מיתון כלכלי ? מישהו מרגיש משהו ?

[Potato]

לפני 1 שעה, מרק10 כתב:

 

תשמ'ע, אתה חושב שלהיות גניקולוג בסופו של יום עבודה אחרי שחקר 20 מנושים ו-40 בזזים לא משעמם ?

 

אין מה לעשות, כמעט בכול עבודה בסופו של דבר יש רוויה מסויימת לכן אני מציע לכול אחד להחליף תחום/עבודה בכול 5-10 שנים.

 

רפואה זה מקצוע של שליחות ומשמעות וכו' וכו'.

החסרונות הוא עבודה עם אנשים ועבודה רוטינית ומתודית.

 

לגבי החלפת מקצוע,העצה בעייתית.

העצה שלך תגרור תנודתיות בשכר ואי אפשר לתכנן ככה חיים.

 

[sperial]

יש איזו טענה שבסביבות גיל 40-45 צריך לבצע שינוי כיוון בקריירה. זה כמובן לא מתאים לכל אחד, בודאי לא במקצועות כמו רפואה שבהם ההכשרה מסתיימת סביב גיל 35-40 - אם כי בהחלט נתקלים באנשים שעוזבים את המקצוע הזה לטובת קריירות אונות לגמרי.

 

ההתרשמות שלי מהשרשור היא של-@Potato  יש תמונה מסויימת על המקצוע שבו בחר, אבל זה מבחוץ ולא מהתנסות אמיתית, ועדיין לא סגור על מה שהוא באמת רוצה לעשות, והוא רוצה לקבל החלטות על סמך איזה תחושות ושמועות ששמע. ממילא המסלול בו ילך תלוי בהרבה מאד גורמים, ולא תמיד תלוי רק בו.

לפני 5 שעות, מרק10 כתב:

 

תשמ'ע, אתה חושב שלהיות גניקולוג בסופו של יום עבודה אחרי שחקר 20 מנושים ו-40 בזזים לא משעמם ?

ההתיחסות הזהו מראה שכנראה שאין לך מושג ירוק מהי עבודתו של גיניקולוג.

 

לעצם העניין - לעבודה עם אנשים יש הרבה חסרונות, אבל האינטראקציה לעולם לא חוזרת על עצמה.

עריכה אחרונה ב-9 לאוגוסט, 2020 על ידי sperial

[RK]

פוטאטו חי את ההוויה של סטודנט שנה אחרונה, שרואה את העבודה הראשונה שבה הוא מקוטלג לפי ציונים וחלומות על משכורת גבוהה ויציבות. הוא לא רואה את התמונה הגדולה, אבל משוכנע שכן (סוג של מקסימליזם נערי, גרסת הסטודנט). החיים מסדרים את המקרים האלה, ללא יוצאים מן הכלל.

[Potato]

לפני 2 שעות, RK כתב:

פוטאטו חי את ההוויה של סטודנט שנה אחרונה, שרואה את העבודה הראשונה שבה הוא מקוטלג לפי ציונים וחלומות על משכורת גבוהה ויציבות. הוא לא רואה את התמונה הגדולה, אבל משוכנע שכן (סוג של מקסימליזם נערי, גרסת הסטודנט). החיים מסדרים את המקרים האלה, ללא יוצאים מן הכלל.

מצטער אבל לא מסכים.

אני מסתובב וקורא המון בפורומים של מהנדסים,מדבר עם אנשים ושומע חוות דעת.

 

המציאות שנהג לילה מתאר לא קיימת בעולם שהוא לא שלו.

המשכורות במפעלים קטנים נמוכות יותר,בעלי העסק קמצנים ואין אופק קידם בגלל שבמקומות האלה אנשים נוטים להשתקע מתוך נוחות.

 

בתור סטודנט קיבלתי שכר נמוך ב25% ממה שאני מקבל עכשו ובתור מהנדס במשרה מלאה הפער הוא לא 13 שקל לשעה אלא 3-4 אלף בחודש.

 

ולגבי האתגר המקצועי שיש במפעל קטן לעומת תאגיד...זה אוסף של שטויות.

"עבדת על מכונה אחת באינטל" אבל שכחת לציין שהמכונה הזו מסובכת ומורכבת יותר מכל מה שתכננת במפעל בעשור האחרון.

אם התפקיד הוא תכן,אז יהיה לך נסיון בתכן גם פה וגם פה.

אם התפקיד הוא אנליזות זרימה או תכן בקרה או הנדסת איכות התפקיד יהיה שונה אבל עדיין תצבור בו נסיון.

אתה באמת חושב שיש העדפה כלשהי למהנדס עם 5 שנות נסיון במפעל קטן על פני מהנדס עם 5 שנות נסיון מרפאל/אלביט?

הדבר היחיד שלמדתי במפעל זה שאני לא רוצה לחזור לעבוד במפעל.

 

בני כמה המהנדסים אצלך ובן כמה אתה?

מה הגיל הממוצע של העובדים אצלך(כולל ייצור)?

עריכה אחרונה ב-9 לאוגוסט, 2020 על ידי Potato

[Night Driver]

לפני 9 דקות, Potato כתב:

בני כמה המהנדסים אצלך ובן כמה אתה?

מה הגיל הממוצע של העובדים אצלך(כולל ייצור)?

אני בן 52.

 

מבחינת גילאים הצעיר ביותר בן 18 (לפני גיוס) והמבוגר ביותר 82 (מדובר על עובדי ייצור). המאסה העיקרית מתחלקת לצעירים בני 26 עד 45 שרובם איתי כבר כמה שנים ולמבוגרים בני 60 עד 82 שרובם בעלי מקצוע, חלקם פנסיונרים וחלקם נמצאים איתי יותר מ 20 שנה.

 

מבחינת הנדסה יש איתי הנדסאי צעיר שהתחיל לפני כמה חודשים, עוד מהנדס שנמצא שנתיים במשרה חלקית ועוד אחת שנמצא איתי כבר12 שנים.

[BloodFist]

אומנם המפעל שאבא שלי עובד בו לא מוגדר ״קטן״ לפי ההגדרה (סביב ה120 עובדים אם אני זוכר נכון) אבל בוודאות משלמים שם יותר מהמקום הנוכחי בו אני עובד (ישקר) והתנאים יותר טובים [emoji28]
אל תחשוב שהכל ורוד במקומות הגדולים...


Sent from my iPhone using Tapatalk

[m3x7r3m3]

בתאריך 7.8.2020 בשעה 06:25, ChemGuy85 כתב:

לא כולם רוצים או יכולים לעבוד בתחום התוכנה, אבל אני מסכים שאנשים צריכים לחשוב מחדש על הערך של השכלה ג'נרית. המזל שלנו בישראל שלימודים גבוהים יחסית זולים. אם תעשיית התארים כאן הייתה פרטית ברובה כמו בארה"ב וסטודנט ממוצע היה מסיים תואר עם חוב של 300-400 אלף שקל לבנק/אוניברסיטה אז באמת היינו רואים "דור אבוד", אבל אלה סתם צעירים שלמדו תארים שלא מכשירים אותם לשום דבר ובמקרה נפלטו לשוק מוכה אבטלה אז מצבם אפילו עוד יותר קשה בהשוואה לתקופות אחרות במשק. 

 

אם תואר היה עולה 300-400 אלף אני בספק שסטודנטים היו לומדים מדעי הדשא.

פשוט כשהעלות קטנה יותר יותר פשוט להם להמר, שיהיה תואר במשהו.

 

בתאריך 7.8.2020 בשעה 11:22, הרקוליטו כתב:

שלום 

בתור אחד שמתעסק עם מדעי הדשא , יש ביקוש לאגרונומים שמתמחים בגינון . לפני מספר שנים אמר ראש אגף במשרד החקלאות שהמקצוע בפשיטת רגל מקצועית .

אז נכון לא מקבלים משכורות של הייטק ונמצאים הרבה בשמש אבל אפשר לקבל משכורת גבוהה בהרבה מהשכר הממוצע במשק .

אני יכול להעיד היכן שאני עובד , הוצע לגנן מקצועי ( ללא תואר אקדמי ) סוג 1 משכורת של עשרת אלפים שקל ברוטו לחודש ללא שעות נוספות . הוא אמר שפחות משניים עשר אלף שקל נטו אין על מה לדבר .

גם עובדים ללא שום הכשרה קשה למצוא .

 

גדול, כשכותבים מדעי הדשא, זה לא באופן מילולי אלה שלומדים את הדשא.

 

בתאריך 7.8.2020 בשעה 22:17, Potato כתב:

רוב המשרות שהתמיינתי אליהן ביקשו גליון ציונים.

לא יודע לאיזה משרות ובאיזה ארגון אתה מגייס,יכול להיות שאתה פועל אחרת.

אבל אלביט,פיליפס,מלאנוקס,אינטל,רפאל וכו' וכו' ממינות לפי ציונים וזה רק למכונות.

בשכנות ליד שמגייסות לתוכנה המצד בגדולות דומה.

 

לא מכיר איך זה עובד במכונות, בתוכנה כשאני מגייס, אכפת לי מהציונים, לא רוצה מישהו שכל התואר שלו גירד את הנכשלים, מצד שני לא לוקח בליינד מישהו שכל הגליון שלו 100.

זה בסה"כ עוד מסננת אחת, שנועדה לנפות את הפחות טובים ולבזבז לי פחות זמן בראיונות על כאלה שרוב הסיכויים שלא ייצא לי מהם עובד פגז.

[malcishua]

בתאריך 8.8.2020 בשעה 10:36, יבגניפ כתב:

אנשים מוצאים את האופציה הנוספת - הוראה, מדענות, הכרתי כאלו שהלכו להיות מדריכי טיולים. אבל לא פגשתי בחיים שלי מישהו שבמהלך המ.א. או הדוקטורט כבר הבין שאין לו עתיד באקדמיה והתחיל ללמוד הנדסה. זה כמעט לא סביר לא מבחינת state of mind ולא מבחינת שום דבר אחר, בטח בהתחשב בזה שחיים סטודנטיאלים מלאים בלחץ וכתיבת דוקטורט זו אומנם לא עבודה במשרה מלאה, אבל עשויה לייצר לחץ כאילו היא כן. 

 

גם אני לא, אבל כן מכיר למשל שני דוקטורנטים שתוך כדי הדוקטורט במדעי הרוח והחברה הבינו לאן הרוח נושבת, שינו כיוון בתוך הדוקטורט לשימוש בכלים חישוביים ועכשיו (אחרי הדוקטורט) עמוק בהייטק - אחד בגוגל והשני באיזה סטרטאפ. ואני שומע על יותר ויותר כאלה, הגלישה בשנים האחרונות של התחומים ההומניים לשימוש בכלים של דאטה סיינס פותחת לדוקטורנטים אופציות שלא היו קיימות בעבר.

 

בתאריך 8.8.2020 בשעה 10:36, יבגניפ כתב:

ואתה ואני יכולים לחשוב על זה כאופציה, כי אנחנו כנראה מכירים את שני העולמות. אבל מי שמגיל 20 וקצת נמצא בחוג מסוים וזה מה שהוא חי - לא יחשוב על זה בכלל. גם אם בזמנו היה לו פסיכומטרי מתאים ללמוד מדמח או רפואה. ועוד לפני זה - זה דורש גם רמה של מודעות עצמית שמאפשרת לך להגיד "נכשלתי. אני לא באמת הולך להיות בורדייה הבא".

 

תתפלא, אני מכיר לא מעט אנשים שתוך כדי תואר השני ואפילו הדוקטורט הבינו בדיוק את זה והתחילו לעבוד על תוכנית מגירה למקרה (הסביר) שלא יצליחו לרוץ למשרת סגל. אני חושב שדוקטורנט ממוצע מבין מהר מאוד (אפילו לפני שלב ב׳, אבל אם לא אז בטח קצת אחרי) מה באמת הסיכוי שלו להגיע למשרת סגל. אחרי שהיית נוכח במספיק job talks של מועמדים ואם דאגת לדבר על זה בכנות עם המנחה שלך, ממש אין סיבה להגיע לסוף התואר בלי שזה כבר די ברור לך.

 

בתאריך 8.8.2020 בשעה 10:36, יבגניפ כתב:

בהחלט, יש עניין של מומנטום ותנאים והרבה מסביב. אבל זה נובע גם ממה שרואים מסביב ומבינים שהוא לא תמיד זוהר. גם אם מצליחים. ובסופו של דבר, עלולים להבין שהמחיר לא שווה את זה. בטח לא כשבזמן שאתה פוגש עשרות מהנדסים חדשים בהייטק, בחוג שאתה לומד בו מגיע בערץ חוקר אחד חדש כל שלוש שנים. בוודאי, כל עוד יש פקולטות למדעי הרוח, אז מישהו עובד בהן והסיכוי למצוא עבודה בתחום הוא לא אפס מוחלט. אבל הוא קרוב מאוד לזה. ולכן אני מאוד בעד לימודים בשביל העשרה, אבל לדבר ברצינות על קריירה באקדמיה, זה לדעתי אפילו יותר ספקולטיבי מלדבר על אקזיט בהייטק. 

 

אני מסכים לגמרי לגבי הסיכויים האפסיים, ובכל זאת - אם אנשים לא היו לוקחים את הסיכון, לא היו אנשי סגל... כנראה שזה עדיין סיכוי ששווה לקחת אותו (סובייקטיבית, כמובן) אם מספיק אנשים עושים את זה.

 

אגב, במדמ״ח (לפחות בארץ) באמת נוצר מצב בשנים האחרונות שאנשים חזקים מאוד כבר לא מנסים בכלל לרוץ למשרת סגל פשוט מכיוון שזה כבר לא מספיק אטרקטיבי ביחס לאופציות בתעשיה, אלא הולכים ישר למשרת חוקר בתעשיה.

[Potato]

לפני 7 דקות, m3x7r3m3 כתב:

לא מכיר איך זה עובד במכונות, בתוכנה כשאני מגייס, אכפת לי מהציונים, לא רוצה מישהו שכל התואר שלו גירד את הנכשלים, מצד שני לא לוקח בליינד מישהו שכל הגליון שלו 100.

זה בסה"כ עוד מסננת אחת, שנועדה לנפות את הפחות טובים ולבזבז לי פחות זמן בראיונות על כאלה שרוב הסיכויים שלא ייצא לי מהם עובד פגז.

בגדול בחברות הגדולות הרף הוא 80+.

יתפשרו על 78-79 אם יש נסיון רלוונטי או פרויקטים שמראים על יכולות של המועמד.

 

מתחת ל75 כנראה שאף אחד לא ידבר איתך וגם בציונים האלה קשה מאוד להכנס למקומות גדולים ורוב הסיכויים שתעבוד במפעל שמחפש כוח עבודה זול.

 

מקומות שדורשים מעל 85 הם בודדים שבבודדים ונתקלתי ב2-3 מודעות כאלה במהלך השנתיים האחרונות,ולפחות באחת מהן המשרה הייתה משעממת תחת ונראה כמו סתם פאשלה של משאבי אנוש. 

[m3x7r3m3]

בסדר בתוכנה בגדול הרף הוא 70.

 

לא שזה רלוונטי מעבר למשרות ג'וניור, אם אתה עובד כבר 7 שנים עם ניסיון בתעשייה, מעניין לי את האשך כמה קיבלת בקורס לפני עשור.

[Potato]

 

הפתעת אותי.

חברים שלי הלכו לחברות הגדולות ודרשו מהם 83-85 לפחות תלוי בחברה.

 

[Night Driver]

לפני 18 דקות, m3x7r3m3 כתב:

לא מכיר איך זה עובד במכונות, בתוכנה כשאני מגייס, אכפת לי מהציונים, לא רוצה מישהו שכל התואר שלו גירד את הנכשלים, מצד שני לא לוקח בליינד מישהו שכל הגליון שלו 100.

זה בסה"כ עוד מסננת אחת, שנועדה לנפות את הפחות טובים ולבזבז לי פחות זמן בראיונות על כאלה שרוב הסיכויים שלא ייצא לי מהם עובד פגז.

אתה מסתכל על הממוצע הכללי או על הרכב הקורסים והציונים במה שרלוונטי לך?

[m3x7r3m3]

לפני 9 דקות, Potato כתב:

הפתעת אותי.

חברים שלי הלכו לחברות הגדולות ודרשו מהם 83-85 לפחות תלוי בחברה.

 

בחברות הגדולות יותר סביר שתתקל במסננים ביורוקרטים.

אותי מעניין אם הבנאדם בסוף יהיה עובד פגז.

מה גם שאני יודע בוודאות מלאה, שהקורסים באקדמיה לא מגרדים קצה קצהו של הדברים הבאמת רלוונטיים בשבילי.

שום קורס בעולם לא יגיד לי אם הבנאדם (וכבר סיפרתי את זה פעם) יסתכל על פלט של 30-40 מגה של תעבורת USB ויחטוף חררה, או שיוכל להוציא מוץ מהתבן.

 

לפני 7 דקות, Night Driver כתב:

אתה מסתכל על הממוצע הכללי או על הרכב הקורסים והציונים במה שרלוונטי לך?

 

קודם הרכב הקורסים, אח"כ הציונים בקורסים ספציפיים (מערכות הפעלה למשל), ממוצע כללי לא רלוונטי בעליל.

[rev-Match]

@Potato אני מסכים עם רוב הדברים שכתבת (גם אני מהנדס מכונות 4 שנים נטו ועוד כמה בחלקיות משרה מתקופת הלימודים) דבר אחד מפריע לי והוא שאתה כל הזמן מדבר מעמדת ה"אני רואה, אני שומע, אני קורא" ולא מניסיון בפועל, חלילה לא בא לשכנע אותך להישאר בתחום אבל חסרונות תמצא גם בתחום החדש אליו תפנה עם סיום התואר. 

תחום המכונות מאוד רחב ואם היית קצת יותר עסוק בלחשוב במה כדאי להתמקצע ואיפה כדאי לעבוד אני בטוח שהיית מוצא את המשבצת שלך , במקום זה נראה שהשקעת שעות קריאה רבות ב"למה לא".

 

רק רוצה להגיד לך שלא משנה לאן תפנה תגיע למסקנה שאין ברירה ואם באמת רוצים לעשות כסף וגם להנות מעבודה מבלי שההתלהבות תחלוף צריך לפתח פרוייקט בכוחות עצמך / עם חברים ולחשוב על עצמאות עד אז תלוש זה תלוש בין אם זה מא.א מתכות או apple/google ושות'

[Night Driver]

לפני 49 דקות, m3x7r3m3 כתב:

קודם הרכב הקורסים, אח"כ הציונים בקורסים ספציפיים (מערכות הפעלה למשל), ממוצע כללי לא רלוונטי בעליל.

תודה. זה מה שחשבתי.

 

פשוט יש נטיה לסטודנטים ולמחפשי עבודה לדבר על ממוצע  כשלמעשה הוא לא אומר כלום. אם אני מחפש מהנדס לתכנון קונסטרוקציות למשל לא מעניין אותי כמה קיבל בחשמל או בבקרה בדיוק כמו שאם אני צריך מישהו לתחום הבקרה לא מעניין אותי כמה קיבל בתהליכי עיבוד ואם למד מטלורגיה.