איך זה היה להוציא רישיון נהיגה לפני 30 שנה?

[ברווז]

לפני 14 שעות, sperial כתב:

צריך להיות אסור בחוק. מוחק את כל הפואנטה של ללמוד לזנק בעליה. 

החלפתי מורה במהלך הלימודים שלי, הראשון שהתחלתי אצלו היה עם ידני בנזין. זה שסיימתי איתו היה עם ידני דיזל. 

כחיפאי, אחד הדברים הראשונים שלמדתי היה זינוק בעלייה... ואחד הדברים שתורגלו יותר מהאחרים. בשני הרכבים. 

אישית אני לא אוהב את הבנזין ידני, עדין לי מדי. עם הדיזל היה לי הרבה יותר קל לעשות את הזינוק, אם כי אני יכול גם על הבנזין (רצוי שיהיו לי אטמי אזניים אם אני על רכב בנזין, כי הצפירות כשנכבה לי).פשוט יותר קשה לדייק ולהתרגל.

לפני 14 שעות, topop כתב:

מה בנוגע למצלמות רוורס? האם לכל תלמיד מחכה בבית רכב עם מצלמת רוורס?

אוי. זה באמת רעה חולה. מסכים אתך לגמרי. 

הבעייה כיום בחלקה היא רכבים עם חלונות שמקשים מאד על תמרונים ברוורס ללא מצלמה. 

[NEW10]

לפני כשעה, Buki כתב:

Hill Holder (בעברית "מערכת עזר לזינוק בעליה) קיים ברוב המכוניות הידניות אחרי 2010, המימוש הטכני שלו מתבצע על ידי מערכת בקרת יציבות. מאותה שנה בקרת יציבות הפכה לאביזר חובה אז די בסמוך לזה הוסיפו גם היל הולדר. 

 

היל הולדר הופיע גם לפני עם הפעלה מכאנית כמו שהיה בסובארו לאונה עוד בשנות ה 80 אבל זה היה די נדיר, לרוב המכוניות לא היה את זה. 

 

 

רכב ידני לא עושה שום דבר בצורה אוטומטית. זו רק מערכת עזר. 

 

בזינוק מהמקום אנחנו מבצעים 2 פעולת במקביל ברכב ידני. 

 

פעולה מספר 1:

רגל ימין משחררת את דוושת הבלם ועוברת לדוושת הגז, לוחצת על הגז. 

 

פעולה מספר 2:

מתבצעת בדיוק באותו זמן, במקביל.

רגל שמאל משחררת בהדרגה את דוושת הקלאץ' ועוברת למקום "מנוחה" משמאל לדוושת הקלאץ'

 

 

 

כשהרכב במישור, אין עם זה שום בעיה, 

כשהרכב בעליה, אחרי שהנהג עזב את הבלם, אבל עדיין לא הספיק לעבור לגז עם רגל ימין ורגל שמאל נמצאת באמצע מהלך דוושת הקלאץ', יש רגע שאין משהו שמחזיק את הרכב במקום, אז הוא מתדרדר אחורה.

 

מה שעושה ההיל הולדר - הוא ממשיך ללחוץ על דוושת הבלם עוד 2 שניות אחרי שהנהג עזב את הרגל ממנה. ואז יש מספיק זמן להשלים את הפעולה והרכב לא מתדרדר.

 

עדיין זה לא אוטומטי.

 

בנזין או דיזל - לא משנה, זה פועל באופן זהה. 

 

 

 

הרבה תודה רבה לך על כל ההסבר המפורט ועל השרטוט. למדתי משהו חדש😀

[Shay Shd Dave]

בתאריך 28.8.2024 בשעה 09:49, EliC25 כתב:

אני מניח בזהירות שהמורה נהיגה לא היה מי יודע כמה, אם בבלאנו לימוד נהיגה (עם מראות עזר ומראה פנורמית) הצליח להתקיים שטח מת כזה שלא תראה בו רכב (בניגוד לאופנוע או הולך רגל)

לדעתי זה נטו מלחץ של טסט 

[PinkDolphin]

בתאריך 30.5.2024 בשעה 11:17, sperial כתב:

את הטסט עברתי ביום הזיכרון 1977 בשעה 7 בבוקר. בשיעור החימום המורה לקח אותי לדרך העצמאות - איזור אסור ללימודי נהיגה - ומילא את הבגאז' בארגזי בירה ליום העצמאות.

 

לימודי הנהיגה באותה תקופה הותרו מגיל 18. לא היה מינימום שיעורים, אבל לימוד הנהיגה נמתח כמו מסטיק כי ההמתנה בין טסטים היתה חצי שנה ומעלה, לא היו מספיק הקצאות.

 

הרכב היה פורד אסקורט 1300 מדור ראשון. כמובן ידני. למרות מומנט של משהו כמו 9 קג"מ זינק יפה במקומות כמו רחוב התורן, וזינוקים פחות תלולים עברו אפילו בהילוך שני. כמובן עם בלם יד, כי לא היו מערכות עזר.

 

לתיאוריה למדתי מתוך איזו חוברת שהדגישה מאוד את הפרק הטכני. את החוקים והתמרורים הכרתי היטב, גם בזכות אבאה גם כי בילדות קראתי בשקיקה את חוברות עדכון התקנות שמשרד התחבורה הפיץ לכל בעל רישיון נהיגה כל 2-3 שנים.

 

לתוצאות הטסט הייתי צריך להמתין עד אחרי החג, כי כמה חודשים קודם תלמיד רצח בוחן שהכשיל אותו, ואז תוצאת הטסט נמסרה למורה רק למחרת (וכאמור - היה חג).

 

כמובן שבתקופה זו לא היתה חובת ליווי, אבל אבא שלי יזם כזו ולא שחרר לי את הרכב עד שסמך על הנהיגה שלי.

למדתי ב-1983 (רשיון לטוסטוס 50 סמ״ק כבר היה לי שנה קודם.)
עם שיעורים אפשר היה להתחיל בגיל 17.5, אא״ט (בכל אופן התחלתי לפני 18); אני חושב (אבל אולי טועה) שכבר היה מס׳ שיעורים מינימלי, אבל 8 או מס׳ דומה (כמעט כולם עשו הרבה יותר, כי אם לא עשו בתקופה הארוכה של ההמתנה לטסט (לא היו מספיק הקצאות לאף מורה) היו שוכחים איך לנהוג). אני עשיתי סה״כ 28 שעורים, כי נכשלתי בטסט הראשון אחרי 18 שיעורים (על משהו די קטן אבל שאכן טעיתי בו), ואז לקחתי עוד 10 במשך החודשיים-שלושה עד הטסט הבא. כדי שיהיה מעניין ושימושי, לקחתי שיעורים גם בגשם ובכביש בין-עירוני, למרות שבשום מקרה לא נערכו טסטים בתנאים כאלה.
לא היתה חיה כזו טסט פנימי, ועל שכירת הרכב לטסא התלמיד היה משלם 2 שיעורים -- הבנתי שהיום זה 3.
כמובן על רכב ידני. כמעט לא היו מורים לנהיגה שהחזיקו רכב אוטומטי, ואחוזים בודדים מהרכבים במדינה היו אוטומטים.

אני גם זוכר את סיפור תלמיד הנהיגה שרצח את הבוחן שהודיע לו על המקום שנכשל, אם כי זה קרה בטרם התקופה שלמדתי. נדמה לי שהארוע קרה באשקלון.
במקרה שלי גם עוד לא היתה חובת ליווי, וחבל שאבי לא ישם את זה, כי למרות השנה וחצי נסיון עם טוסטוס, עוד לא הייתי בשל לזהות מתי אני נכנס לנסיבות בעייתיות ולנסוע באופן יותר הגנתי. כן קראתי ספרי הדרכה אירופים לנהיגה אחרי שקיבלתי רשיון, ואז הבנתי כמה המורים לנהיגה בארץ לא מקצועיים ברובם. המורים לנהיגה שמלמדים רכיבה על דו״ג עוד גרועים הרבה יותר (עד היום), וממש אין להם מושג .

לא היתה אז תקופת ״נהג חדש״, או אכיפה שונה במקרה של עבירות, או מגבלות כמו נהיגה בלילה או הסעת נוסעים ברכב. ברגע שאדם קיבל רשיון, היה יכול לעשות כל מה שנהג עם 20 שנות ותק רשאי לעשות.

אני חושב שחובת הליווי והמגבלות שיש היום סבירות, ובהחלט אחראיות לזה שיש בארץ הרבה פחות הרוגי תאונות לק״מ-נוסע מאשר בארה״ב.

הכי מגוחך היה הטסט שעשיתי על אופנוע בלתי מוגבל (אז לא היו דרגות הביניים  A1 ו-A2, רק טוסטוס 50 סמ״ק מגיל 16, ואופנוע ללא שום הגבלה A מגיל 18 (ייתכן שהיתה גם דרגה לקטנוע עד 150 סמ״ק מגיל 18)).
אפשר היה לגשת לרשיון A ללא שום פרק זמן קודם ברשיון נמוך יותר, והיה פטור מתיאוריה למי שהיה לו רשיון טוסטוס/קטנוע. את הרשיון הזה עשיתי בצבא , אז חיילים היו זכאים לעבור אותו אצל בוחן צבאי (גם לא לצורך רשיון צבאי). לקחתי רק 4 או 6 שיעורי נהיגה על אופנוע ״כבד״ (350 סמ״ק, 2 פעימות, יאוה צ׳כי), מה שהיה המינימום, ואז טסט שבוצע רק ביפו . בטסטים אזרחיים לאופנוע הבוחנים מאד חששו ממי שישתולל עם כלי בעתיד, אז כמעט אף לא עבר בטסט ראשון, ורק בודדים בשני.
בטסט הצבאי, בכלל לא ראיתי את הבוחן כל הטסט (היינו 7-8 בטור), ועברתי בלי שבכלל התבקשתי לעשות את השמיניות המפורסמות.

בתאריך 31.8.2024 בשעה 21:14, tinoki כתב:

נהגתי מס’ פעמים באנגליה ובקפריסין. הסתגלות קלה ומהירה.

יותר מורכב בשבילי ההסתגלות בכל נסיעה לחול לתת ז”ק לרכב הבא ממול ברמזור ירוק.

יצא לי לנהוג בצד שמאל בניו-זילנד, אירלנד, דרום-אפריקה וקפריסין, ולרכוב על אופנוע בצד שמאל באוסטרליה, קפריסין ועוד מדינה.
באירלנד זה היה עם חבר שרק שנה קודם הוציא רשיון נהיגה... כשהוא נהג, עצרנו לרגע בצד לבדוק את המפה לצורך ניווט (היה בשנת 2000, טרום עידן ה-GPS ), וכשהוא חזר לכביש, חזר לימין באופן אוטומטי, והתנגש במכונית שבאה ממול -- כל אחד ציפה שהשני יחזור לנתיב הנכון. במזל זה לא היה במהירות גבוהה, כי שני הנהגים האטו מ-50-60 קמ״ש לכ-20-25 עד זמן ההתנגשות.  אבל המכונית לא היתה במצב נסיעה וזה עיכב לנו את הטיול ביותר מיום.
דבר דומה קרה לאחי כשנסענו בני-זילנד, שוב אחרי עצירה קצרה לתידלוק, אבל הפעם הוא התעשת לפני תאונה -- צריך להישאר כל הזמן עירנים בנהיגה ״הפוכה״, במיוחד לאחר עצירות קצרות.
הדבר הכי קשה להתרגל אליו היה שבניו-זילנד (ב-1986) זה היה עוד לפני שיצרני הרכב החליטו על סטנדרטיזציה של מיקומי מנופי ההגה. במכונתי ששכרנו (ייבוא יד-שניה מיפן כמו רבים מהרכבים שם) המנוף משמאל להגה הפעיל את ניקוי השמשות וזה שמימין את האיתותים. לזה לא התרגלתי עד סוף ההשכרה (של שבועיים), וזה כל הזמן הסיח את הדעת.
דווקא עם האופנועים לא היתה בעיה בכלל להתרגל, פרט לאוסטרליה: רגלית הצד היתה בצד שמאל כמו בארץ עם נהיגה בצד ימין, ובכבישים במערב אוסטרליה יש שיפוע חזק שמאלה של הנתיב כדי לנקז מי גשמים, אז לא היה ניתן להעמיד אופנוע בצד שמאל של הדרך, ליד הנתיב בו רוכבים, אלא היה צריך להעמיד אותו בצד ימין. לא בעיה גדולה בהינתן התנועה הדלילה מאד שם (300 ק״מ כביש ישר לחלוטין ללא היתקלות באף כלי רכב, אף פניה, אף בניין או ביקתה ואף עץ היו טיפוסיים). רוב הכבישים הראשיים שם ללא אספלט, אלא דרכי עפר עם שילוט מלא.

[Buki]

לפני כשעה, PinkDolphin כתב:

זה היה עוד לפני שיצרני הרכב החליטו על סטנדרטיזציה של מיקומי מנופי ההגה. במכונתי ששכרנו (ייבוא יד-שניה מיפן כמו רבים מהרכבים שם) המנוף משמאל להגה הפעיל את ניקוי השמשות וזה שמימין את האיתותים.

זה עד היום ככה.

 

בגאורגיה ובקפריסין יש יבוא מאסיבי של מכוניות משומשות עם הגה ימני ושם פגשתי את שתי השיטות גם במכוניות יחסית חדשות.

 

מה שהיה במקור מיועד לשוק היפני - מנופים הפוכים. מה שהיה מיועד לשוק הביטוי - מנופים כמו אצלנו עם הגה שמאלי. 

 

 

בעיקרון, יש הגיון בכך שברכב עם הגה ימני מנוף האיתות יהיה מימין, וברכב עם הגה שמאלי, משמאל. ככה אפשר לאותת תוך החלפת הילוך בגיר ידני. 

 

למה בתקן בריטי זה הפוך, אני לא יודע. 

[PinkDolphin]

לפני 9 שעות, Buki כתב:

זה עד היום ככה.

 

בגאורגיה ובקפריסין יש יבוא מאסיבי של מכוניות משומשות עם הגה ימני ושם פגשתי את שתי השיטות גם במכוניות יחסית חדשות.

 

מה שהיה במקור מיועד לשוק היפני - מנופים הפוכים. מה שהיה מיועד לשוק הביטוי - מנופים כמו אצלנו עם הגה שמאלי. 

 

 

בעיקרון, יש הגיון בכך שברכב עם הגה ימני מנוף האיתות יהיה מימין, וברכב עם הגה שמאלי, משמאל. ככה אפשר לאותת תוך החלפת הילוך בגיר ידני. 

 

למה בתקן בריטי זה הפוך, אני לא יודע. 

כמו שהסבירו לי את זה, הסיבה לסטנדרטיזציה (כנראה חוץ מיפן ואולי כמה מדינות מתפתחות) הזו היא כיד שיהיו כמה שפחות הבדלים בין הגה ימני ושמאלי, עבור תיירים שנוהגים שם. למשל, דוושות הבלם/מצערת לא מתהפכות במיקום... בפועל בד״כ יש חסרונות לרכב עם ההגה במיקום ההפוך מזה של רוב הייצור הצפוי. למשל, ברבים מאד מהרכבים שנמכרים בבריטניה, לא משנים את מיקום קופסת הנתיכים שבד״כ בצד שמאל, ואז אין מקום שם לתא כפפות בגודל רגיל (או בכלל), ויש מקום מבוזמז משמאל להגה.

[Buki]

לפני 6 דקות, PinkDolphin כתב:

ברבים מאד מהרכבים שנמכרים בבריטניה, לא משנים את מיקום קופסת הנתיכים שבד״כ בצד שמאל

 

לא רק זה. 

נהגתי בפורד פיאסטה עם הגה בצד ימין, ידית פתיחת מכסה מנוע נשארה בצד שמאל זאת אומרת הייתה ליד כסא הנוסע. ויש עוד לא מעט דברים מוזרים כאלה, כמו למשל החלפה מאוד לא נוחה של פילטר מזגן בחלק מהדגמים וכו'. 

 

לגבי סידור המנופים - יתכן מאוד שהסידור ההפוך נשאר רק ביפן. רק שיפן מייצרת הרבה מאוד מכוניות ורבות מהן מיוצאות למדינות אחרות כמשומשות אז רואים את הסידור הזה גם במקומות אחרים בעולם. 

[sperial]

עד כמה שאני זוכר התקן ה"בריטי" הוא המקובל בכל שוק שאינו יפאן. כמובן ששווקים משניים גוררים את התקן בו נבנה הרכב מלכתחילה 

 

@PinkDolphin ככל הנראה היו שינויים מ-1976 (אז התחלתי ללמוד) ל-1983. לי לא היה מינימום שיעורים,  אבל החצי שעה בשבוע בשביל לשמור כשירות חצי שנה עד הטסט הבא עלתה, במצטבר, הרבה כסף.

 

[Night Driver]

גם ב 86' לא היתה דרישת מינימום שיעורים.

[PinkDolphin]

לפני 17 דקות, sperial כתב:

עד כמה שאני זוכר התקן ה"בריטי" הוא המקובל בכל שוק שאינו יפאן. כמובן ששווקים משניים גוררים את התקן בו נבנה הרכב מלכתחילה 

 

@PinkDolphin ככל הנראה היו שינויים מ-1976 (אז התחלתי ללמוד) ל-1983. לי לא היה מינימום שיעורים,  אבל החצי שעה בשבוע בשביל לשמור כשירות חצי שנה עד הטסט הבא עלתה, במצטבר, הרבה כסף.

 

גם ייתכן שאני לא זוכר נכון, ועדיין לא היה מינימום גם כשאני למדתי, וזה התחיל כמה שנים אח״כ -- בכל אופן מדובר במעל 40 שנה  🙂 (ואם סופרים את רשיון הטוסטוס, כמעט 45.) אני כן זוכר שרוב תלמידי הנהיגה בגילי (תיכון) היו עושים כ-25 שעורים, ועוברים את המבחן המעשי בטסט שני.

לקח לי אז כ-10 חודשים רק לקבל אישור לגשת לתאוריה, כי יש לי סוכרת נעורים והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים עבד מאד לאט (בסוף הודיעו לי על התור שם יום לפני, ללא אפשרות הזזה, והוא ארך 5 דקות שבהן הרופא בכלל לא הסתכל בכל הניירת שהתבקשתי להביא, שאל פחות שאלות מאשר רופא המשפחה מילא בטופס הסטנדרטי, וחתם בחותמת).

נזכרתי בעוד משהו:
באחד הפוסטים הקודמים הזכרת שהיתה תקופה שמשרד התחבורה היה שולח לנהגים דיוור עם התקנות החדשות שהתקבלו בתקופה האחרונה. זה דבר שחשבתי עליו לפני 30 שנה, ואף פעם לא הבנתי למה לא עושים. יש שינויים מספיק תכופים בתקנות שזה יכול להיות שימושי עד כדי הצלת חיים, גם אם חוקית זה לא משנה אם הנהג היה מודע או לא לשינויים -- ואין מקום סטנדרטי שבו האדם הסביר יכול לגשת ולראות מה התחדש מאז עבר תיאוריה...
 

עריכה אחרונה ב-28 לנובמבר, 2024 על ידי PinkDolphin

[taranta]

לפני 3 דקות, PinkDolphin כתב:

נזכרתי בעוד משהו:
באחד הפוסטים הקודמים הזכרת שהיתה תקופה שמשרד התחבורה היה שולח לנהגים דיוור עם התקנות החדשות שהתקבלו בתקופה האחרונה. זה דבר שחשבתי עליו לפני 30 שנה, ואף פעם לא הבנתי למה לא עושים. יש שינויים מספיק תכופים בתקנות שזה יכול להיות שימושי עד כדי הצלת חיים, גם אם חוקית זה לא משנה אם הנהג היה מודע או לא לשינויים -- ואין מקום סטנדרטי שבו האדם הסביר יכול לגשת ולראות מה התחדש מאז עבר תיאוריה...
 

 

 

מחזק מאוד.

[topop]

ההקפצה של השרשור הזכירה לי משהו. 

לפני כמה עשורים בבלגיה (אני חושב, מקווה שלא טעיתי) החוק היה שאם אתה קונה רכב אתה מקבל רישיון. 

כך היה עם דוד שלי אבא שלי, קנה אופל כלשהי, קיבל רישיון ועלה איתה ארצה. 

אבא שלי מספר שכל פעם שהוא היה רואה אותו - חלק אחר ברכב היה מוחלף, פעם פגוש, פעם דלת וכו'.

[PinkDolphin]

לפני 9 דקות, topop כתב:

ההקפצה של השרשור הזכירה לי משהו. 

לפני כמה עשורים בבלגיה (אני חושב, מקווה שלא טעיתי) החוק היה שאם אתה קונה רכב אתה מקבל רישיון. 

כך היה עם דוד שלי אבא שלי, קנה אופל כלשהי, קיבל רישיון ועלה איתה ארצה. 

אבא שלי מספר שכל פעם שהוא היה רואה אותו - חלק אחר ברכב היה מוחלף, פעם פגוש, פעם דלת וכו'.

לפי מה שאני זוכר, בבלגיה אכן תקופה מאד ארוכה לא היה בכלל מושג כזה רשיון נהיגה (עד 1977, לפי חיפוש גוגל זריז. והם הכניסו את זה ככל הניראה כי זה התחיל לגרום לצרות לבלגים שרצו לנהוג בחו״ל כולל באיחוד האירופי). אבל סטטיסטיקת התאונות שם היתה בערך כמו בצרפת, שם כן היה הליך רישוי מסודר... ובשניהם הרבה יותר מאשר בגרמניה (בישראל לפני עשור או שניים היינו באמצע בין צרפת לגרמניה, מבחינת מקרי מוות פר ק״מ-נוסע).

[sperial]

יש לי לא מעט טראומות מנהיגה בצרפת. בסוף כל יום נהיגה הייתי הולך להגיד ברכת הגומל בבית הכנסת של האפיקורסים.

אגב, הס מלהזכיר בפורום, אבל הכלי העיקרי ששימש אותם להפחתת מספרי הרוגים בתאונות דרכים הוא אכיפה דרקונית באמצעות מצלמות מהירות.

אגב  סיפורי טסטים:

כשהייתי כבן 6 אמא שלי לקחה אותי לשיעור נהיגה שלה. השביעה אותי לשבת בשקט ולא לפצות פה. ככל הנראה עמדתי במשימה. הזכרון היחיד שלי הוא מכונית עצומה - כנראה פלימות׳ - זה היה הסטנדרד לרכבי הוראת נהיגה בתחילת שנות ה-60.

לעומת זאת המכוניות לפני ה״שיכון״ היו פיאט 600, ב.מ.וו. 700, וספה 400 ומכוניות דומות. מעבר די חד שגרם לאבא שלי לגלגל את הפיאט 600 הדנדשה שלו 720 מעלות כשהיתה בת שבוע. כשהגיע השכן המנוסה בנהיגה הוא נתן פקודה: ״תכנס למכוניתו וסע, אחרת לא תנהג יותר״. אז הוא נכנס למכונית, התניע ונסע למוסך. בהמשך נהג עוד למעלה מ-50 שנה.

עריכה אחרונה ב-28 לנובמבר, 2024 על ידי sperial

[fizban]

עשיתי שיעורי נהיגה ב 98, בזמן השירות הצבאי, כשהייתי יוצא הביתה.
28 שיעורים, עברתי תאוריה וטסט במכה הראשונה. בטסט עשיתי זינוק בעליה בסל"ד גבוה (כבר אז היתה לי חיבה לסל"ד גבוה) והמורה שלי היה בטוח שנכשלתי, אבל הטסטר העביר אותי.
הייתי "נהג חדש" שנתיים ולא היה צריך מלווה בזמנו.