חידון שאלות טכניות

[אלעד]

אני רוצה לחדד את תשובתו הנכונה של רון:

הסיבה שבמצב 2 יש סבירות גבוהה יותר לנעילת הגלגלים האחוריים היא שמשקל הנוסעים והמטען לוחץ על וסת הבלימה, שבתורו מעביר מעלה את עוצמת הבלימה בסרן האחורי.

[חן ג.]

נוסף על כך יש לציין כי משקל נוסף מעבר למשקלו העצמי של הרכב אינו משפר את ביצועי הסרן המועמס אלא פוגם בהם. בשל רגישות הצמיג לעומס אנכי, שמקורה בגמישותו:

 

א. העליה באחיזה אינה ליניארית לעליה בכוח הנורמלי. העליה בכוח ההתמד הדוחף את המכונית קדימה כן. התוצאה בסך הכל היא הקטנת מעטפת הביצועים.

 

ב. מקדם ה-Slip Ratio של הצמיג עולה, כך שחלק גדול יותר מעוצמת הבלימה מתבזבז על החלקה של הצמיג.

 

אגב, במשאיות המצב הוא הפוך מזה, והעמסת הארגז לפחות באופן חלקי תשפר את ביצועי הבלימה עוד ועוד (בהתאם למידת ההעמסה) עד לנקודה מסוימת. מדוע?

[Buki]

הסיבה שבמצב 2 יש סבירות גבוהה יותר לנעילת הגלגלים האחוריים היא שמשקל הנוסעים והמטען לוחץ על וסת הבלימה, שבתורו מעביר מעלה את עוצמת הבלימה בסרן האחורי.

 

 

אכן זה הכיוון אבל מסקנה שלך לדעתי לא מדוייקת.

 

במכוניות ללא ABS (לא בכולן, אבל לצורך הדיון נניח שהוא ישנו) קיים מנגנן שנקרא ווסת בלם אחורי - Rear brake force regulator.

מדוע הוא קיים?

ללא ווסת כזה, גלגלים אחוריים יבלמו כמו הקידמיים. בעת בלימה, רוב משקל הרכב עובר קדימה, ולכן יש סבירות גבוהה שגלגלים אחוריים שנשארים ללא משקל ינעלו. הרכב יכול להכנס לסבסוב.

רצו מהנדסים להגיע למצב בו גלגלים אחוריים לא ינעלו ואם כבר, אז רק אחרי הקידמיים. אפילו על חשבון הפחתת כוח בלימה מאחור.

 

זה בדיוק מה שעושה ווסת בלם אחורי. זה מנגנון שיושב על סרן אחורי ויש לו זרוע שמתחבר למרכב (גם פה יש כמה ווריאציות הוא יכול להיות במקום אחר).

 

כלומר מצב הזרוע תלוי בגובה הרכב. אם הרכב "יושב גבוה" ללא נוסעים - ווסת בלם מגביל באופן מקסימלי את מעבר נוזל הבלמים לבלמים אחוריים.

 

אם הרכב עמוס ו"יושב נמוך" - ווסת בלם מעביר יותר נוזל בלם לאחור ומפעיל יותר את הבלמים האחוריים כיוון שיש על הסרן האחרי יותר משקל. כלומר סיכוי לנעילה יותר קטן.

 

בתאוריה, במצב עמוס יתכן שמרחק בלימה יתקצר בגלל שבלימה מאחור תהיה יותר חזקה לעומת מצב לא עמוס.

[מיכאל לאוה]

חידה מענינת, מקרה שקרה לי בוא נראה מי ימצא פתרון. הגיע אלי אופנוע אם תקלה נדירה ומענינת. האופנוע מניע עובד ונוסע כאשר מכבים סוויץ האופנוע ממשיך לעבוד כרגיל. לאא עגו אבל עובד.

נפתרה התקלה לאחר חפירה עמוקה. נזרוק רמז קל לא בעיית סוויץ ולא כאשר מכבים את האופנוע אין ניצוץ. בהצלחה.

[Igalz]

מיכאל, האם הגובה של הראש הוא כפי שהיה במקור או שמשהו התעסק איתו?

[Buki]

באופנוע היה קרבורטור?

 

אם כן יכול להיות שמדובר בתופעה שנקראית "דיזלינג" - הצתה עצמית של דלק שיכולה להתקיים כשיש פלג לא מתאים, פיח רב שרפה, או קרבורטור לא מכוון (מציף).

 

 

במחשבה שניה קשה לקרוא לזה "ממשיך לעבוד רגיל...", כך שזה כנראה לא הכיוון.

[yuvk]

היתה לי תופעה כזו לפני שנים רבות (בפיאט 600!) שפלג סתום בגוש פיח (וכנראה גם תזמון הצתה לקוי), התלהט כ"כ שהמשיך להצית את התערובת גם אחרי סגירת סויץ', למשך שניות ארוכות.

[מיכאל לאוה]

בדיוק כך,האופנוע שימש למעלה מ2 עשורים בבית ספר לנהיגה וכל חיו חי בסלד נמוך. כשהרמתי ראש לא האמנתי על גג הבוכנה היה פיח ברמות שמעולם לא ראיתי.

כאשר המנוע עובד ומתחמם הוא מחמם את הפייח ומשם הדלק ניצת וכבר אין צורך בניצוץ ממש כמו דיזל. אגב בוקי הוא היה עובד ונוסע לא עגול אבל עובד.

מרוב שלא האמנתי הרכבתי חזרה רק כדי לראות שוב מדהים.

עכשיו שאלתי אליכם? למה לא מייצרים מנועים כאלה (בנזין) וככה חוסכים את כל עניים הניצוץ כוהל סלילים ןכו?

[Buki]

זו הייתה תופעה די מוכרת בתקופת הקרבטרטורים.

 

במנוע הזרקה היא לא יכולה להתקיים מכיוון שאם סגירת סוויץ' מופסקות פקודות הזרקה למזרקים. ממוע לא ימשיך לעבודד ללא דלק.

 

 

אגב דווקא יש מנועי בנזין שמשתמשים בשיטת הצתה כזאת, מדובר במנועי מיקרו של טיסנים (חלקם).

 

 

למה לא במנועי בנזין רגילים? בעיקר בגלל שאין שליטה על תזמון ההצתה, אין אפשרות לעשות קידום או איחור הצתה.

[Igalz]

אגב דווקא יש מנועי בנזין שמשתמשים בשיטת הצתה כזאת, מדובר במנועי מיקרו של טיסנים (חלקם).

במנועי בנזין של טיסנים דווקא יש הצתה.

אתה מתכוון למנועי ניטרו (מנועים ששורפים תערובת ניטרומטאן ומטאנול) שנפוצים בטיסנים קטנים ורכבים על שלט. שם באמת מחברים קוייל חיצוני לשלב ההנעה, ומשם המנוע ממשיך לבד ללא הצתה מהפלאג.

 

במנועי בנזין רגילים מודרנים ניתן ליישם את זה כי יש שליטה על תזמון הזרקה, אבל עדיין צריך איזשהו גוף חם במיוחד שיצית את הדלק, הגדלת קומפרסיה בלבד (שיטת הדיזל) תגרור דטונציות ולא שריפה תקינה.

[Buki]

אני לא יודע מה הולך היום בענף הטיסנים, אבל בתור ילד אני זוכר שהיו מנועי טיסנים עם "הצתה חמה". לפני התנעה היו מחממים את ה"פלג" על ידי חיבור חשמל אליו. חשמל רק לחימום, לא לעצם פעולת ההצתה. מניעים ותוך כדי עבודה הוא כבר היה שומר על חום לבד עקב עבודת המנוע. לא היה שום דבר חשמלי. שיטה לא יעילה אבל מאוד מאוד פשוטה.

 

לא זוכר על איזה דלק הם עבדו.

 

 

אגב הצתה מהפלג בכל מקרה ישנה. רק שזה לא פלק רגיל שמפיק ניצוץ חשמלי, אלא סתם סוג של צינורית חמה [emoji3]

[Igalz]

אנחנו מדברים על אותו דבר בוקי.. יצא לי אפילו לשפץ מנוע כזה של מכונית על שלט בשביל חבר בעבודה.

אני לא מכיר מנועים כאלה ששורפים בנזין, רק ניטרו...

[יוסי פיגו205]

שלום חברים מה מטרת הקופסא האטומה עם פתח לבית פילטר אוויר לדוגמא בטויוטה פריוויה מאחורי הביטנה בגלגל שמאל אשמח לקבל תשובה תודה מראש

[Buki]

קניסטר, מסנן פחם פעיל בעברית.

 

 

מערכת ששואבת אדי דלק ממיכל דלק, מסננת אותם ומעבירה לשריפה חוזרת במנוע.

 

התקן חובה במכוניות בנזין החל מתקן יורו 1 או יורו 2, עוד משנות ה 90.

[yosi05]

עכשיו שאלתי אליכם? למה לא מייצרים מנועים כאלה (בנזין) וככה חוסכים את כל עניים הניצוץ כוהל סלילים ןכו?

כפי שכבר ענו, בעיית טיימינג, נצילות וכדומה.

היו פעם מנועים מבוססי רעיון דומה. אני לא מתכוון למנועי טיסנים בעלי מצתי להט אלא למנועים תעשייתיים גדולים יחסית, ובעיקר כבדים.

קבלו קישור https://en.wikipedia.org/wiki/Hot-bulb_engine.

ביו טיוב יש שפע דוגמאות למנועים פועלים מסוג זה.

 

יוסי