קצונה - כן או לא?

[mystopp]

זה לא התנאים, אבל יש קשר ליציאות.

כי לרדת עכשיו, מיומיות ושבת לחודשיים לחצאים, זה על הפנים. אין מצב שבעולם.

 

אז אל תלך לקצונה. קצינים שמחפשים להתחפשן הם הקצינים הכי גרועים.

[ExoduS]

כי אני מחפש תנאים?

 

אולי אני תמים, אולי דברים השתנו במשך עשור, אבל בעייני קצין זו שליחות.

ובשליחות לא רק שלא מחפשים תנאים, אפילו לא שואלים מה יהיו התנאים.

[Smiro]

כאחד שהשתחרר לא מזמן, הנה 2 הסנט שלי:

liorwohl - אתה שופט על פי הקצינים שיצא לך לראות. חלקם ואף רובם (לפי מה רשמת) הותירו בך רושם לא טוב בכלל. זה לא אומר שכולם כאלה.

אני את שירותי ביליתי כחצי ממנו כמ"כ ומדריך קמ"ג ולאחר מכן כחצי כמש"ק שקם (מנהל את החנות, לא מוכר). בתקופה הזו יצא לי לראות קצינים מכל הסוגים (ג'ובניקים, קשר, לוחמים, מורעלים, שבוזים, לבנים, שחורים וכל מה שתתאר לעצמך).

נתחיל בזה שלקצונה יוצאים רק אם אוהבים צבא ו/או רואים בזה תועלת לעצמך. באזרחות לקצין אין עדיפות על חייל סדיר, אלא אם שירת בתפקידים מסויימים (למשל קצין תקשוב יהיה לא רע באזרחות, או כל מקצוע טכנולוגי שצברת בו ניסיון).

התנאים שלך בהחלט יהיו פחות טובים. כחייל אתה מגיע, עושה את שלך ויוצא הביתה. בת'לכס, השירות מסתכם במה אתה עושה היום ומתי אתה יוצא הביתה. כקצין, האחריות על כתפייך גבוהה וזה דורש ממך הרבה יותר מחשבות מאשר השתיים שציינתי לעיל.

כקצין, אתה תאכל חרא ולעתים גם תאכיל חרא. אם תקבל חיילים שהמטרה שלהם זה להיות ג'ובניק מת, אתה תהיה בחזקת קצין מגעיל שהם לא אוהבים ומרכלים מאחורי הגב. אם תקבל חיילים בעיתיים, אז תתקל גם בבעיות משמעת מסוגים שונים.

מצד שני, אם אתה אוהב את השירות הצבאי, רוצה להשקיע ולעשות משהו מעבר, רואה את עצמך אפילו בקריירה צבאית, מרגיש תחושת שליחות מסויימת - אז לך על זה. במצבים כאלה, לא יהיה לך אכפת מה התנאים שלך, אם אתה ישן בחדר עם מזגן או על אדמת חצץ, אם שמרת שעתיים או 8 ועוד.

יש קצינים עם תנאים טובים, יש קצינים עם חרא של תנאים. זה משתנה. לצאת לקצונה בשביל ת"ש זה לא משתלם.

אל תשכח שאתה דוחה את האזרחות בשנה. במידה ותצא לקצונה ותתחרט, מה אז? אתה תקוע להמשך השירות ועוד שנה מעבר, בצבא.

בקיצור - * תועלת לאזרחות מקצונה תהיה רק ממקצוע טכנולוגי.

* אם תחפש תנאים, לא יהיה לך טוב.

* אם אתה לא אוהב צבא ומרגיש נוח במסגרת וכו' ומחכה לצאת הביתה, לא יהיה לך טוב.

בנוגע למה שאמרו על הבגרות שזה נותן לך וכו' - זה אתה יכול לקבל מהרבה מקצועות בצבא, לאו דווקא כקצין.

כן, האחריות וכל עניין הפיקוד מבגר אותך ולעתים אף מביא אותך לאופקים שלא חשבת שתגיע אליהם. אבל כמו שאמרתי - יש מקצועות אחרים, שבהם לא תצטרך לחתום קבע, שמהם אתה יכול להפיק לא פחות.

 

בלי קשר לכל זה - לדעתי האישית, כחייל שהשתחרר לא מזמן, האזרחות טובה עשרות המונים על הצבא. באזרחות יש לך את החופש ואת האפשרות להחליט בשבילך הכל, אתה לא חייב לאף אחד דין וחשבון מלבד עצמך, כל מה שאתה עושה בסופו של דבר ישפיע עלייך (יועיל לך או יזיק לך). אתה חופשי לעשות כעוות נפשך.

צבא מאוד מגביל אותך.

בשבילי אישית, החופש הזה שווה המון.

[elik-belik]

אם השיקול שלך הוא תנאים, אינך עשוי מחומר לקצינים.

 

חומר לקצינים? תרשה לי לגחך.

אולי נתוני הפתיחה של המתאימים לקצונה גבוהים מהממוצע (ולצורך העניין, אם הציעו לבחור, אז כנראה שהוא חלק מהמועדון), אבל לא חסרים קצינים שהם המטומטמים שבאנשים... טיפוסים שבאזרחות לא היית יורק לכיוונם אפילו.

 

לשואל המקורי - חבל על הזמן שלך - אף אחד לא מסתכל על קצינים יותר טוב מאנשים אחרים שעשו את שלהם ושירתו בצבא.

אם אתה לא הולך למלא תפקיד בעל ערך משמעותי למעסיק פוטנציאלי, זה לא משנה לו אם היית קצין או חפ"ש.

 

ובכל מקרה, אחרי שנתיים-שלוש של נסיון קונקרטי בעבודה (באזרחות), לאף אחד באזרחות לא אכפת מה עשית בצבא, או איפה עשית את התואר שלך, או מה היה הפאקינג ממוצע שלך.

 

נסיון מקצועי בפועל עולה במשמעותו על כל אחד מהפקטורים האחרים.

 

צא לאזרחות, תלמד מקצוע, ותשתלב במעגל העבודה, כל יום מבוזבז בצבא הוא יום שלא יחזור.

וכמו שכבר ציינו - אם אתה קצין, האופי של המילואים שלך משתנה לחלוטין, ואתה צריך לצפות ליותר ימי שמ"פ, יותר אחריות, ויותר זיוני שכל מהקצינת קישור והמג"ד שלך.

 

אז לא. לא. ממש לא.

[sperial]

באזרחות יש לך את החופש ואת האפשרות להחליט בשבילך הכל, אתה לא חייב לאף אחד דין וחשבון מלבד עצמך, כל מה שאתה עושה בסופו של דבר ישפיע עלייך (יועיל לך או יזיק לך). אתה חופשי לעשות כאוות נפשך.

 

המשפט הזה מוכיח שאין לך שום נסיון באזרחות. גם באזרחות יש מסגרות, ורבות מהן לוחצות לא פחות מהצבאית. אולי יותר קל להחליף מסגרת לוחצת אחת באחרת, אבל לא נפטרים מהמחוייבויות.

 

לפות"ש - הבחירה תלויה מאד במוכנות שלך להשקיע בתחום העיסוק שלך - ויהא זה בצבא או בכל מסגרת אחרת. אם כל מה שמעניין אותך הוא שעות נוחות - רד מהעניין. אם אתה רוצה ללמוד משהו חדש ולצבור נסיון שיסייע לך בעתיד - לך על הקצונה. אבל הבא בחשבון שמדובר בדבר שילווה אותך כל החיים - לטוב ולרע. תצבור נסיון שאינו "מקצועי" טהור, אבל אולי יסייע לך, למשל, להיות מנהל טוב יותר. מצד שני - מעבר לשנת הקבע עליך לצפות לשנים רבות של שירות מילואים ארוך מזה של שאר החיילים (ד"א - נדמה לי שההבדל מבחינת ימי מילואים מותרים בשנה מתחיל מדרגת סמל ותלוי יותר בתפקיד מאשר בדרגה).

[edan82]

אתה מחפש שירות קל נעים ונוח או מחפש שירות צבאי שגם יוכל לתת לך כלים להתמודד עם החיים שאחרי הצבא?

 

אם אתה מתחבר יותר לאופציה הראשונה- קצונה אכן לא מתאימה לך.

 

אם אתה מתחבר לאופציה השניה- אסור לך לוותר על קצונה.

 

אני עברתי מסלול קצונה (חי"ר), זה אומנם שונה בתכלית מהמסלול קצונה שלך, אבל המשותף ל-2 המסלולים זה שאתה מקבל כלים להתמודדות עם מצבים, אתה מפתח את האישיות שלך וכו'.

 

אני חושב שמסלול הקצונה עבורי היה אחד מאבני הדרך המשמעותיות ביותר שעברתי, עם כל הקושי שבמסלול וכל כובד האחריות שלאחר מכן- לא הייתי משנה דבר לרגע (והמסלול שעברתי ספציפית היה קשה במיוחד כי נכנסתי לקורס קצינים בתקופה הכי בעייתית שהיתה עם כל מבצעי חומת מגן ושות', ב-8 חודשי קורס יצאתי הביתה 6 פעמים, מתוכן רוב היציאות היו לצאת בשישי ולקבל הקפצה כבר למחרת....).

[ExoduS]

חומר לקצינים? תרשה לי לגחך.

אולי נתוני הפתיחה של המתאימים לקצונה גבוהים מהממוצע (ולצורך העניין, אם הציעו לבחור, אז כנראה שהוא חלק מהמועדון), אבל לא חסרים קצינים שהם המטומטמים שבאנשים... טיפוסים שבאזרחות לא היית יורק לכיוונם אפילו.

 

אבל זה בדיוק מה שאמרתי:

זה פשוט יהפוך אותך לקצין מעפן ותאמין לי שיש כבר מספיק בצבא.

 

הצבא מלא בקצינים שיצאו לקצונה מהסיבות הלא נכונות.

זה שיש לך נתונים לא הופך אותך לקצין טוב.

[ETAA]

מבחינת נוחות ופינוק - וותר על זה.

 

מבחינת ראית עולם רחבה וארוכת טווח ותרומה לפיתוח האישיות שלך - לך על זה. אומנם יהיו רגעים לא מעטים שבהם תקלל את עצמך על ההחלטה הזו, אך עוד כמה שנים כשתהיה אזרח (מי יודע, אולי תחליט להמשיך לקריירה צבאית) אני בטוח שלא תצטער לרגע על המהלך הזה כשתבין בדיעבד שהוא תרם לך רבות (גם אישית וגם כספית).

[dorsht]

אז אל תלך לקצונה. קצינים שמחפשים להתחפשן הם הקצינים הכי גרועים.

אני לא מחפש להתחבשן.

אפילו בתפקיד הנוכחי שלי אני תמיד מחפש עבודה. שונא להתחבשן כי הזמן לא עובר לי.

לא אמרתי שאני מחפש להיות קצין חבשן.

אולי אני תמים, אולי דברים השתנו במשך עשור, אבל בעייני קצין זו שליחות.

ובשליחות לא רק שלא מחפשים תנאים, אפילו לא שואלים מה יהיו התנאים.

לא יודע, יש גבול כמה אני מוכן לוותר.

[m.l]

חפשן! חפשן! תפסיק להגיד/לרשום ״חבשן״.

http://he.m.wiktionary.org/wiki/חפשן

 

ולפי איך שזה נשמע קצונה זה לא בשבילך, אתה תסגור פי 10 במסלול ממה שאתה סוגר עכשיו, וכשתסיים אתה יכול להגיע לתפקיד ברמה״ג עם יציאות פעם ב21, לא שזה גרוע ומלא עושים את זה, אבל לא נשמע שאתה רוצה או מוכן לזה.

[dorsht]

חפשן! חפשן! תפסיק להגיד/לרשום ״חבשן״.

http://he.m.wiktionary.org/wiki/חפשן

 

ולפי איך שזה נשמע קצונה זה לא בשבילך, אתה תסגור פי 10 במסלול ממה שאתה סוגר עכשיו, וכשתסיים אתה יכול להגיע לתפקיד ברמה״ג עם יציאות פעם ב21, לא שזה גרוע ומלא עושים את זה, אבל לא נשמע שאתה רוצה או מוכן לזה.

אמרתי שבמסלול זה בסדר.

אבל אחר כך אין מצב שבעולם.

מעבר לכך בגלל שאני שייך היום לפד"ם, רוב הסיכויים שאחזור לשרת בבסיס כלשהו בפד"ם.

[שמר]

כי אני מחפש תנאים?

 

בנוסף על מה שכתבו לך.

אפשר לחשוב על קצונה גם כמקבילה כלשהי של חסכון לטווח ארוך מאוד.

אתה למעשה מתאמץ היום בכדי לקטוף פירות מתישהו בעתיד, לא ברור אפילו מתי.

קשה מאוד לראות את הרווח הזה מנק' מבט עכשווית, מודה ומתוודה - בגילך קו המחשבה שלי היה זהה למדי (יותר מזה, כפי שסיפרתי לך, הייתי חתום ממילא ובאופן יחסי לא הייתי יוצא הביתה הרבה) ועדיין לא רציתי לצאת לקורס, רק בגלל אופי המערכת הצבאית כפי שאני ראיתי (ובמידה רבה עדיין רואה אותה) בזמנו.

 

כפי שאתה מתייחס ל"עתידך הצבאי" ומשתקף ממה שכתבת - קשה לי להאמין שלא תצטער בשנים הקרובות על החלטה כן לנסות את הקורס ולכן הייתי מוותר. באופן עקרוני, כל קצין צריך קצת "רעל" כדי להיות מפקד טוב ואם אין את זה, עדיף לטעמי חפ"ש שתורם למערכת. כל מסגרת צריכה גם מנהלים וגם עובדים - אין פסול בויתור על קרייירה צבאית-ניהולית, אם זה לא מתאים לך.

[m.l]

אמרתי שבמסלול זה בסדר.

אבל אחר כך אין מצב שבעולם.

מעבר לכך בגלל שאני שייך היום לפד"ם, רוב הסיכויים שאחזור לשרת בבסיס כלשהו בפד"ם.

 

אותי המ"פ לימד הרבה דברים, אחד מהם הוא שאמור בצבא - זה שם של דג או רומא הפוך.

 

"רוב הסיכויים" - עדיין אומר שיבוא היום המיוחל של השיבוצים, ואתה יכול לקבל שיבוץ בבירנית (חור בצפון) אז אם אתה לא מוכן או בנוי לאופציה הזאת אני ללא ממליץ לך לצאת לקצונה, וזה בלשון המעטה.

ראיתי הרבה אנשים שיצאו לקצונה עם הדעה ש"אחרי זה אני יהיה קצין בקריה" ובסוף קיבלו שיבוצים במקומות מאוד רחוקים.

לדעתי - אם אתה לא מוכן לכול האופציות, כלומר בא בידיעה שבאת להיות קצין - כזה שלא מתבכיין/מתעצבן/רע לו - עם דיונים ב12/1 בלילה, ועם הצבות במקומות רחוקים, או פגישות עם מג"דים שצורחים עלייך כי משהו לא עובד טוב, או בקיצור קצין לכול דבר ולא מישהו שבטעות הלבישו עליו ארונות, אז תישאר בתפקידך הנוכחי, תסיים את השירות שלך ובהצלחה.

מכול הלב, חבל כי אתה יכול לאכול כאפה רצינית כשתסיים את המסלול ותבין שאתה לא הולך לשבת מטר מהבית בפד"ם, וזה אפשרי לקרה לא לאחד ולא ל2, קציני קשר יש בכול חור.

[הספגטי המעופף]

טוב, זה מתבקש - גם מייצג את דעתי על המערכת

 

http://www.youtube.com/watch?v=2xIaiTqPSiY דרך יוטיוב

[Smiro]

המשפט הזה מוכיח שאין לך שום נסיון באזרחות. גם באזרחות יש מסגרות, ורבות מהן לוחצות לא פחות מהצבאית. אולי יותר קל להחליף מסגרת לוחצת אחת באחרת, אבל לא נפטרים מהמחוייבויות.

 

 

לא הבנת אותי נכון. כמובן שבאזרחות יש מסגרות והן לוחצות וכו'. אבל בצבא, אתה נתון למרות המפקד וצריך לעשות מה שנאמר לך, אם לא תעשה אז אתה יכול להיענש על פי חוק. באזרחות, אתה מחליט לאיזה מסגרת להכניס את עצמך ואם לא מתאים לך, אתה יכול לעזוב אותה.

בסופו של דבר אתה מחליט תחת מה להיות כפוף, אתה מחליט איפה לעבוד ומה לעשות בחייך.

ההבדל הזה שאתה מחליט מה לעשות (זו הייתה כוונתי בחופש) זה הבדל ששווה זהב מבחינתי.