יוקר המחייה

[sronis]

עכשיו תגיד לי מי נכשל בהבנה של דבר מאוד בסיסי בכל הקשור לניהול דיון בפורום.

 

אתה. כי אתה לא מפנים שאני מנהל פה בפורום, ואם תמשיך לטחון לאנשים בשכל אני מתישהו אתעצבן ואתחיל להפעיל פה סנקציות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

* למען הסדר הטוב - לוקח הרבה יותר ממה שאתה מסוגל לעצבן אותי באמת, אז אתה יכול להיות רגוע. אם כי אני לא אחראי למעשיהם של מנהלים אחרים...

[SlowRide]

אני אמרתי לו שבחיים לא אחיה ככה והתשובה שלו די הגיונית "אז אח'כ אל תבכה אין כסף, אין בית, איך מגיעים לבית" ...

אתה בחיים לא תצליח להגיע לרמה שלו כי אתה לא תימני. היה לי רס"ר תימני, אני מכיר את העניין מקרוב.

ד"א, תימני זה לא עם, זה מקצוע. כך שאתם לא יכולים לקרוא לי גזען

 

ועכשיו ברצינות, די עם בדיחות תימנים - לא צריך לגנוב סוכרזית מבתי קפה ולהצהיר שאתה הורה נזקק כדי להגיע לבית.

אבל כן צריך לדעת לוותר על חלק מהפריבילגיות שהחברה הצרכנית "כופה" עלינו כמו לקנות סלולרי חדש כל שנה, לטוס לחו"ל כל שנה, לקנות רכב כמה שיותר חדש ב700 תשלומים, ללכת למסיבות והופעות כל שישי ולהתלבש במיטב המותגים. החכמה היא לחשוב על מחר ולא לחיות את הרגע בכל פעם שממש רוצים משהו.

[יבגניפ]

זה נכון

אבל זה טרייד אוף מסוים, שבעצם דורש ממך לוותר על הרבה פרמטרים שגורמים לך להרגיש כאילו אתה חי במדינה מתקדמת מלכתחילה.

 

אגב, ספציפית טלפון אני מחליף עד עכשיו פעם ב-3-4 שנים

[SlowRide]

מי אמר שאנחנו חיים במדינה מתקדמת?

המציאות היא שאותה "מדינה מתקדמת" לא פועלת לטובתנו, אלא לטובת אלה שמרוויחים מהקניות הפזיזות שלנו.

זה עניין של תרבות צריכה. אנחנו רוצים דברים שמקודם לא רצינו כי ככה שכנעו אותנו. זה טוב ורע ביחד, כי מי שיכול להרשות לעצמו נהנה, אבל נותנים גם למי שלא באמת יכול ואז מתחילות בעיות.

[יבגניפ]

זה כבר משהו אחר

[sperial]

הסיפור על הזוג שמתכלב וסוחב סוכרזית מבתי קפה מוגזם ביותר, ואני מניח שהם גם טובעים במשכנתאות (אלא אם היתה ירושה יפה). כלומר - לא הסיפור מוגזם, אלא התנהגותם המוגזמת מאד.

 

מי שרוצה להשיג הישגים צריך לוותר על דברים מסויימים בדרך אליהם. לא צריך להתכלב, ובודאי לא להגיע לדרגה של גניבה ורמיה - אין לי ביטוי אחר שיתאר את "סחיבת" הסוכרזית וההצהרות בבית הספר. בהחלט צריך לקבוע סדרי עדיפות: לא כל אחד צריך לרכוש טלפון נייד ב-5000 ש"ח כל שנה או אפילו שלוש, לא כל ילד בן 21 זקוק ל"רכב ראשון", יש תח"צ ויש רכב של ההורים. ואת הסכומים שאנשים מוציאים על מסעדות, בילויים ומזון שליחים אני בכלל לא מצליח להבין. וכך עוד כהנה וכהנה, הוצאות שמי שיחסית קל לצמצם במחשבה על העתיד.

[Nemesis]

אפשר להסתכל על הדברים גם במבט קצת אחר. הם מנצלים את המערכת הקיימת של תרבות הצריכה כדי לצבור נכסים. אפשר אולי להקביל זאת לאנשים שאינם מחסנים את ילדיהם כי יש מיליונית אחוז סיכוי שילדם יעלה כתוצאה מהחיסון ובעצם נהנים על חשבון חיסון כל האוכלוסייה, כך שלא ממש יש להם מהיכן לחלות.

אולם, במידה וכולם יאמצו את הגישה הזו המחלות הללו שכבר הוכחדו בחברה המערבית עלולות לחזור במהרה.

אותו הדבר במקרה החבר המתכלב. זה נחמד מאוד שאין לו מחשב וטלפון והוא אינו קונה בגדים, אך בצד השני של המשוואה יש את האנשים המתפרנסים מהמוצרים אותם הוא קונה. אם הרבה אנשים יאמצו את אותה גישה, לאנשים בצד השני תהיה פחות עבודה ופחות כסף ואולי לא יקנו את המוצר שהחברה בה הוא עובד מייצרת. במקרה הזה אולי יאלצו לקצץ במספר העובדים, בתנאים שלהם, ברכב הליסינג ובמזגן חינם.

[yehuda-k]

היום ב"דה-מארקר":

המלחמה של לקוח בזק בינלאומי - שלא ראה את ההודעה על ייקור החבילה

 

הרבה סבלנות וגם לא מעט אומץ נדרשו ללקוח בזק בינלאומי במלחמתו הקטנה בחברה, שבה ספג שני הפסדים משפטיים ונדרש לשלם הוצאות משפט לא מבוטלות. שנתיים אחרי שהגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות ונדחה, ואז הגיש בקשת רשות ערעור למחוזי, ונדחה שוב - הגיע אייל רוזנברג עד לבית המשפט העליון, כשהוא מייצג את עצמו, ושם זכה לשופטת שקיבלה את טענותיו.

רוזנברג טען כי בזק בינלאומי שלחה הודעת עדכון מחיר חבילה לכתובת דואר אלקטרוני שנפתחה עבורו על ידי החברה, מבלי שאישר קבלת הודעות וחשבוניות למייל זה. לכן, לטענתו, הודעה כזאת אינה יכולה להוות הסכמה שלו לסיום תקופה קצובה בחוזה, שמשמעותה העלאת מחיר.

...

לטענת רוזנברג, הוא לא ראה את החשבוניות שנשלחו לאותה כתובת דואר אלקטרוני, כמו גם את ההודעה באשר להמשך השירות, שנשלחה לאותה כתובת - והתוודע לשינוי במחיר המנוי החודשי רק לאחר תשעה חודשים, בינואר 2013, כשפנה אל בזק בינלאומי בנושא אחר.

במאי 2013 הוא הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בחיפה, ונדחה שנה לאחר מכן, ואף נדרש לשאת בהוצאות משפט בסך 500 שקל. בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי נדחתה אף היא באוגוסט 2014, עם חיוב בהוצאות בסך 3,500 שקל.

רוזנברג לא ויתר, והגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון. הוא טען כי לא נתן את הסכמתו למשלוח חשבוניות לכתובת הדואר האלקטרוני שנפתחה עבורו - הסכמה שהיתה אמורה להינתן על ידו במפורש.

...

בזק בינלאומי טענה כי לרוזנברג הובהרו תנאי החבילה בשיחת טלפון שנערכה עמו במועד ההצטרפות, וכי נשלח אליו מכתב הצטרפות שבו פורטו הן המחיר בתקופת ההטבה, הן המחיר לאחריה והן כתובת הדואר האלקטרוני שהוקצתה לו. היא הוסיפה כי המבקש הוא צרכן "מתוחכם", שהתקשר עמה בעסקות דומות בעבר ויודע לעמוד על זכויותיו. לטענתה, בנסיבות אלה, טענותיו שלפיהן החברה הפרה את חובת היידוע והוא לא היה מודע לתנאי העסקה - נגועות ב"ציניות".

...

ברק־ארז קיבלה את בקשת רשות הערעור, ודנה בה לגופה לעניין הנוגע לתשלום התעריף הגבוה בתום השנה. "אין חולק כי ההסכמה בין הצדדים מבוססת על שיחת הטלפון ממאי 2011... אולם, אין כל ראיה לכך שבשיחת הטלפון יידעו את המבקש על הדרך שבה יישלחו אליו הודעות - לא באופן כללי ולא באשר לסיום תקופת העסקה... שומה עלינו לחזור אפוא למושכלות ראשונים של דיני הצעה וקיבול... לא הוכח כי בהצעה נאמר שההודעה הנדרשת באשר לעליית המחיר תישלח לכתובת הדואר האלקטרוני שנפתחה עבור המבקש... המכתב שנשלח למבקש לאחר שיחה זו, ושעליו מבקשת המשיבה להתבסס, לא יכול להוסיף תניות לאותה הסכמה מבלי שהמבקש הסכים לכך, שכן צריך היה להביא תניות אלו לידיעת הצד המתקשר עובר או בעת עריכת ההתקשרות".

...

"הדברים שנזקפו לחובתו של המבקש, היינו שהוא 'עומד על זכויותיו', צריכים בהקשר זה להיזקף דווקא לזכותו. בהקשר זה, אציין כי כשבית המשפט לתביעות קטנות - המיועד, בין השאר, להקל במידת מה על צרכנים להתגבר על הקושי המובנה הכרוך בהתדיינות מול תאגידים גדולים - מוצא כי תביעה צרכנית היא מוצדקת, מן הראוי שייתן ביטוי לניסיונותיהם של הנתבעים להערים בפני התובע קשיים במימוש זכותו, ככל שהיו ניסיונות כאלה. זאת, משום שתביעות מסוג זה מיטיבות לא רק עם התובע עצמו, אלא עם ציבור הצרכנים באופן כללי, וגם לכך יש לתת משקל".

...

ברק־ארז ביטלה את ההוצאות הקודמות שנקבעו לרוזנברג, וקבעה כי בזק בינלאומי תשלם לו פיצויים לדוגמה בסך 4,000 שקל; את סכום החיוב העודף שגבתה ממנו בסך 644 שקל; והוצאות משפט בסך 3,500 שקל. היא הוסיפה כי "הוצאות המשפט במקרה זה משקפות את ה'טרטור' הנמשך של המבקש בהליכים רבים שלא לצורך."

 

 

מה שמטריד הוא הפסיקות לרעת הצרכן של בית המשפט לתביעות קטנות ובית המשפט המחוזי. מעט מאוד אנשים יתעקשו לערער כמה פעמים עד שיגיעו לבית המשפט העליון. כלומר ברוב המקרים פסק הדין יהיה לרעת הצרכן ולטובת הטייקונים. לא פלא שיוקר המחיה הוא בעיה חמורה.

 

יהודה

 

נ.ב. ועוד יש פה כאלה שמערכת המשפט היא סמל הנאורות עבורם.

[amir74]

כתבה פשוטה שמסבירה למה החיים שלנו הולכים להיות יותר יקרים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4681651,00.html

סיבות עיקריות : שינוי דמוגרפי והנמכת ההשקעות במחקר ופיתוח. בעברית, אלה שלא עובדים יגמרו את הכסף לאלא שעובדים וכתוצאה מזה הם לא משלמים מס ולמדינה אין כסף להשקיע במחקר ופיתוח. בקיצור הדמוגרפיה אשמה בהכול.

[bagira]

בנות, להפסיק לריב!

[vadim6385]

טוב, זה היה צפוי (עליה ב40% בעיקול כלי רכב לעומת החצי הראשון של 2014).

 

http://cars.walla.co.il/item/2875364

[shugiflex]

לא בטוח שהעליה בעיקולים של רכבים נובעת מהעליה לכאורה ביוקר המחייה.

 

הנה תאוריה אחרת: הריבית הנמוכה מפתה אנשים לרכוש רכב יקר יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם ולממן אותו בכל מיני עסקאות מימון. חלקם לוקחים על עצמם מחויבות שגדולה עליהם בכמה מידות וזה נגמר בעיקול הרכב. כשהריבית תעלה עלויות המימון יגדלו ואז אנשים יחששו יותר מהלוואות כך שבאופן פרדקסולי יתכן שמספר העיקולים ירד.

[vadim6385]

זאת בדיוק הנקודה שלי.

 

הריבית הנמוכה, וכל מיני פרסומות בסגנון "599 ש"ח בחודש למשפחתית חדשה*" גורמת ליותר אנשים ליפול בפח של לקנות רכב שהם לא באמת יכולים להרשות לעצמם, וזה למה מדווחים על שיאי מסירות של רכבים, ובסופו של דבר נרשמים שיאי עיקולים, כשאפילו אחרי העיקול, בחישוב אובדן ערך וזה שהאוטו נמכר לסוחר במחיר זנות, אתה עוד נשאר חייב.

 

 

 

* מקדמה של טריליון שקל + הבן הבכור + חוזה עבדות ל20 שנה בסוף תקופה + יתרה של עוד שני טריליון

[sperial]

רכב זה כסף קטן. חכו שזה יגיע לדירות.

[vadim6385]

דירה הרבה יותר קשה לעקל.

 

במיוחד בישראל, כשעיקול בית זה מוצא אחרון, אבל באמת אחרון, קודם ימחזרו את המשכנתא עשרים פעם.

 

עיקולי דירות זה לא משהו שתראה כל כך מהר כאן.

 

ישראל היא עדיין מדינת רווחה, לטוב ולרע.

 

מצד שני, מכונית עדיין נחשבת למוצר יוקרה (מכונית חדשה בישראל זה עדיין סוג של סמל סטטוס), לכן במקרה הזה האצבע על הדק העיקול הרבה יותר קלה.

עריכה אחרונה ב-25 ליולי, 2015 על ידי vadim6385