רכבי יוקרה, איך הם נתפסים

[alfa_draco]

כמו כל דבר בעסקים צריך לנתח את הסיטואציה. אם אתה עובד מול שותף עסקי או לקוח קבוע - הם רוצים לדעת שאתה יציב כלכלית. במקרה של חברה גדולה זה לא משמעותי (מקסימום אם עובד נוסע על טרנטה יחשבו שהוא קמצן) אבל אם "אתה זה העסק" אז בהחלט כל דבר שמשדר חוסן כלכלי - לא שופוני, כן? - תורם, בין אם זה שעון, מכונית או חליפה.

 

לעומת זאת מול לקוח מזדמן שרק מעניינת אותו העסקה הנוכחית - לא אכפת לו החוסן שלך רק מה אתה מוכר לו ובכמה. אם כי גם פה צריך לחשוב - אם אמרת למישהו, וזה חשוב לצורך העסקה, שיש לך הרבה ניסיון, הרבה לקוחות, אתה ותיק בענף וכו' - ייתכן בהחלט שטרנטה תסתור את המסר הזה וזה עשוי להפריע.

 

בגדול - טרנטה יכול לפגוע ברושם במקרים מסויימים, מכוניות יוקרתית מדי עשוי להפריע במקרים אחרים, רכב "נורמלי" - לא יקר מדי אבל לא ישן מדי - אף פעם לא יפריע. אז זה ההימור הכי בטוח. ואם כבר - אז מכיוון שבד"כ אנשים מזהים רכב מיושן, גם אם זה מרצדס, עדיפה טויטה חדשה ממרצדס ישנה באותו מחיר.

[tzvipper]

רכב יוקרה זה לא תמיד שופוני. יש גם סיבות פרקטיות לקנות רכב כזה:

1. הוא הרבה יותר נוח ומרווח

2. הרבה יותר קל איתו בפקקים ובנסיעה כי יש שם מנגנונים שעוזרים (שמירת מרחק, קרוז קונטרול, בלימה כאשר אתה מוריד את הרגל מהגז, גיר חכם ועוד).

3. ברכבי יוקרה יש מנגנונים שמשפרים בטיחות אקטיבית, החל מיותר כריות אויר, מנגנוני בקרת יציבות טובים יותר, בלמים טובים יותר ועוד.

4. מנועים חזקים, אחיזת כביש מעולה, בידוד רעשים ועוד.

5. אבזור עשיר ואיכותי, מערכת סטריאו עם סאב והרבה רמקולים שממוקמים נכון, אפילו תאורה פנימית ברכב טובה יותר.

6. בנסיעות ארוכות בכלל אין מה להשוות, בזכות בידוד רעשים וכורסאות נוחות אתה יוצר מהרכב כאילו לא נסעת - רענן, לאומת טלטלת ברכב פשוט ועוד רעש של כל דבר.

7. רכב זה כמו בגדים. רכב פשוט זה כמו טישרט וג'ינס - בגד לכל יום. רכב יוקרתי זה כמו חליפה מהודרת ואלגנטית. אפשר ליקרוא לזה שופוני, אבל הבגדים שבן אדם לובש עושים את הרושם הראשוני על הסובבים.

ברכב יוקרה הכל טוב יותר מברכב עממי.

8. רדיו דיסק מובנה פשוט ושני רמקולים - אי אפשר לשמוע על זה כלום, זה פשוט נישמע רע, לאומת מערכת מקורית ואיכותית שכל שיר ברדיו הופכת לחגיגה.

9. לרוב גם יצרנים משקעים יותר בעיצוב ברכבים יקרים יותר.

10. ואחרון חביב: נגד רכבי יוקרה יש פחות מעשי ביריונות על הכביש: אפקט הפחד.

 

מי שקונה את הרכב בגלל שופוני ולא כדי להנות מהמוצר - בעייה שלו.

[ברווז]

אני מכבד את הגישה שלך, לדעתי היא קצת מנותקת מהמציאות. יש הרבה דברים שעובדים בתת-מודע של כל אחד שמגבשים רושם ראשוני מבן אדם שרק פגשנו. אם תבוא ללקוח עם רנו אקספרס חבוטה, הוא כנראה יניח שאתה חאפר.

אז היום לא אכפת לך באיזה רכב נוסע מי שנמצא מולך, מחר העסק שלך יצליח (ואני מאחל לך את זה מכל הלב) ואתה לא תבין למה צריך להשקיע ברכבי שירות יצוגיים (צביעה, שטיפה וכו') או במדים עבור הטכנאים שלך. הכל מהווה חלק בפסיפס של חוויית הלקוח וההתרשמות שלו ממך.

 

אני למדתי שלא משנה את מי אני פוגש ובאיזה נושא, ההופעה החיצונית זה הדבר הראשון ששמים לב אליו והוא קובע את המשך ההתייחסות אליך כבן אדם. תוצאות אפשר להשיג בכל מקרה, פשוט חלק מהעניין בעסקים זה לעצב את דעתו של הצד השני בהתאם למטרה ולשם כך כל כלי כשר, טוב ומועיל. לפעמים המטרה היא לשדר אסרטיביות והצלחה, לפעמים (בעיקר מול אנשים טכניים) תרצה להיות איתם בגובה עיניים.

התת מודע עובד בצורות מסויימות מאד. רושם ראשוני הוא לא תמיד רושם ראשוני, יש גם רושם ראשוני שני. נשמע כמו אוקסימורון, אבל זה מה יש.

אני בחור גדול, 1.87 מטר גובה (וגם קצת רוחב... לא הרבה). כשאנשים רואים אותי בפעם הראשונה הם מגיבים מאד מוזר. התרגלתי לזה כבר. אז, הרושם הראשוני שאני משאיר עליהם, מתחיל ברגע שאני מתחיל לדבר דווקא ולא ברגע שהם ראו אותי.

לחלוטין יש מצבים שצריך להתלבש נכון ואלגנטי, ולחלוטין יש מצבים שצריך גם לשדר החוצה ממך "הצלחה", אבל אני לא רואה סיבה לעסוק בזה כל היום והלילה.

האמן לי שאני מבין לחלוטין למה צריך להשקיע ברכבי שירות אחידים ובמדים.

וחלק גדול מזה, זו הסיבה שכל החברות הגדולות עושות את זה, כך שזה אוטומטית מצופה מכולם. מצד אחד זה מרגיז אותי קצת, אבל מצד שני אני לחלוטין מבין את זה ואפילו מאמין שרכבי חברה צריכים לייצג (= להיות נקיים, בלי סטיקרים טפשיים, לוגו ברור וקריא, ולא מצועצע מדיי בכללי).

אני בדיוק בגישת הברווז.

זה כל כך שטחי להסתכל על רכב, מה אכפת לי בכלל?

 

יש לי קולגה, משקיע בנדל״ן שבבעלותו כ 40 דירות מושכרות בגוש דן, נוסע על פורד מסחרית אמריקאית ענקית משיקולי מס בעיקר, so what?

אנחנו כנראה המיעוט, ידידי.

כשאני רואה למשל אודי R8 (לפעמים יש אחת שמסתובבת בחיפה), אני לא חושב על המקצוע של מי שקנה את הרכב, על מה הוא עושה, במה אמא שלו עובדת (למרות שלפעמים המקצוע של אמא שלו עובר לי בראש...) וכולי, אלא אני חושב דווקא על "מליון שקל מתגלגלים להם על הכביש." וגם על "בכסף הזה הייתי קונה פאקינג בית".

לא ענייני מי הבחור, לא ענייני מה הוא עושה למחייתו, לא מעניין אותי מאיפה הכסף, לא מעניין אותי שום דבר בסיטואציה הזו- כמו שלא מעניין אותי חייל עם B4 או אוקטביה חדשה.

אדם עובד, מרוויח כסף, זכותו לחיות איך שהוא רוצה. בכיף. אני הייתי קונה 300C, הוא קנה R8. סבבה.

אם העבודה שלך דורשת להיות יצוגי וכולל גם עבודה עם רכב אז יש עניין של תדמית בעיניי לקוחות חדשים או אנשים שלא מכירים אותך. רכב זה חלק מהרושם הראשוני שהם מקבלים. תרצו או לא, לא מעט אנשים מאמינים חזק בסטיגמות האלה.

כמו שלא כדאי להפגש עם לקוח כשאתה לבוש בקרוקס כתומות, מכנסיים קצרים וחולצה של AC/DC אז גם לא מומלץ להגיע לפגישה עם איזה גרוטאה בגיל גריטה

לבנצי יהיה דומני דבר או שניים להגיד על זה, אם אני זוכר נכון מאחד השירשורים שלו לגבי שעון יוקרתי.

לדעתי האובססיה הזו אינה בריאה. אם בעל העסק קנה את הפרארי בהלוואות ענק ונכנס לחובות בגלל זה, זה מעיד יותר על טיפשות ועל בעל עסק עם סדר עדיפויות מהתחת, למרות שלמראית עין הוא מצליחן.

איך הולך הביטוי על הקנקן ומה שיש בו?

בראיית העולם שלי יש קנקן על השולחן. יש בו נוזל צהוב עם קצת קצף. זה יכול להיות בירה, שמפנייה, סיידר תפוחים תוסס וכולי. אם אני במסעדה, אני לא אהסס למזוג כוס. אם אני בבית של בר גרילס, אני לא אתקרב לקנקן

אני לא הולך על מראית עין לעולם.

בעבודה של אבי, הכרתי מהנדס כימיה שנהג על וולבו חדשה, ונתן לי טרמפ הבייתה פעם אחת. השיחה קלחה, על כימיה, על הא ודא, ועל הוולבו. מצא חן בעיניי הוולבו (מן הסתם...). הבחור אמר לי ש"הלוואי ולא יכלתי להרשות אותה לעצמי".

הבחור חטף בעזה בקבוק תבערה לתוך המשוריין שנסע בו, ויצא עם כוויות נוראיות בכל הגוף והפנים. את הוולבו הוא קנה מכספי הפיצויים. כך שאני לא מנסה לתהות יותר על מאיפה הכסף לרכב או לדברים אחרים.

לכל דבר יש אלף ואחד סיבות ואפשרויות להיתכנות. אני נוטה שלא להגיב עד שלא יהיה לי מידע קונקרטי.

אני מכיר מישהי שיוצאת עם מרצדס (כי הבעלים של הרכב כל כך נמוך ומכוער שאין מצב שבחורה כזו תצא איתו).

:lol:

שטוח, רדוד, מעורר בוז - אולי, אבל זו דרכו של עולם.

פשוט זוועתי בעיניי...

 

מי שקונה את הרכב בגלל שופוני ולא כדי להנות מהמוצר - בעייה שלו.

זו השורה התחתונה בעיני.

[יוסיסופר]

בחלק גדול מהמקרים מדובר בסמל סטאטוס (שופוני).

 

יצא לי להכיר אנשים שלא יכלו לגמור את החודש וחובות מכאן ועד הודעה חדשה, אבל על המרצדס והמרלבורו הם לא וויתרו.

 

יש גם כאלה שיש להם ורוצים להנות אז למה לא ?, זה לא פשע להנות מפרי עמלך.

[ברווז]

אלה שיש להם ורוצים להנות, בכיף! לא עליהם מדובר.

מדובר על אלה "שלא מוותרים על המרצדס והמרלבורו".

[srack]

לפותח השרשור.

אתה שואל פה שאלה בעייתית. כי הרוב המוחלט של חברי הפורום הם לא אנשים עשירים (סטטיסטיקה לא משקרת).

זה כמו לשאול שכיר האם כדאי לך להיות עצמאי. אין לו נסיון ממשי בזה והרוב ידברו מקנאה.

אני אתן את התרומה שלי.

רכב יוקרתי הוא בעל מספר כלים לבעליו

1 - כאשר אתה נוסע ברכב יוקרתי, אתה מרגיש יוקרתי וחשוב יותר, ולכן, ישנה סבירות גדולה יותר שתנסה להצליח ולהגיע רחוק וזאת על מנת להצדיק את האוטו שאתה נוסע בו. ממש ככה. עוזר גנן לא יסע במרצדס. אם הוא היה קונה אחת, הוא מהר מאוד היה מנסה להתקדם למשהו שיצדיק את האוטו. הפסיכולוגיה היא הכלי החזק ביותר של האדם.

יש המון מחקרים שמדברים עלזה, תעשה חיפוש בגוגל סקולר לראות.

2 - כאשר אתה קונה רכב יוקרתי, אתה בעצם משדרג את המעמד שלך. לכן, אתה תנטה להסתובב בחברה שבה רכבים יוקרתיים יותר, פעולה זו אוטומטית תעלה את היוקרה שלך ואת הכוח שלך בקרב החברה. אתה תמצא את עצמך מסתובב עם אנשים עם כסף, ולכן תנסה להרוויח יותר כסף.

לפי מאסלו, ישנו משולש הככ"י. כסף כוח ויוקרה. מספיק שתשיג שניים כדי שהשלישי יגיע מעצמו.

3 - כאשר יש לך רכב יוקרתי, החברה מסתכלת עליך כעל איש עם כסף, לכן, סביר להניח שמקומות להן תגיע עם האוטו, ותדרוש שירות כלשהו, אתה תשלם יותר. לדוגמא, יושב ראש איגוד עורכי הדין ציין פעם כי הדבר הכי חכם שהוא למד, מהבוס הראשון שלו, זה שכדאי לו להסתכל על מחזיק המפתחות של האוטו של הלקוח. כאשר לקוח היה נכנס, הוא היה מסתכל על המחזיק מפתחות. אם הוא היה של סובארו, אז הוא היה מתחיל איתו במחיר נמוך, לדוגמא, אלף שקל. אם הוא היה במו, הוא היה אומר חמש אלף. אם התגובה של מחזיק הבמו הייתה דלה, או ללא תגובה, הוא היה מוסף - "דולר" (לפני אמר חמש אלף אבל לא חמש אלף מה). אם זה לא היה מרים גבה, היה אומר "בתור מקדמה". לכן יש גם חסרונות לבעלי אוטו יוקרה.

4 - רכב יוקרה אף פעם לא יגרום לך להתבייש. מגיע חבר? מישהו מחול? אתה פוגש מישהו? אתה לא תתכנן להחנות רחוק ותציג את האוטו לראווה. אוטו עבור גבר זה כמו איבר המין. זה כרטיס הביקור שלך. זה מה שעושה אותך מי שאתה. הרבה אומרים "תסתכל על האוטו ותדע מי הבעלים שלו". אני לא הייתי שש ששיפוצניק עם מזדה 121 חבוטה יעשה לי שיפוצים, כי ככה תיראה העבודה שלו. מנגד, לא הייתי שש לבעל מרצדס חדשה, כי הוא יקרן. לכן, חשוב מאוד לחשוב למי אתה נותן שירות, כאשר אתה מסתובב עם האוטו.

 

לי אישית יש מספר רכבים. כשבא לי, אני נוסע ביקרים. כשאני צריך להחזיר עובד הביתה, אני אקח את הפיאט פנדה. העובדים מסתכלים על האוטו ואומרים "מרוויח המון זה עם הפורשה" ולכן ינטו לבקש העלאות שכר במהירות (זה אני אומר מנסיון).

 

לגבי כניסות למקומות. אכן, לאוטו יוקרתי (כמו כרטיס אשראי יוקרתי) יש חשיבות, ולכן תקבל עדיפות במקומות, ובשירות.

 

לגבי מאפיונרים. פעם הם היו שוכרים במו ומרצדסים, והיה סיפור ידוע על כך שהם פשוט לא היו מחזירים אותם לחברת ההשכרה, ומאיימים כי ישרפו אותם. לכן, חברות ההשכרה כבר לא משכירות גיפים של במו או מרצדס כמו בעבר (תעשה חיפוש בגוגל, היה סיפור שחברות ההשכרה הפסידו עשרות מיליונים למאפיונרים ששכרו את כל רכבי היוקרה ומעולם לא החזירו, לכן, הם פשוט לא משכירים אותם יותר).

למה המאפיונרים לא קונים מרצדס אתה שואל? אז אני אענה לך. זה לא כי הם לא רוצים, זה כי הם לא יכולים! ממש ככה. למה? כי איש עסקים חוקי יכול, כי הוא בהצהרת הון יכול להראות שיש לו כסף למרצדס. המאפיונר? הוא לא. אין לו בהצהרת הון שקל. הכל שחור אצלו, הוא לא רוצה לשלם מס, ולכן הוא לא יכול לנסוע במרצדס. כל מי שקונה בישראל רכב בעלות 100 אלף דולר ואילך, אוטומטית נבדק במחשבי רשויות המס בנוגע להצהרת ההון שלו. אם הוא שכיר, הוא יקבל הצהרת הון ראשונה באותה השנה (בדוק, מנסיון).

לכן, המאפיונרים לייט קונים רכבים ישנים. קח לדוגמא איש עסקים ידוע, שפורסם בווינט לפני כמה ימים, כי הוא ביקש החזר מס של 12 מיליון שקל. הוא נדרש לציין אילו מכוניות יש לו. במו 98, מרצדס 2002, ושאר מכוניות פאר, אבל ! ישנות. כי הן זולות ולא מעלות גבה ברשויות המס. לכן הוא טוען כי אין לו כסף והוא רוצה החזר מס (אבל בחול הוא שווה מיליארד דולר!!).

מעניין? אכן.

[shayy]

הרושם האישי שלי לגבי בעלים של רכבי יוקרה (מתכוון לכאלו שעלותם 350/400K וצפונה)

- לרוב הנוהגים בהם מדובר בהוצאה מוגזמת וללא כיסוי כלכלי מתאים.

- מדובר בקורבנות של אגוטריפ, צורך בהפגנת מעמד משודרג/מזוייף וכד'.

- יותר מדי פעמים אני מוצא עצמי מסתכל על הפרצוף של הנוהגים ברכב כזה והאינטואיציה שלי אומרת לי שזה "צ'ק ללא כיסוי".

- בטוח שלפעמים אני טועה.

- עד שאני לא מוצא חיזוק נוסף ליכולת הכלכלית של בעל רכב כזה, אני חושד בו שהוא מפוקפק בעיני, לא רציני או בקיצור מנסה לעבוד על הסביבה.

- פשוט מתחזה! וזה מסוכן בעיני...

[Keyser]

ברמה עקרונית, כן. בהנחה ואנחנו לא עוסקים בטייקון כלשהו / בן של שאבא קנה לו אוטו אז בעלות על רכב יוקרה מצביעה על כך שהבנאדם מצליח במה שהוא עושה.

 

האם הצלחה מחייבת רכישת רכב יוקרה? לא בהכרח, אבל ההתאמה בין שני הדברים גבוהה (לדעתי).

 

תוספות בעריכה:

יש תופעה של אנשים שקונים רכב בקפיצה מעל הפופיק, אבל בד"כ (תקנו אותי אם אני טועה) מדובר על הגרסא הכי בסיסית של ה-entry level לאותו מותג. ככה שאם אתה מציץ קצת מעבר לסמל החברה, זה יתן לך יותר מידע על הבנאדם.

בנוסף, אל תשכח, שבארצנו הקטנטונת, הספורט הלאומי הוא דחיפת אף למרחק. כל אחד אוהב להתעסק בענייניו של השכן, ומקסום זמן "עיניים" ולעיתים יותר מכך (מי אמר חריטה של "תתחדש" ולא קיבל?) ברכושו של האחר. אני מניח שזה יכול להוות שיקול לא קטן כאשר בנאדם מעוניין לרכוש רכב יוקרה, אבל אינו גר באיזור המתאים (גם אם הוא לא גר בעיירת פיתוח).

 

עניין הרכב כתלות בהצלחה מכיל צביעות שצריך לשים לב אליה, והוא עלה כבר בהודעות של אחרים: אם אתה שוכר עורך דין, שיטפל במשהו יותר כבד מדו"ח מהירות, אם תראה אותו מגיע אליך כשהוא נוסע בסובארו DL חבוטה, אתה תאמר לו שלום ולהתראות מהר מאוד. אגב, היה אשכול שעסק בסמלי סטטוס שבין אנשי עסקים, שנגע ברעיון דומה, רק עם שעונים, עטים וכד'. מצד שני, אם תזמין שיפוצניק, מוצלח ככל שיהיה, והוא יגיע אליך כשהוא נוסע בגרסת AMG חדשה-דנדשה, אתה תוציא לו את המיץ בהתמקחות על המחיר (אולי לא אתה ספציפית, אבל אחרים כן). למען האמת, החלק האחרון הוא זה שמפריע לי - אישית - יותר במנטליות של אנשים כאן. בנאדם שמצליח, אבל במקצוע שחור / חסר סקסאפיל, יזכה תמיד להתנהגות עויינת מצד מי-שזה-לא-יהיה, בניגוד למי שעוסק במקצוע סקסי ומלהיב - אפילו אם הוא עושה זאת בצורה מחורבנת לחלוטין.

[beastmode]

בחלק גדול מהמקרים מדובר בסמל סטאטוס (שופוני).

 

יצא לי להכיר אנשים שלא יכלו לגמור את החודש וחובות מכאן ועד הודעה חדשה, אבל על המרצדס והמרלבורו הם לא וויתרו.

 

יש גם כאלה שיש להם ורוצים להנות אז למה לא ?, זה לא פשע להנות מפרי עמלך.

 

חצי מהמדינה שלנו מורכבת מאנשים כאלה.

[Super_T]

אני קורא את הת'רד הזה וזה מעלה בי חיוך , היות ובעיני (וגם בעיני כמה אנשים בגילי ובמעמדי - 31 ושכיר בארגון גדול ומכובד למדי) רכב ב300-400K שקלים זה לא יוקרה , זה חלום לא אפשרי ולא הגיוני .

 

לאחרונה השתעשעתי בהחלפת הרכב שלי, אני נוהג במיצובישי לאנסר ספורט (1.6 אוטו'-טיפטרוניק) משנת 2005, הרכב שווה בערך 33K שקלים, היתה לי הזדמנות פז לקנות פוקסוואגן ג'טה 2008-9 (לא זוכר בדיוק) עם מנוע 1.4 TSI עם 11 אלף ק'"מ (!!!!) - הזדמנות שווה לכל הדיעות, אבל, רק לחשוב מהיכן אני מביא עכשיו 40K לפחות כדי לרכוש אותה עשה לי רע, גרם לי לוותר על כל הרעיון ולהתבעס קשות.

 

אותי חינכו בבית - שאם אין כסף - לא קונים , אנשים לא עובדים אבל יש להם סמסונג גלקסי 3 , כבר חצי שנה הם מובטלים אבל יוצאים כל יום שני וחמישי לקפה ארומה או שטות אחרת ועושים צ'ק אין בפייסבוק כדי שיחשבו שהם במצב מעולה .. עצוב ,

אבל כן, בעיני בכל אופן, לנהוג ברכב גרמני (ג'טה חדשה, אוקטביה חדשה [כן כן יודע שהם צ'כים] ושאר ירקות.. ) זה שווה ערך לכל היוקרה שאצטרך.

כל השאר - לצערי זה אכן "שופוני" , מה שמאוד אהוב כאן בארץ , חצי מהג'יפים על הכביש שייכים לבנק לעוד 2-3 שנים, אבל הבעלים "גבר גבר" כי יש לו ג'יפ פאג'רו קצר וחדש ונוצץ.

אני בהחלט מסכים שאם אתה אדם שעובד עם לקוחות אמידים אתה צריך להיראות כמו שצריך מבחינת לבוש (לאו דווקא חליפות של גוציי אבל מכובד מספיק) ועליך לנהוג ברכב שלא יעורר תהיות , בעיני אגב, אם אני אפגש עם אדם שינהג בקאמרי חדשה זה יהיה לא פחות נחשב בעיני מוולבו חדשה, לא כל אחד צריך M5 ככלי הרכב שלו .

 

אז זה נחמד שמדברים פה על איך רכבי יוקרה גורמים לכם כצופים להרגיש , כי בישראל רוב רובה של האוכלוסיה לא יכולה להרשות לעצמה פאסאט חדשה בלי למכור כלייה, שלא לומר איזו בימר - אז בעיני זה מיותר לשוחח על זה כי זה מנותק מהמציאות שבה אנו חיים כאן בארץ.

לי זה גורם להרגיש רע , אני מפרגן לבן אדם שנוהג ברכב היוקרה - אבל באותה נשימה מקלל אותו נמרצות, כי מה לעשות, כולנו היינו רוצים לנהוג ברכבים כאלה (או יקרים אחרים כמו רכבי ספורט וכד') , אחרת לא היינו בפורום הזה ..

 

אגב, SRACK, אבתי את העניין עם מאסלו, למדתי עליו כל כך הרבה בתואר שנחמד מידי פעם לראות מישהו שאשכרה מביא את החוקר המצויין הזה כדוגמא ..

[vadim6385]

במקום שאני גר בו, כל רכב שהוא מעבר למזדה 6, אוטומטית מזוהה עם משפחת פשע.

[redroze]

אני ממש שונא את השרשורים האלה מכיוון שגם אני סובל מפתיחת העיניים של כל בנאדם שרואה את הרכב שאני נוסע בו ושואל לגילי.

הדיעה שלי? הכל עניין של סדר עדיפויות ובחירות בחיים.

היו לי הזדמנויות בחיים וניצלתי אותם. אם לא היו לי את ההזדמנויות האלה או אם הייתי בוחר לא לנצל אותם אז הייתי מסתדר גם בלי.

מה שבטוח, לא הייתי פותח עיניים על אנשים אחרים ו/או יושב שעות לבכות על מר גורלי.

[Keyser]

במקום שאני גר בו, כל רכב שהוא מעבר למזדה 6, אוטומטית מזוהה עם משפחת פשע.

 

אני מניח שמעבר לרמת אביב / הרצליה לא חסרים מקומות בהם יש כל מיני דברים כאלה. אני גר בשכונה ממוצעת בירושלים (א-לה תלפיות / גילה) ואם תגיע עם משהו יותר איזוטרי מבמו 316(!), תזדקק לטיפול רפואי כדי לתפור את החורים בגב מצריבות העיניים של אנשים

[elibaba]

+1 ל SuperT שכתב בצורה יותר מסודרת מה שרציתי בעצם לומר.

יש רכב ולבוש מכובד, זה טוב ונאה. כל אחד והכיבוד שלו אבל כשזה הופך להיות מגוחך לטעמי ברמות של מכוניות של מאות אלפי שקלים זה כבר אומר "בוא, תראה כמה אני מוצלח - הנה יש לי הצהרה בחנייה פה".

 

מי שבאמת מוצלח יודעים על זה גם בלי מרצדס למטה, ולטעמי האישי זה עובד גם ההפך.

 

בגלל זה אם תהיה לי מרצדס היא תהיה W126

[Keyser]

אולי.

העובדה היא שבעולם הבא לא מכבדים כרטיסי אשראי ולא כסף מזומן.

 

למה שמי שיש לו יאמץ סטנדרטים של שנות הצנע (אולי על הדרך יבריח גם חמאה לשוק השחור )? הגיע הזמן שתושבי ישראל יתבגרו / יתפתחו מנטלית בצורה כזו, שמי שיש לו את הכסף, יוכל לקנות רולס רויס bespoke ביבוא אישי, בלי שיעשו לו פרצוף חמוץ בכל מקום.