Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4413 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שלומי היקר!

שים מים על האש, אני לא אפספס את ההתנעה!!!

חיפושית 1971,אאודי 75 ואריאנט 1972,:fadein:

אאודי 80 1974, אאודי 80 1982, אאודי 80 1986, אאודי 80 1988,אאודי 80 1990, אאודי 100 1974 , אאודי 100 1987.

כבר אמרתי שאני חולה אאודי ?

  • תגובות 235
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

רן הוא לא מירושלים, תרגיע אה :p

שלומי אני רואה אתה מתחיל לפזול לצדדים, אה?! :-P

[CENTER][B]The only difference between a man and a boy [/B] [B]Is the size of the Ego and the price of The Toy[/B][/CENTER]

פורסם

בוקר טוב עמית,

 

חלילה וחס, זכות הבכורה שמורה לך. היא מגיעה לך בדין ובצדק בזכות עשרות מיילים מנדנדים ששלחתי אליך בשעות לא קונבנציונאליות (בדרך כלל השעות שבהן הנשמה מדוממת מנועים וסוגרת פתחי לחימה) ואתה הגבת עליהם בסבלנות ובאדיבות אין קץ, בזכות הידע הטכני הנרחב שלך שחלקת עימי , בזכות העצות, בזכות התמונות ששלחת לי, ובזכות עוד דברים רבים שתקצר היריעה מלפרט.

 

הסיבה שפניתי לעזרת החברים היא שאתה ממוקם רחוק ולא תמיד יכול להגיע פיזית לסייע למאותגר כמוני. כמובן שאם תחליט להגיע, תזכה לכבוד ופינוק, הסעות וארוחות וכל מה שיתחשק לך, מעין יום כיף במרכז הארץ. רק תגיד מתי ואני לוקח חופש.

 

שלומי

פורסם
בוקר טוב עמית,

 

חלילה וחס, זכות הבכורה שמורה לך. היא מגיעה לך בדין ובצדק בזכות עשרות מיילים מנדנדים ששלחתי אליך בשעות לא קונבנציונאליות (בדרך כלל השעות שבהן הנשמה מדוממת מנועים וסוגרת פתחי לחימה) ואתה הגבת עליהם בסבלנות ובאדיבות אין קץ, בזכות הידע הטכני הנרחב שלך שחלקת עימי , בזכות העצות, בזכות התמונות ששלחת לי, ובזכות עוד דברים רבים שתקצר היריעה מלפרט.

 

הסיבה שפניתי לעזרת החברים היא שאתה ממוקם רחוק ולא תמיד יכול להגיע פיזית לסייע למאותגר כמוני. כמובן שאם תחליט להגיע, תזכה לכבוד ופינוק, הסעות וארוחות וכל מה שיתחשק לך, מעין יום כיף במרכז הארץ. רק תגיד מתי ואני לוקח חופש.

 

שלומי

יאללה קבע שבת וניראה אם עמית הוא לא פיקציה דיגיטלית-רן

פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!

פורסם

שלומי ת'מאת כבר התחלתי לחפש ביומן איזה שבת שגם רן יוכל להגיע ואז התחלתי להבין יש נשמה שדואגת לך, אז התחלתי לפתח קונספרציה שאני האויב שלה, אתה יודע, מי שעוזר לך עם השטיות שלך הוא בעצם אויב שלה..אז התחלתי לחשוב שוב ושוב.. :wink:

[CENTER][B]The only difference between a man and a boy [/B] [B]Is the size of the Ego and the price of The Toy[/B][/CENTER]

פורסם

חברים יקרים,

 

הסירו דאגה מליבכם. אין לי שום כוונת זדון לחשוף אתכם סתם כך לנשמה. האמינו לי, חשיפה מלאה עשויה לפגוע קשות בבריאותכם ובשלמותכם הפיזית. גם לי לקח זמן רב להסתגל ולבצע התאמות נדרשות, לרכוש ציוד מגן וערכות מצילות חיים, לעשות מנוי לשח"ל וביטוח חיים מקיף, וכדומה.

 

האופנועים אינם נמצאים בטווח ידה של הנשמה (תודה לאל על חסדים קטנים). הם נמצאים במקום מסתור מוגן ומאובטח ע"י אבא שלי. דרך אגב, אבא שלי נמצא במקום המסתור כי גם הוא נמלט מהנשמה הפרטית שלו הנושאת בתואר "אמא שלי"....

 

אם כבר חושבים על כך, מעניין שהתגובות של 2 הנשמות די דומות, הנשמה שהביאה אותי לעולם והנשמה שהביאה איתי ילדים לעולם.....אני לא מבין למה הן מתנכלות לערימות החלודה שלנו? מה הערימות עשו רע? מה אנחנו עשינו רע? לא פעם אני שואל את הנשמה, מה עדיף, לצאת לנופש בצימר או בחו"ל שיגמר תוך כמה ימים או לקנות ערימת חלודה שתעסיק אותי ותיתן לה חופש ושעות פנאי רבות ממני.

 

לחילופין, אני מנסה להיות הגיוני ולהסביר לנשמה שאני לא שותה, לא בוגד, לא מהמר, עובד כמו חמור, תולה כביסה, מגהץ ממש מצויין, מוריד זבל ועושה ספונג'ה וכלים, וגם מנקה לבד לגמרי את האבק (ואוי ואבוי למי שיעיז לקחת ממני את הפינוקים הללו שהם שלי בלבד), אז מה איכפת לה אם יש לי שריטה קטנה הקשורה לחלודה? ראיתי כבר מקרים קשים יותר.

 

הנשמה מהנהנת בראשה הזהוב ועונה בתבונה רבה שזה לא חוכמה. לדבריה, הכל עניין של חינוך. היא השקיעה מאמצים רבים וזמן רב בהשכלה שלי, ובמיומנויות הביתיות שהיא טרחה ללמד אותי, ולכן אין טעם שאבזבז זמן יקר על ערימות חלודה לא שימושיות מהטעם הפשוט שהזמן שלי הוא מצרך יקר ואם יש לי עודף ממנו אז כדאי שאלמד גם לאפות ולבשל, וחוץ מזה, אם עדיין נותר זמן היא ממש תרשה לי לשמש כנהג הפרטי שלה בדרכה מכאן לשם.

 

תודו, אין כמו הנשמה שלי. תמיד דואגת ומתחשבת בי שלא אבזבז זמן, דואגת לבריאות שלי אפילו יותר ממני. לדבריה אם אהיה חולה חס וחלילה לא יהיה לי זמן לכל הפינוקים שהיא מרשה לי לעשות בבית ושהיא ויתרה עליהם למעני (ראו פירוט לעיל), ואז היא תצטרך לקחת אותם ממני ולעשות אותם במקומי. האיום הזה תמיד עובד עלי וגם אם אני גוסס על הריצפה אני מחבר ספונג'ה לברכיים כדי שאם כבר אני זוחל אז שלפחות אעביר ניגוב על הדרך....

 

עמית ורן היקרים, בואו נשריין תאריך כאן ועכשיו. אני לרשותכם. הסעות והזנה עלי. דרך אגב, ההזמנה פתוחה לכולם, כולל ברק מניו-זילנד (למעט עניין ההיסעים), או גנאדי או אסף ממזכרת בתיה (שזה מקום כמו ניו-זילנד מבחינת המרחק שבו הוא תקוע), או כל מי שמתחבר לכלים דו-פעימתיים מתחילת שנות השמונים.

 

שלכם, שלומי - עוזר נשמה בכיר

פורסם

שלומי על זה אפשר להגיד: T-O-O----- M-U-C-H ----- I-N-F-O-M-A-T-I-O-N

אבל תאמת אני לא מופתע, אחרי ששמעתי מה רן הגבר המסוקס ביותר בירושלים עושה בבית אין עוד מקום להפתעות.

מאז (בערך) החלטתי שאני לא מתחתן ואפילו שוקל על הסבה בעדפות המיניות שלי, אז מה אתה אומר?! מתי לבוא?

:lol:

 

 

:roll:

אתה בכלל בטוח עדיין שאתה רוצה שאני אבוא?

[CENTER][B]The only difference between a man and a boy [/B] [B]Is the size of the Ego and the price of The Toy[/B][/CENTER]

פורסם

עמית,

עזוב, אותך משטויות, כדאי לך להתחתן וכמה שיותר מהר. לא תאמין איזה הנאה צפויה לך. שנים של אושר. אל תחמיץ את החוויה. תשאל כל אדם שנמצא במערכת זוגית עם נשמה פרטית מה דעתו ומיד הוא ימלץ לך להתחתן. ככה זה, צרת רבים = חצי נחמה....

 

רן,

אני מצפה לגיבוי שלך כחבר באחוות הנשמות הטהורות.....

 

מה דעתכם על שישי+שבת, 18/6 + 19/6? ביום שישי נוכל לבצע הערכת נזקים וקניות וביום שבת הרכבות. עמית, אתה מוזמן להתארח אצלי כל סוף השבוע. תקבל חדר משלך (כמו בצימר בצפון רק יותר טוב, בלי ציפורים שמצייצות בבוקר כי באור יהודה אין ציפורים, מגישים אותן על תקן של פרגיות בשיפודיות המקומיות), נוכל לבקר ביחד בכל אחד מהמפגשים שתרצה (נוקיה/שפלה וכו'), וגם תוכיח לרן שאתה לא פיקציה דיגיטלית.....אם אתה רציני אז ביום חמישי אני אעשה סבב צילומים על "נסיך 2" ותוכל להנחות אותי מה לקנות.

 

שלומי

פורסם

נהדר!!!!! אין כמו נשמה פולניה טהורה וזכה. עמי, אני חושב שבהתקיים התנאי הזה שרן מציע אזי האופציה של שינוי מין הופכת רלוונטית קוסמת ביותר...ועל כך נאמר - תודה לאל על הנשמה שנתן לי, יכול להיות גרוע יותר.....

 

שים לב שאני מדבר על שבת בעוד שבועיים.

פורסם

שלום חברים,

 

אני מבקש את עזרתכם לגבי 2 החלקים המצורפים. מדובר ב-"קשת" מתכת המתחברת לשלדה מאחור ותופסת את הכסא ואת מכסי הצד, ובמעין "פלטת" מתכת שיושבת מתחת לקשת הזו (הצילום הוא של חלק גומי שמתלבש בין הפלטה לכנף האחורית והוא מדוייק לחלוטין כמו החלק המתכתי).

 

ב"נסיך 2" ה"קשת" שבורה וחלודה וה"פלטה" חסרה לחלוטין. אני נעזר בחלקים הללו שקיימים ב"נסיך 1" על מנת "לייצר" 2 חלקים חלופיים חדשים.

 

וכאן בדיוק הבעיה. אין לי מושג איך "לייצר" את זה.

 

האם תוכלו להמליץ לי על מסגר/איש מקצוע שיוכל להכין עבורי את 2 החלקים? אני אביא אליו את המקוריים והוא יכין את החלופיים במדוייק. לחילופין, אם מישהו מהחברים יכול ורוצה לסייע בהכנה, אשמח מאוד. סיבוב על כל אחד מהנסיכים מובטח למסייע.

 

הטלפון שלי הוא: 0507-429966

 

שלומי

P6100002.jpg

P6100001.jpg

P6100003.jpg

פורסם

בוקר טוב חברים,

 

אתמול חזרו בשעה טובה 3 חלקים ההמקצה שיפורים של צביעה. מדובר ברגלית בלם אחורי, "קונכיה" לפנס הקדמי וקידון (כן, אני יודע שחלק מתעקשים לכתוב כידון, אבל כידון הוא כלי נשק ואילו קידון של אופנוע נגזר מלשון קידה, כלומר רכינה על על גבי האופנוע).

 

מעבר לכך לא הספקתי יותר מדי לצערי. לחץ גדול בעבודה, ותחזוקה שוטפת של הנשמה גוזלים ממני את הנחת שבשיקום 2 הנסיכים שלי. לא נורא, גם להסתכל סתם כך על החלקים במצב משוקם עושה לי טוב (הם במסתור כמובן....כדי שלא יוחזרו שנית למצבם הטראומטי).

 

אני מצרף 2 תמונות של לפני ו-2 תמונות של אחרי. דרך אגב, הקידון החלוד והמעוות הוא הישן והמקורי שהיה מורכב על נסיך 1 ואילו הקידון הצבוע הוא קידון מקורי נוסף במצב מעולה שהצלחתי לרכוש. כמובן שכל החלקים הללו עברו גם הם ניקוי חול לפני הצביעה.

 

אשמח לשמוע את דעתכם.

 

שלומי

P3060041.jpg

P3190019.jpg

P6140002.jpg

P6140004.jpg

  • חודש מאוחר יותר...
פורסם

שלום לכולם,

 

חלפו כחודשייםמאז העידכון האחרון. חודשי החופש הגדול והקייטנות בשילוב עם החום הכבד הוציאו ממני את החשק לעשות פעילות שאינה מוגדת כחיונית לקיום חיים.

 

היות וכך, לא קרה הרבה בזמן הזה. כל החלקים ה"אדומים" נמצאים כבר 7שבועות אצל ארז דרור הצבעי בתקווה שמתישהו הוא יצבע אותם (גם ארז מכניס ממימדים חדשים לתיאוריות הזמן והיחסות של איינשטיין), ואילו הכסא הועבר אחר כבוד אל וולקוביץ לתיקון ושיקום והוא שוהה אצלו כבר 6שבועות ועוד היד נטויה (כנראה שגם הוא פיסיקאי מודחק) .

 

אבל..... קרה מקרה מופלא שמוגדר לא פחות מנס ואותו ברצוני לחלוק איתכם.

 

באחד האמשים (כמו שנהג לומר אפרים קישון ז"ל), בעודי גורר את עצמי הביתה לאחר יום עמל מפרך במזגן, תחת אורן היוקד של מנורות הפלואורוסנט, כאשר האוצר הקטן שחזר מותש מהקייטנה מתעקש שארים אותו על הידיים כי הוא עייף (ולא איכפת לו בכלל שילדים בני 7 יכולים ללכת לבד לגמרי בלי שאבא שלהם המסכן יצטרך לסחוב אותם), מודיעה לי הנשמה שאין טעם שאשב ואנוח כי בדיוק אנחנו בדרך לקנות ספרי לימוד לשנה הבאה. לא עזרו כל הבקשות לדחייה זמנית של העונש או לפחות לאפשר לי לשתות מים ולנוח מעט, ובאמירה נחרצת החליטה הנשמה פה אחד (פיה כמובן) שאנחנו יוצאים מיידית. לאחר שנואשתי מפניות אל הגיונה של הנשמה, אל ליבה הרחום וכו', פניתי במר גורלי אל בורא עולם וזעקתי בליבי "הצילו". כנראה שזעקתי הכנה והאילמת הזיזה משהו אצל מקבלי ההחלטות במחלקת הגורל והטלפון הנייד החל לצייץ. על הקו היה לא אחר מאשר מיודענו א' (חבר ותיק ומוכר בפורום אשר לא אחשוף את שמו מטעמי ביטחון שדה) שמודיע לי בזו הלשון: " אחי, תגיע אלי מיידית, יש לי עבורך כנף קדמית אורגינאלית חדשה בניילון לנסיך. חייבים להיות מקסימום תוך שעה אצל המוכר לפני שהוא סוגר" (שתבינו, אין בכל העולם כולל בחברת דרבי בברצלונה כנף כזו. אני רכשתי תחלפית דומה בתאילנד אבל אין כמו המקור).

 

התשישות התפוגגה כהרף עין. מילמלתי תודה חרישית בלב לממונה על פניות הציבור בעולם העליון, וישר נקטתי בתרגיל מספר 1 בספר "כיצד להימלט מהנשמה ולהישאר חי כדי לספר על זה" , כלומר, הקדרתי פנים והודעתי שקרה אסון בעבודה ואני חייב לרוץ מיד. הנשמה לא התרגשה והודיעהשזה לא עושה עליה כלל רושם ואסונות בעבודה שלי הם ממש לא מציאותיים, מה כבר יכול לקרות, המזגן יקרוס? כאשר ראיתי שבטוב זה לא ילך, עברתי מיד לתרגיל 2 והודעתי לנשמה שאנחנו מתגרשים ויפה שעה אחת קודם. בלי אומר הורידה הנשמה את הצ'ימידן של המילואים, והודיעה לי שאני יכול להתחיל לארוז רק אחרי שנחזור מהקניות. בינתיים, הזמן חולף, הערב יורד, המוכר אמור לסגור את החנות ולך תדע מי יקנה את הכנף שלי. כאשר הבנתי שכלו כל הקיצים, אמרתי לנשמה שמצאתי חלק נדיר לנסיך ואני חייב לגשת מיד לקנות אותו כי אחרת לא אוכל לישון כל הלילה ואם אני לא ישן אז גם היא לא תישן ואני מבטיח שאהיה רומנטי לחלוטין כל הלילה. מעניין שדווקא ההודעה הזו עשתה את שלה והנשמה המבוהלת התרצתה מיד ואמרה שרק אקפיץ אותה ואת האוצר אל החנות והם כבר יקנו ויחזרו במונית (לא אוטובוס חלילה, לנשמה יש סטנדרטים ברורים ביותר לגבי איכות חיים). האוצר לא פיגר אחריה והודיע שאם נוסעים במונית אז אני חייב לפצות אותו בפיצה. תודו, איזה ילד מדהים, איזה גאווה הוא בשביל הנשמה?

 

בקיצור, הורדתי את היקרים שלי בחנות וטסתי לביתו של א', ויחדיו הגענו אל חנותו של המוכר. לאחר דיון קצר על חום הקיץ והלבוש של העוברות והחולפות ברחוב , הגענו ללב בעניין והכנף הורדה מעל המדף עליו היא נחה ב-25 השנים האחרונות והוצגה לא' ששימש לצורך העניין כ-"קונה" היות ולו יש את הקשרים עם המוכר. אתם מכירים את התחושה הזו בה הזמן עוצר מלכת, שום דבר בעולם לא נחשב יותר, וכל מה שרואים בעיניים זה מעין צבע מטושטש ונגינה חרישית של מלאכים נשמעת באוזניים? נו, זה מה שהרגשתי. ידידי א' טרח להוריד אותי לקרקע המציאות לאחר שפלט לעבר המוכר שהכנף במצב זוועה, בשביל מה הוא הטריח את עצמו להגיע אליו במיוחד עם חבר (אני), וחבל על הזמן הוא לא מתכוון לשלם יותר מסכום של X ₪ עבור הכנף, סכום שלגמרי במקרה יש לו בכיס. תאמינו לי, הידיים רעדו לי וכל מה שרציתי לעשות זה לחנוק את א' שכלל לא התרגש מההשתנקויות שלי או מהסימנים הנואשים שסימנתי לו ונשאר עיקש מול המוכר. אני כבר הסכמתי בלב למכור קרנית או כליה בתמורה לכנף והנה, למרבה הפלא, המוכר התרצה ושחרר את הכנף בתמורה לסכום בו נקב א'.

הכסף החליף ידיים במהירות ונעלם בכיס בגדיו המזוהמים של המוכר, א' ואני זינקנו למכונית ונמלטנו כל עוד רוחנו בנו. מובן מאליו שציינתי את א' כאחד מל"ו הצדיקים ושיש לנטוע יער לכבודו, ושהוא צריך להדליק משואה ביום העצמאות או לפחות לקבל את פרס ישראל על קור רוח ואדישות.

נפרדנו, ויצאתי מאושר בדרכי למעוני. בדרך, לא יכולתי להתאפק וחייגתי אתל הנשמה. כאשר היא ענתה עצבנית מעט לטלפון (היא בדיוק רחצה את האוצר שמצידו מעדיף להישאר במצב בלתי רחיץ כל עוד אפשר), צרחתי בחינניות אל תוך השפופרת "מי מלך"???? הנשמה הופתעה לרגע כי היא רגילה לשמוע את השאלה הזו בדרך כלל בסיטואציה אחרת, התעשתה וענתה בנחת ובשלווה "כמובן שאתה יקירי, רק מי זה בבקשה"?. תייגתי את תשובתה במדור "לעיון מאוחר יותר עם טלטולים" , ואמרתי לה שהר הבית בידינו. גם הפעם הנשמה לא איבדה את שלוותה וציינה שלמיטב זכרונה הר הבית בידינו כבר 43 שנים וכדאי שאגיע מיד הביתה או שהיא תארוז לבד את הצ'ימידן עבורי ושאחפש אופציות לינה אחרות. לבסוף, גם היא נשברה ואמרה שהיא שמחה עבורי שהגשמתי עוד חלק מהחלום שלי ושבוודאי לא אכעס אם אדע שגם היא מימשה חלק קטן מהחלום שלה להיות בעלת מלתחה ראויה ולכן קנתה כמה דברים קטנים שאני אשמח לראות עליה והוסיפה גם שאלה מבויישת האם ההצעה לא לישון כל הלילה ולהיות רומנטי עדיים בתוקף......תודו, איזו נשמה מבינה ומפרגנת יש לי? איך היא יודעת שאף פעם לא אכעס עליה אם היא קונה חתיכת בד קטנה בצבע שחור או אדום עם הרבה חורים שעולה כמו אופנוע שלם לאחר שיפוץ? מדהימה הנשמה, איזו תובנות יש לה, הלוואי עלי.

 

לסיום, אני מצרף מספר תמונות של הכנף החדשה לעומת הישנה כדי לתת לכם קנה מידה. כרגיל, אשמח מאוד לתגובותיכם, הערותיכם והארותיכם, והכי חשוב – לפירגון ועידוד שיחזק אותי אל מול הצונאמי הזהוב שחיה איתי ושמה לה למטרה להשמיד את הנסיכים שלי.

 

שלומי

P7170001.jpg

P7170002.jpg

P7170003.jpg

פורסם

הכנף הבהירה לדעתי יפה יותר.

אהבתי את רעיון היער, מתי נוטעים?

אבל הכי חשוב זה להודות לישי-כל-יכול על האיתור הראשוני של הכנף

חיפושית 1971,אאודי 75 ואריאנט 1972,:fadein:

אאודי 80 1974, אאודי 80 1982, אאודי 80 1986, אאודי 80 1988,אאודי 80 1990, אאודי 100 1974 , אאודי 100 1987.

כבר אמרתי שאני חולה אאודי ?

פורסם
אפשר תמונה של בטא 50? זה דומה לפנטיק?

 

די דומה, אחד מאופנועי השטח היותר קיצוניים לתקופה, בפרספקטיבה של מגבלות התקופה, הנפח והמדינה... נמכרו בארץ לפחות שני דגמים אחרים בנפחים גדולים יותר ובטא התמקצעה יותר דווקא באופנועי טריאל למיטב זכרוני. דרבי מכרו דגם אנדורו מקצועי בנפח 125 סמ"ק עם הספק גבוה בטורים היסטריים ושישה הילוכים קצרצרים, בדומה להילוכים שהיו בפנטיק אנדורו 50 שהיה לי. בעניין מגבלות: קרבורטור מקורי הגיע 14 מ"מ אבל המניפולד (מאלומיניום) בקוטר 12 מ"מ. כצעד ראשון ניתן היה לקדוח את המניפולד לקוטר 14 מ"מ ואח"כ, לבעלי אמצעים, להחליף קרבורטור + מניפולד 19 מ"מ. בפנטיק היתה מגבלה נוספת ב"ברך" של האגזוז, צינור פנימי שצריך היה לשלוף ולנסר.

 

בבקשה תמונה של בטא 50 מתחילת-אמצע שנות השמונים (נראה שלא השתנה הרבה עוד משנות השבעים), התמונה לא מהארץ:

beta_001.JPG


×
×
  • תוכן חדש...