Sound Localization, או בעברית מיקום הצליל

[srool]

thank you for enlarging my skills.

[Mr White]

מאמר פיצוץ!

 

אני זוכר שקראתי פוה פעם משהו דומה שאחד המנהלים תרגם אבל לא מצליח למצוא..

אולי מישו יודע??

[dannyg]

רענן,

 

השאלה שלך היא אכן שאלה טובה, אני בספק אם המצב שאתה מתאר יכול להתקיים במציאות, ישנה עוד אופציה שלא העלתי פה על מנת לא להפוך את הדיון הזה לטכני מידי, אני אנסה להסביר אותה ולאחר מכן להסביר עוד כמה מושגים אחרים שיעזורו לי בהמשך.

 

ILD - Interaural level differences

 

כמו שרובנו בטח יודעים, האוזניים שלנו רגישות לשינוים בלחץ.

ILD בשמו המוכר יותר הוא למעשה SPL, או בעברית אם תרצו "אפקט הלחץ".

למעשה שאנחנו מקשיבים למוזיקה נוצר לחץ על כל אחת מהאוזניים שלנו, אם נוצר לחץ שונה בין אוזן לאוזן יש לנו למעשה אפשרות להשוואת את כל אחד מהלחצים האלה ובעזרתם לקבוע את מיקום הצליל.

 

למעשה רענן, במצב שתיארת יווצר לחץ שונה על כל אוזן, כך אולי יהיה אפשר לענות לך על השאלה.

בכל מקרה אני אנסה להפנות אותה לגדולים ממני ולבקש הסבר יותר מפורט.

IMD - Intermodulation distortion

 

IMD הוא למעשה "עיוות" של הצליל כתוצאה מערבוב של שני (או יותר) תדרים שונים ביחד, התוצאה היא למעשה יצירה של סיגנל חדש לא בתדר ההרמוני, כמובן ש-IMD היא תופעה לא רצויה.

 

PLD - Path length differences

 

מאז מעולם השאלה הייתה מהוא המקום האידאלי לאלמנט?

אני חושב שאיתמר סיכם זאת די טוב ב-"אקוליזציה של הפרשי מרחק", אבל בכל זאת אני אנסה לסכם בקצרה.

PLD הוא למעשה יחס המרחק בינינו לבין האלמנטים, ברכב אנחנו יושבים בצד שמאל, לכן מראש יש לנו קירבה אדירה לכל האלמנטים בצד שמאל, למעשה כל המטרה מאחורי PLD היא להשוואת את המרחקים בינינו לבין צד ימין ושמאל בצורה האופטימלית האפשרית.

 

זהו לביינתים, בהמשך אני אנסה לתרגם דיון מעניין מהאתר של סקוט בוולדה על טויטרים.

 

[elik0]

רענן,

 

השאלה שלך היא אכן שאלה טובה, אני בספק אם המצב שאתה מתאר יכול להתקיים במציאות, ישנה עוד אופציה שלא העלתי פה על מנת לא להפוך את הדיון הזה לטכני מידי, אני אנסה להסביר אותה ולאחר מכן להסביר עוד כמה מושגים אחרים שיעזורו לי בהמשך.

 

ILD - Interaural level differences

 

כמו שרובנו בטח יודעים, האוזניים שלנו רגישות לשינוים בלחץ.

ILD בשמו המוכר יותר הוא למעשה SPL, או בעברית אם תרצו "אפקט הלחץ".

למעשה שאנחנו מקשיבים למוזיקה נוצר לחץ על כל אחת מהאוזניים שלנו, אם נוצר לחץ שונה בין אוזן לאוזן יש לנו למעשה אפשרות להשוואת את כל אחד מהלחצים האלה ובעזרתם לקבוע את מיקום הצליל.

 

למעשה רענן, במצב שתיארת יווצר לחץ שונה על כל אוזן, כך אולי יהיה אפשר לענות לך על השאלה.

בכל מקרה אני אנסה להפנות אותה לגדולים ממני ולבקש הסבר יותר מפורט.

IMD - Intermodulation distortion

 

IMD הוא למעשה "עיוות" של הצליל כתוצאה מערבוב של שני (או יותר) תדרים שונים ביחד, התוצאה היא למעשה יצירה של סיגנל חדש לא בתדר ההרמוני, כמובן ש-IMD היא תופעה לא רצויה.

 

PLD - Path length differences

 

מאז מעולם השאלה הייתה מהוא המקום האידאלי לאלמנט?

אני חושב שאיתמר סיכם זאת די טוב ב-"אקוליזציה של הפרשי מרחק", אבל בכל זאת אני אנסה לסכם בקצרה.

PLD הוא למעשה יחס המרחק בינינו לבין האלמנטים, ברכב אנחנו יושבים בצד שמאל, לכן מראש יש לנו קירבה אדירה לכל האלמנטים בצד שמאל, למעשה כל המטרה מאחורי PLD היא להשוואת את המרחקים בינינו לבין צד ימין ושמאל בצורה האופטימלית האפשרית.

 

זהו לביינתים, בהמשך אני אנסה לתרגם דיון מעניין מהאתר של סקוט בוולדה על טויטרים.

 

 

רענן, בלי יותר מדי ראשי תיבות, תראה פשוט באיזה צורה האוזניים שלי בנויות, הסאונד המיטבי יבוא מקדימה, כל התנוך אוזן בנוי בצורה הזו, בגלל זה לא קשה להבדיל בין צליל שבא מקדימה וצליל שבא מאחוריך.

[tomerR]

תענוג לקרוא, העשרת ידע בלי לשבור ת'ראש ו/או קריאה מאמרים של @#$#@ עמודים!

המון תודה דני

 

 

שווה להכניס למאמרים בדביק!

[raanan_t]

רענן, בלי יותר מדי ראשי תיבות, תראה פשוט באיזה צורה האוזניים שלי בנויות, הסאונד המיטבי יבוא מקדימה, כל התנוך אוזן בנוי בצורה הזו, בגלל זה לא קשה להבדיל בין צליל שבא מקדימה וצליל שבא מאחוריך.

אליקו, אני מסכים עם מה שאתה אומר בהקשר לתדרים מסוימים. מבנה האוזן יוצר סוג של "הצללה" לכן מובן לי מדוע כל התדרים שיכולים "להתכופף" וליצור הבדלי אמפליטודה הגיוני שהמח יוכל להגדיר את מיקומם. אלו בעצם התדרים שמעל 3KHz.

אך מה עם התדרים הנמוכים יותר שלא יכולים להתכופף, אלה שהאוזן לא מקבלת בהם הבדלי אמפליטודה. כיצד המח ממקם אותם במרחב? ברור לנו שהמח ממקם אותם במרחב ועושה זאת טוב גם בתדרים יחסית נמוכים, סאב שנחתך ב-100Hz יורגש היטב מאחור. וכאן הסקרנות שלי מתחילה לעבוד שעות נוספות.



דני, תודה על ההשקעה. אני מקווה שתהיה לנו תשובה שגם הדיוטות, כמוני, יוכלו להבין.

[sharonarn]

כל הכבוד על ההשקעה דני

רענן לדעתי לא קיים אפקט כזה באוזן ז"א האוזן יודעת למקם את הצליל במאונך ובמאוזן

אבל היא לא יכולה לקבוע את מרחק הצליל מהאוזן. לדעתי בקטע הזה דווקא המוח נכנס

ומשלים את הפרטים בעזרת הראיה וזה נותן לנו את אפקט העומק

[raanan_t]

שרון, יש משהו בדברייך. אני מקווה שאינני מערבב חלב עם בשר אך זכור לי משהו משיעור טבע וסביבה בכיתה ג' (זה בערך הדבר היחיד שאני זוכר מהגיל ההוא). למיטב זכרוני, למדנו כי לעופות דורסים (אולי לא לכולם) האוזניות ממוקמות בגובה שונה (אוזן אחת גבוהה יותר מהשניה) מה שמקנה להן שמיעה תלת מימדית. יתכן ושמיעת האדם היא בעצם דו מימדית (גובה\רוחב).

 

מצד שני, ישנם צלילים, בתדרים ה"לא מתכופפים" שאנחנו יכולים להגדירם בוודאות כנשמעים מאחור.

אולי זו בעצם אשליה שנוצרת כתוצאה מהפרשי זמני ההגעה שלהם אל האוזן ביחס לצליל הקדמי?!

כלומר, אלמלא במה קדמית כלשהי, לעולם לא היינו מזהים את כיוונם.

[elik0]

מתכופפים, לא מתכופפים, מה עשיתם פה

 

יש צלילים כיווניים, וצלילים לא כיווניים.

 

יש אפקט שקוראים לו אפקט ה BEAMING , שאומר שככל שהתדר נהיה גבוה יותר, כך מיקום היציאה שלו מהרמקול הוא יותר מרכזי.

 

תדרים כיוונים הם 250 הרץ ++.

 

רענן, אם סאב שחתוך ב 100 הרץ נשמע לך מאחורה מדי, זה רק אומר שהמידבסים שלך לא חזקים מספיק בשביל "למשוך" אותו קדימה.

 

אני לא אכנס לזה יותר מדי פה

 

תפוס אותי במפגש, יהיה יותר קל להסביר.

 

למה אתה אף פעם לא יודע מאיפה מגיע הבאס כשאתה שומע אותו ברחוב ? [כמובן שזה מגיע ממני]

[b-e-n-n-y]

יש לי שאלה.

אני מקווה שאני לא שואל משהו שנענה קודם בלי לשים לב.

כשאנחנו שומעים מוזיקה בווליום גבוה,אבל במצב שהאוזן שלנו עומדת בזה בלי כאבים,ואז מגבירים עוד קצת,מתחיל לכאוב.

עכשיו,השאלות הן ככה-ממה נוצרים הכאבים שלנו,למה יש מגבלה לווליום שאנחנו יכולים לקבל,ידוע לך?ידוע למישהו או שזה פשוט מעשה הבורא?

והשאלה השניה,באותו רגע שמגבירים עד כדי כך שהאוזן מתחילה לכאוב,אחרי כמה דקות האוזן מתרגלת וזה נשמע בסדר,איך זה קורה?זה כמו שריר שמאמנים אותו?

ולאחר מכן,כשמנמיכים,זה נשמע לנו נורא חלש,למה זה קורה?

אני מצטער אם השאלות סתם מעפנות ולא תורמות לאף אחד,זה סתם מעניין אותי,אם זה לא מתאים לשרשור אשמח אם תענה לי בהודעה פרטית אם אתה יכול.

תודה רבה!

[raanan_t]

מתכופפים, לא מתכופפים, מה עשיתם פה

אני לא אכנס לזה יותר מדי פה

 

לא כ"כ הבנתי למה אתה לא רוצה להיכנס יותר מדי, למתכופפים או ללא מתכופפים

בכל מקרה אשתדל לשמור ממך מרחק במפגש.

 

בכל מקרה, אצלי נכון לרגע זה מנגן פולס והסאב מאחור חתוך על 75HZ. עד לרגע בו התקנתי את המחשב היה ברור כי הצליל של הסאב מגיע מאחור. מהרגע שהותקן המחשב וכעת יש אפשרות לתזמון של אלמנטים הבעיה הזו נפתרה כמעט לחלוטין.

 

בכל מקרה, במפגש נדסקס על הנושא. אני מקווה שיתאפשר לי להגיע לקרוב.

[poz]

b-e-n-n-y

נראה לי שפשוט אחרי זמן מסויים של ווליום מאוד גבוהה המוח הוא זה שמתרגל ופשוט מתעלם, זה לא שריר ובטוח לא משהו שאפשר לאמן, מן הסתם אם תשמע המון מוסיקה בווליום גבוהה לאורך זמן אתה פשוט לאט לאט תאבד את השמיעה שלך

[שומאכר]

גם סטיב מייד התחיל עם 2 סאבים 15 ואחרי אימונים לאוזניים עבר ל4 של 18 אינץ

הגוף תמיד מתרגל לאחר זמן, כמו שבחדר כושר למשל מתחילים במשקל מסויים ואחרי חודש חודשיים זה נהייה לנו קל ואז עולים למשקל כבד יותר

[lanosforce]

דני ידידי,

 

נאמר פעם שאלוהים נתן לנו זוג עיניים, זוג אזניים ופה אחד - בגלל זה צריך לקרוא כל דבר פעמיים, להקשיב פעמיים לכל דבר שאנחנו שומעים - ולדבר פעם אחת!

 

אתה מיישם את זה נהדר!

 

ולגבי הנושא של הגובה וההשלכה - לא רק האוזן משליכה על גובה ומיקום אלא גם הסביבה שהצליל פוגע בה, ניסוי יפה יכול להיות אם נעשה התקנה של קיק פאנל ונגרום לקורות להיות מצופות בחומר שמחזיר צליל יותר מאשר לבלוע (אם כבר מדברים על התכופפויות, מקסקומה - אל תתחיל!) אותו ולעומת זאת נבודד היטב את הדלתות והקיק פאנלים - יתכן ויהיה הבדל מורגש ושמיע בגובה הבמה.

 

ניסויים דומים בתחום האודיו עושים עם כל מיני דיפיוזרים שעשויים מחומרים כאלו וחומרים - ראינו את זה כמה פעמים בפורום

[truejoker]

thank you for enlarging my skills.

אם כבר זה היה צריך להיות thank you for the enlightenment

ולדני , כול הכבוד על מאמר מושקע היטב