משהו שהוציא את החשק ממוטוריקה?

[Philip R]

אני מכור לזה מאז היותי קטן, מאז שהייתי לוקח מכסה של סיר ונוהג איתו במיטה...

 

 

הדבר שבאמת הפחיד אותי וגרם לי להרבה מחשבות הייתה תאונה של חברים הכי טובים שלי..

שחזרו בבוקר ממסיבה בב"ש לערד ובדרך הנהג נרדם, עלה על מעקה הבטיחות ממש בתחילתו (החלק שמתחיל מהאספלט) ולמעשה שימש כמקפצה, הרכב עף באוויר כ-30 מטר ונחת על הצד, שניים מהם נהרגו, הנהג נפצע. הייתי שבור לחלוטין, לא התחשק לי לנהוג ולראות את האוטו בכלל לתקופה מסויימת. פשוט מפחיד, וגורם להרבה הרהורים על מכוניות ועל החיים עצמם..

 

עוד דבר שהוריד לי את הביטחון בנהיגה לרצפה, תאונה שעשיתי, החלקתי בכיכר, ספין ישר לתוך גדר.. נגמר בנזק לא גדול במיוחד, ביטוח, אבל הדבר באמת הוריד את הביטחון לגמריי..

רק לאחרונה הוא חוזר אליי, לאחר כשנה.

[זאב 206 GTI]

מגיל צעיא אהבתי מכוניות. בגיל שכולם רצו רשיון נהיגה לא היתה לנו מכונית שיכולתי לנהוג עליה ודחיתי את הרשיון כמעט עד סוף י"ב (פעם נהג צעיר לא יכול היה לנהוד ברכב של מקום העבודה ).

 

את הרכב הראשון (אוסטין מטרו 1.3S) קניתי מייד כשנכנסתי לקבע. 5 שנים די מאושרות עם רכב שהיה מאוד לא מוערך אבל מדהים יחסית לתקופתו (שנת 82). גם חתונה והאשה שדאגה לבדוק כמה הוא חזק

 

מאוחר יותר קניתי את הפיגו הראשונה 309 1.6 ידנית, המחלה רק התרחבה. לא היה אינטרנט לא הכרתי אחרים ויצאתי להוג לבד בנס הרים ואשתאול. את ה 309 החליפה 306 1.8 ידנית ושוב הייתי מאושר מאותו מתקשר וכיף לנהיגה. כבר אז נראו סימנים של חוסר שפיות. המשפחה סימנה אותי כפרנקופיל אוהב ידניות.

 

לאחר שנאלתי להפרד מה 306 עקב נסיעה ארוכה לחו"ל עברו שנתיים של בצורת בארה"ב וחוץ מאוניות עם 4 גלגלים היה ממש יבש. (למעט כמה רגעים בנסיעת מבחן כזו או אחרת כדי לשמור על השפיות).

 

חזרתי לארץ עם דירה אשה ו 3 ילדים ומשכנתא אבל בלי גרוש על הת**. מזל שהמשפחה השאילה לנו אוטו לשנתיים עד שהסתדרנו (קליאו 1.4 ידנית )

 

בסוף שנת 2000 סוף סוף ארגנתי קצת כסף והמחלה היתה במצב קשה קניתי את ה-206. אין פעם שאני לא נכנס לאוטו ומרוצה. בנהיגה איטית ומהירה, בכביש מפותל וישר וגם בפקק. קשה מאוד לחשוב על האוטו הבא שיתן עלות תועלת שפויה אבל גם כיף אדיר.

 

ולכם הצעירים שקוראים אני מאחל שתמצאו אשה שלא תקח לכם את הכיף הזה (זה מה שקורה ברוב המקרים) ואם לא היא, כנראה שהייתי נוהג ביפנומאטית.

 

אז כן אני נוהג בידנית וחובב מירוצים, מושמץ ע"י כל מי שמכיר אותי ומוגדר כמשוגע. ומה רע בזה?

[Discover]

זה מסוג הדברים שלפעמים גורמים לי לחשוב למכור את האוטו, ולקנות איזו לאדה סמרה מכוערת ועגלתית שאף אחד לא יתקרב אליה (וחוץ מזה, היא יותר חזקה ממרכבה 4....).

מזכיר לי שדוד שלי סיפר לי פעם שבאחת המדינות במזרח אירופה שהוא התגורר בהן (כבר שכחתי באיזו אחת זה היה..), הייתה לו 993 טורבו..

הבעיה שלא היה אפשר להחנות אותה ברחוב.. הייתה חייב להחנות אותה בחניון סגור עם שומר..

אז הייתה לו עוד איזו עגלה שהוא היה מחנה ליד הבית, ונוסע איתה כל יום מהבית לחניון הזה כדי לקחת את הפורשה..

ואז יוצא עם הפורשה מהחניון לעבודה/לטיול או לאן שהוא רצה לנסוע..

בסוף היום היה מחזיר את הפורשה לחניון הסגור עם השומר ונוסע עם העגלה חזרה הביתה..

(אני לא זוכר איזה דגם הייתה העגלה.. מה שאני זוכר זה שהיא הייתה קשורה איכשהו לסיטרואן דה-שבו..)

[יוגב R]

שלום , קוראים לי יוגב ואני מכור ..(הייתי חייב להגיד את זה )

 

אני מכור לתחביב כבר מגיל 12 ככה.

כבר מגיל כזה נמשכתי למכוניות (בעיקר פתוחות) וידעתי מה אני רוצה (או mx-5 או cti או 306 קבריו).

וכבר אז אמרתי לעצמי שיהיה לי כסף יהיה לי אחת מהמכוניות האלה לא משנה מה יקרה!

 

ובאמת ככה היה , בזמן שכולם חסכו כסף בשביל טיול לחו"ל אני קרעתי את התחת בשביל לקנות אוטו פתוח , כי זה מה שאני אוהב ולזה אני נמשך.

 

והיום אחרי חצי שנה שהבובה אצלי (בדיוק היום !) ועוד שתי 205 קודמות אין דבר אחד שהוציא לי את החשק לאהבת מכוניות.

כי לפי דעתי במדינה חסר תרבות מוטורית כמו שלנו אהבה למכוניות הופכת אותנו למיוחדים ושונים מאחרים לא משנה כמה כסף הוצאנו וכמה זמן בזבזנו.השורה התחתונה זה דבר מיוחד!

 

יוגב

[itaysamurai]

כמו לרבים פה, גם לי היתה תאונה לא קלה ממש לא באשמתי,

והמשך לחוקי מרפי - נהג (יותר נכון בן-דוד) ללא טסט וביטוח.

הוא היה רחוק כ-5 ס"מ מלשפד את שלדת הסמוראי (ואותי ואת חברה שלי על הדרך)...

הוא הסתפק בלעקם את הסרן האחורי (וזה מאוד קשה כידוע לכם),

להרוס בולמים יקרים ועוד כמה מכלולים.

כ"כ אהבתי את הרכב הזה, היה משופר בלא מעט כסף ומחשבה, ומטופל בקנאות.

במשך כחודשיים רצתי (בלי אוטו ובכל הארץ) ממקום למקום כדי לשפצו ולהשיג חלקים

נדירים (ידעתם שיש בערך 4 דגמי בקקסים לסמוראי?...) ולהשקיע אלפי שקלים,

בזמן שהע*** נעלם לו.

חשבתי שאני ממש צריך רכב אחר. ללא "נשמה" כזה. שרק יסיע אותי ולא

יגרום לי לאהוב אותו. שאסור , פשוט אסור , להיקשר לפח הזה יותר מדי.

 

חודש נהגתי על הסמור כשהוא משופץ ובמצב מעולה...

מכרתי אותו וקניתי את הסוד.

 

אז לשאלתכם - היה לי משברון שעבר מהר מאוד...

 

איתי.

[edan82]

לא יודע אם ביצים או לא, אני רק שמח שלא תפסתי אותם, כי זה היה נגמר רע (מבחינתם ומבחינתי).

[a.c]

...לכן , אני חושב שאם היה מכון גמילה , הייתי הולך .

 

אולי .

 

לא בטוח .

 

אבל אח"כ אני לא אהיה כאן יותר .

 

ואז לא יהיו לי חברים .

 

אז אני אהיה חייב להיכנס לכאן .

 

ואז אני אתמכר שוב .

 

ושוב פעם מכון גמילה .

 

אבל שוב לא יהיו לי חברים .

 

אתה מבין מה הולך כאן ? אני מכור . מה לעשות ???

 

אני מבוזבז .

 

אני די יצירתי . מאוד . אפילו מיוחד ...

יצירת אומנות

 

 

 

את הסיפור שלי אני אספר בפעם אחרת - עוד לא נרגעתי מההודעה של יאשה..

[מקלארן F1]

פיאט קופה טורבו אני מקווה... ( ולא רגילה )

 

אחרת לא תהיה מוזמן למפגש פיאט קופה טורבו של חברים של אילן טורבו !

אני אסבול משברון לב אם לא אוזמן למפגש האליטה!

[Fitch]

יש משברים.

כרגע טוב לי, אולי ישתנה. אולי יחריף עם הימצאות הכסף בכיסים.

זה לא שאני משקיע המון כסף ברכב, אבל אני משקיע הרבה זמן בתחביב, וזה זמן שלפעמים נדמה לי שיכולתי להשקיע בדברים אחרים, חשובים יותר.

 

[Kundason]

 

נהגתי כשכמעט לא התחשבתי בסיכון של "מה יקרה אם אחרי הסיבוב העיוור הזה יש בדיוק שמן\ילד". מישהו פה פעם רשם, אני חושב folou, שהוא נוהג תמיד כשהוא ממצה רק 70 אחוז מהיכולת שלו. יותר מזה זה מסוכן. אני חושב שזה הדבר העיקרי שהשתנה אצלי... אם פעם לא דפקתי חשבון ונהגתי על 90%, כיום אני הרבה יותר שקול ונוהג על פחות. לא כי אני נוהג פחות טוב, ליהפך. אבל בגלל שהמחשבה מתבגרת. הידיעה לסיכונים גוברת, הפחד גובר.

החוכמה (לדעתי לפחות) היא לא להתקרב יורת ויותר למגבלות... (לנהוג לע יותר אחוזים מיכולת הנהיגה שלך) עם הזמן...

 

אלא ללמוד איך לשפר את עצמך כדי להרחיק את המגבלות יורת ויותר למעלה (כך שבמצב נתון אתה תנהגל ל פחות אחוזים מהיכולת המקסימלית שלך).

 

זה מה שאני עושה כבר כמה שנים.

מנסה, לפחות.

[roee]

לא בדיוק קשור לשאלה שהתחילה את הדיון, אבל בהחלט רלוונטי לדיון עצמו -

 

אפשר לומר שאהבת המוטוריקה, first and foremost, דחפה אותי ליזמות ומחשבות על העתיד. כולנו רוצים 911GT3 בחניה, נכון? אז למה שלי לא תהיה אחת?

 

לצערי יותר מדי אנשים חושבים בקטן, לטווח הקרוב, לא מוכנים לעשות פשרות בשביל העתיד ונשארים במקומם. האם מישהו מאותם אלו שמתלוננים על אחזקת הרכב והתקציב המצומצם שבידם חשב, "איזה מקצוע\עיסוק יביא לי את הכסף בשביל לקנות בוקסטר"?

 

אולי אני יותר מדי מושפע מפורומים כמו rennlist ודומיו, בהם אחת לכמה זמן מגיע בחור בן 18 ושואל, "מה אני צריך לעשות בשביל שאוכל לקנות 911 ביום מין הימים". התשובה תמיד דומה - תלמד, תעבוד קשה, תהיה יותר טוב מאחרים, תהיה עצמאי וזה יגיע.

 

אולי זה נכון רק אצל האמריקאים, ואולי לא. שווה לנסות בכל מקרה.

[edan82]

מה שכן, כדי להגיע לרכב של חצי מליון שקלים ומעלה, מומלץ מאוד שתיהיה עצמאי, אחרת תמשיך לחלום... (ברוב המקרים).

[AmitGo]

שחזרתי לאחר שנה מטיול במזרח - והרכב היה במצב לא הכי הכי לא נסעו איתו הרבה זמן

וידעתי שי לי המון לשנות ולסדר( וכמובן השיגעון הפרטי שלי של לשפר את הרכב ) אז נשברתי - כסף לא היה שרפתי הכל בטיול...- חשבתי למכור ( סה"כ 75,000 ק"מ- ממש חדשה שנת 96)

היום אני שמח שלא ויתרתי - אני גאה להגיד/להציג שהיום!!! בעצם לפני יומיים סוף סוף סיימתי לעשות את מה שרציתי עם הרכב תהליך שלקח שנה - הכל הוחלף ושופר - ה כ ל !!!!!

רגע של אושר- שלשום בערב - בחור ברמזור לא האמין שזו רנו מגאן שנת 96 ואמר לי שזה הרכב השמור ביותר שהוא ראה ( מדגם שכזה)- תכלס צודק.- טפו טפו טפו בלי עין הרע ( סבתא טוענת שזה עובד לפעמים)

ערב טוב.

ולראיה מה עשיתי בבקשה:

http://www.max-tuning.com/gallery/user_gal/index.asp?item=renault/renault_11

[RedR]

מה שכן, כדי להגיע לרכב של חצי מליון שקלים ומעלה, מומלץ מאוד שתיהיה עצמאי, אחרת תמשיך לחלום... (ברוב המקרים).

אכן נכון ,

אבל אני הלכתי לכיוון העצמאי יותר כי אני רוצה לקום ב 08:45 כל יום מאשר לקום 06:30 ( כדי להיות בת"א ב -8 ) .

פשוט לא מסוגל לקום ב 06:30 ולהישאר עם מצב רוח טוב...

 

וויתרתי על עבודה ב RANDOM LOGIC ( מי שמכיר את החברה יבין למה אני מתכוון ) כדי לפתוח עצמאי ועכשיו ( לאחר שכשנה וחצי ) אני יכול להגיד שזאת הייתה בחירה מעולה .

 

נ,ב : לגבי נושא הגניבות , דפיקות בחנייה וכו' .. יש פתרון פשוט :

תצאו מהעיר .. תעברו לגור בפרפרייה , אמנם יותר נסיעות ויותר דלק אבל יש חניה בשפע והאחוז הגניבות נמוך מאד ( אצלנו בישוב שהוא מגודר עם חברת שמירה יש אחוז גניבות אפסי של מכוניות .

[ג'רמי]

היה לכם פעם מקרה כלשהו שהוציא לכם את החשק מכל העניין הזה של מוטוריקה? של אהבת הנהיגה, אהבת המכוניות והטיפול בהם?

יש אשה + שני ילדים וזה אף פעם לא קרה. אפילו לא כמעט.

 

גם לא כשנאלצתי למכור חלק מהרכבים שלי כי המינוס הגיע למעל 12 אלף

המינוס שלי הרבה יותר גדול משווי הרכב... אז אין טעם למכור

 

משהן שהוציא ממני את "החשק" לנהוג בפקקים כל יום לעבודה וחזרה:

הרכבת....

אצלי הרכבת לא מוציאה את החשק לנהוג, אלא רק עוזרת לצבור דגדוגים באצבעות וברגליים עד לנסיעה הבאה באוטו.

בכלל, בזמן האחרון יוצא לי מדי פעם להקפיץ את הילד להרצליה בבוקר, ואז אני חוזר לתחנת נתניה לנסיעה צפונה ברכבת.

כביש החוף מהרצליה לנתניה בסביבות 7:30 יכול להיות כיף אדיר, ואני לוקח לנסיעה הזאת את ה 106 למרות שהדלק של הליסינג בא בחינם...