ספרו דברים מפחידים שקרו לכם בחיים

[דובצע]

לפני שעה, Night Driver כתב:

כשהייתי ממש קטן הייתי עם ההורים שלי באיזה אירוע .

 

בא אליי איזה בן אדם מבוגר עם זקן, נתן לי איזה משהו מתקתק שקצת טשטש אותי ופתאום הוא חתך לי את הז&ן.

אבא שלי עלה לארץ בגיל 40 הלך לבית חולים הרופא עשה לו ברית ואמר לו סיימתי אתה יכול ללכת. ואבא שלי אומר לי איזה ללכת לא יכלתי לזוז

[מה רע בשביט?]

הייתי בטיסה פנימית בארה"ב והמנועים כבו באמצע הטיסה.

 

 

פעמיים.

[discoTD5]

לפני הרבה שנים, אמצע הלילה, חושך, כולם ישנים בבית.

אני מתעורר ורואה את הבן שלי שהיה אז בסביבות גיל 5 עומד לידי. בתאורה המועטת אני רואה שהצבע שלו לא הוא הצבע הרגיל. מדליק אור, הילד כולו שטוף דם. כולו.  מרים אותו בידיים, שם בחדר רחצה ובדרך רואה שכל החדר מלא דם, כולל המיטה שלו.

צועק לאישתי לקום לבדוק את הבנות.

מוריד את הבגדים של הילד ומחפש / ממשש לאתר פצע חדירה / דקירה, ולא מוצא. שוטף את הילד, נקי כמו מלאך.

הבנות ישנות, אין להם דבר. 

ירד לו דם מהאף, אבל בכמויות של בית מטבחיים. משהו מטורף. 

 

 

 

[Igalz]

פעם בשירות הצבאי שלי השתתפתי בטיסת ניסוי על מטוס תידלוק אוירי (בואינג 707).

לאחר שסיימנו לבדוק את המערכת החדשה, ניהלתי שיחת סיכום עם המכונן (מתדלק אוירי), אני הייתי בלי אוזניות, אבל קולגה שלי ישב לידי היה עם אוזניה אחת והאזין לשיחות של הטייסים בתא הטייס. ואז התנהלה השיחה הבאה:

אני: "אז אני מבין שהבעיה העיקרית שזיהינו היא ....."

מכונן: "נכון"

קולגה: "לא, הבעיה העיקרית שלנו כרגע היא שכני הנסע לא יורדים.

 

ראיתי את הבעת הפנים שלו, ומיד התיישבתי ושמתי אוזניות.

השיחה בין הטייסים נשמעה מדאיגה מאוד, כאילו באמת יש בעיה בהוצאת הגלגלים, והם מתלבטים מה לעשות בשביל לא להחמיר את המצב.. בזמן הזה המטוס חג במעגלים בגובה די נמוך סביב הבסיס.

הרצתי בראש את כל הפרקים שראיתי של תעופה בחקירה.

 

לבסוף הסתבר, שהטייסים החליטו לשלב את טיסת הניסוי עם אימון קטן לצוות אויר, ועשו תרגיל של הורדת כני נסע כאשר אין חשמל בתא הטייס ואין מערכות חיווי אלקטרוניות.

אחרי כמה דקות נגמר התרגיל והמטוס נחת בביטחה

[A_lex]

לפני שעה, Igalz כתב:

אני: "אז אני מבין שהבעיה העיקרית שזיהינו היא ....."

מכונן: "נכון"

קולגה: "לא, הבעיה העיקרית שלנו כרגע היא שכני הנסע לא יורדים.

זה ממש נשמע כמו תשריט של מערכון קומי (מבין שלא כשאתה בסיטואציה)... רק חסר שיציעו לכם לשים כריות מתחת לרגליים

("כדי לרכך את המכה של ההתרסקות?"

"לא. כדי שימצאו את השאריות שלכם בתוך הציפית" 😄)

[motior]

הייתי ג'ובניק אבל בכל זאת עשיתי טירונות, קורס מ"כים וקורס קצינים בסיסי. באחד מהם - הזמן כבר מטשטש הכל אבל אני חושב שבקורס מ"כים -- בתרגיל חוליה לא באמת הקפדנו על יישור קו ואחד החברים מאחוריי התחיל לירות והכדורים שרקו לי ליד האזניים... זה היה מפחיד.

אבל יותר מפחיד היה כשאשתי ואני נסענו בארה"ב מניו ג'רסי לאלבני. בבוקר בדרך לניו ג'רסי שמענו על כך שיש טורנדו במסצ'וסטס וזה קצת הפתיע אותנו אבל חשבנו שזה עדיין רחוק. בדרך חזרה שמענו דיווחים שהוא מתקרב אלינו ופתאום הרדיו השתתק וקול מתכתי -- כזה של "נחש צפע" למי שמכיר/זוכר עלה מהרדיו  ואמר
 "Tornado warnnig in effect for  (list of names) if you're in these areas take cover now!"

זה באמת יצר הרבה פחד כי לא ידענו מה לעשות בסיטואציה כזאת.

 

[פינדר]

לפני 8 שעות, Igalz כתב:

לבסוף הסתבר, שהטייסים החליטו לשלב את טיסת הניסוי עם אימון קטן לצוות אויר

לפני יותר מ20 שנה נסעתי לטייל בדרום אפריקה וגם ביקרתי קרובי משפחה.

דוד שלי, בעל רשיון טיס, הציע לקחת אותי לטיסה בשמי יוהנסבורג.

הגענו לשדה. הדוד, אשתו, בתו ואני. הוא נכנס לאשר תוכנית טיסה. לא שמעתי הכל, אבל הספקתי לשמוע אותו מבקש לנחות בשדה אחר והבחור האחראי, מזהיר אותו לא לנחות שם. פה צריך להגיד שדוד שלי, כמו אמא שלו, סבתא שלי הפולניה עליה השלום, הוא טיפוס שתמיד צודק ותמיד יודע הכל והכל חייב להתנהל כמו שהוא רוצה.

ממריאים. צסנה 4 מושבים. רעש של המנוע. הדוד עם אוזניות. אני גם ככה יש לי פחד גבהים, פוחד לנשום כי עם כל תזוזה שלי מרגיש את המטוס זז.

פתאום אני רואה שהוא מתחיל נחיתה בשדה אחר. אומר לעצמי, הנה הוא הולך להוכיח לבחור שהוא דווקא כן יכול לנחות במסלול הזה. וכולנו הולכים למות.

הוא מנמיך נוגע עם הגלגלים במסלול, נותן גז, וממריא בלי לעצור.

אח"כ כשנחתנו בשדה שיצאנו ממנו, שאלתי אותו על זה והוא הסביר שהאחראי אמר לו שהמסלול קצר מדי למשקל של המטוס ואם ננחת לא נצליח להמריא, אז הם סיכמו שהוא יעשה touch and go.

אחרי זה דיברתי עם הבת שלו והיא אמרה לי שהיא פחדה בדיוק כמוני, בהכירה את האופי של אביה.

[yossy]

שנת 84 אני חייל צעיר  שלפני כמה חודשים התגייס אני מוצא את עצמי בלבנון, בבנין הקולג' של

ג'זין, חולק חדר ענקי עם עוד מלא חיילים מהפלוגות. 

שיא החורף וכפור ושלג, כל החדרים עם תנורי סולר צה''ליים, ובחדר שלנו יש נזילת סולר, כיבו אותו,

מה שעיצבן את אחד הותיקים שהדליק אותו שוב פעם אח''כ, והעיניין נשכח.

כמובן שעבדכם הנאמן, שרק הגיע ללבנון מקבל את שעות השמירה הקשות ביותר 2 עד 4 בבוקר, אני ועוד חייל

סדיר קופאים בעמדה ופתאום אנו רואים אש מהחדר שלי, אבל אש חזקה מאד, ואני יודע שמלא חבר'ה שלי ישנים שם. פחד מוות.

 

היה נס גדול וענק שאיש לא נפגע שם, אבל כל החדר על הציוד (וחצי קומה לפחות) נשרף לחלוטין, מלא נשקים התעקמו, תחמושת התפוצצה, וכל הרכוש האישי שלי ושל כולם הלך פייפן, מזל שלי שהנשק היה עלי.

הדבר הכי זכור לי מאותה שריפה איומה זה חייל אחד שהיה כ''כ עייף שלא התעורר וצוות הכיבוי שהגיע חילץ אותו

שהוא עדיין ישן LOL

 

 

עריכה אחרונה ב-15 לאוקטובר, 2023 על ידי yossy

[netanel1014]

בגיל 6-7

שיחקנו בחוץ אני ואחי. אחי הקטן (היה 5-6) טיפס על חומה והתחיל ללכת עליה. הוא נפל ורצתי לראות מה קורה איתו. 

הוא נפל על הפנים וכל הלסת שלו התרסקה . כל הפנים שלו היו דם. אני מההלם והשוק התחלתי לצרוח לאמא שלי (שהייתה בבית). כשלא ענתה רצתי לבית לקרוא לה -במקום להרים אותו ..היה לו שיקום ארוך מלווה בייסורים.

התמונה שלו מלא בדם נתקעה לי בראש שנים אח"כ. 

עוד דבר מפחיד שהיה לי (הכל אובייקטיבי) שבת בצהריים אני שומר על הנשקייה בבסיס (נשקייה ענקית שנותנת מענה לכל פיקוד מרכז) עייף מאוד אחרי שמירות ושבוע עמוס. יושב על הספספל ונרדם כמו תינוק. 

אחרי כמה דק' האזעקה דל הנשקייה הופעלה. מהבהלה קמתי הכנסתי מחסנית והתחלתי לרוץ לראות מי פרץ..

תוך כדי שהקצין תורן רץ לראות מה קרה בנשקייה כשאני חצי רדום מכוון עליו את הנשק וצועק לו לעצור. 

מה שהתברר בסוף שזאת הייתה חתולה שקפצה על אחד החלונות.

עריכה אחרונה ב-16 לאוקטובר, 2023 על ידי netanel1014

[elibaba]

כשהייתי ילד אי אז בשנות השמונים היו לנו בלוד כל מיני משחקי אומץ מפגרים שאני לא רוצה אפילו לפרט את כולם שלא יבואו לאנשים רעיונות (רק ארמוז שזה קשור לרכבות, טוב זה מה שהיה בלוד ולא היה לנו אינטרנט).

אחד מהמשחקים היה לקפוץ משלדי הבטון של וילות שהיו אז בבניה אל תוך ערימות החול זיפזיף שהיו לידן. מדובר בקפיצה מגובה של 5 מטר בערך, די מפחיד לילד בן איזה 10-11.
יום אחד, אני וחבר שלי שי הלכנו לקפוץ, ועודדתי אותו לקפוץ מגובה יותר גבוה לתוך איזה ערימה ענקית במיוחד. הוא קפץ, נכנס בערימה עד המותניים ותוך שניות התחיל לצרוח ששורף לו בז*ן 😦.

מסתבר שהוא קפץ לתוך ערימה של סיד חי. הייתי בפאניקה והייתי בטוח שהוא הולך להיות מאוכל כולו. פתחתי עליו איזה צינור מים שהיה שם והצלחתי איכשהו לשטוף אותו תוך כדי זה שהוא נהיה כולו אדום כמו לובסטר מהמותניים ומטה ולא נשאר לו כמעט כלום מהמכנסיים, הכל חורים שהתפרקו.
רצנו מהר הביתה ואז אמא שלו הפרסיה ירדה ופירקה את שנינו בסטירות 🥴

[פינדר]

לפני 3 שעות, elibaba כתב:

חד מהמשחקים היה לקפוץ משלדי הבטון של וילות שהיו אז בבניה אל תוך ערימות החול זיפזיף שהיו לידן

הימים היפים של שנות ה80. כשאתר הבניה ליד הבניין שלך, היה הופך אחר הצהריים לאתר משחקים.

אצלנו (ראשון לציון) היינו קופצים מהקומה הראשונה לערימת החול. מטפסים על משטחי הבלוקים וכמובן מחפשים גושי סיד וזורקים אותם לשלולית בשביל לראות את הריאקציה.

פלא שהגענו בחיים לשנות ה90.

[דובצע]

אני הייתי מהאסכולה שזורקים אבקת מלט ומתלהבים מה״עשן״ אוי התמימות שהייתה

[Night Driver]

הפעם  ראשונה ששברתי יד היתה בקפיצה מהקומה השנייה לערמת החול. 

 

לא ראיתי את הבלוק שהיה בה.

[itaysamurai]

אחחח אתרי בניה🥰

כשבניתי את הבית שלי פתאום חזרו לי הריחות ותאונות ה"כמעט ונהרג", המסמרים בנעליים, שבבי העץ ביד...

היינו גונבים משם קרשים ובונים מהם "מכוניות" עם גלגלים של עגלות תינוק, נוסעים על הכביש, היו מאבדות גלגל אחרי מטר והופ חזיתית למדרכה.

עכשיו פתאום הכל מגודר ובטוח כזה, איזה ילדות עצובה יש להם היום.

[elibaba]

אני רק חושב איזה מזל שאף אחד לא השתפד על איזה בזנ"ט או ברזל בניין בנחיתה לא מוצלחת מהקפיצות האלו.