שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[קורן בן אשר]

לא כל כך הבנתי מה אתה מציע - האם המיסוי יהיה פרוגרסיבי לפי רמת ההכנסה / נכסים של הקונה, או לפי עלות המוצר?

 

כי אם מדובר על אופציה (א), זה אולי סביר בקניית דירה או רכב חדשים, אבל האם אתה באמת רוצה לתת לכל אינסטלטור את נתוני ההכנסה של כלל האזרחים? ומעבר לזה, מה עושים במכירה של רכב משומש? וכמובן שתמיד אפשר לעקוף את המערכת באמצעות רכישה פיקטיבית ע"י מישהו "עני" יותר מהרוכש האמיתי.

 

ואם זו אופציה (ב), תצטרך לכל מוצר ומוצר להגדיר מה נחשב זול, מה נחשב יקר ומה מדרגות המס, וכמובן לעדכן אותן כל שנה. אז יהיה מיסוי על טלוויזיות, ועל רכבים, ועל בגדים, ועל תכשיטים, ועל מנות במסעדה וכו' וכו'.

 

בקיצור, שתי האופציות נראות לי לא פיסביליות כל כך.

 

אופציה א' לא פיזיבילית בכלל, תיצור תעשיה ענקית של רמאות שתהיה אפילו יותר גדולה מזו שיש היום.

 

כיוונתי לאופציה ב'. מיסוי פרוגרסיבי על מכוניות למשל, נדל"ן. וכדומה. ברור שגם כאן היישום לא פשוט ויש פתח לרמאויות.

 

לא בהכרח צריך לבטל לחלוטין כל סוג מיסוי אחר. אולי לייצר תמהיל מסויים שיהיה יותר אופטימלי מהיום.

עריכה אחרונה ב-8 למרץ, 2019 על ידי קורן בן אשר

[shugiflex]

ברגע שמתחילים להגדיר עבור כל מוצר מה נחשב "רגיל" ומה נחשב "יוקרתי", נוצרים עיוותים. למשל, בתקופת יאיר לפיד כשר אוצר בשנת 2013 הועלה מס על טלויזיות בגודל "50 ומעלה ל-35% במקום 15% שמוטל על כל הטלויזיות. חלפו להן שש שנים והמס הארור הזה עדיין בתוקף, כאשר טלויזיה "50 היא בערך הכי קטנה שניתן לרכוש. זאת רק דוגמא אחת מני רבות שמראה עד כמה התערבות ממשלתית היא גרועה ובזבזנית.

[SlowRide]

זה לא וגם זה בא ביחד. כשיש יותר מידי רגולציה תמיד יהיה הפקיד שיקח כסף כדי לעקוף אותה.

אז 100 יהיו צדיקים. ה- 101 לא.

הבעיה היא זה שקשה לא שיש מישהו שלוקח כסף כדי שלא יהיה קשה הוא רק הסימפטום.

לא הבנתי מה אתה אומר. שבדיה ושות' הן מדינות קפיטליסטיות עם מדיניות רווחה שממומנת מכספי מיסים.

שם המדינה לא תסבסד תעשיות כושלות ואין להם קביעות במשרות ציבוריות, למיטב ידיעתי.

אפשר בבקשה ביאור למשפט הזה?

 

איך הממשלה "דוחפת"?

למה הכוונה "תהליך העיור בעולם"?

לדעתי הכוונה להקמת ערים חדשות במקומות מרוחקים ממוקדי תעסוקה קיימים במקום פיתוח וציפוף ערים קיימות.

אבל המדינה עושה גם מזה וגם מזה. על הדרך בה נעשים הדברים אפשר לדון המון.

[יבגניפ]

עוד קצת ממבקר המדינה על רפובלקית הבננות שאנחנו חיים בה. אמלק לעצלנים: התחבורה הציבורית איטית, מיושנת ומחורבנת. אה והיא גם לא מתפקדת יום וחצי בשבוע, כי אלוקים לא רוצה. וזה צריך להוסיף את מה שאני מפמפם בכל שרשור רלוונטי פה: התכנון העירוני בארץ גרוע.

 

אבל היי... לפחות פייגלין יעבור את אחוז החסימה ויהיה אפשר להתמסטל בעליה הרגלית לבית המקדש. אולי יהיה נחמד ללכת ברגל את נס הרים - מי יודע?

[gbguy]

פיילגין יקבלו 10 מנדטים ויקח גם את תיק התחבורה, ויפריט לחלוטין את התחבורה הציבורית. אז חברות התחבורה הציבורית (שהיום הם סוג של קבלן ביצוע של המדינה) יחליטו על מחירי הנסיעה, תדירות הנסיעה ומסלול נסיעה. קח שתהיה תחרות גדולה בערים, וביישובים ובכפרים לא יהיה (כי בכל מקרה תושבי הכפר עשירים ונובורישים).

[wa11a]

אתם ציניים זה נחמד.

אבל אם בישראל לא הייתה רגולציה מונעת והשוק הפרטי יכל לספק קווי תחבורה כמה שבא לו.

ואם ויה הישראלית יכלה לפעול בארץ לפני שהיא הלכה לפעול בחו״ל (ולא זה שהיא הולכת להתחיל לפעול בסוף החודש תחת רישיון ממשלתי בעזרת קבלני הביצוע של המדינה זה לא ״לפעול״).

המצב פה היה הרבה יותר טוב.

איפה שיש ביקוש השוק הפרטי ידע לתת את ההיצע אני בטוח. זה לא אומר שצריך להפריט את כל התחבורה הציבורית (אולי) אבל קודם כל אל תמנע תחרות בתחבורה הציבורית.

[pooh-bear]

אני מייד רואה חמש חברות פרטיות בונות מסילות רכבת, שלא לדבר על רכבות תחתיות. חצי שנה, גג שנה אנחנו שם.

 

רק תזכיר לנו, איפה שלא יהיה ביקוש (נניח, מחוץ לגוש דן), אנשים נידונים להסתדר בלי תחבורה ציבורית? מה יעשו ילדים בירוחם, ילכו ברגל לב"ש?

[wa11a]

לא ביטלתי את התחבורה הציבורית.

רק אמרתי תן לשוק הפרטי גם לספק היצע. בוא נגיד שאיפה שיש פקקים כנראה שיש מספיק ביקוש. איפה שלא, בסדר אפשר לדבר על איפה אתה מסבסד תחבורה ציבורית ואיפה לא.

אבל ״מה יעשו הילדים בירוחם״ זה לא תירוץ לחסימת השוק הפרטי.

[pooh-bear]

אתה מתעלם מעניין התשתיות. אפשר לספק תחבורה ציבורית פרטית על תשתיות קיימות. כמובן שעדיין צריך רגולציה, כי בכל זאת אתה רוצה בטיחות ושירות מינימליים, אבל זה רק אכיפה.

 

הבעיה היא לבנות תשתיות - אני לא מכיר מודל שחברות פרטיות בונות תשתיות תחבורה ביוזמתן המלאה באופן פרטי, ולו כי בלתי אפשרי לבנות תשתיות מתחרות - אתה הרי לא מדמיין שתי רכבות תחתיות מתחרות, נכון?

 

ומכיוון שאנחנו מעדיפים רכבת תחתית שלא עומדת בפקקים על אוטובוס שכן (לפחות בחלק מהמקרים, ברור שזה לא פיתרון פיסבילי בכל מקום), אי אפשר לקיים תחבורה ציבורית פרטית לגמרי שגם תהיה איכותית.

[יבגניפ]

אני לא ציני בכלל. להפך. המצב פה רק ילך ויחמיר בכל תחום - תחבורה, חינוך, פריון עבודה, מערכת בריאות.

אפשר עד מחר להתווכח על היתרונות של גישות כלכליות ליברטריאניות. אבל בואו נהייה מציאותים. שום חברה פרטית לא יכולה לנצח תכנון עירוני שמנציח מגדלים גנריים וגינה ציבורית באמצע. שום חברת קורקינטים שקר כלשהו לא יכולה לנצח בערים שבהן אף אחד לא בונה שבילים ייעודים. בתי ספר פרטיים לא יהפכו מדינה שמורכבת מ4-5 אוכלוסיות עויונות למשכילה יותר, בעלת פריון עבודה גבוה יותר. והכי גרוע - כלכלת שוק לא תגרום לאף ישראלי, סליחה על הגסות, לשים פחות זין על כל הישראלים האחרים בכל סיטואציה יומיומית אפשרית, שלעולם מנוהלת כאן כקרב השרדותי.

[RK]

זה מוטיב חוזר אצלך, ולא כולם (אני מדבר על עצמי והמעגל החברתי שלי) חשים כך. אולי זה קשור לבחירה שלך לגור במגאפוליס (במונחים מקומיים) מנוכר שבו נוטים לגור אנשים עם מנטליות דומה? האם לא בטוח שתיתקל בזה בכל מקום דומה בעולם? האם אתה רוצה את הבלתי אפשרי או סתם נהנה מהביצ'ינג?

 

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

[SlowRide]

זה לא קשור למקום מגורים. אני מרגיש דומה וגרתי בפריפריה כמעט כל חיי.

אני לא ציני בכלל. להפך. המצב פה רק ילך ויחמיר בכל תחום - תחבורה, חינוך, פריון עבודה, מערכת בריאות.

אפשר עד מחר להתווכח על היתרונות של גישות כלכליות ליברטריאניות. אבל בואו נהייה מציאותים. שום חברה פרטית לא יכולה לנצח תכנון עירוני שמנציח מגדלים גנריים וגינה ציבורית באמצע. שום חברת קורקינטים שקר כלשהו לא יכולה לנצח בערים שבהן אף אחד לא בונה שבילים ייעודים. בתי ספר פרטיים לא יהפכו מדינה שמורכבת מ4-5 אוכלוסיות עויונות למשכילה יותר, בעלת פריון עבודה גבוה יותר. והכי גרוע - כלכלת שוק לא תגרום לאף ישראלי, סליחה על הגסות, לשים פחות זין על כל הישראלים האחרים בכל סיטואציה יומיומית אפשרית, שלעולם מנוהלת כאן כקרב השרדותי.

מדינה ליברטנית יכולה להתקיים רק בעולם שבו כולם שפויים, משכילים ומתחשבים ואין חולי נפש, נכים ומוגבלים. סוציאליזם מוחלט מתקיים רק בכלא - שם הכל מסובסד מפוקח ומחולק שווה והדבר היחיד שמשלמים בו זה החופש האישי.

הבעיות שאתה מתאר לכולן מכנה משותף אחד בהתנהלות של המדינה הזאת - אכול ושתה כי מחר נמות. ככה השלטון מתנהג ובגלל זה ככה גם הרבה אנשים מתנהגים.

אני חושב שאם המדינה תשחרר קצת ותתן לאנשי מקצוע להתעסק בתחומים הנ"ל, יהיה פה קצת יותר טוב.

עריכה אחרונה ב-13 למרץ, 2019 על ידי SlowRide

[יבגניפ]

זה מוטיב חוזר אצלך, ולא כולם (אני מדבר על עצמי והמעגל החברתי שלי) חשים כך

אתה גם חש בכך. כתבת במצטבר לא מעט, למשל, על אנשים שנוהגים רק בשמאלי מבלי שעוקפים. למה? כי זה קיים. גם מחוץ למגאפוליס. ההבדל הוא בהסקת המסקנות מזה. כשאני לכאורה עוקף פקצה תורנית מימין, אני לא מופתע. אני לא חושב שזה מקרי. בדיוק כמו שזה לא מקרי (וזו באמת בעיה יותר חמורה בתל אביב) שבכל פעם שאני יוצא מהבית אני מסתכן, כי המדרכות מלאות בסחבקים לא פראיירים על קורקינטים או כל חרא אחר.

. אולי זה קשור לבחירה שלך לגור במגאפוליס (במונחים מקומיים) מנוכר שבו נוטים לגור אנשים עם מנטליות דומה? האם לא בטוח שתיתקל בזה בכל מקום דומה בעולם?

לא חוויתי את זה ביפן, למשל.

אני מתאר לעצמי שבמומבאי לא הרבה יותר נעים.

אבל עזוב את יפן ומומבאי. הדברים שאני כותב מושרשים בתרבות הישראלית מגבעת חלפון ועד לפרלמנט ופילוסים, שהם בסך הכל גרסה טלויזיונית ל"תמכור לה שוקולד".

הבעיות שאתה מתאר לכולן מכנה משותף אחד בהתנהלות של המדינה הזאת - אכול ושתה כי מחר נמות.

מסכים בטריליון אחוז, אבל באמת שאין לי מושג למה זה ככה. לדעתי אי אפשר למצוא לזה בכלל תשובה והסבר חד משמעיים. המנהיגים הם פני המדינה בסך הכל, לפחות לדעתי.

 

ורומן - לגבי ביצ'ינג - הלוואי, באמת הלוואי והיה לי מה לעשות עם זה. הייתי מוכן להצביע לכל אחד היום - ימין, שמאל, לא משנה - שהיה מלמד את הישראלים להיות פחות השרדותיים, גם כשאין לזה סיבה.

עריכה אחרונה ב-13 למרץ, 2019 על ידי יבגניפ

[sronis]

ורומן - לגבי ביצ'ינג - הלוואי, באמת הלוואי והיה לי מה לעשות עם זה. הייתי מוכן להצביע לכל אחד היום - ימין, שמאל, לא משנה - שהיה מלמד את הישראלים להיות פחות השרדותיים, גם כשאין לזה סיבה.

 

אתה יודע, חשבתי על המשפט הזה שלך קצת, ונראה לי שכיום, בימים שבהם הפילוג בין ימין לשמאל נדמה כגדול מאי פעם, נדמה לי שכבר לא אכפת לי אם המועמד שלי הוא ימין או שמאל, העיקר שהוא יביא שינוי אמיתי.

[oryo]

אבל באמת שאין לי מושג למה זה ככה.

שילוב של כמה דברים, אבל בגדול: זו המנטליות בישראל.

הניחוש שלי הוא שזה נובע ממדינה שמוקפת אויבים, יחד עם אלמנטים של רדיפה ופוסט-טראומה עליהם אנו גדלים (בין אם בבית, או בבית הספר) - הנ״ל גורמים לכך שרבים גדלים תחת ההנחה שחובה להיאבק על כל דבר, כי כולם מנסים לצוד(/לדפוק) אותך.

 

מכאן יש self-fulfilling prophecy: כשאתה מניח שכולם מנסים לדפוק אותך, ולומד מגיל אפס שאסור להיות פראייר - אז אתה מנסה לדפוק אותם ראשון. ביצה ותרנגולת.

 

אני סבור כי יש המון עוצמות למנטליות הישראלית - ה״חום״ וה״דוגריות״ גורם לכך שקל יותר לייצר מעגלים חברתיים חדשים, היצירתיות עוזרת באופטימיזציות לכל מיני תהליכים, והמשפחתיות תורמת לתא המשפחתי במרוצת השנים.

 

אבל העניין הזה של ״אני ואפסי עוד״ בשילוב עם ״לא לצאת פראייר״ הוא, לדעתי, ה-רעה החולה. וירוס הרסני שמשמיד בשיטתיות רצון טוב, מרסק סולידריות, ומהווה כר פורה להתנהגות בריונית משוללת הגיון שאולי ״עוזרת״ (בעיקר לאגו) לפרטים מסוימים בטווח קצר -אבל פוגעת הן בהם והן בחברה בטווח הארוך.

 

הנושא הזכיר לי מאמר משעשע של אורי כץ.