Audi A3 2.0 TFSI DSG

[gil]

בשורה התחתונה, כמובן שהכל עניין של טעם.

וגם הטעם יכול להשתנות ככל שנוהגים על יותר רכבים.

יצא לי לנהוג על מספיק, אבל לא יותר מידי רכבי ספורט וכמובן לא בכמות של האנשים האחרים כאן.

אז יכול להיות שהטעם שלי עדיין יכול להתפתח, אבל כרגע אני כמובן מתאר את הטעם שלי.

 

הוא לא נהג על ה-S3 ובכל זאת מביקורות שקראתי טוענים שגם הבהמה הזו היא בהמה מנותקת.

מה שמפליא הוא שעם כל המהירות שאתה מציין, הוא... לא עשה לו חשק. והוא בטח מבין משהו אחרת לא היה מגיע להיות אחראי פורום (כמו שציינו לפניי).

 

ישנן אופציות שיודעות לעשות גם וגם.

 

 

חי

 

אחראי פורום כמובן לא קשור. אבל הוא כן אחד עם נסיון ולכן הוא יודע על מה הוא מדבר.

אני רק אמרתי שבגלל שהרכב אוחז בצורה יוצאת דופן, יחסית, אז צריך להקצין מאוד את התנאים כדי להגיע לסיטואציות שכנראה אנשים אוהבים. אני מתרשם ונהנה מאוד מאחיזה, כוח, מהירות, בעיקר בכבישים מפותלים ובנושאים האלה רכב מצטיין.

 

נכון, מה לעשות, אם תקח סובארו DL לבית אורן ותסע 50-60 קמ"ש אתה תהנה בתור הנהג ותקבל סיפוק כלשהו.

אבל עם S3, תצטרך להגיע ל100-140 כדי להגיע לסיפוק הזה.......

 

זה נכון. מצד שני, אני גם לא מבין מה מתלהבים מאנג'לינה ג'ולי (בובת פלסטיק מופרזת).

לגבי ה-S3, כל מה שצריך זה לבקש מפתח. אולי אני אעשה את זה.

 

לך על זה, קח אותה לכביש נורמלי ותנסה להגיע לגבולות של הרכב.

יש לי חבר שבהתחלה אמר דברים בסגנון של מה שאתה אומר על הרכב.

עד נסיעה אחת ששינתה את דעתו.

 

נהגתי על המון מכוניות עם אחיזה טובה. מה זה טובה, מעולה. וגם עם המון כוח. מה זה המון, המון!

כוח ואחיזה הם ריגושים זולים. ברגע שיוצאים קצת מהקונכיה ורואים משהו אחר, שיודע לעשות יותר מלאחוז היטב ולהאיץ מהר - מבינים.

 

רוני

 

כנראה אתה צודק. תלוי מה אתה מחפש...

לכביש עירוני בד"כ אין לך לאן לקחת את הרכב מעבר לאחיזה והאצה.

וגם במקרה הזה, צריך להביא את הרכב למצבים שלא תמיד כדאי, מותר או אפשר להגיע אליהם.

[koka]

כל מה שאמרת הוא נכון פחות או יותר ,אבל אתה כל הזמן יוצא מנקודת הנחה שכדי להנות מהנהיגה ברכב כלשהו אתה צריך לנהוג על המגבלות וזה לא נכון . ואני וגם כל אדם שפוי ממש לא אהנה מנהיגה על DL בכביש מפותל רק כי זה הרכב יאבד אחיזה ויצא מהמגבלות שלו. אפשר להנות מנהיגה מהירה גם ברכב עם אחיזה מעולה.גם כאשר אתה נשאר בגבולות האחיזה.

[504L]

תקשורת, חברים, ת ק ש ו ר ת.

 

מה שאחראי הפורום, רוני ואחרים מנסים לומר מתייחס לפידבק שהרכב נותן; דרך ההגה, דרך המושב, מידת ההיענות של הרכב לפקודות הנהג, האם מיידי או בהשהייה מסוימת - ועד כמה הנהג חש את אותה היענות.

 

תקשורת מיצרת יותר אינטימיות עם המכונית. יותר אינטימיות = תחושה טבעית יותר גם בתחום המגבלות, גם עליהן - וגם מעבר.

 

מכוניות אודי לוקות במשך שנים בתחושה קלינית מדי, כיול מתלים בעייתי שמתגלה על כבישים משובשים(ואז האחיזה כבר פחות מרשימה...) ויחידות כח חזקות גם אם לא מעודנות במיוחד.

 

השוו A3 לגולף, למשל - ותחושו בהבדל.

 

השוו TT למיאטה, או A4 לסדרה 3 או מה שתרצו, בעצם. הבנתם.

 

למעט R8 ודגמי S/RS, יצא לי לנהוג על כל דגמי אודי בשנים האחרונות. היחידה שאהבתי היתה A2 הקטנה, מכונית מבריקה שלא שווקה כאן מעולם. כל השאר הותירו אותי קר לחלוטין, שלא לומר מאוכזב מרפרטואר דינמי לא משכנע.

[gil]

כל מה שאמרת הוא נכון פחות או יותר ,אבל אתה כל הזמן יוצא מנקודת הנחה שכדי להנות מהנהיגה ברכב כלשהו אתה צריך לנהוג על המגבלות וזה לא נכון . ואני וגם כל אדם שפוי ממש לא אהנה מנהיגה על DL בכביש מפותל רק כי זה הרכב יאבד אחיזה ויצא מהמגבלות שלו. אפשר להנות מנהיגה מהירה גם ברכב עם אחיזה מעולה.גם כאשר אתה נשאר בגבולות האחיזה.

אתה צודק, אבל במצבים האלה בד"כ נעשית ההשוואה...

 

בנסיעה יום יומית רגילה, הפערים הרבה פחות מורגשים.

אני יכול להגיד שאני נהנה מכל נסיעה ועדיין מחכה לנהוג כל פעם מחדש גם אחרי חצי שנה.

[Guest ספורטמוטורי]

תקשורת, חברים, ת ק ש ו ר ת.

 

מה שאחראי הפורום, רוני ואחרים מנסים לומר מתייחס לפידבק שהרכב נותן; דרך ההגה, דרך המושב, מידת ההיענות של הרכב לפקודות הנהג, האם מיידי או בהשהייה מסוימת - ועד כמה הנהג חש את אותה היענות.

 

תקשורת מיצרת יותר אינטימיות עם המכונית. יותר אינטימיות = תחושה טבעית יותר גם בתחום המגבלות, גם עליהן - וגם מעבר.

 

מכוניות אודי לוקות במשך שנים בתחושה קלינית מדי, כיול מתלים בעייתי שמתגלה על כבישים משובשים(ואז האחיזה כבר פחות מרשימה...) ויחידות כח חזקות גם אם לא מעודנות במיוחד.

 

השוו A3 לגולף, למשל - ותחושו בהבדל.

 

השוו TT למיאטה, או A4 לסדרה 3 או מה שתרצו, בעצם. הבנתם.

 

למעט R8 ודגמי S/RS, יצא לי לנהוג על כל דגמי אודי בשנים האחרונות. היחידה שאהבתי היתה A2 הקטנה, מכונית מבריקה שלא שווקה כאן מעולם. כל השאר הותירו אותי קר לחלוטין, שלא לומר מאוכזב מרפרטואר דינמי לא משכנע.

 

לי יש אודי A3 2004 ,אוטו יציב מאוד,לא בעיות מתלים ולא נעליים.

 

עם כל הכבוד למיאטה לגולף ולסדרה3 , אני נשאר עם אודי ,פשוט אהבה האוטו הזה

[504L]

לי יש אודי A3 2004 ,אוטו יציב מאוד,לא בעיות מתלים ולא נעליים.

 

עם כל הכבוד למיאטה לגולף ולסדרה3 , אני נשאר עם אודי ,פשוט אהבה האוטו הזה

 

שים לב לכתוב: כיול מתלים בעייתי, לא בעיות מתלים.

 

מאחל לך שתמשיך ליהנות מהאודי שלך - ושתחזיר לך את אהבתך. עם זאת, נסה גם מכוניות אחרות כשמתאפשר לך - ונסה להיות אוביקטיבי.

 

יום אחד זה יגיע.

[מאוד מהיר ועצבני]

רכב יפה מאוד

הלוואי עליי S3 .

[DrorZi]

מי שרוצה רכב צעקני שיקנה את אחת הנינגות

אני מאוד אוהב את הלוק החלק הנקי וה(יחסית) לא בולט.

[Guest ספורטמוטורי]

שים לב לכתוב: כיול מתלים בעייתי, לא בעיות מתלים.

 

מאחל לך שתמשיך ליהנות מהאודי שלך - ושתחזיר לך את אהבתך. עם זאת, נסה גם מכוניות אחרות כשמתאפשר לך - ונסה להיות אוביקטיבי.

 

יום אחד זה יגיע.

 

צודק

[אלעד]

ב-A3 לא נהגתי מימיי, ולכן אינני יכול להתייחס אליה. מה שכן, על ה-A4 עשיתי סיבוב קצרצר, עליו כתבתי כבר לפני מספר חודשים.

היות והדיון בעצם מדבר על ביצועים לעומת ריגוש, הייתי רוצה להוסיף את הזוית שלי, במיוחד לאור העובדה שאמש הזדמן לי לעשות סיבוב (הן כנוסע והן כנהג) ביגואר XF בעלת המנוע הצנוע יותר (3 ומשהו ליטר, לא התאמצתי לזכור פרטים טכניים).

 

נתחיל מהחניה: הרכב מרשים ביותר, מפוצץ בגאדג'טים ומעוצב בטוב טעם. בואו נגיד שמי שכבר שם סכום כלל לא מבוטל על כזה רכב, יראה וירגיש בכל רגע נתון שבו הוא ישהה בו בדיוק לאן הכסף הזה הלך. הרכב בנוי היטב, מצויד במערכת שמע מעולה, ולפי מה שהבנתי, היה אפילו מי שתכנן את הסאונד של המנוע. אבל ביננו, לא על זה הדיון כאן, אז נעבור למשוואה ביצועים Vs. ריגוש.

יוצאים לכביש. בהתחלה אני רק הנוסע, לומד את התחושות והצלילים של ה-XF. מכוניות גדולות הן תמיד מרשימות, בעיקר אם הן מאיצות יותר מהר ממכוניות קטנות מהן. היגואר הזאת, למרות המנוע הצנוע, מגיעה ל-100 כבר לאחר 8.3 שניות (שתי עשיריות יותר מהר מהאלפא שלי), וממשיכה באותה נחישות גם למהירויות שהשתיקה יפה להן (בתיאוריה, כן? לא חלילה שניסיתי). למרות שהכביש רצוף בפיתולים לא מאוד חדים, בדמיון () שלי המחוג כבר נמצא עמוק מעל 100, והתחושה בפנים נינוחה משהו. אומנם בהחלט מרגישים את ה-G בהאצה ובבלימה, אבל ככל שזה נוגע לעיקולים - לא ממש.

תורי לנהוג מגיע. אנו עוצרים בצד כביש חשוך ויוצאים מהרכב כדי להתחלף במקומות. אני מוכן להתערב שכל עובר אורח נורמלי שהיה עד לסיטואציה (שני גברים, כביש חשוך בטיז א-נבי ורכב מפואר) היה בטוח שבזה הרגע מתבצעת עיסקת סמים

אני מעביר את הגיר למצב שליטה ידנית, מנסה לכבות את ה-ASR (לא כל כך הלך לי) ומדביק את הדוושה. ושוב, אותן תחושות: האצה נחושה, צליל מנוע בשרני ואיכות מתפרצת מכל פינה, רק שהפעם זה גם בליווי התחושות של ההגה (הטוב למדי!) והדוושות.

הבלמים אומנם חזקים, אך לא נושכים. יש שיעדיפו אותם ככה - אני מעדיף נשיכה. המנוע מטפס לקו האדום (איזור ה-7) באופן לינארי למדי, ובנהיגה נמרצת במהירויות של עד 85 מייל, ניתן בהחלט להסתפק בשלושת ההילוכים הראשונים ולוותר על השלושה הנותרים.

אנחנו חוזרים לחניה ואני יוצא מהרכב. האמת? היה כיף. נו, חסר רק שמי ששם כל כך הרבה כסף עוד יקבל רכב מעפן.

 

העניין הוא שבסופו של יום, אני בהחלט לא בטוח שהייתי רוצה רכב כזה, בהנחה שהיתה לי היכולת הכלכלית כמובן לרכוש אותו.

כפי שציינתי, באמת הכל מוקפד, מעוצב וכל שם תואר אחר שכרגע אינני חושב עליו, ואפילו הצליל של המנוע נחמד מאוד. האם יש בזה די כדי לגרום לי ממש לרצות כזאת? לא בטוח.

על אף ההגה הטוב, התחושה בפנים סטרילית למדי. אם אופי הנהיגה שלי היה כולל קרוזים למרחקים, אין ספק שהייתי רץ למשכן כיליה ורוכש לעצמי אחד. העניין הוא שלחובב ההגה המצוי עלולה להיות בעיה למצוא שם את הריגוש האמיתי, אותו אחד שגורם לו לקנות רכב ספורט משומש ב-100 אש"ח ולא מאזדה 3 חדשה, אם נמשיך עם הדוגמה שאבי נתן בשרשור של המיטו.

[Nakamichi]

כל פעם מתחוור לי מחדש שיש פה פער תהומי בין 2 קבוצות של אנשים:

 

1. אוהבי מכוניות.

2. אוהבי נהיגה (ספורטיבית) בעיקר.

 

שמדברים על "הגה מתקשר" "פידבק" וכו' - מי שלא נוהג במגבלות לא ירגיש את זה.

בשביל לעבור נתיב באיילון לא צריך הגה מתקשר. גם לא שעושים את זה על 200.

 

מי שמרבית הנהיגה שלו מנהלתית או רגילה יכול מאוד להיות שרכב מסויים יהיה לו בן לוויה מדהים.

אני לא דוגמא בחיים לא הייתי קונה 106 ראלי כרכב עיקרי. מה אני צריך ת'כאב ראש הזה ביום יום? רכב ספרטני ופשוט.

מעדיף ליסוע ברכב חדש יותר מודרני יותר מאובזר יותר ומפנק יותר.

כי אני יודע שהרכב הזה יבוא לידי ביטוי לעיתים נדירות מתחת לידיים שלי.

 

ולכן כנראה גם אני שאנהג ב-A3 החדשה (שאני מקווה שהיא יותר טובה מהישנה) מאוד יאהב אותה כרכב יום יומי.

זה ממש לא אומר שהיא מתנהגת וכו'

[504L]

כל פעם מתחוור לי מחדש שיש פה פער תהומי בין 2 קבוצות של אנשים:

 

1. אוהבי מכוניות.

2. אוהבי נהיגה (ספורטיבית) בעיקר.

 

שמדברים על "הגה מתקשר" "פידבק" וכו' - מי שלא נוהג במגבלות לא ירגיש את זה.

בשביל לעבור נתיב באיילון לא צריך הגה מתקשר. גם לא שעושים את זה על 200.

 

מי שמרבית הנהיגה שלו מנהלתית או רגילה יכול מאוד להיות שרכב מסויים יהיה לו בן לוויה מדהים.

אני לא דוגמא בחיים לא הייתי קונה 106 ראלי כרכב עיקרי. מה אני צריך ת'כאב ראש הזה ביום יום? רכב ספרטני ופשוט.

מעדיף ליסוע ברכב חדש יותר מודרני יותר מאובזר יותר ומפנק יותר.

כי אני יודע שהרכב הזה יבוא לידי ביטוי לעיתים נדירות מתחת לידיים שלי.

 

ולכן כנראה גם אני שאנהג ב-A3 החדשה (שאני מקווה שהיא יותר טובה מהישנה) מאוד יאהב אותה כרכב יום יומי.

זה ממש לא אומר שהיא מתנהגת וכו'

 

ולא נראה לך שיש כאן לא מעטים שהם גם 1 וגם 2?

 

כשדיברת על תקשורת בהגה, פידבק וכו', טעות בידך. תחוש זאת גם בנסיעותיך המנהלתיות ולא רק על האיילון אלא גם כשירדת ממנו ונהגת על 50 לנגב חומוס אצל אבו-חסן ביפו. הכבישים בדרך לשם משובשים ובעלי שפיעה - וב-106 ראלי, תחוש את זה. באודי, כנראה שלא.

 

ואם אחת הפניות תהיה מוצפת כי מישהו החליט שהוא שוטף את רצפת החנות שלו בכמה קוב טובים - ולעזאזאל הכנרת, ב-106 תחוש את תת-ההיגוי הנבנה דרך תחושת ההגה המשתנה. באודי רק תראה ואולי קצת תרגיש את הפרונט שלך ממשיך ישר

 

רק שאף אחד לא הכריח אותך לנהוג ב-106 ראלי. ישנן מספיק מכוניות מודרניות, מאובזרות ומפנקות - לשיטתך, שיודעות גם להנות אותך ברמת ניהוג סבירה ומעלה ולתת לך פידבקים בזמן אמת. אפילו אם הן פופולריות עד זרא וקוראים להן מאזדה 3...