תמונות Beading - Auto Finesse Tough Coat

[shayy]

אני נאלץ להעלות מן האוב את השרשור שוב...

אני יודע שזאת חפירה. אבל יש מטרה. (נקרא לה משמעות הבידינג)

 

בסוף שבוע האחרון שטפתי את הרכב. ומכיוון שהתרשמתי ששכבת ההגנה נעלמה ישמתי וקס מחדש על מכסה המנוע ועל חלק מהגג.

הסיבה לציפוי חלק מהגג (כשליש), הייתה כי סווירלים ועוד שריטה מעצבנים הובילו אותי למסקנה שעדיף שאעשה בהקדם פוליש עדין ואח"כ ציפוי. חייב לציין שפני השטח כולם חלקים מאוד.

 

הבוקר כשמצאתי את המכונית מתייבשת לאחר שנרטבה, היה די ברור לי שהגג צריך ציפוי. מן מראה רטוב מלוכלך.

אבל הגשם המשיך לשטוף את המכונית ולהפתעתי הרבה, עכשיו מצאתי אותו נקי ועם בידינג יפה מאוד. ממש כאלו יושם וקס.

 

עכשיו אני באמת מבולבל. האם הבידינג על החלקים שלא צופו, נובע מהוקס מלפני חודשיים וחצי-שלושה. האם אין קשר.

האם בידינג זה עדות לשרידות הוקס?

 

למה זה חשוב?

אני רוצה שהצבע ישמר יפה. אני לא דוגל בשפשוף אינסופי. אם הוקס מחזיק רק חודש, אחליף אותו בכזה שמחזיק יותר. אם הוא מחזיק שלושה-יופי. חיים טובים.

איך לעזאזל יודעים מתי הוקס נעלם?

 

(אגב יש תמונה מהטלפון - אם זה קריטי למישהו אעלה מאוחר יותר)

[AlonBar]

קשה לומר. אני מאמין שתדירות הBEADING יהיה מדד טוב, זאת מכיוון שBEADING אפשרי גם כשאין וקס כלל.

הכל עניין של מתח - המים ימשכו לעצמם או למכסה המנוע.

יש המון משתנים לנושא הזה, לכן בידינג כשלעצמו איננו מדד יחיד לאיכות ההגנה.

הייתי אומר שתדירות הBEADING - העובדה שכל פעם שמכסה המנוע רטוב יש התגבשות של טיפות - אומרת שיש שכבה של הגנה.

אם קורה מצב לעתים שאין כלל התגבשות - כנראה שאין ווקס.

[ToSToS]

אני לא מבין כל כך את תופעת הביידינג ואני אשמח להסבר. אבל לדעתי התעפעה הנ"ל קוראת בעקבות כך שהשטח חלק ולמים יותר קל להחליק וולהתגבש לכיוון הגבשושיות היותר נמוכות על הצבע. מנסיון גם ללא וקס למשל לאחר פלסטלינה, התופעה מתרחשת.

[shayy]

אני משער שאתה צודק וזה מלמד כי פני השטח נקיים וחלקים.

זה לא בהכרח אינדיקציה לקיום שכבת מגן.

השערה בלבד.

[AlonBar]

אז ככה:

לטיפות מים יש נטייה להימשך לטיפות מים אחרות לידם. עם זאת, יש להם נטייה להימשך גם למשטחים אחרים, כמו מתכת, במיוחד אם יש בהם איזה מתח חשמלי.

עם זאת, יש חומרים אשר דוחים מים, כמו שמנים ווקסים.

כאשר מים נמצאים על רכב ללא וקס, הכוחות של ההתגבשות של הטיפות אחד עם השני לעומת הכוח של ה"הידבקות" של המים למשטח המתכת כמעט זהים. כך המים בעצם מתפזרים ונוצר המצב המוכר של משטח רטוב ואחיד ללא כל התגבשות של טיפות.

כשיש ווקס - הוא דוחה את המים. כך, הכוח של התגבשות המים גדול יותר מהכוח של המשיכה למתכת וכך נוצרות טיפות אחידות ועגולות.

בעצם, בגלל שלמים יש מתח גבוה יותר מלמתכת, המשיכה של המים למים גבוהה יותר מהמשיכה למתכת.

כאמור, מעבר לווקס יש עוד דרכים רבות לגרום לכך שלמים יהיה מתח גבוה יותר מלמתכת.

[ToSToS]

טוב קראתי על זה קצת, הם מדברים על זה ש Beading נוצר בעקבות תכונת "מתח פנים" של נוזלים. המושג מגדיר את התנהגות פני השטח של נוזלים כיריעה אלסטית, השואפת לפני שטח מינימליים.

 

ממה שהבנתי הביידינג גורם למים להתרכז בנק' מסוימות על הצבע, שזה שלעצמו דבר מסוכן. לדוגמא אם יורד גשם חומצי אז יש סכנה שהגשם ישאר על הצבע ולא ינזל ממנו.

 

וקסים שמבוססים על Sheeting, אמורים לגרום לנוזל שנמצא על הצבע להחליק ממנו מטה.

 

צריך להמשיך לקרוא על זה ולהבין מה בדיוק התכונות הכימיות של האוטמים/ווקסים שגורמים לתופעות הנ"ל.

[shayy]

^

^

תודה לשניכם.

בסופו של דבר - המטרה היא למצוא אינדיקטור עצמי להמצאות ציפוי מגן.

הנושא של עמידות הופך לתאורטי לחלוטין אם אני לא יודע לזהות בעצמי מתי יש/אין...

נכון לעכשיו, אני מסתמך על בידינג ותחושת חלקות של המשטחים. אולי זה נכון, אולי לא.

אני ממש לא מרגיש נוח עם פרסומים ושמועות. אני רוצה לקבל את ההוכחה בעצמי.

[ToSToS]

Beading- לא בהכרח מעיד, על קיום ציפוי מגן על הצבע.

 

קראתי איזה טענה שאומרת שאם למישהו לא היה Beading, לפני מריחת שכבת הWAX ולאחריה כן היה לו Beading. אז ברגע שה Beading שוב יעלם זה מעיד על התפוגגות שכבת הווקס.

[shayy]

אז איך יודעים שהWAX עוד שם?

[alonjp]

אז ככה:

לטיפות מים יש נטייה להימשך לטיפות מים אחרות לידם. (לא נכון) עם זאת, יש להם נטייה להימשך גם למשטחים אחרים, כמו מתכת, במיוחד אם יש בהם איזה מתח חשמלי (לא נכון, אין קשר למתח חשמלי).

עם זאת, יש חומרים אשר דוחים מים, כמו שמנים ווקסים.

כאשר מים נמצאים על רכב ללא וקס, הכוחות של ההתגבשות של הטיפות (מים לא מתגבשים) אחד עם השני לעומת הכוח של ה"הידבקות" של המים למשטח המתכת כמעט זהים (לא נכון ואגב הניסוח ממש גרוע). כך המים בעצם מתפזרים ונוצר המצב המוכר של משטח רטוב ואחיד ללא כל התגבשות של טיפות.

כשיש ווקס - הוא דוחה את המים. כך, הכוח של התגבשות המים גדול יותר מהכוח של המשיכה למתכת וכך נוצרות טיפות אחידות ועגולות. (לא נכון)

בעצם, בגלל שלמים יש מתח גבוה יותר מלמתכת, המשיכה של המים למים גבוהה יותר מהמשיכה למתכת. (את זה ממש לא הבנתי.. )

כאמור, מעבר לווקס יש עוד דרכים רבות לגרום לכך שלמים יהיה מתח גבוה יותר מלמתכת.

 

סליחה, אבל לא חייבים לענות על כל שאלה, על אחת כמה וכמה כאשר אין אפילו ידע בסיסי.

 

התופעה של Beading נגרמת עקב זווית ההרטבה.

להלן קישורים אשר יישפכו קצת אור על הנושא למי שמעוניין ללמוד אותו.

נתחיל בקצת וויפיקדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Contact_angle

http://en.wikipedia.org/wiki/Superhydrophobe

 

http://www.teachengineering.org/view_lesson.php?url=collection/duk_/lessons/duk_surfacetensionunit_lessons/duk_surfacetensionunit_less3.xml#background

 

נמשיך בקצת חומר אקדמאי: http://web.mit.edu/nnf/education/wettability/wetting.html

http://www2.ggl.ulaval.ca/personnel/paglover/CD%20Contents/Formation%20Evaluation%20English/Chapter%207.PDF

 

ונסיים בשני מאמרים (ישראלים) נחמדים בנושא:

http://www.shenkar.ac.il/download/files/article2_1.pdf

http://www.shenkar.ac.il/download/files/article5.pdf

[shayy]

alonjp - עשה חסד עם ההדיוטות - מה כל החומר הזה אומר?

איך יודעים שנשאר WAX על האוטו?

 

...ואגב...זה בדיוק מה שאני מחפש - תימוכין מדעיים.

 

עריכה:

כאן יש התייחסות בפיסקה האחרונה ל 2 מבחנים לקיום WAX:

http://auto.howstuffworks.com/under-the-hood/diagnosing-car-problems/body/car-needs-wax-job.htm

[AlonBar]

סליחה, אבל לא חייבים לענות על כל שאלה, על אחת כמה וכמה כאשר אין אפילו ידע בסיסי.

 

התופעה של Beading נגרמת עקב זווית ההרטבה.

להלן קישורים אשר יישפכו קצת אור על הנושא למי שמעוניין ללמוד אותו.

נתחיל בקצת וויפיקדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Contact_angle

http://en.wikipedia.org/wiki/Superhydrophobe

 

http://www.teachengineering.org/view_lesson.php?url=collection/duk_/lessons/duk_surfacetensionunit_lessons/duk_surfacetensionunit_less3.xml#background

 

נמשיך בקצת חומר אקדמאי: http://web.mit.edu/nnf/education/wettability/wetting.html

http://www2.ggl.ulaval.ca/personnel/paglover/CD%20Contents/Formation%20Evaluation%20English/Chapter%207.PDF

 

ונסיים בשני מאמרים (ישראלים) נחמדים בנושא:

http://www.shenkar.ac.il/download/files/article2_1.pdf

http://www.shenkar.ac.il/download/files/article5.pdf

התשובה שלי התבססה על מספר מקורות מהעולם. לא הבאתי תמיכה מדעית כלל וכלל.

אני בספק, אגב, עד כמה החומר שהובא על ידך יסייע למי ששאל עצמו את שאלתו של שי ולא יעשה את ההפך הגמור - יבלבל.

השאר, כמוני, לא מתיימרים להבין את הפן המדעי של הBeading מתחילתו ועד סופו. זה נידון לכישלון מראש.

המסקנה מהקריאה שלי של החומרים המדוברים היא זו שהבאתי בתשובתי הקודמת.

אם אכן הטעתי - מצטער. בכל מקרה, אינני מתיימר להיות מדען אלא דיטיילר כאמור. בהחלט לא יסייע לי לקרוא בדקדוק את החומר הנ"ל, בטח לא מאמרים אקדמאיים. תודה רבה על כל פנים.

[alonjp]

alonjp - עשה חסד עם ההדיוטות - מה כל החומר הזה אומר?

איך יודעים שנשאר WAX על האוטו?

 

...ואגב...זה בדיוק מה שאני מחפש - תימוכין מדעיים.

 

עריכה:

כאן יש התייחסות בפיסקה האחרונה ל 2 מבחנים לקיום WAX:

http://auto.howstuffworks.com/under-the-hood/diagnosing-car-problems/body/car-needs-wax-job.htm

הקישור הנ"ל חביב אך עדיין שתי השיטות שלהם לבדיקה האם יש וקס אינן מעשיות מהסיבות הבאות:

1. היווצרות טיפות - אין קשר ישיר בינן לבין המצאות שכבת וקס. שיכבת ה clear coat של הצבע מספקת בדיוק את אותה הפעולה, אצל חלק מהיצרנים יותר ואצל חלקם פחות. לדוגמא: על הרכב שלי [בן שנה וחצי אשר מעולם לא עבר וקס/פלסטלינה/פוליש] יש היווצרות טיפות לאחר הגשם.

2. הבדיקה השניה שלהם הבנתי שהיא ניגוב הרכב ע"י מטלית כותנה [לאחר שטיפה] ובדיקה הרעש שהיא יוצרת, כאשר יש רעש סימן שאין וקס וכאשר אין רעש אז יש וקס. לדעתי שוב זה לא נכון, אני מניח שאם צבע הרכב במצב טוב [לדוגמא, עבר פלסטלינה בזמן האחרון] אז לא יהיה רעש, מצד שני עם צבע הרכב בעל לכלוך עמוק [לא עבר פלסטלינה] אז גם לאחר וקס הצבע ישאר מחוספס ויהיה רעש.

 

אז איך בודקים אם יש וקס??

האמת, לפי מיטב הבנתי [המקצועית] אין שום דרך.

פשוט לעשות פעם בשלושה-ארבע חודשים וזהו.

ואם אין וקס, תאמין לי ששום רעה לא תבוא עליך ועל רכבך.

 

 

התשובה שלי התבססה על מספר מקורות מהעולם. לא הבאתי תמיכה מדעית כלל וכלל.

אני בספק, אגב, עד כמה החומר שהובא על ידך יסייע למי ששאל עצמו את שאלתו של שי ולא יעשה את ההפך הגמור - יבלבל.

השאר, כמוני, לא מתיימרים להבין את הפן המדעי של הBeading מתחילתו ועד סופו. זה נידון לכישלון מראש.

המסקנה מהקריאה שלי של החומרים המדוברים היא זו שהבאתי בתשובתי הקודמת.

אם אכן הטעתי - מצטער. בכל מקרה, אינני מתיימר להיות מדען אלא דיטיילר כאמור. בהחלט לא יסייע לי לקרוא בדקדוק את החומר הנ"ל, בטח לא מאמרים אקדמאיים. תודה רבה על כל פנים.

 

אם אתה לא מתיימר להבין את "הפן המדעי" אז באמת שאני לא מבין את הפוסט שלך.

בכל מקרה, אני ממליץ לך לקרוא קצת מהחומר שצרפתי, זה קצת מרחיב אופקים ולדעתי מאוד מעניין.

אם אתה צריך הסבר ספציפי על משהו שלא הבנת אני אשמח לעזור.

[ToSToS]

alonjp- כמו ששי ביקש ממך קודם, גם אני מצטרף לבקשה. האם תוכל לתת לנו הסבר קצר בונגע לפיזור הטיפות על גבי צבע הרכב?

 

ומדוע חומרים שונים מבצעים זאת בצורה שונה? עד שאפילו ישנם חומרים שגורמים לכל המים לרדת מהרכב כמעט ללא היווצרות טיפות.

[AlonBar]

alonjp- כמו ששי ביקש ממך קודם, גם אני מצטרף לבקשה. האם תוכל לתת לנו הסבר קצר בונגע לפיזור הטיפות על גבי צבע הרכב?

 

ומדוע חומרים שונים מבצעים זאת בצורה שונה? עד שאפילו ישנם חומרים שגורמים לכל המים לרדת מהרכב כמעט ללא היווצרות טיפות.

 

ומדוע, למשל, במבחן הווקסים והאוטמים הגדול בדיטיילינג וורלד היה הבדל משמעותי ונראה לעין בין התנהגות המים על המשטחים השונים שרק גדלו כעבור חודשים? ומדוע כשמיישמים ווקס בחצי מכסה מנוע למשל, כל עוד היישום נכון, יש הבדל גדול בהתנהגות המים גם חודשים אחר כך?