להגיע לשם מלכתחילה? למה מלכתחילה לאפשר להגיע למצב בו כל מחשב בעולם בערך מגיע עם אותה מערכת ההפעלה והדפדפן בדיוק, במשך איזה עשר שנים טובות או יותר? בשאלה יותר כללית: למה תמיד צריך תיקון? למה אי אפשר להקדים תרופה למכה לפעמים?

 

3) אני לא חושב שאתה צודק. במאמר מביאים לדוגמא חוק רגולטיבי כלשהו שחוקק בארה"ב ב1939 ואסר על מיזוגם של שני סוגי בנקים לחברה אחת. זה בוטל ב-1999 ומי שהיה איש שלטון בכיר כלשהו בממשל קלינטון, הפך להיות יו"ר בבנק סיטיגרופ כמה חודשים אחרי. הנה, כאן הם מביאים לך דוגמא של ביטול של רגולציה וכלכלת מקורבים. אני הסקתי מהמאמר דווקא שצריך איזון. הסקתי גם משהו יותר מעניין, למען האמת: כלכלנים, בכירים ככל שיהיו, דנים בתורות שהן כמעט פלוסופיות. הנה, הפרופסור הזה עצמו מודה שטעה בהקשר של הניתוח שלו:

 

נכון. אני מגיע מרקע ליברטריאני. נקודת הפתיחה שלי היתה שאלא אם אני רואה מקרה ברור שבו רגולציה פותרת בעיה - אני מעדיף שלא תהיה רגולציה. כך שלא יכולתי להעריך לגמרי את הבעיה שנוצרה משילוב בין בנקים מסחריים לבנקי השקעות

...

הסיבות הללו גרמו לי לחשוב שכל רמה של הפרדה היא יעילה. אנחנו יכולים לדון בדרך האופטימלית להפרדה, אך אני חושב שמנקודת מבט פרקטית, חוק גלאס־סטיגל היה מספיק טוב

שלא תבין אותי לא נכון, ברור לי שיש בכתבה קודם כל יציאה (מוצדקת ביותר) כנגד לובינג וכלכלת מקורבים, שמושפעת גם מחוסר הבנת פשוטי העם את חוקי המשחק.

אבל יש כאן משהו הרבה יותר עמוק. יש כאן הבנה של פרופסור ליברטיאני לכלכלה שהעולם הוא לא שחור ולבן, יש כאן אמירות מצידו שמאוד מחזקות את מה שאנחנו אומרים על הצורך במיסוי ומתן זכויות לאנשים שונים. ומעבר לזה, הוא יודע להגיד במבט לאחור שהוא טעה והרגולציה כן הייתה צריכה להתקיים. אבל הוא ידע להגיד זאת רק אחרי שהנזק נגרם. וזה מתקשר היטב למה שכתבתי קודם: הוא, כמו רבים אחרים, יודע להסביר מה לא היה טוב פעם. האם זו חוכמה גדולה?

 

מנקודת מבט קצת אחרת: ברור לפרופסור הזה שיש בעיה עקרונית מאוד בניהול השוק בארה"ב. הוא מצביע על לובינג וכלכלת מקוריבם לזה. אבל כלכלת מקורבים היא היבט או צורה אחת של שוק חופשי, לכאורה, שבו אין מה שימנע מקבוצה כזו או אחרת להכתיב את הנעשה בשוק. כשאתה והוא מחפשים את הגורם האחראי על שלטון מיעוט בכלכלת מקורבים, אתה בצורה קצת יותר קיצונית והוא בצורה קצת פחות קיצונית מאשימים את חוסר השקיפות והרגולציה וכו'. אבל עצם זה שיש אצלו את ההבנה שצריך רגולציה, כי בלי רגולציה תקבל ג'ונגל, אמורה להוביל אותך למסקנה הבלתי נמנעת שהבעיה היא לא בחקיקה והניצול שלה. שני אלו הם סמפטומים של אותו הג'ונגל שהוא מדבר עליו, וזו פשוט עוד דרך של אנשים כאלו ואחרים לשלוט באותו הג'ונגל.

 

כן, מה שאני כותב הוא קצת מעגלי. למען האמת אין לי פתרון אדיר לדברים האלו. אבל בסוף, גם ללא לובינג וכלכלת מקורבים, היו פערים כלכליים עצומים בין העניים לעשירים בארה"ב של לפני מאה שנה. זה שהיתה תקופה של כמה עשורים במהלכם זה הצטמצם דורש בוודאי הסבר כלשהו. אבל החקיקה היא לא הגורם לצמיחה בפערים. היא פשוט עוד כלי שהיום כבר לא מנוצל ולא פועל כמו שצריך לטובת הציבור, בדיוק כמו שקורה עם ההסתדרות או ועדי העובדים הגדולים אצלנו.

[[פנדוב]

גלאס - סטיגל, יבגני.

עריכה: אופס, ציינת את החוק בהמשך. הרעיון הבסיסי הוא הבחנה בין בנק "רגיל" של פקדונות לבין בנק השקעות.

הראשון נדרש לשמרנות ובתמורה מקבל גיבוי מימשל בשעת הדחק, השני לא.

כמו עוד חוקים ותקנות, זהו אחד מלקחי כשל השוק של המשבר הגדול. רגולציה זו הניחה תשתית לשדה עשייה בטוח יחסית שאינו ג'ונגל. במשך השנים חכמתם של הבנקאים ורואי החשבון הלכה וגברה עד שנשפכה מהאזניים. אצל הפוליטיקאים והרגולטורים חל מצב הפוך של ואקום תוך ראשי[גור'ג בוש הבן? רונלד רייגן?]. במצב זה האג'נדה של הראשונים עברה לאחרים ובמקרה דנן בתי הנבחרים דווקא בתקופת קלינטון- נשיא מוצלח ללא ציניות.

 

החכמה הזו הפילה גבולות בין שני סוגי הבנקים שכן שניהם סברו שהם יודעים"לעשות הכל". כך מצא עצמו המימשל ערב לספקולציה נוסח בנק השקעות במקום להגביל ערבותו לפקדונות, כפי שהתכוון.

מרגע שערבות מובטחת לך[לבנק] הרי שבעת הצלחה- היא שלך, בעת כשלון- אתה מגלגל לשלטון. לכן שווה לקחת סיכון.

הרעיון הבסיסי הוא מינימום רגולציה כשהכל טוב-כדי לכסח את הבורים המסכנים ולהפוך גם את מעמד הביניים לכאלה , וכאשר מסתבכים- קריאה למדינה לבוא ולחלץ- כמובן על חשבון אותו מעמד ביניים שלא הספיקו להרוס לגמרי.

 

נ.ב אותו סוג חכמה וחמדנות הביא גם לכך שאחריותם ותיפקודם של ביקורות חשבונאיות על חברות הלך וירד. עד אשר הבקורת כה מלאת חורים שהיא מאפשרת ביתר קלות מקרים כוורלדקום ואנרון. בסתחום ראיית החשבון של הגדולים חלה קונסולידציה גוברת שחיזקה את המעטים והגדולים שנותרו. אלו לחצו על הפוליטיקאים ורוקנו מתוכן סמכויות רגולטאריות[ע"י תקציב ירוד וגזיזת כנפיים פוליטית] כך שמיקוד ההכנסה העקרי של ראיית החשבון השתנה מ"השגחה" ל"הכשרה" של דברים.

אם תחבר זאת[ועוד] לכרסום בגלאס סטיגל, תקבל מצב שבו לקחי משבר אחד , ורגולציה שניתן להשיג בעקבות משבר כזה הלכו ונשחקו, הרווחים גדלו, ההפקרות גם ואופס המשבר הבא.

עריכה אחרונה ב-21 למרץ, 2014 על ידי [פנדוב

[amir74]

אם לסכם את כל הטקסט הארוך הזה, אפשר לומר שיש הסכמה רעיונית לפחות על הצורך בצמצום הפערים והאי שיוויון, לא כעונש לעשירים (כמו שחלק כאן כותבים), אלא כדרך היחידה להבטיח שתתקיים תחרות ושוק גם בעוד עשר שנים. בין היתר דיברו שם על נושא החינוך, שאני מדגיש בכל תגובה שלי וגם המרחק, שלא אמור להיות קיים, בין הפריפריה למרכז בישראל. וזה, כמובן, כדי להבטיח ש"לא נפספס את סטיב ג'ובס הבא", כמו שנאמר בראיון. ממליץ מאוד לאנשים כמו קייסר ללמוד את הקונספט הזה ולזכור שכניסה מלכתחילה של שחקנים חדשים לשוק מותנית בזה שיש לאנשים הגישה לידע הנדרש לכך. וזה, בדרך כלל, לא קורה מעצמו.

טרם קראתי את הכתבה אבל אני היחיד כנראה שמבין את הנושא בצורה הזו: העשירים עושים לפשוטי העם טובה שהם מצמצמים פערים על מנת שיוכלו לזהות את ה"סטיב ג'ובס" ויוכלו לנצל גם אותו ולהרוויח על גבו עוד כמה מיליונים, אז סליחה שאנחנו נושמים באמת.

 

צמצום הפערים צריך לבוא למטרה אחת פשוטה- מתן אפשרות לאנשים שיש להם את היכולת לעבור מסטטוס של עוני למעמד ביניים. מתן אפשרות לזוג עובד עם שלושה ילדים לסיים את החודש בכבוד וגם לחסוך קצת לימים קשים. מישהוא רואה את זה קורה היום ?

זה לא קורה כי השוק בנוי בצורה כזו שמשלמים משכורות רעב והמדינה חונקת את האנשים בכל מיני מיסים ואם המצב יימשך כך אנחנו בדרך למיתון עמוק וארוך שנים.

כן, לדעתי צריך לגבות הרבה יותר כסף מהעשירים, מחברות הענק (לא מאלה שמרוויחים 30 אלף בחודש- אלה לא עשירים, גם הם בקושי גומרים את החודש).

[roiei]

אם תגבה הרבה יותר כסף מעשירים וחברות ענק מה שישאר פה זה כל ה"סחל'ה" של המדינה

[roee]

מנקודת מבט קצת אחרת: ברור לפרופסור הזה שיש בעיה עקרונית מאוד בניהול השוק בארה"ב. הוא מצביע על לובינג וכלכלת מקוריבם לזה. אבל כלכלת מקורבים היא היבט או צורה אחת של שוק חופשי, לכאורה, שבו אין מה שימנע מקבוצה כזו או אחרת להכתיב את הנעשה בשוק. כשאתה והוא מחפשים את הגורם האחראי על שלטון מיעוט בכלכלת מקורבים, אתה בצורה קצת יותר קיצונית והוא בצורה קצת פחות קיצונית מאשימים את חוסר השקיפות והרגולציה וכו'. אבל עצם זה שיש אצלו את ההבנה שצריך רגולציה, כי בלי רגולציה תקבל ג'ונגל...

 

מה שצריך לקחת מהמאמר הזה אלו אמיתות שנמצאות בבסיס השוק החופשי מאז ומעולם:

 

1. רגולציה היא הכרחית

 

2. צריך תמיד לשאוף למינימום הרגולציה ההכרחי. זה לא אומר ללא רגולציה, אלא להמעיט בבירוקרטיה ותקנות ככל אפשר, ולעשות אותם ברורים ופשוטים ככל האפשר. זה מונע מאנשים לנצל את המערכות האלו לטובתם ומשרת בעיקר שחקנים קטנים שלא מסוגלים להשפיע על התקנות, לא מסוגלים להבין את השלכות התקנות ולא מסוגלים לנצל את התקנות לטובתם.

 

3. העובדה שבלי חקיקה תקבל ג'ונגל, לא הופכת את החקיקה עצמה בהכרח לדבר חיובי. במידה מסויימת היא נדרשת, אבל כשאתה משתמש בחקיקה ביד כבדה בשביל להסדיר דברים כפי שאתה רוצה, אתה מקבל מערכת מלאת עיוותים, מקרי קצה, חוסר הגינות, חוסר שקיפות ומכשולים. בסופו של דבר אתה מתחיל לחוקק בשביל לסגור פרצות בחקיקה הקודמת, וכך הולכים הדברים ומסתבכים עד למצב שבו אתה צריך ליווי של עורכי דין, רואי חשבון ולוביסטים בשביל לעשות עסקים במערכת הזו. ככל שהחקיקה מסובכת יותר, כך גדלה השחיתות מסביבה וגדלים החסמים לעסקים קטנים.

 

שהבעיה היא לא בחקיקה והניצול שלה. שני אלו הם סמפטומים של אותו הג'ונגל שהוא מדבר עליו, וזו פשוט עוד דרך של אנשים כאלו ואחרים לשלוט באותו הג'ונגל.

 

יש דברים שהם אמיתות בסיסיות בטבע האנושי. העובדה שתמיד השחקנים בשוק ישאפו למקסם רווחים ולנצל את המערכת עבורם היא אחד מהדברים הללו. זה לא צריך להפתיע אותנו.

[wa11a]

עקב כך שמזמן השרשור הזה כבר לא מדבר רק על זוגות בלי כסף לדירה, יש לי שאלה.

פתחתי את טבלת מדרגות המס מהאתר של משרד האוצר.

מה מוגדר כ"הכנסות שלא מיגיעה אישית" ?

[amir74]

הכנסה פאסיבית ?

הכנסה מהשכרת דירה, רווחי הון, עמידה בראש פירמידת רמאות/ שקר כלשהוא.

[blavie]

הבירוקרטיה זה חומר הבעירה של השחיתות והסיאוב.

 

ייתכן שכבר יצאה הרוח מהמפרשים של הנקודה הזו בדיון, אך רציתי בכל-זאת להראות לך מה מישהו אחר ( ד"ר גיא בכור ) כתב על אותו העניין - ניתן להגיד שאלו בדיוק אותם הדברים שאתה אמרת לאורך העמודים האחרונים, רק במילים קצת שונות... בחלק מהמאמר הוא נוגע אף בכמה נקודות אותן יבגני העלה ( פורד והיחס לעובדים למשל, יש גם סרטון מצחיק מאוד מתוך סרט של צ'אפלין )...

 

תאוות כוח משתקת. בשנות העשרים והשלושים היו המעסיקים כל-יכולים במפעלי המכוניות של דטרויט, והפועלים היו אפסים. הנרי פורד דרש לדעת את כל הפרטים האישיים על כל פועל, תחביביו, כיצד הוא מתנהג אל בני משפחתו והאם הוא נוהג לשתות. העובדים היו עבדים, שהרוויחו טוב. התעשייה שגשגה, אך העובדים היו ברגים במכונה. עם הזמן המצב התהפך: ועדי עובדים אדירים שקמו במפעלים השביתו אותם בשביתות אלימות, וההנהלה נאלצה לתת עוד ועוד. בתחילה תוספות שכר, ואחר כך הבטחות עתידיות, כמו פנסיה. כאשר הגיע הזמן לפדות את ההבטחות התברר שהמפעל לא מסוגל להיות תחרותי עוד, בשל הרווחה שהובטחה לעובדים. מול יפן, דטרויט לא היתה תחרותית עוד, והמפעלים נפלו.

 

כך היתה דטרויט בתחילתה עיר של קפיטליזם חזירי, ובסופה עיר של סוציאליזם חזירי, עם ועדי עובדים שמצצו את המפעלים, עד שקרסו. כל אחד חשב רק על עצמו: המעבידים והעובדים, עד לסוף הצפוי. שניהם טעו, בהשמדה הדדית. הועדים האלימים של דטרויט לא הבינו שחייב להיות גבול לתאוות הכוח שלהם, משום שבסוף העסק כולו יקרוס, וזה מה שקרה. האם בית הדין לעבודה אצלנו, עוד "אקטיביסט" שפתאום קם לנו מכוח עצמו, מבין זאת? דטרויט היא הרי גם אזהרה. ועדי העובדים החזקים בדטרויט הצליחו, במחיר חניקת העובדים והמפעל. לזה יש להוסיף את השחיתות המימשלית בעיר, הנפוטיזם, המחנאות, והרי לכם הקריסה.

 

ערים גדולות נוספות הולכות ומתקרבות לגורלה של דטרויט: שיקגו, פילדלפיה, בולטימור, מילווקי ורבות נוספות. פשיעה בלתי נשלטת, עוני מתגבר, בריחה של חזקים ויאוש של הנשארים. אם היה לארצות הברית נשיא שיודע לבצע, בעל חזון אמיתי, שגם מבין, אולי אפשר עדיין להציל את דטרויט. אך ההיסטוריה הציבה בתפקיד את אחד האנשים הכי לא מתאימים לכך, ברק אובמה, עם סביבה סוציאליסטית חסרת אונים. דיבורים, נאומים, ובינתים הכל שם ממשיך לשקוע.

ברק אובמה מטביע את האומה שלו בתקנות, חוקים, רשיונות, טפסים, בירוקרטיה, רואי חשבון ועורכי דין, ההיפך ממה שהיא צריכה. וכבר טקיטוס הרומאי קבע: "ככל שיש ברפובליקה יותר חוקים, כך היא מתנוונת עוד יותר" (Corruptissima republica plurimae leges).

 

 

זו ממש העמדה שהעלת, בכתבה מעניינת מאוד ( כמו שאר הכתבות שלו, אם תשאלו אותי ) על דטרוייט ותעשיית הרכב

האמריקאית -

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=2211

 

**למען כיבוד זכויותיו של יוצר התוכן - הקטעים חתוכים מתוך הכתבה כדי להדגיש חלק בה שמתייחס לנקודות כלכליות שעלו כאן בדיון, במטרה להעשיר אותו באמצעות "מאמר אורח" ... זוהי לא הכתבה במלואה, וכל הזכויות על הטקסט שייכות לד"ר הנכבד... **

עריכה אחרונה ב-23 למרץ, 2014 על ידי blavie

[m3x7r3m3]

יש חזירים רציניים בארץ (לבקש 3000 שקל על "חדר" של 12-13 מטר עם גלריה, זה פשוט דוחה, בעייני לפחות). מצד שני, במקרים רבים הרווחים של בעלי הדירות הם לא גדולים במיוחד, עד כמה שאני יודע. גם דיברנו על זה פה בשרשור שכן. הכל הרי פונקציה של גובה המשכנתא שאתה לוקח מלכתחילה בשביל לקנות את אותה הדירה.

 

יש חזירים כי נותנים להם להיות חזירים. כי גם כשהם מציעים 12-13 מ"ר ב-3000 שקל אנשים שוכרים את זה ומשלמים את זה בשביל לגור בתל אביב.

הרי מעולם לא נבנתה בארץ דירה של 12-13 מ"ר, זאת אומרת שזה פיצול דירה לכמה דירות קטנות, אם אף אחד לא ישכור דבר כזה, בעל הדירה ייאלץ להוריד את המחיר ואפילו לשבור את הקירות ולהחזיר את הדירה לגודל סביר.

[teyal]

. יש חזירים רציניים בארץ (לבקש 3000 שקל על "חדר" של 12-13 מטר עם גלריה, זה פשוט דוחה, בעייני

 

אדוני הנכבד.

גם אתה, (וכל אחד אחר מהכותבים כאן) לו היית בעל נכס להשקעה, היית מנסה למקסם כמה שיותר את רווחיך.

ולו הייתה לך האפשרות, אז היית משכיר גם 10 מטר ב 4000 ש"ח.

לכן ההתחסדות הזו, והתואר "חזירים" אינם במקומם.

(אם אתה פילנטרופ שעובד לשם שמיים זה כבר נושא לדיון אחר).

[יבגניפ]

אין כאן שום התחסדות. יש הבדל בין למקסים רווחים לבין להיות חזיר. סליחה אם פגעתי ברגשותיך ואתה בעל "נכס" כזה, אבל זו האמת. לשכן אנשים בתנאים לא ראוים זה גם לא סתם "למקסם רווחים", בדיוק כמו שסחר בעבדים זו לא פרנסה ראויה, בעיניי האדם הסביר.

[roee]

אין כאן שום התחסדות. יש הבדל בין למקסים רווחים לבין להיות חזיר. סליחה אם פגעתי ברגשותיך ואתה בעל "נכס" כזה, אבל זו האמת. לשכן אנשים בתנאים לא ראוים זה גם לא סתם "למקסם רווחים", בדיוק כמו שסחר בעבדים זו לא פרנסה ראויה, בעיניי האדם הסביר.

 

"לשכן אנשים בתנאים לא ראוים"? יבגני, איזו פטרוניות. להזכירך, אתה רק מציע את הדירה להשכרה, השוכרים בוחרים אם יאה להם לגור בתנאים כאלו.

[SlowRide]

תפריד בין חוקי למוסרי. אתה לא חייב לקנות בקבוק מים מינרלים ב12 ש"ח ממכונה ביום קיץ חם, אבל מה אם מתחיל לכאוב לך הראש ואתה נמצא ברציף של תחנת רכבת? תיגש לקולר המלוכלך שלא מקרר, מלא ברוק של אנשים ותקוע ליד השרותים? זה בערך אותו מצב, רק שאני מצליח להבין את זה שמוכן לשלם מחיר מופקע על מים קרים בשעת הצורך אבל לא את זה שמתעקש לגור במרכז ת"א באיזה שובך. בכל אופן, כנראה שלשניהם יש מניע מספיק חזק שאפשר לנצל אותו בצורה לא מוסרית בחסות החוק.

עריכה אחרונה ב-23 למרץ, 2014 על ידי SlowRide

[roee]

תפריד בין חוקי למוסרי. אתה לא חייב לקנות בקבוק מים מינרלים ב12 ש"ח ממכונה ביום קיץ חם, אבל מה אם מתחיל לכאוב לך הראש ואתה נמצא ברציף של תחנת רכבת? תיגש לקולר המלוכלך שלא מקרר, מלא ברוק של אנשים ותקוע ליד השרותים? זה בערך אותו מצב, רק שאני מצליח להבין את זה שמוכן לשלם מחיר מופקע על מים קרים בשעת הצורך אבל לא את זה שמתעקש לגור במרכז ת"א באיזה שובך. בכל אופן, כנראה שלשניהם יש מניע מספיק חזק שאפשר לנצל אותו בצורה לא מוסרית בחסות החוק.

 

מוסר הוא דבר אישי ויחסי. מבחינתי, אם מישהו שילם שני מיליון שקל על דירה מתפרקת בדרום תל אביב ועכשיו הוא משכיר אותה ב4% תשואה - שזה בערך 6600 ש"ח לחודש - הוא לא עושה שום דבר פסול. אולי מבחינתך זה כן פסול. אבל בדיוק בשביל זה השוק החופשי בעצם נותן לכל אחד מאיתנו להיות השופט, לנהוג לפי המוסר האישי שלו ולהחליט אם הוא רוצה לקחת חלק בעסקה או לא. אני לא צריך את החוק שיחליט בשבילי מה נכון ומה לא. ונחש מה, אותו בקבוק מים ב12 שקל לא יעלה 12 שקל אם מספיק אנשים יחליטו שזו עסקה לא מוסרית או לא משתלמת. שהרי, לקנות את הבקבוק ב12 שקל זה מוסרי בדיוק כמו למכור את הבקבוק ב12 שקל; כמו שלקנות רכוש גנוב זה מוסרי כמו למכור רכוש גנוב, לתת שוחד זה מוסרי כמו לקבל שוחד וכן הלאה.