התיישנתי (שוב) באלפא 147

[osheri]

וואו!!! רק מלהסתכל על הספגטי חוטים הזה נהיה לי אלרגיה בגוף
אליפות

[Pavlik]

טוב, אז עברו קצת יותר מחודשיים שבהם לא קיבלתם שום עדכון, אבל בפועל לא היה שבוע שלא עבדתי על הרכב, שכרגע לא במצב נסיעה.

התחלתי מצינור החזרה של הגה הכוח שנזל חזק, זה לקח לי הרבה יותר זמן משחשבתי, לא חשבתי שאסתבך כך.

ניתקתי את הצינורות מהקולר של הגה הכוח, רוקנתי כמה שיכלתי (לתוך כלי ריקון שמן), בכל זאת לכלכתי את החניה, אבל ניקיתי את הנזק. 

 

הסתדרתי בסדר עם פירוק התופסנים של הצינור, אבל הסתבכתי בצד שבו הצינור מתחבר למסרק ההגה. הגישה אליו קשה, הוא מידה 17. לא הצלחתי לקבע עליו בוקסה כי אז אין מקום להתחבר עם הראצ'ט, אפילו בלי מאריך. מפתח רגיל לא מספיק ארוך, הבנתי שצריך מפתח 17 עם זווית, לא היה לי כזה, כמובן שהתחלתי לעבוד על זה בשעה שאומנם כבר אין שמש, אבל גם אין חנויות פתוחות. אז ביום למחרת נסעתי וקניתי מפתח 17 זוויתי קבוע, רציתי לקנות גם מפתח ראצ'ט עם ראש מתכוונן (לא בטוח איך קוראים לו) אבל דווקא מידה 17 הייתה חסרה על מתלה המפתחות בחנות. אחרי שחזרתי לחניה עם המפתח, ניסיתי שוב והבורג יצא כמעט מיד. לא הייתי מסתדר בלי המפתח הזה. 

 

המפתח, יחד עם כלים נוספים שקניתי:

 

אחרי קצת משחקים עם הזוויות של הצינור שלפתי אותו ותהיתי מה הלאה. אין איפה לקנות אותו, היחיד שמצאתי ברשת עולה סביבות 330 יורו ולא נשלח לארץ.

אני חשבתי לקנות חתיכת צינור הידראולי בחנות לחלקי חילוף לרכב ולנסות לשפץ אותו בעצמי. כנראה שלא המצאתי את השיטה, אבל הרעיון היה לנסר את הלחיצות המקוריות ולהשתמש בקצת דבק שמייצר אטם עמיד בחום וללחוץ אותו עם באנדים ממתכת. רעיון חסכוני, אבל לא יודע עד כמה עמיד לאורך זמן. 

בדיוק כשפירקתי את הצינור מהמקום חבר שהוא גם שכן חזר מהצבא לביתו, ראה אותי עם הצינור והציע לקחת אותי על האופנוע שלו לחנות חלקי החילוף כדי לקנות את הצינור. הגענו לחנות ממש לפני הסגירה, לא היינו בטוחים בקוטר הפנימי של הצינור ולכן חתכנו אותו, המוכר כבר הציע לי צינור שנראה מתאים, הסביר לי שברגע שהוא חותך אין לי אפשרות להחזיר, אני אמרתי לו שאם יש טעות זה עלי ושאין לי תלונות. פתאום הוא הציע לי לנסות לקנות את הצינור במקום אחר, מקום שנקרא "זיו פורת".

הסתבר שזה בדיוק 3 דקות רכיבה באופנוע ובאמת נסענו אליו. 

 

אצל זיו פורת ראיתי "מקום של פעם", המון צינורות קירור, צינורות הידראוליים, מחברים, לוחצים ידניים ומכונות לחיצה. נראה מקום וותיק ורציני. כשהיינו אצלו הוא לא הפסיק לבקש מאיתנו שנפתח את המקרר וניקח ארטיקים בזמן שאנחנו מחכים לתור של הצינור שלי. כשנתתי לו את הצינור הוא שאל מה אני רוצה לעשות, הסברתי לו שאני צריך רק את צינור הגומי, שאל אותי של איזה רכב הוא, אני עניתי לו שבטוח אין לו כזה, כשאמרתי לו את הדגם ענה לי שאני צודק,  אבל הוסיף שאין שום בעיה לשפץ את הצינור הקיים.

ראיתי את תהליך השיפוץ עצמו, מדד את האורך, חתך את המחברים עם מסור חרב חשמלי, חיבר את הצינור החדש לפי הזוויות, לחץ את צינור הגומי לצינורות המתכת בעזרת מכונת לחיצה מיוחדת. הזמין אותנו להיכנס למעבדה עצמה והראה מה יצא, תוך כדי שהוא בודק את הצינור בתוך אמבטיית מים ואז עם לחץ שהזרים לתוכו. 

לדעתי עשה עבודה מקצועית וטובה, שילמתי על זה 295 ש"ח כולל מע"מ. לדעתי המחיר טוב, יכול להיות שמה שחשבתי לעשות בעצמי היה עובד ומחזיק, כמובן שהיה עולה לי פחות כסף, אבל אין סיכוי שהייתי משפץ אותו ברמה כזאת בעצמי, אין לי ציוד מתאים. 

 

הצינור אחרי השיפוץ: 

 

כשחזרתי לרכב התחלתי לעבוד על הרכבת הצינור ועוד לא הבנתי מה מחכה לי. כשניסיתי לחבר את הצינור למקום, הבנתי שהזווית שלו ממש ספציפית, יש על הקצה שלו כמו פין מתכת זוויתי ארוך שמקבע אותו למקום ולא נותן לו לזוז כשהוא מחובר נכון. הבעיה שלי הייתה למצוא את הזווית המדוייקת שרק בה הצינור מתחבר בדיוק למקום, אבל זה לא הכל. הגישה לשם מאוד קשה ובנוסף יש דיסקית נחושת אחת לפני הצינור ואחת נוספת אחרי הצינור שהיא חיצונית. הדיסקית החיצונית כל הזמן נפלה לי, כבר התרגלתי לצלול מתחת לרכב שעמד על בוקים ולהרים את הדיסקית. עד שיום אחד נפלה ולא מצאתי אותה יותר. נסעתי ל 3 חנויות חלקי חילוף ולא מצאו לי דיסקית מתאימה, בסוף מצאתי בל.כ. אבל הבעיה הייתה שזה נמכר רק באריזות גדולות עם מידות שונות ב- 140 שקלים. ניגשתי לקבלה ושאלתי אם אין אריזות קטנות יותר והוא שאל אותי כמה אני צריך, אמרתי לו שרק אחת. הוא הלך למחסן וחזר עם אריזה כזאת פתוחה, אמר שאחפש את הדיסקית שהכי מתאימה לי. מצאתי 3 כאלה, שאלתי כמה הן עולות לי, הוא ענה לי שמבחינתו אם הצליח לעזור לי זה הכי חשוב ושאני לא צריך לשלם. הודיתי לו מאוד ונסעתי חזרה לחניה שלי. החלטתי שלא משנה מה אני חייב להצליח להרכיב את זה, 

פירקתי את סעפת היניקה, את צינור הוואקום שמתחבר לבוסטר הבלמים, פירקתי גם ברזל בולט שמתחבר לתושבת של המצבר, כל אלו הפריעו להכניס את היד למטה, עד לבורג שלא הצלחתי לסגור. בסוף אחרי בערך 10 (!!) ימים של ניסיונות וגם ייאוש, נפילות חוזרות ונשנות של דיסקית הנחושת החיצונית ודיג שלה מתחת לרכב, הצלחתי לחבר את הצינור בדיוק למקומו. באמת שזה הלך לי קשה, מה רק לא ניסיתי ולמרות הכתיבה הארוכה, באמת שאני עוד מקצר. 

 

הבורג שכל כך הסתבכתי איתו:

 

באחד הימים שניסיתי להרכיב את הצינור תוך כדי שכיבה מתחת לרכב, היה אור יום והחלטתי להסתכל מסביב ולראות "מה עוד יכול להזדקק להחלפה מיידית". כמובן שמצאתי.

הגומיות של סופיות ההיגוי קרועות לגמרי בשני הצדדים, גם גומיות שמחזיקות את האגזוז בצד סעפת הפליטה כבר מפורקות. אז כשעליתי לבית הזמנתי אותן, יחד עם מגיני האבק של מסרק ההגה. מתישהו אגיע גם לזה. 

 

כשסיימתי להרכיב את הכל, מילאתי שמן הגה כוח, ווידאתי שהצינור לא נוזל, התנעתי את הרכב, סובבתי את ההגה מספר פעמים לכל כיוון, הוספתי שמן, נראה שהמצב התייצב.

אין נזילה מהצינור. לא נסעתי עם הרכב, הלכתי לטייל רגלית במקום. כשחזרתי מהטיול, בדקתי שוב, ראיתי שהצינור יבש כמו חדש, אבל מתחת לרכב המצב אחר. כבר הבנתי שזה שמן הגה. לא יודע מה לעשות עכשיו. לפרק את המסרק? זה קשה?

 

בנתיים עשיתי עוד דברים אחרים, רוב החלקים שהזמנתי הגיעו וממתינים לעבודות.

 

המשך יבוא.

 

 

[amosbmw]

איך הזכרת לי נשכחות..

פעם ראשונה כשהחלפתי ממסרק רגיל למסרק מתוגבר בE30 (לפני 18 שנה) הייתי צריך לכופף צינורות, לחפש את הדיסקיות האלה כל הזמן, ולאתר ברגי באנג'ו. אני זוכר שקניתי במיוחד רינג ראצ'ט 19 עם מפרק בגלל הגישה הגרועה למסרק. גם ההרכבה של ציר ההגה החדש הייתה קשה. בכלל הכל היה נראה לי נורא מסובך.

בהמשך גם החלפתי תיבת הגה בE34, בכלל סיוט כי זה כבד נורא 

ואחרי הרבה שנים הייתי צריך לפרק את המסרק מהE30 לשיפוץ, ואז זה כבר בכלל לא היה נורא עם הניסיון שמקבלים במשך השנים.

אם פירוק מסרק קל אצלך או לא זה ממש תלוי בדגם הרכב, אבל ב4 צילינדר אני מקווה שלא נורא מידי. תבדוק בספר טכני או יוטיוב במה זה כרוך.

את הסט מפתחות עם הזוית קניתי למטרה אחרת - פירוק חיישנים. משתמש בהם לעיתים נדירות אבל כשצריך צריך.

 

גם אם יש יום שלא הולך טוב, אל תתייאש! בסוף תמיד תמצא את הפיתרון.