מימן נוזלי - תאורתית

[haimiko2]

מבחינה טכנית, מה יקרה אם תהיה הזרקה במינון מכוון של מימן נוזלי לתוך סעפת היניקה?

המימן ידוע בתכונתו כנפיץ ובפליטת חמצן בשריפה.

והטמפרטורה הנמוכה בה הוא נמצא תאפשר דחיסה גבוהה יותר!

 

ניסים ונפלאות?

[haimiko2]

מישהו?

[razmel]

תנסה ותעלה שרשור מצולם.

[mr.bigglesworth]

תאורטית צודק.

 

מימן מתפוצץ יותר חזק ("עוצמת" הפיצוץ נקבעת על ידי ערך שנקרא Enthalpy of Combustion).

ליתר דיוק "אנטלפיית הפיצוץ" של מימן היא 141.9 kj/kg, לעומת דלק שמכיל רק 47 kj/Kg.

ז.א על כל ק"ג של מימן אני יכול להפיק פי 3 יותר אנרגיה(!) מק"ג של בנזין. (מה שאומר בפועל יותר הספק)

 

אבל כמו שאומרים, אם זה טוב מידי מכדי להיות אמיתי, זה כנראה לא.

ניזול מימן הוא תהליך שצורך כמויות אדירות של אנרגיה ובעל נציליות נמוכות בצורה מגוחכת!

מימן מתנזל רק בטמפרטורות נמוכות מ 20.2 קלווין (252- מעלות צלזיוס!!)

תחשוב כמה חשמל (אנרגיה) מבוזבזים במזגן פשוט של 16 מעלות צלזיוס. עכשיו תחשוב כמה צריך להשקיע עבור מימן.

משמע, מה שהרווחתה בכ"ס ברכב, הפסדתה הרבה הרבה יותר בניזול המימן.

ועדיין לא ניכנסנו לאיך נישמור את המימן קר בתוך הרכב...

 

ד.א זה שהמימן קר לא יתרום הרבה כמו זה שהמימן במצב נוזלי!

[4Real]

תחשוב גם כמה לחץ יהיה לך לך בתוך הבוכנה! לא נעים לפוצץ מנוע.

[AUDIO KING]

כבר בשנות ה-70 היו חברות שפיתחו מערכת כזאת שניתן יהיה להתקין

על רכבים סטנדרטיים ,חברות הנפט קברו את הרעיון.

 

הנה לך כתבה מפורסמת משנת 1978 עם ג'ק ניקולסון המציגה

הדגמה של המערכת על הרכב ,תאר לך לאן היו יכולים להגיע עם הטכנולוגיה הזו עד היום:

 

[mr.bigglesworth]

כבר בשנות ה-70 היו חברות שפיתחו מערכת כזאת שניתן יהיה להתקין

על רכבים סטנדרטיים ,חברות הנפט קברו את הרעיון.

 

הנה לך כתבה מפורסמת משנת 1978 עם ג'ק ניקולסון המציגה

הדגמה של המערכת על הרכב ,תאר לך לאן היו יכולים להגיע עם הטכנולוגיה הזו עד היום:

 

 

ישנם קשיים במערכת המוצגת.

1. מימן = דליק ביותר! (ע"ע הינדנבורג), לכן בזמן תאונה שלושה בלוני גז בתא המטען לא יהיו נעימים במיוחד.

2. כמה שזה ניראה פשוט בשנות ה 70, כיום ידוע שאחסון מימן היא מטלה מסובכת ביותר (ולכן יקרה להחריד, או לא יעילה בעליל)

http://en.wikipedia.org/wiki/Hydrogen_storage

3. הפיכת תשתיות הדלק הנוזלי (תחנות דלק, משאיות דלק, מכליות נפט וכו...) לתשתיות דלק גאזי אינו דבר פשוט לביצוע כלל.

 

בנוסף אדייק על האמירה שיוצאים רק אדי מים מהאגזוז. ישנם גם פליטות של NOx ולכן עדיין קיים זיהום, אם כי קטן משמעותית מדלק מאובן.

 

אנצל פוסט זה לתיקון הפוסט הקודם שלי, המונח הנכון ל"אנטלפיית הפיצוץ" (מילה שהמצאתי מפאת הזיכרון החלש שלי) הוא "ערך היסק".

[ספי]

חיימיקו2, אני מניח שהתכוונת מים ולא חמצן.

"המימן ידוע בתכונתו כנפיץ ובפליטת חמצן בשריפה."

[haimiko2]

תאורטית צודק.

 

מימן מתפוצץ יותר חזק ("עוצמת" הפיצוץ נקבעת על ידי ערך שנקרא Enthalpy of Combustion).

ליתר דיוק "אנטלפיית הפיצוץ" של מימן היא 141.9 kj/kg, לעומת דלק שמכיל רק 47 kj/Kg.

ז.א על כל ק"ג של מימן אני יכול להפיק פי 3 יותר אנרגיה(!) מק"ג של בנזין. (מה שאומר בפועל יותר הספק)

 

אבל כמו שאומרים, אם זה טוב מידי מכדי להיות אמיתי, זה כנראה לא.

ניזול מימן הוא תהליך שצורך כמויות אדירות של אנרגיה ובעל נציליות נמוכות בצורה מגוחכת!

מימן מתנזל רק בטמפרטורות נמוכות מ 20.2 קלווין (252- מעלות צלזיוס!!)

תחשוב כמה חשמל (אנרגיה) מבוזבזים במזגן פשוט של 16 מעלות צלזיוס. עכשיו תחשוב כמה צריך להשקיע עבור מימן.

משמע, מה שהרווחתה בכ"ס ברכב, הפסדתה הרבה הרבה יותר בניזול המימן.

ועדיין לא ניכנסנו לאיך נישמור את המימן קר בתוך הרכב...

 

ד.א זה שהמימן קר לא יתרום הרבה כמו זה שהמימן במצב נוזלי!

 

נאס"א משתמשת במימן הנוזלי בתור קירור המבערים של הרקטה ובתור דלק רקטי בפני עצמו, אני לא מדבר עכשיו על דחיסה עד לכדי קבלת נוזל.

יש מיכל אחסון שהוא עדיין אב טיפוס, הצליחו לשמור בו מימן בטמפרטורה של 252- מעלות צלזיוס למשך 6 ימים!

הוא עובר את שלב הדחיסה במתקן חיצוני ונדחס לתוך הבלון הזה מוכן לשימוש!

 

כתבה: http://www.hayadan.org.il/prototype-hydrogen-storage-tank-maintains-extended-thermal-endurance-0907081/

 

והכוונה שלי להשתמש בו יותר בקטע של בוסטים, לא שימוש רציף.

[bubens]

מנוע רקטי פועל על חמצן נוזלי ואלומיניום .

[elibaba]

יש כל מיני שיטות, מימן וחמצן נוזלי (האלומיניום רק זרז) או הידרזין וחומצה חנקתית (מה שנקרא דלק היפרגולי, ניצת רק מהמגע בין החומרים)