ילדים שמקבלים הורמונים לשינוי מין. חסר אחריות? מטורף? משוגע? הזוי?

[maxcher]

ואדים צפית בסרטון?
ההורה מספר שהילד במשך שנה הלך וזרק רמזים בבית.
הילד עם התחושות האלו כבר שנים, והוא החליט להעלות את זה בגיל 8,  זה לא משהו שאפשר לדחות לגיל 18, אולי פעם, כשדבר כזה היה טאבו ברוב המשפחות
בכל מקרה הדיון הזה דיי עקר כי אין כאן עדויות של טראנסים, רק של סטרייטים חובבי רכב.

[פינדר]

לפני 24 דקות, vadim6385 כתב:

 

סבבה, ואיך אתה יכול לדעת שזה באמת ככה, או שזה משהו שהוא קרא באינטרנט והחליט שבא לו, היום הוא רוצה להיות ילדה ומחר הוא ירצה להיות חתול?

ילדים שרוצים להפוך לחתול, זו לא תופעה מוכרת.

ילדים\נערים שחיים בפחד ובשקר, בתחושת רדיפה, נתונים לאלימות ומועדים להתאבדות, זו תופעה קיימת וכואבת.

הורה שפוי לא יעביר את הילד שלו הליך כזה, סתם כי בא לא או כי הילד ביקש.

 

בכלל הסוג הזה של טיעוני "מה אם <הכנס פה משהו קיצוני ומופרך>?" לא מקדם שום דיון, שעוסק בבעיות אמיתיות של אנשים אמיתיים.

[Potato]

לפני 34 דקות, פינדר כתב:

אנחנו חיים במדינה שבה רוב התושבים (כולל אנוכי) מבצעים הליך רפואי, בלתי הפיך, לא חיוני, לבנים שלנו.

לא כותב את זה כדי להיכנס לויכוח על דת או על ברית מילה, אלא רק כדי לתת עוד נקודת מבט למה שכתבת.

קשה להשוות.

ההשפעה על החיים שלך היא מינורית,איפה זה היה פוגש אותי?בצבא במקלחות.

לעומת התמודדות יומיומית עם שינויים הורמונליים.

 

 

[falou]

הבעיה עם כל עניין המעבר המגדרי היא שהטרנד לא נעוץ לא ברפואה ולא בפסיכיאטריה, הוא נעוץ במדעי החברה, ויותר לדייק, באידיאולוגיה חברתית. זו אידיאולוגיה שטוענת שמיגדר הוא עניין חברתי גרידא, שאין לו שום הקשר ביולוגי אמיתי, ולכן ניתן לשנותו. זה כמובן טופח על פני כל מה שאנחנו יודעים, אמפירית, על מין ומגדר, ובעצם טופח על חלק גדול ממה שנתפס עד לא מזמן כדגל של תנועת החד-מיניים, שחד מיניות זה עניין ביולוגי/מולד בבסיסו. 

האידיאולוגיה החדשה כבר מפסיקה להגדיר מיניות באופן דיכוטומי (נמשך לגברים/נשים) והופכת את הכל לרצף או אפילו לעניין לא קבוע בכלל (בבוקר נמשך לגברים, בצהריים לנשים), ובהמשך, בניתוק של המשיכה המינית מהמגדר (בבבוקר נמשכת לנשים, בצהריים נמשך לגברים). כלומר, הכל נזיל, הכל עניין של החלטה, וכל ההגדרות שאנחנו מכירים, זה הכל עניין של נורמות שנכפו על הפרט.

 

מהחשיבה הכאוטית והלא מבוססת הזו, נגזרות כל קשת התופעות הלא קוהרנטיות סביב "טרנסים", כאשר המושג עצמו הפך (שוב) לסוג של תנועה שהיא חלק מתרבות הנגד, בה כל מי שמרגיש ניכור מהחברה והנורמה, עובר להגדיר זאת במונחים של מיניות ומגדריות א-נורמלית. טוב, נו, מזה כבר ראינו הרבה, מזיגי סטארדסט, דרך בוי ג'ורג' ועד מרילין מאנסון. במערב אין כל חדש... מה שכן חדש זו הפוליטיזציה של התנועה הזו. אם קוקסינילי העבר היו תופעה תרבותית שבועטת לממסד בביצים, הנוכחיים הם בכיינים שרצים לחפש הגנה תחת דגל פוליטי, וזוכים לחיבוק של ממסד נאו-מרקסיסטי שמחפש את חבורת המדוכאים עלי אדמות הבאה. אחרי הכל, מעמד הפועלים לא ייתקומם, והומואים דווקא מסתדרים הרבה יותר טוב, תודה ששאלתם.

הבכיינות שנילוות לתנועה לא מפתיעה, בהתחשב בנוריוטיות ההולכת וגואה של דור המתבגרים, שגדל תחת ההשפעה של הרשתות החברתיות, הורים מגוננים מדי וסביבה מתחשבת יתר על המידה (מי שמעניין אותו יכול לקרוא/לשמוע קצת בעניין מ-Jonathan Haidt (לדעתי אחד משני הוגי הדעות החברתיים החשובים של דורנו, לצד Jordan Peterson).

 

אז כמו בכל תנועה אידיאולוגית, תמיד יש את הפסיכים שהופכים את הילדים שלהם לשפני ניסיון של הרעיונות הרדיקליים שלהם. עד כאן סבבה. מה שלא סבבה זה שהממסד הרפואי משתף עם זה פעולה, ומאפשר טיפולי המרה בקטינים, כולל טיפולים רפואיים, בשם איזושהי "קדמה", שהיא "קדמה" רעיונית, ונטולת כל בסיס אמפירי.

עכשיו, אני לא טוען שתופעה של ניכור עצמי ורצון להיות שייך למגדר אחר לא קיימת. היא בוודאי קיימת ולעיתים מדובר בקושי קיצוני וחריף, וזו בעיה אמיתית למי שסובל ממנה. אבל זו בהחלט בעיה, לרצות גוף אחר ממה שיש לך, וזו בעיה שבסיסה נפשי וביולוגי, לא בעיה של הגדרות סוציולוגיות שנכפות על הפרט, שהן גורמות לבעיה מלכתחילה...

 

אבל כמו כל תופעה חברתית אופנתית, גם כאן הדיבור במדיה רב על העשייה בפועל. בפועל רובנו חיים סבבה בתוך המשחק המגדרי המוכר, והורים שמוכנים לשחק משחקים רפואיים על גבם של ילדיהם, הם מיעוט. רובינו לא גבלס, לא נקריב את ילדינו על מזבח אמונותינו.

לפני 15 דקות, פינדר כתב:

הורה שפוי לא יעביר את הילד שלו הליך כזה, סתם כי בא לא או כי הילד ביקש.

 

אני לא מבין את המילה "שפוי" בהקשר הזה, אבל יש אנשים שמתייחסים לרך הנולד שלהם בתור Baby Person, בשביל לא לקבע בשבילו את המגדר מראש.

[פינדר]

לפני 7 דקות, falou כתב:

הבעיה עם כל עניין המעבר המגדרי היא שהטרנד לא נעוץ לא ברפואה ולא בפסיכיאטריה, הוא נעוץ במדעי החברה, ויותר לדייק, באידיאולוגיה חברתית. זו אידיאולוגיה שטוענת שמיגדר הוא עניין חברתי גרידא, שאין לו שום הקשר ביולוגי אמיתי, ולכן ניתן לשנותו.

 

אנשים שנולדים עם אברי מין שהם לא זכר ולא נקבה מובהקים, זה עיניין ביולוגי ולא אידיאלוגיה חברתית.

אנשים שהגוף שלהם מייצר הורמונים שגורמים להם להרגיש לא בהתאמה עם הגוף שלהם, גם זו עובדה ביולוגית.

 

לפני 7 דקות, falou כתב:

אני לא מבין את המילה "שפוי" בהקשר הזה, אבל יש אנשים שמתייחסים לרך הנולד שלהם בתור Baby Person, בשביל לא לקבע בשבילו את המגדר מראש.

כמה כאלה קיימים?

זו תופעה שולית.

[פבל]

לפני 3 דקות, פינדר כתב:

ילדים\נערים שחיים בפחד ובשקר, בתחושת רדיפה, נתונים לאלימות ומועדים להתאבדות, זו תופעה קיימת וכואבת.

אולי זה הסובייטי הקשוח וחסר הרגשות שבי שמדבר, אבל המשפט הזה נכון לגבי כל מי שחורג בצורה כלשהי הכי מינורית מהמיינסטרים החברתי. 

זה היה נכון לגבי כשהייתי ילד רוסי, לא יהודי, לא נימול, עם שם מוזר. זה נכון לגבי ילדים ערבים, אתיופים, ג'ינג'ים, ילדים עם עיניים בצבעים שונים, עם הורים גרושים, עם הורים חד-מיניים, עם הורים עם שמות מוזרים. זה נכון לגבי ילדים נמוכים יחסית, גבוהים יחסית, רזים או שמנים יחסית. לגבי ילדים עם הורים שעובדים בעבודות "לא מכובדות", לגבי ילדים שאין להם אייפון/BMX/מחשב, ילדים שגרים בשכונה לא טובה, ילדים שההורים שלהם עשו משהו מוזר ביום הורים ואני יכול להמשיך ככה עוד יומיים.

 

אין מה לעשות, ילדים הם חבורה של חארות שמתעללים בכל מה שזז (כן, גם אלה שגודלו להכיל ולאהוב). חלק עצום ממה שילדים עושים בגילאים החברתיים שלהם (משנתיים-שלוש עד שהם "מסיימים להתעצב") והרבה מהם ממשיכים לעשות גם מאוחר יותר כמבוגרים, זה לבחון את הגבולות של מה מותר ומה אסור להגיד, ולעשות דברים שיקדמו אותו בסולם המקובלות (Acceptance, לא Popularity) החברתי. לכל מעשה וכל מילה יש "ניקוד" - בחלק מהמקרים הוא חיובי ובחלק הוא שלילי. ילדים עושים ואומרים דברים, ורואים את הניקוד שהם מקבלים ולפי זה מחליטים איך לפעול בפעמים הבאות. 

 

אז א, אין שום סיבה שהומואים/לסביות/טראנסים יקבלו "פטור" מהתעללות. זו לא "שונות" גדולה או משמעותית יותר מכל דבר אחר ברשימה. וכן, יש לי המון מכרים להט"בים, ואף אחד מהם לא צריך יחס מיוחד רק הקריטריונים שלהם בנוגע לעם מי להזדיין שונים משלנו. זה מעולם לא היה אישיו בכלל שעניין מישהו. כנ"ל טראנסים או קרוס-דרסרים או דראג-קווינז. 

ב, בעצם ה"הגנה" מפני פחד ושקר, תחושת רדיפה, אלימות והתאבדויות - אנחנו מונעים מהם את היכולת להתמודד עם כל הדברים האלה. כי במקום להכיר במצב ולהראות/להסביר איך להתמודד (אבא שלי, למשל, נתן לי טריק פשוט - מישהו מעליב או מציק לך? דפוק לו אגרוף לאף), אנחנו מנסים - באופן אירוני להחריד, באמצעות אלימות - "להעלים" מקרה שלא ניתן להעלים, ע"י מתן ההחלטה לאנשים (ילדים יעני) שמושפעים בקלות בלתי נתפסת, אין להם באמת מושג מה הם חושבים, והם מוכנים לעשות הכל כדי לקבל את האישור של חברי גילם. 

ג, כמו בנושא ברית המילה (ששקלתי מאוד בכובד ראש לא לעשות לבן שלי), אנחנו כהורים לפעמים מחליטים החלטות אגואיסטיות בטירוף ומוכנים להסתכן בנזק מיידי או ארוך טווח בתחום מסוים, כי אנחנו מספרים לעצמו שהקושי להתמודד עם אי-עשיית אותו דבר יהיה גדול מדי. למרות שאין לנו שום ניסיון בנושא ומעולם לא חווינו שום קושי שקשור אליו.

 

הדבר החיובי היחיד שיוצא מהקלות הפושעת (כאילו, בואו, לפחות תושיבו את הילד מול פסיכולוג/פסיכיאטר שיחווה דעה מקצועית ש'קארן' לא תוכל לשנות כי היא צועקת ממש חזקה על שיוויון הזדמנויות וזכויות וליברליות ולאף בנאדם שפוי פשוט אין *** להתעסק איתה אז היא מקבלת מה שהיא רוצה רק שתעזוב אותי בבקשה בשקט ותשחרר ממני כבר) בה אנשים מקבלים טיפולים כאלה הוא הבאת הנושא למודעות של המיינסטרים. ואז, אולי אולי אולי, הנושא הזה יגיע למקום כל כך לא מעניין וכל כך לא משמעותי, שאף ילד פשוט לא יתייחס להעדפות או הזהות המינית של ילד אחר ולא ישתמש בה כתחמושת להתעללות והוא יהיה שווה ערך לצבע שיער (למרות שגם על זה ילדים אוכלים חרא. מניסיון). וכואב לי ברמות שקשה לי לתאר על אותם ילדים שעל גבם ה"נירמול" של להט"בים וטראנסים מתבצע, אבל כמו בכל מהלך/מלחמה, יש קורבנות, ואנחנו צריכים לעזור (או לפחות לא לפגוע) למי שההליך הזה עשה לו נזק, כמו שאנחנו משתדלים לעזור לכל מי שהחלטות מחורבנות של ההורים שלו השאירו לו שריטות לכל החיים.

[vadim6385]

לפני 23 דקות, maxcher כתב:

הילד עם התחושות האלו כבר שנים, והוא החליט להעלות את זה בגיל 8,  זה לא משהו שאפשר לדחות לגיל 18, אולי פעם, כשדבר כזה היה טאבו ברוב המשפחות

 

הבן בא לאבא בגיל 8 ואמר שהוא מאוד אוהב מכוניות, וממש רוצה לנהוג כבר. הוא זורק רמזים כבר שנים, היה עושה קולות של מכוניות כשהיה קטן, אחר כך למד לזהות דגמים, ובגיל 8 הוא כבר עוקב אחרי מירוצי ראלי/פורמולה.

 

האם זה בסדר לתת לו לחכות לגיל 17 להוציא רישיון, או שהיה צריך לזרוק לי את המפתחות של הרכב המשפחתי ויאללה תתפרע?

 

או שאולי כדאי לחכות שיהיה יותר בוגר פיזית להגיע להגה ודוושות, ואולי (לא בטוח) יותר בוגר נפשית כדי שידע לתפעל מכונה ששוקלת טון וחצי, מגיעה למהירות תלת ספרתית, ויכולה להרוג אותו ואת החסרי מזל שייקלעו לדרכו?

[פינדר]

לפני 3 דקות, פבל כתב:

זה היה נכון לגבי כשהייתי ילד רוסי, לא יהודי, לא נימול, עם שם מוזר

ההבדל הגדול הוא שגם ההורים שלך היו כאלה. הייתם מיעוט ולהיות מיעוט, זה לא כיף לצערנו.

אבל אני מניח שלא היית צריך להסתיר מההורים שלךאת זה שאתה רוסי.

ההורים שלך לא הסתירו מהמשפחה את זה שנולד להם ילד רוסי.

לא שכבת בלילות וחשבת שאתה פריק מוזר שצריך למות.

לא גרמו לך להרגיש שאתה "טעות של הטבע".

[falou]

לפני 24 דקות, פינדר כתב:

 

אנשים שנולדים עם אברי מין שהם לא זכר ולא נקבה מובהקים, זה עיניין ביולוגי ולא אידיאלוגיה חברתית.

אנשים שהגוף שלהם מייצר הורמונים שגורמים להם להרגיש לא בהתאמה עם הגוף שלהם, גם זו עובדה ביולוגית.

 

 

 

המפרודיטים (אנשים שביולוגית אינם זכר או נקבה במובהק או נושאים מאפיינים של שני המינים, כמו איבר מין נשי, אבל בלי רחם וכו'), הם תופעה ביולוגית נדירה ביותר, ולא בזה עסקינן.

 

[vadim6385]

לפני 2 דקות, פינדר כתב:

לא שכבת בלילות וחשבת שאתה פריק מוזר שצריך למות.

לא גרמו לך להרגיש שאתה "טעות של הטבע".

 

ולמה אתה חושב שלהיות שונה מסיבה כלשהי לא יכול לגרום לזה.

 

לא חייב להיות גיי/טראנס, מספיק להיות ילד קצת שונה מהנורמה.

[פבל]

לפני 11 דקות, פינדר כתב:

ההבדל הגדול הוא שגם ההורים שלך היו כאלה. הייתם מיעוט ולהיות מיעוט, זה לא כיף לצערנו.

זו בדיוק הנקודה שלי. שאם נחפש מספיק, כל אחד הוא מיעוט בתחום כלשהו, וזה צריך להיות מוצג כנון-אישיו - גם כדי שילדים ש"באמת" יש להם העדפות/זהות מינית שונה לא יהיו קורבן להתעללות, וכדי שכאלה שסתם חושבים ככה ויש להם הורים אובר-ליברליים, לא יגיעו למצב שהם מתוייגים ככאלה בטעות ועוברים טיפולים כאלה שלא לצורך.

 

לפני 11 דקות, פינדר כתב:

אבל אני מניח שלא היית צריך להסתיר מההורים שלךאת זה שאתה רוסי.

ההורים שלך לא הסתירו מהמשפחה את זה שנולד להם ילד רוסי.

א, תתפלא כמה ילדים בני גילי ובסביבה הקרובה שלי התכחשו לרוסיות (התכונה רוסיות, ב-U. לא הנקבות הרוסיות, ב-O) שלהם, לקחו לעצמם שמות ישראלים, סירבו לדבר (אפילו עם ההורים שלהם) ברוסית וכו'. 

ב, זו - שוב - בדיוק הנקודה שלה. כל הנושא הזה (העדפות/זהות מינית) צריך להגיע לסטטוס של "נון אישיו" - כדי שאף אחד לא יצטרך להסתיר אותו.

 

לפני 11 דקות, פינדר כתב:

לא שכבת בלילות וחשבת שאתה פריק מוזר שצריך למות.

תתפלא. יש לי אפילו פתק מהיועצת של בית הספר כדי להוכיח שזה נכון. 

 

לפני 11 דקות, פינדר כתב:

לא גרמו לך להרגיש שאתה "טעות של הטבע".

שוב, תתפלא. ילדים יכולים להיות מניאקים רציניים מאוד. עובדה שאני זוכר את זה כל-כך בבהירות 25-30 שנה אחרי.

[m3x7r3m3]

לפני 35 דקות, פינדר כתב:

אנשים שנולדים עם אברי מין שהם לא זכר ולא נקבה מובהקים, זה עיניין ביולוגי ולא אידיאלוגיה חברתית.

אנשים שהגוף שלהם מייצר הורמונים שגורמים להם להרגיש לא בהתאמה עם הגוף שלהם, גם זו עובדה ביולוגית.

 

כמה כאלה קיימים?

זו תופעה שולית.

 

אין לי משהו מספרי, אבל נראה לי שזה הפוך, ואנשים ללא איברי מין זכריים או נקביים או הורמונים שלא תואמים, הם התופעה השולית.

ודווקא ההתייחסות לתינוקות / ילדים כא-מגדריים עד שיחליטו, היא הרבה יותר נפוצה (פשוט כי היא הבון-טון בחוגים מסוימים כרגע).

 

אני רואה שעופר כתב בערך אותו דבר.

[EliC25]

זה הזכיר לי מקרה שלימדו אותנו עליו בשיעור על סכיזופרניה בילדות, כחלק מקורס 'פסיכופתולוגיה נוירו-התפתחותית' על משפחה בה הבכורה מאובחנת עם הסכיזופרניה ומטופלת תרופתית, והאמא מתעקשת לקבל אבחון עבור הקטן, כשבפועל המרצה לא התעדכנה שכמה שנים לאחר מכן, ההורים התגרשו כי האם פשוט דחפה תרופות לילדה בלי סוף, והתעקשה לקבל אבחנה לילד שלה כשהילדים אובחנו לא פעם בכלל כאוטיסטים.

המקרה הזה מוכר מאוד והגיע גם לד"ר פיל, אם זה מעניין מישהו..

 

[yd b-4]

לפני 11 דקות, פבל כתב:

שוב, תתפלא. ילדים יכולים להיות מניאקים רציניים מאוד. עובדה שאני זוכר את זה כל-כך בבהירות 25-30 שנה אחרי.

 

זה תמיד עניין אותי. רוסים לפחות בדרום הגיעו די "מקובצים" לא הייתה תמיכה חברתית מהקהילה? הרי ממש לא היית הילד היחידי שעלה לארץ בתקופה הזו. 

[Mech Morphix]

מה שפאלו כתב בדגש חזק על זה: (לדעתי)

לפני 58 דקות, falou כתב:

הורים מגוננים מדי וסביבה מתחשבת יתר על המידה

 

כשהייתי ילד אם הייתי שם שמלה ואומר לאבא שלי שאני רוצה להיות אישה, כנראה הייתי מקבל סטירה והסבר בפחות מ5 מילים למה זה בלתי אפשרי. (לא אומר שזה צודק) 

אבל בצד השני של הסקאלה יש את אלו שמטפחים יתר על המידה כל "שגעון" שיש לילד ואני חושב שאם "תזרום" באופן מספיק אמיתי עם רעיון שצץ לילד בגיל כזה הוא יגדל ויחשוב שזה אמיתי.

 

עריכה אחרונה ב-7 לפברואר, 2021 על ידי yotams4