"הילד בן 30 יש לו חום גבוה"

[sperial]

אני אמנם לא שייך לתחום, אבל נראה שיש שתי בעיות: האחת היא השכר (או הציפיות של החברה לציפיות השכר של המועמד). האחרת היא תחושת איום של עובד חדש בחברה אך מבוגר ובעל ניסיון מקצועי על מעמדו של מנהל יותר צעיר ובעל פחות ניסיון מקצועי.

[yehuda-k]

מסתבר שלפחות בסוגים מסוימים של עבודה יש למקצועות היסוד - בעיקר מתמטיקה - שימוש לא קטן בעבודה. הבן הבכור שלי מספר שהוא משתמש לא מעט באלגברה שלמד בשנים הראשונות.

חשבתי שבעבודה אין כל שימוש במתמטיקה הזו, אולי חוץ מעבודת מחקר טהורה. האם תוכל לפרט במידת האפשר? למשל איזה אלגברה ומה העבודה שדורשת שימוש באלגברה הזו?

 

גם תשובה בהודעה פרטית זה בסדר.

 

יהודה

[sperial]

קשה לי לענות לך, כיון שאני לא מהנדס. אבל זה מה שהבחור הסביר לי כאשר שאלתי אותו. אין לי אלא להאמין לו.

[oryo]

א. בעיבוד אותו משתמשים הרבה במתמטיקה, טורי טיילור לדוג'

ב. במדעי המחשב כשמפתחים/מנתחים אלגוריתמים מסוימים הגיוני להשתמש באלמנטים של אלגברה מודרנית, תורת הקבוצות וכו'

 

ולא פחות חשוב ג. - הרבה מקצועות מבוססים על אלמנטים מתמטיים, כך שאתה לא משתמש בהם באופן ישיר אלא עקיף. מה גם שהיכולת להבין ולהתמודד עם חומר תאורטי כזה זו מסננת טובה בשביל מחקר.

אני לא מתעסק בכלל במתמטיקה התיאורטית שלמדנו בבסיס התואר, ועם זאת לא מתחרט על כך לרגע. אחד הרגעים הכי קשים שלי בטכניון היה קשור דווקא לחדו"א, וההתמודדות עם המקצוע עזרה לי להבין הרבה דברים על עצמי ועל אופן ההתמודדות עם אתגרים חדשים ולא ברורים בעליל.

[Guy_25]

באלגברה ליניארית לומדים מתמטיקה של מטריצות.

תמונות במחשב שמורות במטריצה.

לכן, מתכנת שלא למד אלגברה יכתוב תכניות שיעשו הרבה יותר פעולות (תכניות "לא יעילות") על כל תמונה, מאשר מתכנת שלמד אלגברה, וידע איך "לשחק"/לעבד את המטריצה מבחינה מתמטית, ולכן יקבל תוצאות בצורה הרבה(!!) יותר מהירה.

העניין חל גם על אותות למיניהם (רדאר לדוגמא).

 

עניין נוסף- העברת מידע באינטרנט. מן הסתם, כל מידע שעובר כדאי שיהיה מוצפן במידה והוא חשוב.

כל עניין ההצפנות בנוי על נוסחאות ומספרים ראשוניים מאוד מאוד גדולים (דרושה המון מתמטיקה בשביל לעבוד איתם בצורה נוחה ולהוכיח נכונות של האלגוריתמים.

[Alon_A]

בטכניון, ובכלל בלימודים גבוהים באוניברסיטאות - קודם כל לומדים להתמודד ולפתור בעיות.

 

גם אם לא משתמשים פרופר בחלק מהמקצועות שנלמדו, עצם ההתמודדות, החשיבה ופתרון הבעיה היא החשובה.

 

זו אולי נראית תשובה קצת פלצנית, וגם אני קיללתי רבות כשהייתי סטודנט את החדוא והאלגברה ועוד כמה וכמה מקצועות "נפלאים", אבל היום אני מבין ורואה דברים אחרת מימי כסטודנט (וגם שמח שהפרק הזה בחיי מאחורי ).

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[ChemGuy85]

מישהו יכול להסביר לי את העניין של overqualified? מה אכפת לחברה אם בנאדם כזה מגיע להתראיין למשרה X? שיבהירו לו שהשכר הוא בהתאם לרמה נמוכה יותר וזהו. לומר למישהו שהוא טוב מדי בשביל משרה זה קצת מגוחך

 

לא מגוחך בכלל. פוחדים שאדם ישתעמם בתפקיד, יטיל צל על המנהלים, יתקשה לקבל הוראות ממנהל צעיר ממנו ויעזוב ברגע הראשון שימצא משרה מתאימה יותר.

 

לפותח הדיון - לדעתי, בגיל 30 נשוי פלוס שלושה ילדים, אל תבזבז את הזמן על תואר. אתה לא תצא לשוק העבודה לפני גיל 35-36 (אני אופטימי) ותמצא את עצמך מתחרה בבני 20+ רווקים שיכולים לעבוד 12 שעות ביום ומגיעים עם ניסיון מהצבא.

 

לדעתי אתה צריך ללמוד מקצוע תכל'ס. אם אתה אוהב לתכנת תלמד לתכנת בלימוד עצמי או בקורס, תבנה תיק עבודות ותנסה להיכנס לסטארט אפ שמחפשים מישהו שבא לעבוד ופחות מעניין אותם השכלה פורמלית. אם אתה רוצה הנדסה עדיף שתסיים הנדסאי, תשתלב בשוק העבודה, תתקדם ואולי בעתיד תשלים תואר.

 

עולם האקדמיה ממש לא זוהר כמו שמנסים להציג אותו ולדעתי ישתנה דרסטית בעשורים הקרובים. השוק מוצף באקדמאים מובטלים. אקדמאים שמשתלבים בשוק העבודה לרוב בכלל לא עובדים בתארים שהם למדו.

 

צירפתי קישור לסרטון שהעיר אותי וגרם לי לעזוב את לימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית.

 

[yehuda-k]

סיפור ששמעתי- לאחר מלחמת העולם השניה הבריטים הקימו ועדה שבדקה את תפקוד המשק במלחמה. בנוגע למהנדסי מכונות (כולל גם מטוסים, אניות, רכב ועוד) הועדה מצאה שכאשר ניגשו לתכנון פרויקט חדש, המהנדס הראשי צייר סקיצה כללית ביד חפשית, המהנדסים הבכירים עיבדו זאת לסקיצה עם מידות, המהנדסים עיבדו זאת לתכנון מפורט ועל השוליה שרק התחיל לעבוד הטילו להוסיף טולרנסים. איך השוליה החליט על הטולרנסים? הוא לקח את המספר הכי קטן שחשב עליו, חילק אותו בשניים ורשם בשרטוט.

 

כידוע טולרנס אמור להיות תוצאה של פיזור סטטיסטי של השגיאות כתוצאה מהצטברות השגיאות של כל החוליות בשרשרת.

ואת זה סיפר מרצה לסטטיסטיקה תעשיתית .

 

הסיפור הזה מאיר את אחד האלמנטים בתכנון. למען היעילות הגורמים העקרונים והחשובים (שלפעמים יש בהם משהו מתמטי) מטופלים אצל המעטים הידענים ובעלי הנסיון, והעבודה העיקרית (שכבר אין בה שימוש במתמטיקה של אוניברסיטה) מחולקת לרוב האנשים שרמת הידע והיכולת שלהם היא לא מי יודע מה.

 

חישוב מאמצים במבנה או של זרימה מצריך פתרון של משוואות דיפרנציאליות, אבל בפועל נדיר ביותר שפותרים כך, יש כל מיני תוכנות ו\או חישובי יד שמתבססים על טבלאות של מקרים נפוצים, סופר פוזיציה, ניסויים ועוד, שמאפשרים את הפתרון בצורה יעילה, כשמשתתפים בו אנשים שלא ממש זוכרים \ יודעים משוואות דיפרנציאליות.

חשבתי שכך זה גם במדעי מחשב, עיבוד אותות, הצפנה וכו'.

 

- הרבה מקצועות מבוססים על אלמנטים מתמטיים, כך שאתה לא משתמש בהם באופן ישיר אלא עקיף.

זו ההנדסה שאני מכיר.

לכן, מתכנת שלא למד אלגברה יכתוב תכניות שיעשו הרבה יותר פעולות (תכניות "לא יעילות") על כל תמונה,

האם כל מתכנת שעובד בפעולות על תמונות או שרק הבכירים המעטים, כמו בסיפור שכתבתי למעלה?

 

בטכניון, ובכלל בלימודים גבוהים באוניברסיטאות - קודם כל לומדים להתמודד ולפתור בעיות.

גם אם לא משתמשים פרופר בחלק מהמקצועות שנלמדו, עצם ההתמודדות, החשיבה ופתרון הבעיה היא החשובה.

היתה לי תמיד נטיה לחלק המתמטי אבל לא ראיתי שבפועל בעבודה ההנדסית יש לכך שימוש, אולי חוץ ממעטים מאוד.

 

יהודה

[glmn180]

שירשור מעניין והזכיר לי סיטואציה דומה בה הייתי לפני די הרבה שנים.

קראתי את כל ההמלצות שהעלו בפניך. עד כמה שהבנתי, מה שחשוב לך באמת זה שתהיה לך עבודה מעניינת עם שכר הוגן.

הרשה לי להציע לך אופציה אחרת לגמרי מכל מה שהעלו כאן.. חשבת להתגייס למשטרה?

היתרונות:

הכשרה על חשבון המעסיק

סביבת עבודה מעניינת(לדעתי..)

אפשרויות רבות לקידום ולשינוי תוך כדי תפקיד .

שכר טוב שעולה כל הזמן ( כבר לאחר ההכשרה השכר יעבור בהרבה את המינימום, תלוי כמובן בתפקיד בו תוצב). אופציה לעבודה נוספת בשכר נוסף(במסגרת עבודה משטרתית)

תנאים סוציאלים טובים (בתי מלון בסיבסוד כמעט מלא למשך מספר ימים בשנה, השתתפות בקייטנות של ילדים, ימי גיבוש ועוד..

לא רוצה להשמע כנציג מכירות של המשטרה אז אתן גם חסרונות

חלק מההכשרות בתנאי פנימייה בבית שמש

עבודה במשמרות, תיגבורים, הקפצות (ללא תוספת בשכר...)

חסרון גדול: אין התחייבות לגבי מקום השרות..אבל זה דבר שתוכל לבדוק במהלך הליך הגיוס.

חלק לא יאהבו את המשמעת, למרות שלא מדובר במשהו שדומה לצבא סדיר.

בטח יש עוד חסרונות ויתרונות שאתה יכול לחשוב עליהם.

מקריאה של תגובותיך עולה תמונה של אדם אינטליגנטי מאוד ובעל מוטיבציה גבוהה להתקדם .ממליץ לך לשקול את הכיוון הזה בכובד ראש

מאחל לך בהצלחה מכל הלב!

[yehuda-k]

עולם האקדמיה ממש לא זוהר כמו שמנסים להציג אותו ולדעתי ישתנה דרסטית בעשורים הקרובים. השוק מוצף באקדמאים מובטלים. אקדמאים שמשתלבים בשוק העבודה לרוב בכלל לא עובדים בתארים שהם למדו.

תמיד זה היה כך. היו שלמדו לתואר במקצועות שאין להם ביקוש, ואחרי הלימודים התברר שאכן אין ביקוש למקצועות האלה. הסרטון המענין מדבר על חובות שהסטודנטים האמריקאים צברו כתוצאה מהלוואות שלקחו כדי ללמוד לתואר חסר השימוש. אצלינו בארץ משלם המיסים מממן שכר לימוד מאוד מאוד מסובסד באוניברסיטאות ולכן הסטודנטים האלה לא צוברים חוב, להבדיל מעמיתיהם בארה"ב.

 

יהודה

[sperial]

גם בארה"ב אתה יכול ללמוד ב-community college או state university, אבל אם אתה רוצה תואר מהרוארד, MIT או ג'והנס-הופקינס תשלם מאות אלפי דולרים. וזאת מעבר לכך שחלק מהתרבות הסטודנטיאלית היא התרחקות מההורים, רצוי לצד השני של היבשת - מה שמוסיף הרבה לעלויות. הצד השני הוא שתואר מאוניברסיטה מצמרת הליגה מאפשר, באחוזים גבוהים, השתלבות במשרות מכניסות מאד.

סבסוד הלימודים האקדמיים אינו המצאה ישראלית - באירופה הסבסוד הרבה יותר עמוק - והוא כלי חשוב בצמצום פערים חברתיים.

[Night Driver]

מישהו יכול להסביר לי את העניין של overqualified? מה אכפת לחברה אם בנאדם כזה מגיע להתראיין למשרה X? שיבהירו לו שהשכר הוא בהתאם לרמה נמוכה יותר וזהו. לומר למישהו שהוא טוב מדי בשביל משרה זה קצת מגוחך

 

זה פשוט.

קודם כל אם אין לי לאן לקדם אותו בטווח הקצר לתפקיד שיהלום את הכישורים שלו אז ברור לי לחלוטין שהוא ימשיך לחפש ויעזוב ברגע שימצא.

שנית, גם אם לא יעזוב הוא לא ירגיש טוב בעבודה ומי שלא מרגיש טוב בעבודה יתן תפוקה ךחות טובה מאדם פחות מוכשר אבל שמרגיש טוב.

[yehuda-k]

סבסוד הלימודים האקדמיים אינו המצאה ישראלית - באירופה הסבסוד הרבה יותר עמוק - והוא כלי חשוב בצמצום פערים חברתיים.

האם יש ביסוס לטענה שלימודים לתואר שאינו מקנה מקצוע, תורמים לצמצום פערים חברתים?

 

כדי לסגור פערים חברתים נראה לי שצריך לעזור ברכישת מקצוע. מדוע שהמדינה תבזבז את כספי משלם המיסים על לימודים שאינם מועילים?

אגב, אחת מתוצאות הסבסוד המיותר הזה היא שכר מנופח לבכירים בצד המנהלתי של אוניברסיטאות.

[sperial]

התיחסתי לסבסוד לימודים בכלל, לא ספציפית למקצועות עם ביקוש נמוך.

אי אפשר להמנע לחלוטין מהוראת אותם מקצועות מרחיבי אופקים. צריך להתיחס אליהם כמו לאמנויות, ואלה נתמכות. או שאתה רוצה לקיים מדינה של רובוטים.

חוץ מזה - קשה להגדיר מהו מקצוע לא חיוני. האם דרושים ארכיאולוגים והיסטוריונים? במבט ראשון נראים מיותרים, אבל נסה לפתח תיירות במדינה כמו ישראל בלעדיהם.

עריכה אחרונה ב-7 למאי, 2016 על ידי sperial

[Night Driver]

בדרך כלל השכבות החלשות שמגיעות ללימודים גבוהים הולכים אי על מקצועות חברתיים כמו הוראה ועבודה סוציאלית או למקצועות המכניסים.