קרבי או לא? זאת השאלה!

[audi A8]

אני יכול להעיד עליי אישית- באתי לצבא עם רצון לתרום,היום אני הכי ג'ובניק שיש ולא מתחרט לרגע,כל כך הרבה חרא אכלתי בדרך, שהרצון ההוא,ההתחלתי, נעלם כלא היה.

[שבלול]

avipel, ישראל של אז היא לא ישראל של היום.

 

תראה את ההנהגה היום, ותראה את ההנהגה של אז.

היום זה כסף + מוניטין נטו, שאול מופז שר התחבורה, פרץ שר הביטחון (לא יאמן.).

[aa123]

לתבוע את המעסיקים? פחחחחחחח (כן, המקלדת טיפה מלוכלכת ...)

הם פשוט לא יקבלו אותך לעבודה. (ולא יאמרו לך בפרצוף למה).

 

לאישפוז: בעצם אתה אומר שפרופיל 21 משפיע על העבודה בהייטק? חלק אומרים שלא וחלק כן. מה יהיה?

 

 

אביעד

[בנצי]

לא לא לא, עזוב אותך צבא. תעשה חיים במקום.

[יוגב R]

זה כבר פשוט לא נכון!

בכל אחד מחמש חברות ההייטק שעבדתי בהן רוב תפקידי המפתח אויישו על ידי אנשים שלא רק שעשו צבא אלא שלרוב היו קצינים במיל.

אני מבטיח לך שמ"מ שריון שסיים את התואר שלו רק בגיל 27 יגיע רחוק יותר מאחד שלא עשה צבא ובגיל 22 כבר יש לו תואר ביד. כמובן שיש מקרים חריגים לפה ולשם, אבל לפחות במקומות בהם עבדתי ובתעשיה הזו אותה אני מכיר - דווקא יש הערכה לסוג השירות הצבאי, מתוך הכרה שמי שעבר שירות קשה ואתגרי הוא לכל הפחות אדם בוגר ואחראי היודע לתפקד תחת לחץ בלי להיות בכיין וברחן המתחמק מאחריות.

ואני לא מדבר בהכרח על שירות קרבי. כל אחד יכול למקסם את התפקיד שלו או להלחם על תפקיד מאתגר. זה הכל באופי.

 

.

תישמע אישפוזון כנראה אז שאנחנו מכירים דברים אחרים זה הכל...

 

ואולי בדברים שכתבתי פה אני נשמע להמון אנשים משתמט שהעדיף להעביר את שירותו בבסיסים של הג'ובניקים עם החיילות .. אבל זה ממש לא נכון ואני רוצה להבהיר כמה דברים.

 

 

אני מגיל 0 ספגתי את אהבת הצבא בצורה גדולה כי אבא שלי היה איש צוות אוויר שנים רבות וגם יצא לי לגור המון שנים בבסיסי חיל האויר .

 

הסיבה שלא הייתי קרבי בסוף היא בגלל שהיו לי כאבי גב וחשש לפריצת דיסק ולא רציתי לקחת את הסיכון , אבל עדיין עשיתי שירות מלא וחשוב בלי הנחות מאף אחד למרות שלא הייתי קרבי .

 

אבל מה שבאמת הביא לי את הג'אננה על הצבא והחוסר אמון אם לשרת בתור קרבי או בכלל לשרת בצבא הוא מקרה גדול של רשלנות שהיה ביחידה שלי וגרם למוות מיותר של חבר טוב משם בדיוק ביום השיחרור שלי..שבעיקבותיו העיפו המון מפקדים.

עכשיו אפשר להגיד שכל מקרה לגופו, ולא תמיד יש כזאת רשלנות פושעת בצבא ..

 

אבל שאני מסתכל על ההורים שלו כל יום זיכרון איך הם מסכנים ושבורים בגלל מה שקרה לבן שלהם ואיך אני נזכר בו בתור בן אדם מדהים שסתם נהרג בגלל רשלנות פושעת אז ששואלים אותי לאן כדי להתגייס אז אני חושב שנייה ועוד שנייה ואומר בד"כ שלא כדי..

 

יוגב

[R.L]

avipel, ישראל של אז היא לא ישראל של היום.

תראה את ההנהגה היום, ותראה את ההנהגה של אז.

היום זה כסף + מוניטין נטו, שאול מופז שר התחבורה, פרץ שר הביטחון (לא יאמן.).

 

חבל שאתה גורם לי להגיב סתם בשרשור המיותר הזה {בלי לפגוע בפותח השרשור} , אני עייף ועוקצים אותי יתושים עם קדחת.

 

עזוב.

 

דבר אחד לא הבנתי , לפני 24 שעות הטפת לבחור לחשוב רק על הכסף , ועכשיו אתה מזדעזע מרדיפת בצע ושטחיות של אחרים?

[Noble Savage]

לא לא לא, עזוב אותך צבא. תעשה חיים במקום.

הפתעת אותי.

 

ולמי שחושב שאף אחד לא מסתכל על השירות הצבאי - אני לא הייתי מתקבל לעבודה שלי בחיים אלמלא השורה הזו בקו"ח (לא עוסק באבטחה/בטחון/משהו עם רובים). אני חושב שמעסיקים מפסיקים להתחשב בשירות הצבאי רק כשאדם כותב משהו שמעיד על יכולותיו במידה שווה. כלומר, נסיון בעבודה. מעטים מוצאים עבודה כזו לפני גיל 30.

[.liron.]

יוגב אין ספק,מקרה מוות או פגיעה זה גם גורם אנטי,אני רק חושב מה יעבור על המשפחה שלי...(חס וחלילה...)

 

 

אבל מצד שני,כמות ההרוגים בתאונות דרכים גבוהה בהרבה מכמות החללים.אז מה? נפסיק לנהוג?

[Liran_a]

כמו שאמרת, יש סיכוי יותר גבוה שתלך ברחוב ויפגע בך אוטובוס.

 

אני חייל שמשרת בקרבי שנה וחצי (הנדסה קרבית - רובאית אדיר), ואני יכול להגיד שלא עשיתי טעות שהגעתי לאן שהגעתי. וזה למה ? כי למרות שאכלתי כל כך הרבה חרא, קיבלתי פקודות מטומטמות מאנשים מטומטמים, יצאתי שמונה חודשים יציאות של 17 יום במוצב, 4 יום בבית, טחנתי שמירות בלי סוף, אבל אני לא מתחרט לרגע.

למה ?

קודם כל אני מרגיש שהצבא בנה אותי והפך אותי לאדם יותר בוגר, נדרשתי בצבע להתמודד עם קשיים שאף פעם לא עברתי. וככל שקשה לך יותר, ככה אתה נהיה יותר חזק אחר כך.

מה גם שאתה מבלה את רוב זמנך במוצבים מסריחים, אתה לומד להעריך את מה שיש לך בבית. (לפני הצבא פשוט לא היה לי מושג כמה היה לי טוב....)

 

אני גם מאמין באידיאולוגיה מסויימת - שאני הייתי ילד היו חיילים שבשעה שאני למדתי בבית ספר, נסעתי באוטובוס, הסתובבתי בקניון, החיילים טחנו מחסומים ושמירות, הוציאו מעצרים ומיפויים, כל זאת על מנת לשמור על אורח חיים תקין לכל אזרחי מדינת ישראל. אני מאמין שאני חייב לאותם חיילים שעד גיל 18 הגנו עלי. מחובתי להגן עליהם, על משפחותיהם ועל ילדיהם.

[יוגב R]

יוגב אין ספק,מקרה מוות או פגיעה זה גם גורם אנטי,אני רק חושב מה יעבור על המשפחה שלי...(חס וחלילה...)

 

 

אבל מצד שני,כמות ההרוגים בתאונות דרכים גבוהה בהרבה מכמות החללים.אז מה? נפסיק לנהוג?

ממש לא..

אבל יש הבדל בין תאונה לבין מקרה כזה שסתם נהרג בן אדם בגלל שאף מפקד לא חשב מבעד לכרס שלו.

[avipel]

avipel, ישראל של אז היא לא ישראל של היום.

 

תראה את ההנהגה היום, ותראה את ההנהגה של אז.

היום זה כסף + מוניטין נטו, שאול מופז שר התחבורה, פרץ שר הביטחון (לא יאמן.).

ואני משער שאתה מכיר את מר שאול מופז אישית וקראת את תיק האינטרסים שלו?

 

ואת דוד בן גוריון הכרת? ואת גולדה מאיר? לוי אשכול? יגאל אלון?

 

כל עוד לא קוראים לך מבקר המדינה ואינך מודע למידע הכולל באופן ישיר, אל תטריח אותנו בעובדות שקראת בעיתון או באינטרנט.

 

ההנהגה דאז קורצה אכן באינטרסים אחרים, אך זה לא שולל שחיטויות למינהן. משחק הכסאות היה קיים מהיום הראשון בכנסת. ואין אנו יכולים לחוות דעה אלא רק באמצעות מבחן התוצאה.

 

 

אינני מצליח להבין את התירוץ הנגדי שאתה מנסה להעביר. האם זה שפרץ שר ביטחון אומר שלאירן לא תהיה פצצה גרעינית עוד שנה? ושנתפסו השבוע 5 חגורות נפץ ומסייעים למחבלים רק בזכות אותם חיילים שטחנו כמו מנייאקים?

 

תסלח לי על ההתבטאות, אבל ישראל של היום היא לא ישראל של פעם. בזכות אנשים עם דעות כמו שלך.

[V8_וחצי]

לירון, בסופו של דבר, לאן להיתגייס זה שיקול שלך נטו, אני אישית לא התגייסתי, ואני יכול לתת לך מיליון סיבות למה גם כדאי שתעשה כך. לאומת זאת יש לי מספיק חברים שיכולים לתת לך מיליון סיבות למה כדאי לך להיתגייס דווקא לקרבי.

 

אבל, כמו שאמרתי, זה החלטה שלך נטו. תחשוב על זה מכל כיוון אפשרי, ותראה מה מתאים לך, ותחליט.

(רוצה הדרכת קב"ן? דבר איתי )

[Night Driver]

יש כמה צדדים לנושא.

 

שירות קרבי תורם הרבה אבל גם לוקח הרבה. אתה מקבל את האחריות עם כל מה שהיא נותנת (התבגרות, יוזמה, עניין, הרגשה שאתה תורם, מערכת חברתית שלא תמצא בשום מקום אחר וכו') אבל משלם בויתור מוחלט על חייך האזרחיים (לא תגיע כמעט הביתה, לא תישן, לא תאכל סביר, תקפא מקור עד כדי כויות קור לא קלות, לא תמצא חברה ואם כבר יש לך חברה היא תעזוב אותך, כשתגיע להחליף גרביים הם כבר יעמדו לבד וכו').

 

הבעיה העיקרית היא שירות המילואים אחרי הסדיר. כלוחם אתה תעשה כ 30 יום בשנה מילואים וברוב המקרים לא יוכלו להתגמש מבחינת משך וזמני השירות. זה עלול לשבש את החיים האזרחיים בעיקר בזמן הלימודים או אם תרצצה לעבוד בתפקיד בכיר או עצמאי.

 

אני שירתתי כלוחם בסדיר והמשכתי כלוחם גם במילואים עוד 16 שנים עד ששוחררתי מסיבה רפואית. יכולתי להשתמט ולא לשרת במילואים אבל זה נוגד את האופי ותפיסת העולם שלי. זה לא קל אבל גם במבט לאחור לא הייתי משנה את ההחלטות שקיבלתי.

[Mickael Meyer]

כל התרד הזה לא יעזור לך בהרבה.

קרבי זה משהו נחמד לאלה (מצעד שני שומר כמו כלב ולא רואה את הבית שלא נדבר על הסיכון)

גובנקי גם ממש נחמד (מצעד שני אתה לא עושה כלום רוב השירות שלך לא מועיל בכלום רוב הסיכוים)

מצעד שלישי 21 יכול להיות נחמד

בקיצור מה שלא יגידו לך אנשים בחיים אתה תחליט לבד עם זה מתאים לך או לא כל אחד נותן את הדעה שלו אבל עד שלא תיראה אתה לא תבין.

מיכאל.

[ishpuz]

לירון, בסופו של דבר, לאן להיתגייס זה שיקול שלך נטו, אני אישית לא התגייסתי, ואני יכול לתת לך מיליון סיבות למה גם כדאי שתעשה כך. לאומת זאת יש לי מספיק חברים שיכולים לתת לך מיליון סיבות למה כדאי לך להיתגייס דווקא לקרבי.

אבל, כמו שאמרתי, זה החלטה שלך נטו. תחשוב על זה מכל כיוון אפשרי, ותראה מה מתאים לך, ותחליט.

(רוצה הדרכת קב"ן? דבר איתי )

אלו בדיוק הדברים שמרתיחים אותי!

מה זאת אומרת "החלטה שלך"?!?!?!? זו לא אמורה להיות החלטה שלך!

על פי חוק ועל פי כל כלל מוסרי-חברתי, השירות הוא חובה. ההחלטה אם אדם ישרת או לא היא בידי המערכת ולא בידי הפרט. מי שבאמת לא מתאים לשירות, לא ישרת. וזה לפי החלטת בעלי מקצוע ועל פי נתונים אמיתיים שמסר הבן אדם.

זה שבאים כל מיני ילדים תחמנים שלא מתאים להם ולא בזין שלהם והם לא חושבים ששירות בצה"ל מסתדר עם התכניות שלהם לקום מאוחר ולצאת לפאבים - זה לא המצב, זה עיוות שלו!

אל תנסו להציג את זה בתור בחירה אישית בין לשרת או לא לשרת.

הברזתם משיעור אזרחות - אין בחירה כזו.

הבחירה המכוערת היא בין להיות בן אדם בוגר שיודע לעמוד במחויבויות אפילו אם הן לא קלות, לבין להתחיל את החיים הבוגרים כתחמן\שקרן\נוכל\אגואיסט\מתחמק מאחריות ומחויבות. זו ההחלטה היחידה שעומדת בפני צעיר בסוף התיכון, ואל תנסו לייפות את זה במילים מכובסות.

הבחירה היא בחירה מוסרית בין להיות אדם חיובי ללהיות אדם שלילי.