מה כולל תפקיד של משנע רכבים?

[ChemGuy85]

שווה להשקיע אנרגיה בשביל להפוך למשנע רכבים מצטיין או עדיף להשקיע אנרגיה בתחום אחר שיאפשר לקטוף פירות הרבה יותר מהר?

 

להגיד לבן אדם תתחיל מנהג שינוע ואם תהיה טוב תהפוך לסמנכ"ל תפעול זה פשוט חוסר אחריות.

עריכה אחרונה ב-26 לאפריל, 2019 על ידי ChemGuy85

[Max.M]

שווה להשקיע אנרגיה בשביל להפוך למשנע רכבים מצטיין או עדיף להשקיע אנרגיה בתחום אחר שיאפשר לקטוף פירות הרבה יותר מהר?

 

להגיד לבן אדם תתחיל מנהג שינוע ואם תהיה טוב תהפוך לסמנכ"ל תפעול זה פשוט חוסר אחריות.

 

לא צריך להתחייב לו לכלום, זה לא פורום נביאים.

 

אבל כן להגיד לו להצטיין בכל משרה שיעסוק בה - מבורך.

[ChemGuy85]

הצטיינות בעבודה טובה בעיקר בשביל האגו.

 

אף אחד לא מעריך את זה יתר על המידה. בנוסף הצטיינות עלולה למנוע קידום כי למה להזיז מישהו שעובד כל כך טוב?

[Max.M]

גם להיות נחמד לאשה עלול להפריע אם היא אוהבת Bad boys .

 

הכל עניין של מינון .

פשוט לעשות עבודה על הצד הטוב ביותר .

 

גם אגו צריך לפתח נכון, ולהיות טוב במה שאתה עושה זה בהחלט מועיל.

[סאפיר]

הצטיינות בעבודה טובה בעיקר בשביל האגו.

 

אף אחד לא מעריך את זה יתר על המידה. בנוסף הצטיינות עלולה למנוע קידום כי למה להזיז מישהו שעובד כל כך טוב?

 

לא אומרים לו להיות נהג שינוע מצטיין, אומרים לו להגדיל ראש ולהראות שהוא נכס לחברה לא בהכרח בתור משנע. ולא, לא תמיד עדיף להשקיע בתחום/עיסוק שיניב פירות יותר מהר, כי אתה אף פעם לא יודע מה יניב אילו פירות, ובאיזה תחום תתקל בתקרת זכוכית נמוכה יותר. הוא יכול ללכת (הוא כבר אמר שלא, אבל בשביל הדיון האקדמי) ללמות מדמח ולהיות עם תואר ובעוד 4 שנים לצאת לשוק העבודה ולהתחיל להתפתח, או שהוא יכול להתחיל מלמטה ולנצל את 4 השנים האלה בהתפתחות בתוך החברה.

 

ואף אחד לא מוכר לו פנטזיות שהוא יבוא להיות משנע בשכר מינימום ואחרי שלוש משמרות יסיים חפיפה כסמנכ"ל תפעול. ממש לא. אבל אחרי שנה להתקדם לראש צוות, אחרי עוד שנה למשהו אחר, וככה אחרי כמה שנים טובות של השקעה והתמדה ופשוט להיות הכי טוב שהוא יכול, הוא לחלוטין יכול להגיע למקומות מאוד גבוהים. אני מכיר אישית שני מנכ"לים של חברות בינוניות שהתחילו מהתחתית באותן חברות. לקח זמן, ולא היה פשוט, את אחד מהם אפילו פיטרו אחרי איזה חודש או משהו כזה. היום ההוא שפיטר אותו עובד תחתיות.

 

ובאמת, שאני ממש מקווה שבחיים האמיתיים אתה קצת פחות עצוב וציני מאשר בפורום.

מדברים איתך שני אנשים שהתחילו מהתחתית וקודמו משמעותית, ואתה עדיין לא נותן לעובדות לבלבל אותך. תהיה בריא...

[Potato]

הוא לא עצוב וציני-אלא ריאלי.

 

על כל דוגמה של אחד שהתקדם יש 5 שהתקדמו בגלל קשרים וקומבינות בלי סיבה אמיתית ועוד 50 שלא התקדמו לשום מקום.

[Max.M]

מה בא קודם הביצה או התרנגולת?

 

אגב, זה ברור שלא יתקדמו כולם... סוד! אין מקום לכולם במשרדים.

 

אם להיות ריאלי - אז מה המסלול הנכון מלבד להגיע מדוכא וציני לעבודה?

[pooh-bear]

תדיברתי בזמנו עם מי שצריך לדבר לגבי אבחון ונאמר לי שבשלב הזה שאני נמצא בו כבר לא מתעסקים עם זה ושזה לא רלוונטי לי. גם לא בטוח שזו באמת בעייה שדורשת אבחון ולא בעייה אישיותית אצלי שקשורה לאיך שגדלתי והתחנכתי (ואני לא מסיר אחריות, האחריות תמיד עלי בסופו של דבר) ככה שאני לא רואה איך מפה תבוא הישועה.

לא ציינת בן כמה אתה, אני מכיר אישית מישהו שעבר אבחון להפרעת קשב בצבא, והטיפול התרופתי ליטרלי הציל לו את החיים. אם הצלחת להוציא 600 בפסיכומטרי בלי ללמוד בכלל, והבעיה שלך היא משמעת, בהבנה המאוד לא מקצועית שלי זה נשמע כמו סיכוי להפרעת קשב. ממש לא הייתי מוותר על אבחון וטיפול תרופתי אם יש צורך, גם לא בגיל מבוגר יחסית.

[pooh-bear]

ולא, לא תמיד עדיף להשקיע בתחום/עיסוק שיניב פירות יותר מהר, כי אתה אף פעם לא יודע מה יניב אילו פירות, ובאיזה תחום תתקל בתקרת זכוכית נמוכה יותר. הוא יכול ללכת (הוא כבר אמר שלא, אבל בשביל הדיון האקדמי) ללמות מדמח ולהיות עם תואר ובעוד 4 שנים לצאת לשוק העבודה ולהתחיל להתפתח, או שהוא יכול להתחיל מלמטה ולנצל את 4 השנים האלה בהתפתחות בתוך החברה.

רק בשביל הדיון האקדמי, כן? אתה יכול גם לקנות סיטרואן חדשה ולקוות שירידת הערך תהיה נמוכה יותר מאשר בטויוטה. אבל שנינו יודעים מה יהיה הימור בטוח יותר.

גם אם תלמד מדמ"ח, או הנדסה, או רפואה, עדיין תתחיל מלמטה (לתחומים האלו), וגם שם יש המון לאן להתקדם. רק שנקודת ההתחלה שלך הרבה (הרבה) יותר גבוהה.

[sperial]

פות"ש, לאור האמור בהודעה #21 חשוב על אבחון פסיכודידקטי. אולי יש לך איזה ליקוי למידה או הפרעת קשב שניתנים לטיפול ותשדרג את עתידך בהרבה דרגות.

 

לא ציינת בן כמה אתה, אני מכיר אישית מישהו שעבר אבחון להפרעת קשב בצבא, והטיפול התרופתי ליטרלי הציל לו את החיים. אם הצלחת להוציא 600 בפסיכומטרי בלי ללמוד בכלל, והבעיה שלך היא משמעת, בהבנה המאוד לא מקצועית שלי זה נשמע כמו סיכוי להפרעת קשב. ממש לא הייתי מוותר על אבחון וטיפול תרופתי אם יש צורך, גם לא בגיל מבוגר יחסית.

 

GMTA.

 

מכיר אנשים שאובחנו בגילים הרבה יותר מאוחרים, ואפילו סתם לקחו את התרופות של הילדים שלהם הסובלים מהפרעות קשב (מאד לא מומלץ לעשות זאת ללא ליווי רפואי מסודר) . בהחלט מהלכים משמעותיים.

 

השקעה של כה אלפי ש"ח באבחון והתאמת טיפול יכולה להתבטא בהכנסות של מאות אלפים במהלך החיים. כך גם השקעה בלימודים (ושים לב שהשמטתי את המילה אקדמיים, למרות שסטטיסטית אלה הטובים מכולם).

[gollu]

הסיפור הזה של "תהיה הכי טוב ותגיע רחוק" מזכיר לי את אחד השופטים מתוכנית "הכרישים" של קשת - דובי פרנסס. באחד הפרקים אמר שהוא התחיל הכי מלמטה - שוטף רצפה של מוסך. רק מה, תפנית בעלילה - המוסך היה אחד מהמוסכים ששייכים לאבא שלו. האיש אחרי זה הצליח בסדר גודל אחר וכנראה אין קשר לאותה עבודה במוסך. כמו העובדה שהיה יכול להיות בעלים של רשת מוסכים לא קשורה להיותו שוטף רצפות.

 

הסיפיר הזה לגמרי כבר אופטופיק.

"להיות הכי טוב" ולשבור את תקרת הזכוכית זה כלל לא טריוויאלי. נדרשים כישורים רבים מתחומים רבים (בסדר אקראי: תחרותיות, מקצוענות, התמדה, יחסי אנוש, להיות מסוגל ללקק, לדעת לזהות למי ללקק,מרפקנות ועוד). לי למשל יש בקושי 2-3 מהרשימה הזו. אחרי זה, צריך הרבה מזל - שראש הצוות יתפטר, תהיה הרחבת העסק וכו' צורך בלקדם אנשים.

אז כן - אפשרי להתקדם מלמטה, אך עדיין עושה את זה 1 ל10000.

ולפעמים אתה במקום בחיים שצריך הכנסה, בלי בלבולי מוח, אחרי שהתעייפת מהמרוץ. בנקודה הזו באמת כדאי לבחור את התעסוקה שהכי קל לחיות איתה. אני למשל חושב שנהג אוטובוס/משאית עדיף על נהג פרייבט מבחינת האופק התעסוקתי והמקצועי. אומנם דורש יותר השקעה, אבל המשכורות גבוהות יותר וזה יותר מאורגן.

[Max.M]

ללקק? מרפקנות?

תהיה הכי טוב שאתה יכול בזמן שאתה שומר על ערכי אנוש יסודיים .

אם תתנהג בצורה מכובדת לכולם לא תצטרך ללקק לאף אחד .

 

תחרותיות? בגבול הטעם הטוב .

 

אני עובד בתחום הרכב - הדרך היחידה שבה התקדמתי , התקדמות אישית כמובן היא בשכר ובתנאים.

 

גם כשהייתי נציג שינוע הייתי כל היום בחוץ עם הרכבים, וגם היום כשאני קצין בטיחות אני כל היום בחוץ עם הרכבים .

 

מיילים? עונה מהנייד .

 

במסגרת שלי זה בדיוק מה שהיה חסר !

 

אם הבחור יתחיל לעבוד במוסך כלשהוא, יזהה את הנקודות החלשות בשירות , ויתמקד דווקא הוא בלשפר ובצניעות בלי הרבה רעש וצלצולים זה יהיה מעולה .

 

מרפקנות בטווח המשכורות האלה? לא שווה לדפוק את המרפק של עצמך .

 

מה הבעיה בלהיות נציג שינוע על הצד הטוב ביותר?

 

נגיד :

לא לאחר , לעבוד לפי הנהלים , להגדיל ראש , ולכבד את המנהלים שלך .

במקרה הכי גרוע?

תהיה לו חוויה מבפנים על איך מוסך עובד .

במקרה הפחות גרוע?

יכיר עוד מוסך, ועוד כמה אנשי קשר לרשימה .

במקרה הכי טוב?

יתקדם ויתקדם בשורות הצוות.

[טירון רכבים]

לא ציינת בן כמה אתה, אני מכיר אישית מישהו שעבר אבחון להפרעת קשב בצבא, והטיפול התרופתי ליטרלי הציל לו את החיים. אם הצלחת להוציא 600 בפסיכומטרי בלי ללמוד בכלל, והבעיה שלך היא משמעת, בהבנה המאוד לא מקצועית שלי זה נשמע כמו סיכוי להפרעת קשב. ממש לא הייתי מוותר על אבחון וטיפול תרופתי אם יש צורך, גם לא בגיל מבוגר יחסית.

 

זה לא שהוצאתי את זה מבלי ללמוד בכלל, הלכתי לכל השיעורים בקורס (נוכחות חובה אם רוצים קורס חוזר בחצי מחיר) וגם ישבתי כמעט בכל יום בבית ותרגלתי 40-45 דקות את מה שהיה בקורס באותו היום, גם עמדתי בכל דרישות החובה כאמור בין אם זו הסימלוציה המסכמת, כתיבת חיבור בבית שהם ביקשו מאיתנו להגיש לבדיקה וכו׳

 

אני לא רוצה לצייר תמונה של כאילו הכרתי מה זה פסיכומטרי רק ביום של המבחן.

 

הוצאתי 623 בעיקר בזכות אנגלית ועברית טובים מאוד שבאתי איתם יחסית בילט אין, החלק הכמותי שבאמת דרש תרגול אינטנסיבי היה הנפילה שלי, בגלל זה לימודים לא מתאימים לי כי שם אין אפילו ידע מוקדם ואינטואיטיבי (כל האלמנט הלוגי) שעוזר כמו בפסיכומטרי, הכל דורש תרגול ולמידה.

 

זה מרגיש לי קצת בעייתי להוציא עכשיו אלפי שקלים על אבחון של משהו שאני מרגיש שלא קשור באמת להפרעה אלא נטו לאישיות שלי, אמא שלי תמיד אומרת שמגיל קטן אני עצלן וכששלחו אותי לפסיכולוג ילדים והוא שאל אותי שאלות אז עניתי שטויות רק כדי שיעזוב אותי וישחרר אותי (למשל שאל איפה נמצאים הדגים ועניתי ״באוויר״) והאבחנה של אותו פסיכולוג בזמנו היתה שאני ילד עצלן שצריך לדחוף אותו בכפייה שיעשה דברים אחרת הוא לא יזוז מילימטר.

 

הבעיה היא שאני כבר הרבה מעל גיל בגיר ואף אחד לא באמת יכול להכריח אותי לכלום, להורים לא היה כח מולי עוד מגיל 14 והנה התוצאה.

[sperial]

אם הרמת ידיים אף אחד לא יעשור לך. אבל עדיין לא הבנתי למה הרמת ידיים.

 

אם אתה מדבר על פסיכומטרי - אז אספר לך על שני בנם שלי.

 

הבכור ניגש לפסיכומטרי פעם את, תוך כתה י"ב, הוציא משהו כמו 635. הספיק כדי להתקבל לטכניון, היום על סף סיום התואר השני (ובמקביל עובד כמהנדס).

 

השני ניגש בפעם הראשונה תוך השירות הצבאי. קיבל 570. אחרי השחרור ניגש בשנית. השתפר ל-660. הספיק כדי להתקבל לטכניון, אבל לא למסלול שרצה. אז ניגש בשלישית. הפעם 720. זה מעיד על שני דברים - האחד הוא עד כמה הפסיכומטרי הזה מדוייק (הוא לא. תרגול משפר מאוד את התוצאות). והשני הוא שלא צריך להתייאש.

 

עדיין לא הבנתי בן כמה אתה. אם 25 ואפילו 30 זו לא סיבה לוותר. תעיף לאמא שלך סטירה על שהיא מדכאת אותך במקום לדחוף אותך להתקדם, ותוכיח לה שאתה שווה יותר. זה מזכיר לי את המחנכת שלי בכתה ח' שקראה להורים שלי ובישרה להם שכדאי שימצאו לי מקום בבית ספר אחר, כזה עם דרישות נמוכות. למזלי ההורים שלי לא התייאשו, דחפו אותי להמשיך בדרכי.

 

לגבי אבחון: נשמע שזה בדיוק מה שאתה צריך. אותה "אישיות" שלך לוקה במשהו, שיתכן מאד שניתן לטיפול. אני מניח שיש לך לפחות עוד 40 שנות קריירה לפניך (ואולי יותר, בגלל עליית גיל הפרישה הצפויה במהלך השנים). כתבתי לך קודם: תשקיע עכשיו כמה אלפים באבחון, אולי עוד כמה אלפים בקורס חוזר לפסיכומטרי וכנראה כמה עשרות אלפים בלימודים. במהלך השנים זה עשוי להכניס לך מאות אלפים. אתה מתכוון לעבוד כל השנים בשכר מינימום? אני לא מכיר אותך, אבל לפי הפסקה הקודמת כנראה שהפוטנציאל שלך הרבה יותר גבוה. תתאמץ כעת כדי להנות בעתיד.

עריכה אחרונה ב-27 לאפריל, 2019 על ידי sperial

[vadim6385]

הוא לא עצוב וציני-אלא ריאלי.

 

על כל דוגמה של אחד שהתקדם יש 5 שהתקדמו בגלל קשרים וקומבינות בלי סיבה אמיתית ועוד 50 שלא התקדמו לשום מקום.

 

קשרים וקומבינות יכולות לבוא גם מזה שראו בך עובד מוכשר שיהיה נכס לחברה

 

לא ציינת בן כמה אתה, אני מכיר אישית מישהו שעבר אבחון להפרעת קשב בצבא, והטיפול התרופתי ליטרלי הציל לו את החיים. אם הצלחת להוציא 600 בפסיכומטרי בלי ללמוד בכלל, והבעיה שלך היא משמעת, בהבנה המאוד לא מקצועית שלי זה נשמע כמו סיכוי להפרעת קשב. ממש לא הייתי מוותר על אבחון וטיפול תרופתי אם יש צורך, גם לא בגיל מבוגר יחסית.

 

אני הגעתי לזה בגיל 35, וזה שיפר לי את החיים בצורה מטורפת.

 

זה לא שהוצאתי את זה מבלי ללמוד בכלל, הלכתי לכל השיעורים בקורס (נוכחות חובה אם רוצים קורס חוזר בחצי מחיר) וגם ישבתי כמעט בכל יום בבית ותרגלתי 40-45 דקות את מה שהיה בקורס באותו היום, גם עמדתי בכל דרישות החובה כאמור בין אם זו הסימלוציה המסכמת, כתיבת חיבור בבית שהם ביקשו מאיתנו להגיש לבדיקה וכו׳

 

אני לא רוצה לצייר תמונה של כאילו הכרתי מה זה פסיכומטרי רק ביום של המבחן.

 

הוצאתי 623 בעיקר בזכות אנגלית ועברית טובים מאוד שבאתי איתם יחסית בילט אין, החלק הכמותי שבאמת דרש תרגול אינטנסיבי היה הנפילה שלי, בגלל זה לימודים לא מתאימים לי כי שם אין אפילו ידע מוקדם ואינטואיטיבי (כל האלמנט הלוגי) שעוזר כמו בפסיכומטרי, הכל דורש תרגול ולמידה.

 

זה מרגיש לי קצת בעייתי להוציא עכשיו אלפי שקלים על אבחון של משהו שאני מרגיש שלא קשור באמת להפרעה אלא נטו לאישיות שלי, אמא שלי תמיד אומרת שמגיל קטן אני עצלן וכששלחו אותי לפסיכולוג ילדים והוא שאל אותי שאלות אז עניתי שטויות רק כדי שיעזוב אותי וישחרר אותי (למשל שאל איפה נמצאים הדגים ועניתי ״באוויר״) והאבחנה של אותו פסיכולוג בזמנו היתה שאני ילד עצלן שצריך לדחוף אותו בכפייה שיעשה דברים אחרת הוא לא יזוז מילימטר.

 

הבעיה היא שאני כבר הרבה מעל גיל בגיר ואף אחד לא באמת יכול להכריח אותי לכלום, להורים לא היה כח מולי עוד מגיל 14 והנה התוצאה.

 

בן כמה אתה? 30? 40? 50?

 

כי בילדות הייתי בדיוק במצב הזה, לא הייתה מודעות להפרעות קשב וריכוז, ובשילוב עם חינוך סובייטי הייתה מסקנה דומה - אתה סתם עצלן.

 

וזה מה שהחזיק אותי במקום, והתגלגלתי עד גיל 32 בין מקום dead end אחד לאחר.

 

רק שאני לא, וכשאני מגיע לעשות משהו שבאמת מעניין אותי, אני מסוגל להתניע את העניינים מאוד מהר, ולשבת ולהתרכז בלי שום בעיה במשך שעות.

 

אז עד גיל 32 בערך התגלגלתי ממקום למקום עד שהגעתי לעבודה הנוכחית עם הבוס הנוכחי שהבין יותר טוב ממני מה נפל לו לידיים, ודחף אותי לרכוש ידע ולהתקדם, וככה גם הגעתי תוך שנה ממצב שלא הייתה לי תעודת בגרות (היה חסר ספורט, כתבתי להם עבודה), עשיתי פסיכומטרי עם ציון 600 בלי קורס והתחלתי ללמוד הנדסה. כל זה בגיל 34.

 

מקווה שגם אתה תמצא מקום שבו יעריכו אותך (ואם תמשיך לנסות ולחפש, תמצא), אבל קודם אתה צריך להבין מה אתה רוצה לעשות (לא משהו ספציפי, תחום כללי, כי אתה לא יודע דברים ספציפיים), ולהתקדם משם.

 

אבל כן, השירשור צריך לעבור לאוף טופיק.