כמות הדלק שנכנס למנוע- שאלה

[MR.sUB]

שלום,

יש לי שאלה שאני חייב לענות לעצמי, יותר נכון שאתם תענו לי עליה.

ממה מושפעת כמו הדלק הנכנס ברגע נתון למנוע? אני לא מדבר על צריכת דלק ודברים כאלה, אלא רק כמה דלק נכנס למנוע ברגע נתון.

לפי מה שאני חושב זה מושפע מכמה שאני לוחץ על דוושת הדלק, תקנו אותי, או תוסיפו דברים.

עכשיו האם נגיד אני לוחץ על הדוושה כך שהיא בחצי המהלך שלה, נגיד אני בהילוך שני ועל 4500 סל"ד

ובהילוך שלישי אני ב3000 סל"ד. האם כמות הדלק שנכנסת למנוע בשני המצבים זהה? זיכרו כי הדוושה לחוצה בדיוק באותה, נגיד "כמות", בשני המצבים.

 

תודה

אמיר

[dorki]

דוושת הדלק איננה באמת דוושת דלק אלא דוושת אוויר. לחיצה על הדוושה פותחת פרפר ובכך גדלה כמות האוויר שנכנסת למנוע. הדלק שמוזרק הוא ביחס משקל של כ- 1:14.5 בהשוואה למשקל האוויר שינק המנוע (האוויר הוא במשקל הגבוה יותר).

 

לכן השאלה שלך בכלל נוגעת לספיקת אוויר. ברור שבמהירות מנוע גבוהה יותר, המנוע ינק פחות אוויר בכל פעימה. לעומת זאת קצב הפעימות גדל. עד לאיזור ה 6000 סל"ד (שוא ההספק) ספיקת האוויר למנוע גדלה ולכן כמות הדלק הכוללת שמוזרקת למנוע גדלה בהתאם.

[Jack_R1]

דעתי, עם קצת שיקולים פיסיקליים:

 

לחיצה שלך על דוושת הדלק (שאכן פותחת בפועל מעברי אויר) רק פותחת אפשרות למנוע לשאוב אויר. אם המעברים פתוחים ומאפשרים למנוע לשאוב כמות מקס' של תערובת שהוא יכול לשאוב בסל"ד שבו הוא נמצא - זה לא משנה, כמה מעבר לזה הם פתוחים (העסק נהיה יותר מסובך, אם חוזרים לקרבורטורים ומבנה של תיבות אויר - אפקטי זרימה ותהודה נכנסים לעניין).

 

כמות הדלק קרובה להיות פרופורציונלית למשהו - להספק שהמנוע מוציא בכל רגע נתון. אם היית יכול לגרום למנוע לעבוד בשני הילוכים שונים בסל"ד שונה, אבל באותו הספק (נניח, מאמץ את המנוע בשני הילוכים שונים בצורה כזאת שהרכב משיג בדיוק את אותה התאוצה) - היית מקבל צריכת דלק מאוד קרובה בשני המקרים. בפועל זה לא כ"כ אפשרי, כי אתה לא יכול להפחית באופן לינארי את צריכת הדלק של המנוע עם ירידת העומס, כי השינוי הוא רק בהספק שעובר לתנועה, ההספק התרמי נשאר אותו דבר.

 

להמחיש, על מה אני מדבר - צריכת דלק ב-3000 סל"ד, נניח, תהיה שונה בין מנוע בסרק לבין מנוע מועמס בקו ישר לבין מנוע מועמס בעלייה.

 

 

יצא לי מסובך...

 

 

[עריכה] אבל אני יכול לנסות לעשות את זה יותר "יומיומי". המנוע הכי יעיל בצריכת דלק בשיא המומנט שלו (נצילות מקסימלית אפשרית). לכן, אם יש אפשרות להעמיס את המנוע בהילוכים שונים בעומס נתון וגבוה מספיק, ההילוך שיביא את הסל"ד קרוב לשיא המומנט, יהיה ההילוך החסכוני ביותר. בעומס נמוך, כמה שפחות סל"ד - ככה פחות צריכת דלק. לדייק יותר מזה אני לא יודע, צריך לעשות מחקר בשביל זה

[MR.sUB]

אני מצטער בילבלתם אותי קצת.

ניקח מצב נתון, עלייה אני לוחץ על הדוושה אותו הדבר, מקרה 1 אני בהילוך שני נוסע 60 , מקרה שני אני נוסע 60 בהילוך שלישי.

באיזה מצב יכנס יותר דלק למנוע? אותו הדבר?

אמיר

[Jack_R1]

המקרה מאוד לא סביר, אבל אם נניח שהוא באמת קורה - הספק הנצרך לנסיעה הוא זהה, הספק תרמי יותר גדול במקרה של נסיעה בהילוך שני, וגם בהילוך שלישי אתה קרוב יותר לשיא מומנט (נניח, שיא מומנט בערך ב-3000), ובהילוך שלישי המנוע ישתה פחות דלק. מצד שני, זה יכול לקרות רק כשהעליה מספיק תלולה, ואין אפשרות להאיץ יותר בהילוך שלישי, הספק בדיוק תואם את העלייה, ואם תלחץ כמה שאתה רוצה, כל לחיצה שתפתח את מעברי האויר מספיק, תכניס כמות זהה של דלק. וגם אז לא בטוח שהמצב אפשרי.

 

יש מכוניות עם צג צריכה רגעי, אפשר להשיג אחת ולעשות עליה ניסויים

[Hematoma]

המדד של ליטרים\קילומטר הוא לא המדד הנכון.

בהילוך שלישי היחס בין גלגלי השיניים גורם ליותר סיבובי גלגל על פחות סיבובי מנוע

מאשר בהילוך שני.

בגלל זה, בשביל לשמור על הרכב במהירות של 60 קמ'ש תצטרך להזרים יותר דלק (ואויר) בהילוך שני מאשר בשלישי.

[danniel]

ברכב בעל מערכת הזרקה, קיצוב הדלק נקבע בשני שיטות:

1. צפיפות / מהירות - חיישן MAP שמודד את הלחץ האבסולוטי בסעפת היניקה ומהירות המנוע.

2. מדידת כמות אויר ישירה - ע"י AFM - מד כמות אויר או MAF - מד מסת אויר. בצורה זו הכמות המדוייקת (המסה) נמדדת באופן רציף ע"י החיישן שמדווח נתונים ליחידת הבקרה שקוצבת את משך פתיחת המזרקים ופועל כפועל יוצא את כמות הדלק.

 

כל שאר החיישנים, חיישן מצערת, טמפ מנוע ואויר וכו' מסייעים ליחידת הבקרה לבצע תיקונים מהירים יותר ולכוונן כמויות דלק יותר מדוייקות לנקודת זמן נתון אשר נמדד בפועל.

 

כפי שאתה מבין, מיקום הדוושה בצורה קבועה, פותח פתח מדוד במערכת יניקת האויר, כעת אלמנט מהירות המנוע משנה את כמות הדלק המוזרקת אך לא רק, גם העומס בו המנוע עובד (לדוגמא בעלייה) משנה את כמות האויר שנינק וכמובן את כמות הדלק המוזרק.

[dorki]

בעיקרון - הורדת את מהירות המנוע, משמעותה שיש כניסה של יותר אוויר לצילינדר (בכל פעימה) ולכן גם תוזרק כמות דלק גדולה יותר (עבור פעימת מנוע אחת). אבל הזרקת הדלק תהיה בקצב נמוך יותר כי המנוע מסתובב לאט יותר (פחות פולסים של הזרקה).

 

לכן בעת הורדת מהירות המנוע יש לנו שתי מגמות סותרות:

1. הורדת קצב ההזרקה

2. העלאת כמות הדלק בכל הזרקה

 

מה תהיה התוצאה הסופית? האינטואיציה שלי אומרת שזה תלוי

מנוע שפועל בלי עומס - חיסכון

מנוע בעומס - בזבוז.

[MR.sUB]

זאת אומרת, אם הצלחתי איכשהו בין כל החיישנים להבין משהו, שאם אני בעלייה והאוטו מתקשה לסחוב בשלישי ואני צריך "לסחוט" את הדוושה, אני אוריד להילוך שני, למרות שהמנוע יעבוד בסלד יותר גבוה, אני לא אצטרך לסחוט כ"כ את הדוושה, האוטו יתאמץ פחות, וכך גם הצריכה תהיה יותר נמוכה?

אמיר

[Jack_R1]

המדד של ליטרים\קילומטר הוא לא המדד הנכון.

בהילוך שלישי היחס בין גלגלי השיניים גורם ליותר סיבובי גלגל על פחות סיבובי מנוע

מאשר בהילוך שני.

בגלל זה, בשביל לשמור על הרכב במהירות של 60 קמ'ש תצטרך להזרים יותר דלק (ואויר) בהילוך שני מאשר בשלישי.

 

אתה טועה בקישור של הדברים האלה - ראה דוגמא, אותו סל"ד בהילוך משולב ובסרק מביא לצריכה שונה לחלוטין, ואתה מתעלם מעומס מופחת בהילוך נמוך יותר.

 

זאת אומרת, אם הצלחתי איכשהו בין כל החיישנים להבין משהו, שאם אני בעלייה והאוטו מתקשה לסחוב בשלישי ואני צריך "לסחוט" את הדוושה, אני אוריד להילוך שני, למרות שהמנוע יעבוד בסלד יותר גבוה, אני לא אצטרך לסחוט כ"כ את הדוושה, האוטו יתאמץ פחות, וכך גם הצריכה תהיה יותר נמוכה?

אמיר

 

בדיוק זה.

[MR.sUB]

מעולה, תודה על התשובה!

אמיר

[Hematoma]

אתה טועה בקישור של הדברים האלה - ראה דוגמא, אותו סל"ד בהילוך משולב ובסרק מביא לצריכה שונה לחלוטין, ואתה מתעלם מעומס מופחת בהילוך נמוך יותר.

.

בקשר לעומס על המנוע ששונה בין ההילוכים אתה צודק, אבל בתנאים אופטימליים החישוב שלי הוא הנכון.

והדוגמה שלך על סל"ד בסרק בכלל לא רלוונטי בגלל שהטיעון שלי מלכתחילה היה שקילומטרים\ליטר הוא לא המדד הנכון

וטענה ש 3000 סל"ד בהילוך ראשון יקדמו אותנו 25 קילומטרים בשעה ואותו סלד בסרק ישאיר אותנו באותו מקום היא דוגמה מצויינת ל"למה קילומטרים\ליטר היא לא שיטה המדידה הנכונה"