לוטוס סופר 7 החיפאית עושה עליה למרכז וזוכה לבעלים חדשים

[shayy]

. סוף-סוף מגיעה שמשה קדמית חדשה!

 

שאלת תם - יהיו וישרים?

[און יעקבסון]

שאלת תם - יהיו וישרים?

 

יהיו גם יהיו! למרות שהסבירות נמוכה שהמכונית הזו תיסע בימי גשם - חייבים מגבים ולכן הם גם יורכבו מחדש.

[און יעקבסון]

לאחרונה "התפזרנו" קצת במטלות, אבל המטלה הגדולה, המורכבת, העיקרית והמפחידה - עוד לפנינו: מערכת חשמל...

כזכור, הותקנה צמת חשמל חדשה ולמרות שעוד צפויים לה שינויים, היא מחוברת ברובה וזה אומר שאפשר לבדוק את מערכת התאורה ולוודא תקינות מלאה. ולא שבזה הסיפור הזה הסתיים. עוד בתוכנית, בהמשך הדרך: הרכבת ממסרים ובתי נתיכים מודרניים.

 

אז לטסט זה עוד מוקדם, אבל לתמונות - לא:

 

1. ראשית צריך להרים את מפסק התאורה - עם נורת הביקורת שלו. עובד!

2. פנסי תאורה אחוריים - עובדים!

3. תאורת חניה על הכנפיים הקדמיות - עובדת!

4. מחברים פנסים ראשיים לצמה ובודקים? יש אור!

5. קשה להראות - אבל גם יש אורות בלם וגם איתותים כבר עובדים!

6. אפילו האור הגבוה עובד...

 

יופי. אז עכשיו אפשר לפרק את הכנפיים ולהסיר את הפנסים הקדמיים. הפנסים יורכבו על מכסה המנוע ולקראת סוף השיפוץ יחזרו המכסה והכנפיים בחזרה למקומם וכל שישאר לעשות הוא רק לחבר את המחברים ו... יהי אור!

[און יעקבסון]

זה מתאים לערסמוביל ולא ליצירה קלאסית

 

 

לא אכנס כאן לנושא טעם וסגנון, כי זה באמת עניין של טעם, אבל חשוב להזכיר ולציין כי המכונית הזו - יחד עם זאת שהמדובר במכונית אספנות בהגדרה וללא ספק קלאסית - נבנתה מחדש בכדי להחזיר ימיה כקדם. כלומר, בכדי להיות מכונת נהיגה מושחזת ומהנה. המקוריות - כבודה במקומה מונח - לא הייתה נר לרגלינו. כאשר מצאנו לנכון לעדכן, לשפר, להתאים פה ושם - עשינו זאת. כמו, למשל, המתגים בלוח המחוונים, ואולי גם עם תאורת לוחית הרישוי הזו - אם באמת יזרק המתקן הזה והגלגל החלופי יעבור דירה לתא המטען.

[ישה]

שיפורים אהלן וסהלן

 

אבל למה לפנזר את הנהג מאחוריך

[SlowRide]

אם הלדים מכוונים לכיוון הלוחית הם לא יסנוורו את הנהג שמלפנים, אבל אישית לא הייתי מתקין לדים על רכב עם צורה כזו יפה וקלאסית.

גוון לבן חיור של לדים מתאים לרכבים מודרניים, רכב כזה צריך אורות בגוון חמים. (רק לדעתי, כן?)

[און יעקבסון]

עוד יום של ביצוע מטלות שלא בהכרח קשורות האחת לשניה, אבל בסוף הכל מתחבר יחד ליצירה אחת מושלמת, לא?

 

בבקשה:

1. לא שקובי, הבעלים של הלוטוס, מצפצף על כל העולם - אבל על זה הוא ממש התעקש: זוג צופרי פיאם מקוריים וחזקים. האמת היא, שאפשר להבין אותו. המכונית הזו כל כך נמוכה וקטנה, הישיבה בה בגובה גלגל של מכונית רגילה - אז עדיף שאם לא יראו אותך, שישמעו אותך...

2. ובכדי שהאפקט יהיה מקסימלי, מוקמו צמד הצופרים לפני המצנן, עם השופר פונה לפנים.

3. בין לבין - מחברים גם את כבל הספידומטר.

4. ואחרי שבדקנו שמערכת התאורה עובדת כהלכה - אפשר להתחיל לחבר את הפנסים לתושבות שכבר מורכבות על מכסה המנוע. קבלו קריצה!

[און יעקבסון]

כן, לפעמים לא צריך ללמוד על בשרך מה שאחרים כבר למדו על בשרם. ומה כוונתי הפעם? המפלג. כאשר שופץ המנוע נשאר המפלג כמו-שהוא, ודורון - אשר באסקורט שלו מנוע זהה - הסב את תשומת ליבנו לכך שהמפלג הנושן לא יעשה את העבודה כמו שצריך, במיוחד בסל"ד גבוה. כן, דורון כבר למד את הנושא וצריך לעשות שינוי. או במשקולות של המפלג הישן עם הפלטינה, או להסב את המערכת להצתה אלקטרונית מוגדרת מראש כ"פאסט רוד" ולכן מפלג והצתה אלקטרונית של פיאסטה לא יספיקו. ומאחר שפלטינה זה דבר לא הכי אמין, הוחלט להסב את המערכת להצתה אלקטרונית ייעודית ובזה לשפר גם את אמינות המערכת. אז מפלג וקויל (אתם רואים, למדתי! קויל ולא כוהל...) חדשים הוזמנו מאנגליה וביחד איתם הוזמן גם מגביל הצתה ואחרי המסכת העינויים הרגילה נחתה החבילה בפתח המוסך ומבלי לבזבז זמן - התחלנו בהרכבה הפשוטה.

למעשה, הרווחנו בשינוי עוד דבר אחד נוסף. מכסה המפלג החדש שהגיע הוא עם יציאות הצידה ולא כלפי מעלה כמקובל.

 

בבקשה:

 

1. המפלג הישן בעל המכסה עם הפתחים כלפי מעלה. לא הסידור האידיאלי למנוע הזה.

2. המפלג החדש עם ההצתה האלקטרונית והמכסה עם הפתחים הצידה. פותר שתי בעיות במקביל.

3. וכמובן שצריך גם קויל חדש ומתאים להצתה אלקטרונית.

4. מגביל הסל"ד.

5. הרכבת המפלג פשוטה מאוד. מסירים את הישן ומכניסים את החדש כאשר הרוטור בדיוק באותו המיקום ביחס למכסה המפלג וסדר פעולת הבוכנות (למעשה, ההצתה. לצורך בקרה, הסרתי מכסה שסתומים ובדקתי חפיפת שסתומים).

6. עכשיו אפשר לחבר את מכסה המפלג ואת החוטים (המדובר בחוטים ישנים וזמניים. חדשים כבר הוזמנו).

7. ממקמים את מגביל ההצתה במקום המיועד ומחווטים את החוטים שלו לכיוון הקויל במקביל לצמת החשמל הראשית.

8. וזהו הקויל החדש. החוטים הנוספים המחוברים אליו הם החוטים שמפעילים את מגביל ההצתה.

 

ואת הבאלגן של חוטי החשמל נסדר בהמשך...

 

לשמחתנו הספקנו להניע את המנוע עוד עם המפלג הישן, כך שיש לנו מקור להשוואה ו... אין מקום להשוואה. פעולת המנוע עם המערכת החדשה נהפכה לחלקה בהרבה, ההנעה קלה יותר, התגובה למצערת השתפרה וסל"ד הסרק יציב יותר. ואלו ההבדלים הניכרים עוד לפני שיכולנו להתרשם מהמערכות השונות בזמן נהיגה, אבל האמת היא שלא ממש צריך. המערכת הזו נראית כמו אחת הרכישות הנכונות והכדאיות שנעשו. מאחר שהמנוע בהרצה, ולבעלים של האוטו רגל כבדה ויכולת דחיית סיפוקים נמוכה (...), נקבע מגביל ההצתה על 4,000 סל"ד, תוך איום על הבעלים שעל כל תלונה מהכיוון שלו הוא יקבל הפחתה של 100 סל"ד...

 

יפה. עכשיו אפשר להמשיך הלאה. מערכת החשמל האימתנית ממתינה לנו...

[חיים שטיין]

אכן שינוי שמתבקש גם ברום שלי [מנוע אסקורט סטנדרטי ] עברנו להצתה אלקטרונית והשינוי הורגש לטובה

רק שאלה קטנה למה במפלג החדש אין דיאפרגמה לקידום הצתה ?

[און יעקבסון]

מערכת החשמל של הסופר 7 היא כמעט הכי בסיסית ופשוטה שיש. נטולת אביזרים וציוד, למעט מערכת התאורה, הצרכן היחיד של זרם במכונית היא יחידת החימום המקורית ש... בכלל לא הורכבה. מצד שני, זה שהמדובר במערכת פשוטה, לא אומר שהיא חפה מבעיות. מערכת החשמל הזו, באין מילה אחרת היא - רעועה. אז בניסיון לשפר ולמנוע תקלות עתידיות, הוחלט להשקיע בצמה חדשה וזו אכן הורכבה. אבל זה לא נעצר כאן. שינויים שנעשו (הסבה לאלטרנטור, ביטול ווסת המתח, הוספת מניפה חשמלית ומשאבת דלק חשמלית) וזה חייב הוספה ושינוי בחוטים.

זאת ועוד: למערכת החשמל הזו יש רק שני נתיכים: לפני מתג הצתה ואחריו. זהו! לא חלוקה ברזולוציה גבוהה יותר וללא שום ממסרים. כמובן שניסיון העבר עם מערכות החשמל הללו מוכיח שאי-אפשר לסמוך עליהן, אז מקצה שיפורים תוכנן! הוספת שישה נתיכים לאלו הקיימים וכן הוספת מספר ממסרים.

 

ומה בתוכנית החשמל?

1. נתיך ראשי - לפני מתג התנעה (במקור היה בעיקר למערכת התאורה). היה ונשאר, עם קצת פחות מטלות ואחריות.

2. נתיך ראשי - אחרי מתג התנעה (אורות בלם, איתות, מגבים). היה ונשאר.

3. נתיך למניפה החשמלית.

4. נתיך לצופרים.

5. נתיך לתאורת מעבר.

6. נתיך לאור גבוה

7. נתיך למשאבת הדלק החשמלית.

8. נתיך לתאורת תא מנוע (תוספת שתבוא מאוחר יותר).

 

ומעל לכל אלו נוסף נתיך ראשי.

 

וממסרים:

1. אורות רגילים.

2. אורות גבוהים.

3. צופרים.

4. מניפת רדיאטור.

 

שינויים אלו מורידים באופן דרמטי את העומס על המערכת המקורית - במיוחד מהמתגים וסוויץ' ראשי - שבאופן מסורתי לא היו עומדים בעומס ונשרפים, מאחר שהמערכת המקורית היא כעת, ברובה, רק הפקדים וכל העומס נופל ישירות על הממסרים, שמקבלים את הזרם ישירות מהמצבר ודרך חוטים מותאמים כפי שצריך.

 

אז עכשיו נשאר לתכנן את המקום בו יותקן כל הקומפלקס הזה ולהתחיל להרכיב אותו ולחבר את כל למקום. בעוד שעבודות מיכניות הן כיף בפני עצמו, עבודה על מערכת חשמל היא כאב ראש לא קטן, אבל גם אתגר בפני עצמו, כי הצורך לתכנן קדימה ולקחת בחשבון מרכיבים רבים, שונה מהעבודות האחרות והברורות יותר. אבל אם מבינים את הרעיון, זה גם יכול להיות כיף. פחות או יותר...

 

הנה זה בא:

 

1. סבך החוטים שלפני תחילת העבודות...

2. תכנון ממדי הפלטה אשר עליה יחוברו הממסרים ובתי הנתיכים והמיקום של כל אחד מהם.

3. הרכבה ראשונית לצורך בדיקה.

4. ו... קופצים קדימה לסוף - הכל מחובר.

5. שניים מהצרכנים החדשים של מערכת החשמל ממוקמים כאן, אז צריך לדאוג להם לצמות מתאימות, שיגיעו עד לטרמינל החדש.

6. תשוו את התמונה הזו לראשונה...

 

ו... המשך יבוא!

[moriseven]

יפה! אבל שאלה קטנה, למה לא להשתמש בבתי ממסרים במקום לחבר אותם ככה עם קונקטורים?

ככה זה נראה לי מתכון לצרות.

[און יעקבסון]

יפה! אבל שאלה קטנה, למה לא להשתמש בבתי ממסרים במקום לחבר אותם ככה עם קונקטורים?

ככה זה נראה לי מתכון לצרות.

 

יש בזה משהו. ברום עשינו כך, עם בתי ממסרים. הסיבה היא: מרווח. המקום שם די מצומצם. נכון, ההבדל בממדים לא גדול ויתכן שאפשר היה לדחוס אותם שם, אבל זו כבר הדרך שבחרנו.

 

נקפיד על כך שלא יהיו צרות!

[און יעקבסון]

אחרי שסיימנו לחווט את כל הדרוש חיווט מחדש ואחרי שחיברנו את כל הנתיכים והממסרים ואחרי שבדקנו שהכל עובד - והכל עבד - הגיע זמן השלב הבא. לייפות ולסדר את שלל החוטים בחזרה, ללפף את הצמות ולהכניס אותן בתוך שרשורים, זאת לפני העיגון של הצמות למקומן.

 

הנה זה בא:

 

1. בשלב הזה של הליפוף מחדש, שמים לב גם לנתיב אותה עושה הצמה בינות צינורות השלדה.

2. כל חלק חשוף בצמה מקבל שרשור פלסטיק כאמצעי הגנה נוסף בפני החום ובכלל.

3. כך גם צדה השני של הצמה. בנקודות התפצלות לצמות המשניות, עוברים לשרשורים דקים יותר.

4. חלק המקורי של הצמה "נגמר" בירידה לאלטרנטור ויוניט אור בלם. החלק החדש אחראי ליוניט המניפה, צופרים והמניפה עצמה.

5. גם החלק הזה זוכה להגנה שרשורית.

6. השרשור הזה הוא עבור חוטי הצופרים.

7. חוזרים לצמה המקורית, שמגיעה עד לנקודה זו, עבור מערכת התאורה. כמובן שגם היא משורשרת.

8. נשאר לשרשר עוד את צמת החוטים הצהוב/שחור שניתן לראות כאן בתמונה. היא עבור תאורת מכסה המנוע, שיבוא יומה.

[און יעקבסון]

ממשיכים!

 

אחרי שוידאנו שכל המחברים מחוברים והכל נראה טוב ויושב יציב, הגיע זמן הקיבוע הסופי.

 

ככה זה נראה:

 

1. מאחר ואין נקודות עיגון מסודרות, חורים או ברגים לאורך דרכה של הצמה בתא המנוע, משתמשים באזיקונים. כן, בידיעה שבפעם בתקופה יהיה צריך להחליף אותם, כי הם ייתייבשו.

2. האזור הזה הוא החם ביותר בתא המנוע. ממש בסמוך למערכת הפליטה. לפיכך ניסינו להרחיב את הצמה רחוק ככל שניתן. אבל גם זה לא טוב מספיק עבור החוטים המנותבים לאלטרנטור. הפיתרון? בהמשך.

3. באזור הצמה הראשית דווקא כן היו נקודות עיגון פנויות, ולכן לא היססנו להשתמש בהן בכדי לקבע את הצמה למקומה.

4. תראו כמה האזור הזה נראה מסודר ונקי, בהשוואה לנקודה בה התחלנו.

5. גם מהצד השני זה נראה מסודר.

6. וזהו הפיתרון לנושא החום הרב באזור. שרוול טרמי שבתוכו תעבור צמת האלטרנטור.

7. זוהי הצמה המדוברת, מתחת לסעפת הפליטה.

8. והנה היא אחרי תוספת השרוול הטרמי.

[און יעקבסון]

יפה! אבל שאלה קטנה, למה לא להשתמש בבתי ממסרים במקום לחבר אותם ככה עם קונקטורים?

ככה זה נראה לי מתכון לצרות.

 

הגעתי למוסך כאשר השאלה הקטנה שלך מנקרת לי בראש. לשמחתי החשמלאי של המוסך, ינון, חזר מהחופשה. אז גררתי אותו ללוטוס והראתי לו את היצירה ושאלתי אותו את ה-"שאלה הקטנה" שלך. הוא הביט בי במבט מרחם, ניגש לאחת המגרות והגיש לי את הפיתרון.

אז...

1. להגנתי אני יכול לומר שזו הפעם הראשונה שאני עושה פרוייקט כזה ולא ידעתי שיש כזה פיתרון.

2. ינון, החשמלאי, לא היה במוסך כאשר ביצעתי את הסבה ולא היה מי שיראה לי שיש אפשרות אחרת.

3. מודה ועוזב ירוחם.

4. מכל מלמדי השכלתי.

5. זו הסיבה שאני אוהב את השיתופיות הזו. לפעמים סיעור המוחות מביא פיתרונות שנמצאים מול העינים, או כאלו שלא חשבנו עליהם בכלל.

 

אז הנה, סקירה "היסטורית" של פינת הצמה בואכה ממסרים ועד ימינו אנו:

 

1. הצמה "הפרועה" - בתחילת העבודה.

2. מתחילים לראות משהו מבעד לסבך, פלוס "טרמינל" הנתיכים והממסרים כבר מורכב.

3. פינישים אחרונים. הרכבת שרשורים ו...

4. קיבוע הצמות למקומן.

5. וזהו התחליף לקונקטורים הבודדים. מחבר משותף המקבע את כולם ביחד ומונע ניתוקים או שליפות לא רצוניות של קונקטורים.

6. וככה זה נראה כאשר כל המחברים במקומם.

7. וממבט אחרון קרוב יותר.

8. וסתם לנצל את ההזדמנות - מתקן הגלגל האחורי חזר מהצבע והורכב ביחד עם יחידת אור המספר. הדעות חלוקות לגבי עתידו על המכונית, אבל כל עוד שאין תחליף - זה מה יש!

 

אז עוד "שיפור" נעשה. תודה על ההערה ותשומת הלב!