קרבי או לא? זאת השאלה!

[V8_וחצי]

אישפוז, בחיי שאין לי כוח להיתווכח איתך, אבל זאת החלטה מוסרית של כל אדם ואדם ולא של המערכת, או מישהו מהצד!

אני לא מתכוון לתת חלק ניכר מחיי למדינה שרק לוקחת, ולוקחת, ולוקחת, ורק חושבת מה עוד.... לקחת, ללא לתת תמורה.

אתה מדבר איתי על לקום מאוחר בשביל ללכת לפאבים? תראה את החתימה שלך... ואני לא טיפוס של פאבים בכלל.

אני מעדיף לקחת את הזמן הזה שמילא מתבזבז ללא מעשה, ולעשות משהו שיקדם אותי לאנשהו, ולא ללכת אחרי העדר כמו צאן לטבח. רק דגים מתים שוחים על הזרם.

[Liran_a]

יש משהו שאתה צריך להבין - אתה חיי במדינה שמחייבת גיוס חובה. לא נאה לך ? תעבור !

אם כל כך רע לך פה, אז תמצא לך מדינה אחרת לחיות בה. אבל אם אין לך סיבה הגיונית לעשות צבא, אני לא חושב שמגיע לך לגור פה בכלל. (ואני לא מדבר רק על קרבי, גם ג'ובניקים תורמים משהו לצבא).

חוץ מזה, נמאס לי לשמוע אנשים שמבלבלים את השכל על כמה שהמדינה לוקחת, וכמה שחרא פה וכל זה. תנסו לרגע להסתכל על הדברים הטובים במדינה, ולא רק על הדברים הרעים.

[שמר]

עדיין בחיפושים...

 

סתם , ישראל היא (עדיין) מדינה שדי טוב לחיות בה , אבל רוב מנהיגינו עושים ככל שביכולתם כדי לשנות את המצב (ולא לטובה).

[dvir_w]

אתה רוצה חברים לחיים?

 

אתה רוצה חוויות שילוו ויחשלו אותך?

אם כן, לך לקרבי.

אם בא לך לשבת כל היום על התחת ולחכות ש17:00 כבר יגיע, ליהיות בחברה בה אדם לאדם זאב, ולהפוך את השירות שלך לארוך ומתיש (אבל כנראה שלא תעשה מילואים) לך לג'ובניק, אבל תשכח מסיפוק עצמי.

בהצלחה.

[איציק ט]

עדיף קרבי , אין פה אפילו על מה להתלבט

אולי אתה אומר לעצמך זה לא ישתלם ויטחנו אותך ולא תראה בית , בראייה לאחור אתה תראה ש-

 

זה יתן לך כלים להמשך החיים , זה יעצב לך את האופי לטובה , יחשל אותך , תיצור חברים אמיתיים כאלה שאתה יודע שהם תמיד ישמרו לך על על הגב

 

רק תשמור על עצמך ואל תעשה שטויות

[פליקס]

את האמת מאז ומתמיד הייתי בעד גיוס חובה ושכל אחד חייב להתגייס והייתי פטריוט כזה (את האמת דיי נשארתי כזה) לאחרונה אני דיי שיניתי את דעתי. אמנם אני בוודאי שהולך ומתגייס, לא לקרבי, ולא לג'ובניק, אני מקווה שיגייסו אותי במקצוע שלי, אם לא אני עדיין אתגייס. אבל את האמת בינינו להתגייס בתור פקידה לקריה ולהגיש קפה למפקד ולבזבז שנתיים בצבא (אני מדבר על בנות) על כלום העיקר להגיד אני תרמנתי למדינה ולשים V על שירות צבאי לטעמי זה לא לעניין, כי בשנתיים הללו היא הייתה יכולה ללמוד באוניברסיטה ולצאת לשוק, ולתרום הרבה יותר למדינה בפיתוחים וכ"ו מאשר להגיש קפה לאיזה רס"ר מושתן. אני לא אומר שעכשיו כולם חייבים להשתמט, אבל לטעמי כל מקרה לגופו, שוב זה לא אומר שאני לא אתגייס לצבא, פשוט הנקודת מבט שלי קצת השתנתה ואני בזמן האחרון יותר ויותר חושב שהצבא צריך להכיל אנשים בתשלום ולהעיף את כל הבטלנים ממנו, ותאמין לי שלהחזיק פקידה בקריה שתגיש קפה, ושעליה יהיה ממונה רס"ר שעליו יהיה ממונה עוד תת אלוף לא ממש תורם למדינה מבחינה כספית, יהיה זול יותר למדינה לגייס את מי שצריך מאשר לגייס כל אחד ולשלם עליו כספים רבים ולהחזיק מאות נגדים וקצינים שלא צריך.

[נמרוד רחמימוב]

אני יכול לכתוב פה מגילה על הצבא, אבל אתמצת לכמה משפטים:

 

1. ההנאה מהצבא בזמן השירות תלויה באנשים שתהיה איתם. יש חארות בכל מקום, אבל ביחידות הקרביות יש בד"כ אנשים טובים יותר, שאיכפת להם יותר מהמדינה ומחבריהם. יתכן ותיפול על אנשים נפלאים במדור תיוק וביול בקריה, אבל רוב הסיכויים שתמצא אותם דווקא במארבים בג'נין.

 

2. מי שחושב שהקרביים נדפקים בחיים אחרי השחרור טועה ובגדול. חלקים נכבדים של עלית החברה הישראלית שירתו ביחידות הקרביות וממשיכים לדאוג לאחיהם לנשק כל החיים. זה נכון שיש מקומות כמו 8200 או גל"צ שפותחים דלתות לעולם מקצועי מסוים אחרי השחרור, אבל אלו מקרים פרטיים.

 

3. אם אפשר לבחור, הולכים לשירות בצבא במקום שהכי מתאים לאישיות וליכולות שלך. מה לעשות שלא כל אחד הוא רמבו, ויש כאלה שכוחם רק במוחם ויכולים לתרום (ולהנות) הרבה יותר מתפקיד משרדי ולא קרבי. אחרים דווקא מקבלים אלרגיה מפלורוסצנטים, ואם לא חיסלו איזה מחבל השבוע, יש להם קשיי עיכול. אתה מכיר את עצמך- תחליט לבד.

 

4. הדבר הכי חשוב בראיה לאחור, זה להרגיש שלא ביזבזת את תקופת השירות על משהו חסר חשיבות. אם תעשה משהו שהוא משמעותי בעיניך - הרווחת. אם תסתכל על השירות בתור "העברת זמן" - הפסדת.

 

נמרוד

[V8_וחצי]

יש משהו שאתה צריך להבין - אתה חיי במדינה שמחייבת גיוס חובה. לא נאה לך ? תעבור ! בהזדמנות הראשונה שתהיה לי.

אם אין לך סיבה הגיונית לעשות צבא, אני לא חושב שמגיע לך לגור פה בכלל. ואני חושב שמי שכותב שטויות ועוד מפנה את זה עליי, מגיע לו כדור בראש. אתה רוצה שאני אקח את הגלוק ואבוא לביקור לילי?

חוץ מזה, נמאס לי לשמוע אנשים שמבלבלים את השכל על כמה שהמדינה לוקחת, וכמה שחרא פה וכל זה. תנסו לרגע להסתכל על הדברים הטובים במדינה, תן לי דוגמא אחת של משהו טוב במדינה הזאת, שלא רקוב מהיסוד

ולא רק על הדברים הרעים. יש גם דברים שהם לא רעים? וואו! תראה לי דבר אחד כזה...

 

כמו שכתבתי קודם, צבא זה החלטה של הפרט, ולא של הממסד, ובטח ובטח לא של מישהו שחושב שאם הוא מורעל זה עושה אותו טוב מהאחרים.

[אומי5]

מה אתה פרייאר ?

קרבי?

ינעל העולם ,אז מה אם בכל רגע נתון יש במקום מסוים מחבל מסוים שמנסה להגיע לאוטובוס מסוים,

אז מה אם כל אחד מבני משפחתך וגם אתה נוסעים באוטובוסים האלה כל הזמן,יושבים במסעדות האלה ויוצאים למועדונים האלה .

אז מה?

למי אכפת ,הרבה יותר מעניין וכיף וזולה לשבת בבפיקוד ולהתחיל עם חיילות כוסיות.

 

אגב ,לא רק בסיירות תורמים ומעניין,מנסיוני הייתי בסיירת (שנחשבת לאחת מהארבע המובחרות בצה"ל) והייתי בגדוד ,אני הודתי המון על זה שעפתי.

תדע לך שרוב העבודה נופלת על הגדודים .

הווי של פלוגה לא תמצא בשום סיירת,לא שבגדוד הכל מושלם ,יש המון חרא,ומעט פידבקים ,אבל למי אכפת?

אל תלך כדי לעשות וי על "הייתי בסיירת"

לך כי באמת יש מסביבינו אויבים ובאמת צריך לעמוד בדרכם.

עד היום הכל רגע נתון שחיית מישהו שכב במארב כדי להגן עליך,עכשיו תורך,אם אתה לא מסוגל לך לעורף,אם אתה מסוגל ,קנה את זכותך.

קל לדבר על החרא במדינה,אני גם לא יודע אם אבלה כאן את כל חיי,אבל קניתי את זכותי בארץ זאת.

אל תלך רחוק תסתכל כאן בפורום ותמצא קישור לניאו נאצים שעדיין קיימים,יום אחד גם אם תגור בכל מקום אחר ,אולי תצתרך לברוח לאנשהו ,וזה המקום שאליו תרצא לברוח....

תן משהו כדי לעזור לזה להיתקיים.

 

 

עריכה:

סיימתי לכתוב ת'הודעה ונכנס למסנג'ר חבר מהסדיר ,כולו שבוז ,שאנחנו נפגשים חצי צוות ביום ראשון והוא לא מוזמן ....

מה לעשות והוא משובץ למילואים בגדוד אחר.

עם כל האהבה לחברים מהבית,שום דבר בחיים לא ישתווה לחברים מהצבא,אחרי שאתה עובר ת'דברים האלה יחד ,זה חברים לכל החיים.

היה אחד בצוות שלי ,שלא בדיוק היה החבר הכי טוב שלי,יותר נכון השתדלנו להיתרחק אחד מהשני כי לא היסתדרנו,פעם באיזה שיחת לילה בתצפית אחד החבר'ה דיבר איתו על זה שאנחנו מסוכסכים,בין לבין הוא שאל אותו אם נגיד אני יעלם פעם בהודו ,אם הוא יבוא לחלץ אותי ,

הבן אדם נעלב מהשאלה כי ברור שהוא יבוא,וזה היה זה שרבתי איתו כל הזמן...

[ishpuz]

כמו שכתבתי קודם, צבא זה החלטה של הפרט, ולא של הממסד, ובטח ובטח לא של מישהו שחושב שאם הוא מורעל זה עושה אותו טוב מהאחרים.

מאיפה אתה מוציא את האמירות האלו?!?!?!?

מההיכרות הקצרה שלי עם מדינת ישראל, ההחלטה אם אדם ישרת בצבא או לא אינה נתונה בידיו אלא בידי גורמים במנהל הגיוס. נקודה.

אם אדם לוקח לעצמו לידיים החלטה כזו, משתמע ישירות שהוא מתכוון לרמות, לשקר, לקמבן, לשחד או להתחזות וזאת במטרה להתחמק מחובה שהוטלה עליו כמו על כל בני המחזור שלו בצורה גורפת.

 

איך שלא תסובב את זה, אתה לא תצליח להציג את זה בתור החלטה שאדם עושה עם עצמו בצורה נורמטיבית. בבחירה שניתנה לאדם לשיקולו הפרטי.

מדובר בהחלטה שאיך שלא תציג אותה - היא בחירת דרך שלילית מבחינה מוסרית, וכשזו אולי ההחלטה המשמעותית המוסרית הראשונה שאדם לוקח בחייו הבוגרים - זה מאוד עצוב. כי החלטות מוסריות שליליות הן כמו הרפס, ברגע שאתה נגוע בהן הן יתפרצו מחדש בכל פעם שתהיה בלחץ.

[Liran_a]

כמו שכתבתי קודם, צבא זה החלטה של הפרט, ולא של הממסד, ובטח ובטח לא של מישהו שחושב שאם הוא מורעל זה עושה אותו טוב מהאחרים.

בקשר ל

תן לי דוגמא אחת של משהו טוב במדינה הזאת, שלא רקוב מהיסוד

אני לא יתן לך דוגמא לדבר כזה, משום שזה משהו שאתה צריך למצא לבד. אבל אני יכול לתת לך דוגמא של דבר מאוד רקוב במדינה הזאת - אנשים כמוך שמשתמטים בגלל שלא ב**ן שלהם, ועוד מצדיקים את עצמם בתירוצים עלובים. אתה לא מבין כאן את העיקרון - חיילים הגנו עליך כל חייך, ועדיין מגנים עליך. (ואני לא מדבר רק על הקרביים, אני מדבר על כל הצבא) אבל לך לא נאה להחזיר בחזרה. אתה פשוט כפוי טובה שאוהב לקבל, אבל בחיים לא יתן בחזרה.

[אומי5]

רובאית אדיר? זה 601 לא?

[Matan-Net]

כרגע משרת בקרבי, משתחרר עוד שנה.

 

אני לא יזיין לך תשכל ויגיד לך שהלכתי בשביל לשרת תמדינה וכל הבולשיט הזה, הלכתי במחשבה שזה 3 שנים,

עכשיו אני יכול ללכת ולעשות יומיות ולהמשיך תחיים שלי ולעבוד ולעשות פי אלף יותר כסף מהמשכורת של ה- 700

שקל הזאת, אבל מצד שני יש לי את כל החיים לעשות את זה.

 

תחשוב שאתה עושה שלוש שנים, וגם הג'ובניק עושה שלוש שנים, שניכם באותה מסגרת מסריחה, השאלה מה

אתה עשית ומה הוא עשה, אני יכול להגיד לך במבט לאחור שלא הייתי מוותר על הטירונות פלוס אימון מתקדם שלי

בעד שום דבר (טוב נו, מיצובישי איבו חדשה), וזה פשוט חוויה לכל החיים.

 

לכל מקום יש יתרונות וחסרונות, בסופו של דבר תעשה מה שמתאים לך, אבל תחשוב איפה עוד בחיים שלך יצא לך

להסתער עם עוד 15 חבר'ה ולפרק מחסניות? לעשות מסעות? לישון באוהל ענקי עם עוד 12 איש במשך 4 חודשים,

לירות במאג וכו', בסך הכל זה דברים שיש לך הזדמנות לעשות אותם פעם אחת בלבד. אני מרוצה מהשירות שלי,

והיום אם הייתי חוזר אחורה לנוב 04 (פייי הרבה לחזור ) הייתי מתגייס לאותו מקום.

 

בהצלחה.

[Liran_a]

רובאית אדיר? זה 601 לא?

כן. למה ?

[BG41]

בתור אחד ששלח הבוקר אישור התייצבות למילואים של 11 יום שנופלים על תקופת הבחינות באוניברסיטה, אני יכול לתת לך כמה נקודות למחשבה:

1. כל עוד הבית בסכנה והמדינה נמצאת במצב לוחמה, כל מי שאין לו בעיה רפואית או נפשית חייב להתגייס. או לרדת מהארץ. אין באמצע.

2. כשהתגייסתי (1999), זאת בכלל לא הייתה דילמה האם להתגייס או לא. מי שלא התגייס אז נחשב למוקצה או כזה שבמסגרת הצבאית רק יגרום יותר נזק מתועלת לצבא וטוב שלא התגייס. אין שום סיבה שזה לא יהיה ככה גם היום. אם אתה שלם עם המשך חייך כאזרח במדינת ישראל, תתגייס.

3. 80% מהחברים שלי התחילו כקרביים. אולי 20% סיימו ככאלה.

4. חברים יש גם ביחידות לא קרביות. גם כאלה שנשארים איתך הרבה אחרי השחרור.

5. המסקנה העיקרית שלי לגבי מטרות השירות, 3 שנים אחרי השחרור, עם חברים שהצבא גמר אותם פיזית (כולל אחד נכה לצמיתות), מכר שגם 8 חודשים אחרי השחרור עדיין מת מהלך (בקושי אוכל, כל היום על האינטרנט, מדבר עם עצמו), חבר שכבר לא איתנו (קיבל צרור בעזה), שכן שהתאדה על ציר פילדלפי, והרבה חברים שהשירות לא הזיז להם וכמו שהם היו לפני הם נשארו אחרי: המטרה העיקרית בשירות הצבאי היא לחזור ממנו בריא פיזית ומנטלית אחרי 3 שנים. זה הכול. אם אפשר, אז גם שיהיה מעניין תוך כדי ושמה שתעשה בצבא יתרום לך באזרחות. כל פעולה הנוגעת בצבא צריכה להתחיל ולהסתיים בשיקולים האלה.

6. החברים שהכי נהנו מהשירות הצבאי שירתו ביחידות מיוחדות, הן כקרביים והן כג'ובניקים ייעודיים(חיל האויר וחיל המודיעין). יש גם תפקידים מעניינים כג'ובניק, אני עשיתי גם כן אחד כזה בחיל המודיעין. היה בסדר.

7. השירות הצבאי כן פותח דלתות. המון דלתות באזרחות. העבודה הבאה שלי תהיה מבוססת בצורה מאוד חלקית על ידע שרכשתי בזמן השירות הצבאי. קורות חיים זהים, מלבד השירות הצבאי, שנשלחו לאותה המשרה מצאו את עצמם בפח של מחלקת משאבי האנוש בחברה.

8. המילים "קצין קרבי" עושות נפלאות לקורות חיים.

9. גם ממר"מ.

10. מילואים זה כיף, במיוחד כשאתה מנהל חיים עמוסים. אין לך מושג מה זה לכבות את השכל לכמה ימים ולחזור לחשוב לעומק על הצרכים הכי בסיסיים שלך - מה אתה אוכל, כמה אתה ישן, עם מי אתה רוצה לשמור ועם מי לא, כמה להתקלח, לכבס תחתונים ביד וכו'.

 

בשורה התחתונה, הכיוון שאתה צריך ללכת אליו זה או סיירת או ניירת. כאשר השיקול שלך צריך להיות האם אתה מוכן להקריב את התנאים הפיזיים הנוחים והאפשרות לצבור ידע לאזרחות לטובת שירות הרבה יותר מאתגר, קצת יותר מסוכן והרבה יותר מחשל. היום, בדיעבד, הייתי הולך על שירות בסיירת.