קרבי או לא? זאת השאלה!

[R.L]

אתה אדם חלול.

[ירחמיאל]

שאלה שאלתית ותענה בכנות: נניח וכווולם במדינה היו חושבים כמוך, מה לדעתך היה קורה כאן?

ועןד אחת: מה הקשר בין גברים, רוצחים בהינף אצבע, חננות מחשבים ובין אדם שמתבגר, נפשית הכוונה. לא כמה שערות צמחו לו על החזה?

אשמח אם תענה, בכנות.

[tomizaur]

המשהו הזה זאת הטעות הכי גדולה של כולם פה, זה משהו שמכניסים לנו כשאנחנו קטנים וזה מה שדופק לנו את החיים. אם תסתכלו על צעירים במדינות אחרות שבזמן שאנחנו בצבא וחושבים שאנחנו חייבים משהו לכל המפקדים, הם מרוויחים כסף, מזיינים ומטיילים.

רוצה לדאוג רק לעצמך? לא רוצה לתת את חלקך למדינה? (דרך אגב, מעבר לחובה האישית, אני מזכיר לך שיש חוק שמחייב אותך להתגייס)

אין שום בעיה, קנה לך כרטיס טיסה ועבור לכל מדינה אחרת שתבחר, שבה אין צבא חובה.

מי שלא עושה צבא, אין שום סיבה שישאר לגור בארץ, אם הוא לא מוכן לתת את חלקו למדינה, אין שום סיבה שבעולם שיהנה מהזכות שהמדינה נותנת לו להתגורר פה!

[system_x]

למקס...

 

את המדינה אני לא אוהב! את הארץ כן אך לא את המדינה ואם כבר אני אעשה את השירות אז יותר בשביל עצמי...

 

בכל מקרה אני לא מאלה שיתחפשו לפרה רק בשביל לצאת עם 21 נפשי...

 

אני גם רוצה בעתיד להוציא רשיון לנשק... בלי צבא (בטוח שעם סעיף נפשי) לא יתנו לי.

 

עמית.

[Wiking]

האלפרונים משלמים יותר.

מי כמוך בטח יודע...

[יוגב R]

בתור אחד שהיה בצבא בשתי הסרטים , כלומר גם קרבי וגם ג'ובניק אני יכול לספר לך המון דברים על שתי סוגי השירות שאולי יעזרו לך.

 

נתחיל בקרבי . שמתי לב שהמון מספרים על חברים שהם רכשו שמה לכל החיים , אז אני יכול לספר לך שאני אישית שנאתי "החברים" בקרבי כי הם היו אנשים מגעילים שחצנים ומנופחים.והם היו אחת הסיבות שעזבתי.

 

בקרבי אתה מרגיש שאתה תורם יותר ,אמנם, אבל בעצם אתה לא תמיד תורם יותר ..

נכון שאתה נמצא במוצב ובשטח אבל רוב הפעילויות שלך הם דברים של טחינת צעירות כמו: ניקיונות,תיזוזים,שמירות.

בקיצור דברים שלא תמיד בעלי אופי קרבי אלה דברים שנועדו להעביר לך את הזמן בצבא כמה שיותר "נעים" כי זה הראש המסריח של הצבא שלנו להתעלל בחיילים שבאמת תורמים ומסכנים את עצמם .

 

אז אם אתה באמת רוצה קרבי לך לדברים הבאמת מובחרים כמו :סיירות,יח"טיות, טיס , חובלים .

שכאן באמת תעשה דברים מועילים ותורמים כי פה זה הדובדבן של הקצפת...המובחרים של המובחרים!

 

ובקשר ל-ג'וב:מה יש להגיד..זה בד"כ בית זונות אחד גדול

תורמים -נייט

עובדים קשה-נייט

יש בנות -דא

דא ליברמן!!!

 

למרות שזה לא תמיד ככה, יש ג'ובניקים של חיל האוויר למשל שעובדים הרבה יותר קשה מהמון קרביים.

אבל בגדול הג'ובניקים לא עושים המון ואתה בד"כ לא מרגיש שתרמת אלה סתם העברת 3 שנים במדים.

 

ועכשיו נכניס עוד מימד לעניין ..(המימד הבאמת חשוב)

מה קורה ביום של השיחרור שלך?

 

אתה חושב שאחרי הצבא באמת יעניין מישהו איפה היית בסדיר?

כי יש לי חדשות בשבילך זה לא מעניין אף אחד באזרחות מה עשית בצבא ועוד יותר גרוע...

האנשים שבאזרחות יהו בעמדות מפתח עלייך זה אנשים שלא עשו צבא!

 

כן, לא קורה היום כלום לאנשים שלא מתגייסים והם עוד משיגים עלייך פור באזרחות.

 

ועוד משהו גרוע :

אתה תמיד בצבא יכול להפצע או למות .

ואם תפצע אז אל תחשוב שתקבל את מלוא הפיצויים ואת מלוא התנאים. רוב הסיכויים שהצבא יתחמק ממך כי לא תמיד בא להם לשלם למישהו המון כסף משך כל החיים.

 

בקיצור , נתתי לך פה המון אינפורמציה , אבל אתה צריך להחליט מה באמת טוב לך ומשתלם לך..

 

יוגב

[.liron.]

יופי יופי..בכלל סיבכתם אותי עכשיו.

 

 

גם המאמן שלי(בוגר שמשון),תפס אותי לשיחה היום על העניין הזה .

 

לא יודע מה להגיד לכם...יש הרבה הרבה טענות לכאן ולכאן.קשה להחליט!

 

 

 

מקווה לשמוע עוד עצות ,הערות,חוויות וכל מה שבא לכם.

 

שוב תודה לכולכם .

[ran]

דעתי האישית לא ללכת לקרבי,הייתי נהג אלוף בסדיר והייתי עולה למוצבים וראה שם את כל הקרביים מחפשים איך לפצוע את עצמם ולהשתחרר,יש לי חבר קרוב שנפגע מכדור בירך בלבנון ואנחנו משוחררים כבר 6 שנים,והוא עדיין מחפש מהם הכרה כנכה צה"ל,כך שביום הדין המדינה והצבא לא יעמדו לצידך,בקשר לדברים שרואים רק בקרבי,אז אני בתפקיד נהג בוס טסתי במסוקים,מטוסים ושטתי בספינות סטי"ל,ושאר מקומות שהרבה אנשים כל חייהם לא יהיו,לכן אם קרבי זה רק אם אתה רוצה באמת,ולא המלצות מפורומים למינהם,כמו כן מה חושבים על זה ההורים? זה נתון משמעותי.

 

שוב זוהי דעתי בלבד רן.

[.liron.]

רן ,פגעת בנקודה רגישה...

 

 

ההורים הם אנטי קרבי רציניים.

 

מי שמכיר,(וחלק מכירים)את אבי יודעים שכושר השכנוע שלו זה דבר נדיר.

 

את כל הסיבות בעולם הוא נתן לי למה לא כדאי לי קרבי.

 

ואמא? אמא מודאגת...

 

 

אחד מהגורמים שהכי מקשיים עליי בהחלטה זה ההורים.

[Alon_A]

קודם כל, לדעתי צריך להבין דבר חשוב.

 

1- להיות לא קרבי זה לא אומר להיות מישהו שמגרד בביצים כל היום (למרות שיש אפשרות כזאת)

2- להיות לא גובניק זה לא אומר להיות מישהו שיורה כל היום באוטומט ויוצא למבצעים מסוכנים (למרות שיש אפשרות כזאת)

 

שני הסעיפים האלה מאוד חשובים, לפחות ממה שאני למדתי בצבא.

 

אני התחלתי בתור שריונר, המסלול היה מאוד קשה, והאמת, ממש ממש לא אהבתי את הטנקים. למזלי אחרי שסיימתי את המסלול הזדמן לי לצאת לקורס קשרים - ואז אחרי שחזרתי לגדוד סגרו את החטיבה שלנו (*** נמחק על ידי הצנזורה ***) והפלוגה שלנו עברה לדוכיפת. בשנה האחרונה שלי שירתתי בתור קשר מ"פ בדוכיפת. האמת היא, שזאת השנה שבה הכי נהנתי, התפקיד היה מגוון - הוא כלל גם יציאה לכל המעצרים והפעילויות בחפ"ק עם המ"פ וגם מעבר לזה טיפול בכל ציוד הקשר של הפלוגה, כמובן שהוא פטר אותי משמירות וכדומה - (שאותם עשיתי מספיק במסלול, א-ב-ל, יש קרביים שזה מה שהם עושים 3 שנים)

 

כתבתי את כל זה כי מהנסיון שלי אני למדתי כמה דברים.

 

אם אתה מחליט ללכת לקרבי לדעתי כדי ללכת ליחידות המובחרות, או לפחות לנסות. אומנם המסלול שלהם קשה ביותר אבל כשאתה מסיים אותו יהיה לך שירות קרבי מעניין ומרתק, הדבר הכי קשה בקרבי זה לאו דווקא לא לראות את הבית או לא לזיין (עושים ביד הרבה ) הדבר הכי קשה זה לעבור את כל החרא הזה ולהשתעמם כי אתה לא רואה את הבית כדי לטחון שמירות - זה יכול לשגע אנשים. כשאתה עושה משהו מעניין, כשיש לך עניין וסיפוק, אז גם 3 שבועות בבסיס יהיו בסדר. לכן העצה שלי היא אם כבר ללכת לקרבי אז ללכת כמה שיותר גבוהה, להיות תותח במסלול - להתקדם להיות לפחות בדרג פיקודי, כי להיות קרבי ולטחון מטבח שמירות שמירות מטבח עד שאתה מ"א זה מחרפן את השכל.

 

דבר שני, יש גם תפקידים לא קרביים מספקים ומענינים, לא טוב לפסול שום דבר מראש (חוץ מכמה יוצאים מהכלל )

 

לי באופן אישי הצבא טרם המון מבחינת בגרות ואופי, ואני לא מצטער על דקה אחת מכל השלוש שנים, למרות שאוכלים הרבה חרא, אבל זה בכל מקום.

 

תחשוב עם עצמך מה הכי מתאים לך, לא למדינה, לא לחברים ולא להורים, אלה לך.

 

ודבר אחרון והכי חשוב, בצבא ובכלל בחיים, תזרום..

 

מקווה שעזרתי.

[tzahico]

מה הקרבי נתן? כובע שנהרס בכביסה, ופריצת דיסק. מצטער? אף-פעם. אני יודע שאת שלי נתתי.

פשוט שאל את עצמך שתי שאלות פשוטות:

 

1. מרגיש חייב לתרום למדינה שנולדת וגדלת בה, ושרבים וטובים כבר נתנו את שלהם ואף הקריבו את חייהם וגופם בשבילה?

מדינה שעם כל החרא, ההפסקות חשמל, התאונות, האלימות, הערסים, היא הערובה היחידה שלא תהיה שואה שניה לעם היהודי?

תתגייס לצבא, ושאף להגיע לתפקיד כמה שיותר משמעותי בהתאם ליכולתך. שים לב שתפקיד משמעותי לא חייב להיות קרבי.

 

2. רוצה לחשוב כמו כל יהודי טוב רק על התחת של עצמו? בגיל 22 כבר להיות עם תואר ומיאטה בחניה? וותר בכלל על הצבא.

[avipel]

חברה.

קראתי את תגובותכם בעיון ואני חייב להודות שקיבלתי עצבים.

הלכתי להתקלח ועכשיו האצבעות כותבות יותר רגוע. אז ככה,

שירות צהלי מצד קצת שונה.

-לפני יותר מ50 שנה הורינו והוריהם ישבו בסלון למול הרדיו הישן והקשיבו להכרזת המדינה בלייב. בערך חצי שעה אחרי זה הוכרז מצב חירום ארצי בכל המובנים, כל ארצות ערב עלו להתקפה אחת גדולה אנטיציונית. והורינו התחפרו בכל מקום שהיה ניתן (לא לכולם היו מקלטים). באותה שעה עלו כל חברי תנועות המרד (אצ"ל לח"י הגנה) להתקפת נגד להצלת המדינה, כולם היו חברים בהתנדבות בלבד.

לא עבר זמן קצר ותל אביב שלנו, זו שאנו נפגשים בה לעיתים קרובות, הופצצה ללא הפסקה ממטוסים קלים מצריים. דמיינו את תל אביב, רחוב אלנבי, הטיילת בן יהודה ואיבן גבירול מופצצים בהפתעה שאתם שם.

לא היה צבא מסודר, לא היה לוחמה נגד מטוסים, ולא היו אמצעים אלקטרונים. רק חבורת מתנדבים פסיכים שנהרגו ללא הפסק בנסיונות להפסיק את ההתקפה הכוללת.

 

-מה הקשר היום, הרי יש צבא יש לוחמה ויש מי שיעשה את העבודה.

חברים, אתם יושבים לכם בבית קפה, או במשרד של הפקידה או בבית ז*** וחברים שלכם, משנות הארבעים ועד היום מפקירים את חייהם באמונה אחת, לא שהם שומרים על המדינה, אלא שהם שומרים על אחותכם הקטנה שהולכת עכשיו לקניון.

-לא רציתי לכתוב כפויי טובה, ולהקצין. אך זיכרו, שלא היה פה כלום אלמלא אותם החברים שלכם ההורים שלכם והסבים שלכם.

-המדינה חרא, יש אבטלה, לא שווה לגור פה בכלל, לא משתלם לעשות צבא. מי אתם לעזאזל שתתנו דין וחשבון על משהו שהוגש לכם על מגש של כסף?

 

-כל חייל תורם משהו, גם אם הוא ג'ובניק וזה אפסי. יש תפקידים שאני מכיר שאדם אחד יכל לעשות במקום 15 אנשים, רק בגלל חובת השירות. אז מה? מה אתה שונה? קיבלת את האזרחות מתנה, זה הזמן להצדיק אותה.

 

-לא התגייסתי בגלל שרציתי, התגייסתי בגלל שהייתי חייב. הייתי טכנאי והיה שמור לי מקום נוח ומקומבן קרוב לבית במודיעין (בלי להזכיר את הנסיון הרב שיכלתי למשוך לאזרחות, כל חברי עובדים בהיי טק ללא תואר כתוצאה מכך). שלפו אותי לחיל הים לדרעק הזה, נלחמתי בהם. ולא עזר. לקח לי המון זמן לראות את התמונה המלאה. וכעת אחרי כל הזי*** אני יכול לכתוב את הדברים הללו בלב שלם.

 

לא חייבים ללכת לקרבי. אבל בקצב הנ"ל לבסוף כולנו נהיה חייבים.

 

אל תהיו שאננים.

 

אבי .פ. (סטילן שבוז)

 

נ.ב מצטער אם יש חוסר דיוק היסטורי, חשוב שהנקודה עברה.

אה וכן אני בן 23

[ishpuz]

אתה חושב שאחרי הצבא באמת יעניין מישהו איפה היית בסדיר?

כי יש לי חדשות בשבילך זה לא מעניין אף אחד באזרחות מה עשית בצבא ועוד יותר גרוע...

האנשים שבאזרחות יהו בעמדות מפתח עלייך זה אנשים שלא עשו צבא!

זה כבר פשוט לא נכון!

בכל אחד מחמש חברות ההייטק שעבדתי בהן רוב תפקידי המפתח אויישו על ידי אנשים שלא רק שעשו צבא אלא שלרוב היו קצינים במיל.

אני מבטיח לך שמ"מ שריון שסיים את התואר שלו רק בגיל 27 יגיע רחוק יותר מאחד שלא עשה צבא ובגיל 22 כבר יש לו תואר ביד. כמובן שיש מקרים חריגים לפה ולשם, אבל לפחות במקומות בהם עבדתי ובתעשיה הזו אותה אני מכיר - דווקא יש הערכה לסוג השירות הצבאי, מתוך הכרה שמי שעבר שירות קשה ואתגרי הוא לכל הפחות אדם בוגר ואחראי היודע לתפקד תחת לחץ בלי להיות בכיין וברחן המתחמק מאחריות.

ואני לא מדבר בהכרח על שירות קרבי. כל אחד יכול למקסם את התפקיד שלו או להלחם על תפקיד מאתגר. זה הכל באופי.

 

גם אני חושב שלהיות חפ"ש בגדוד זה דבר שמתאים בעיקר למי שיודע להתחבר לאנשים וליהנות מח'ברה מכל הסוגים. אני אישית פחות התחברתי לסחבקיה (למעשה ממש לא התחברתי ואני לא סובל דרבוקות) ונלחמתי לצאת לקורס מש"קי מודיעין גדודיים - והצליח לי. לרגע לא שקלתי להשתמט, ולמעשה הוצע לי שיבוץ בתפקיד עציץ (רענון ערכות מגן) במרחק הליכה מבית הורי וסירבתי כי לא רציתי להשתעמם שנתיים שנשארו לי. היום אני מאוד מרוצה מהשירות שעברתי, ויכול חד משמעית להגיד שהוא עזר לי להתקבל ולהשתלב בעבודה באזרחות, ובכלל בחיים.

וכן, אני יודע ש"יש חננות שיכולים להרוג באצבע" ושאר שטויות. יופי, אז יש פה ושם מישהו שלמד סמבו עוד לפני שעלה לארץ והיום הוא בריון חבל"ז שיצא על קב"ן ועובד בהתקנת אזעקות.

שמחת זקנתי. יש דוגמאות יוצאות דופן להכל.

אבל אני ראיתי מי תיפקד ונהנה בטראק במזרח, ומי המשיך לתפקד כמו שצריך בעבודה כשהיה צריך למשוך 30 שעות עבודה רצופות לפני מסירה ללקוח. ואלו אותם אנשים שעשו שירות צבאי משמעותי.

אולי זה לא בזכות השירות הצבאי שהם אנשים אחראיים ובוגרים יותר. אולי זה עניין של ביצה ותרנגולת, ופשוט בגלל שבאופיים הם אחראיים ובוגרים הם עשו שירות צבאי משמעותי ותורם.

[שביט]

קח בחשבון שיש מעסיקים שלא רוצים קרביים בגלל מילואים ארוכים (גם חודש בשנה)

קח בחשבון שאתה יכול לתבוע את אותם מעסיקים שלא מעסיקים אותך בגלל שאתה עושה הרבה מילואים.

[Spring2005]

הכוונה שלו היא שאותם המעסיקים לא מתעסקים עם קרביים

לתבוע אפשר רק אם פוטרת בעקבות העובדה שעשית מילואים..